וול סטריט לא מצליחה להתאושש: אבני הדומינו של הסאב-פריים צוברות תאוצה
החששות ממיתון ניכרים בוול סטריט בכל פינה, החל ממניות הפיננסים, סיטיגרופ ומריל לינץ' וכלה במניות הטכנולוגיה. מדד הדאו ג'ונס איבד היום יותר מ-220 נקודות והמשיך את פתיחת השנה הגרועה ביותר מזה 17 שנה.
המשקיעים חוששים למעשה מהאטה חריפה בצריכה הפרטית, שהיא למעשה המנוע של הכלכלה האמריקנית – אחראית לשני שלישים מהתוצר. ההוכחה העדכנית לחולשה בצריכה הפרטית נובעת מנתון המכירות הקמעונאיות שפורסם היום ורשם ירידה של 0.4%. אינדיקטור המכירות הקמעונאיות הוא מבין 4 המדדים החשובים של הכלכלה האמריקנית.
בקרב האינדקסים הכלכליים החשובים ביותר, או כפי שמכונים גם כאבני בוחן מקדימים מצויים גם נתוני התעסוקה במשק האמריקני (שיעור אבטלה של 5%), שהיו חלשים מאוד בחודש דצמבר והגדילו על פי הכלכלנים את הסבירות למיתון. החששות הן כעת הן שהסקטור היצרני יצמצם את היקף הייצור . כאשר יש ירידה במכירות הקמעונאיות, עלולים היצרנים לצמצם את היקף הייצור ושוב הסבירות לקיטון בתוצר גדלה.
אם נוסיף לכל אלה את הטענות כי ה'פד' אינו עושה די בכדי להוביל את הכלכלה קדימה מקבלים תמונה עגומה למדי. במיוחד לאור גלי מכירות החיסול.
אולם, ה'פד' עדיין מנסה להחיות את המערכת הבנקאית. היום ביצע הבנק המרכזי בארה"ב מכרז על הלוואות בריבית של 3.9% בלבד כדי למנוע מצב בו המערכת הבנקאית מתייבשת. מערכת בנקאית נטולת נזילות משמע צרכנים שלא יכולים לקבל אשראי לביצוע רכישות.
למרות זאת, קשה לראות באופק את הישועה במיוחד לא כאשר המוסדות הפיננסים הגדולים בוול סטריט ממשיכים למחוק עוד ועוד נכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים. היום דיווחה סיטיגרופ כי היא מוחקת נכסים בשווי של 18.1 מיליארד דולר. ההודעה הנוספת שנתלוותה לאותה ההצהרה היתה כי הדיבידנד יקוצץ ב-40%, במילים אחרות פגיעה אנושה במשקי בית רבים בארה"ב שמשקיעים במניות החברה בדרך זו או אחרת.
אחרי הכל הירידה במכירות הקמעונאיות באה לידי ביטוי גם בדולר, וכל הגורמים כולם מביאים את קונסנזוס הכלכלנים להעריך ירידה של 0.5% בריבית ה'פד' בסוף החודש. כך גם גדלה הסבירות להמשך הפחתות ריבית מצד ה'פד' גם בעתיד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
