טרנס קלינגמן מאקסלנס: "פועלים עלול לעבור להפסד קטן מפעולות רגילותב-2008"
הנשורת מקריסת ליהמן ברדרס פוקדת היום את שוקי ההון הישראלים ומכבידה בעיקר על הבנקים הגדולים, לאומי ופעולים, המאבדים יותר מ-2.2% ו-4.5%, בהתאמה.
"בימים הקרובים פועלים יצטרך להוריד את תחזיות הרווח שלו ועלול לעבור להפסד קטן מפעולות רגילות עבור 2008", כך אומר היום טרנס קלינגמן, אנליסט בבית ההשקעות אקסלנס בעוד הוא מוסיף ששני הרבעונים הבאים יהיו רווחיים.
יובל בן זאב, מנהל הברוקראז' בכלל פיננסים, מסר בשיחה עם Bizportal כי "החשיפה של הבנקים בארץ עומדת על 200 מיליון דולר כאשר החשיפה של הפועלים היא הגבוהה ביותר, בסביבות 100 מיליון דולר. כך או כך, לא מדובר בסכומים מהותיים, אנחנו נראה פגיעה מסויימת בדו"חות הבנקים לרבעון השלישי אבל ההשפעה האמיתית של קריסת ליהמן היא יותר ברמת תגובת שרשרת בשווקים הבינלאומיים".
קלינגמן אומר עוד, כי "המצב הנוכחי בשווקים יאלץ את בנק הפועלים לבצע מחיקות נוספות גם בגלל חשיפתו לליהמן. למחיקות לא יהיו השפעות דרמטיות על הלימות ההון של הבנק אבל עלולות להקטין את הרווחים הרבעוניים בצורה משמעותית" .
בנוסף, באקסלנס, לא מרוצים מהודעת הפרישה המפתיעה של סמנכ"ל הכספים של הפועלים. "פרישה המרוקנת את ההנהלה מבנקאי מנוסה נוסף, כך שהנהלת פועלים הנוכחית יחסית צעירה וחסרת ניסיון".
גם בנק לאומי סופג היום ירידות שערים, למרות שבשיעור נמוך יותר מפועלים, לאחר ההודעה על מכירת ההחזקות בסלקום. "ההחלטה של לאומי למכור את אחזקותיו הנותרים בסלקום מאותת שצפוים כמה רבעונים לא קלים. לבנק שפע של אחזקות ריאליות שניתן למכור כדי לאזן תנודתיות בתוצאות של הפעילות הבנקאית אבל המשך משבר האשראי עלול להקשות על לאומי לממש את האחזקות אלו במחירים אופטימליים", אומר קלינגמן.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
