המשבר בשוק פגע בלידר שוקי הון: הרווח הרבעוני צנח ב-73%

המניה איבדה 70% מהשיא שנרשם באפריל 2007. למרות זאת, ברמה השנתית הצליחה לידר לרשום המשך מגמת הצמיחה בכל הפרמטרים
אריאל אטיאס |

חברות הברוקראז' הישראליות ממשיכות לדווח על תוצאותיהן הפיננסיות. לידר שוקי הון, זרוע הפיננסים של לידר מקבוצת שרפ"ג, מדווחת על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, מהן עולה כי חלה ירידה של כ-30% בהכנסות הרבעוניות וצניחה של 73% ברווחיות הרבעוניות בעוד משבר האשראי פגע בסנטימנט המשקיעים.

ברמה השנתית הצליחה לידר לרשום המשך מגמת הצמיחה בכל הפרמטרים ומציגה רווח נקי של כ-42 מיליון שקל לעומת רווח נקי פרופורמה של כ-36.1 מיליון שקל בשנת 2006, גידול של כ- 16%. הרווח התפעולי של החברה לשנת 2007 הסתכם בכ- 59.6 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-49.6 מיליון שקל בשנת 2006 - גידול של כ-20%.

במחצית השנייה של 2007 בכלל וברבעון הרביעי בפרט, נפגעה לידר מתנודתיות הרבה בשווקים בארץ ובעולם אשר נגרמה, בין היתר, ממשבר הסאב- פריים בארצות הברית, דבר שגרר אחריו פגיעה בהיקף ההנפקות ומחלקות ניהול ההשקעות וקרנות הנאמנות שספגו פידיונות גדולים.

בהמשך לכך, רשמה החברה הכנסות של 29.7 מיליון שקל ברבעון הרביעי גידול בהשוואה לרבעון השלישי ב-2007 אך ירידה חדה בהשוואה ל-42 מיליון שקל הכנסות, ברבעון הרביעי של 2006.

בשורה התחתונה רווחי החברה המשיכו לרדת ברבעון הרביעי ונפלו ל-3.6 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 4.4 מיליון שקל ברבעון השלישי ו-רווח של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בהמשך לכך ציינו בלידר, כי במידה והמגמה השלילית בשווקים תימשך תוצאות החברה בשנת 2008 עשויות להיפגע.

עוד עולה מהדוחות, כי הפירמה רשמה הפסד ממסחר בבטוחות סחירות של 325 אלף שקל, זאת לעומת הפסד של 693 אלף שקל ברבעון הקודם ורווח של 6.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2007.

ההכנסות ממגזר ניהול ההשקעות, הכוללות את פעילות בית ההשקעות ילין לפידות בו מחזיקה לידר שוקי הון כ- 50%, הסתכמו בשנת 2007 לסך של כ- 28.8 מיליון שקל, לעומת סך של כ- 5 מיליון שקל בשנת 2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.