וול סטריט לא מצליחה להתאושש: אבני הדומינו של הסאב-פריים צוברות תאוצה
החששות ממיתון ניכרים בוול סטריט בכל פינה, החל ממניות הפיננסים, סיטיגרופ ומריל לינץ' וכלה במניות הטכנולוגיה. מדד הדאו ג'ונס איבד היום יותר מ-220 נקודות והמשיך את פתיחת השנה הגרועה ביותר מזה 17 שנה.
המשקיעים חוששים למעשה מהאטה חריפה בצריכה הפרטית, שהיא למעשה המנוע של הכלכלה האמריקנית – אחראית לשני שלישים מהתוצר. ההוכחה העדכנית לחולשה בצריכה הפרטית נובעת מנתון המכירות הקמעונאיות שפורסם היום ורשם ירידה של 0.4%. אינדיקטור המכירות הקמעונאיות הוא מבין 4 המדדים החשובים של הכלכלה האמריקנית.
בקרב האינדקסים הכלכליים החשובים ביותר, או כפי שמכונים גם כאבני בוחן מקדימים מצויים גם נתוני התעסוקה במשק האמריקני (שיעור אבטלה של 5%), שהיו חלשים מאוד בחודש דצמבר והגדילו על פי הכלכלנים את הסבירות למיתון. החששות הן כעת הן שהסקטור היצרני יצמצם את היקף הייצור . כאשר יש ירידה במכירות הקמעונאיות, עלולים היצרנים לצמצם את היקף הייצור ושוב הסבירות לקיטון בתוצר גדלה.
אם נוסיף לכל אלה את הטענות כי ה'פד' אינו עושה די בכדי להוביל את הכלכלה קדימה מקבלים תמונה עגומה למדי. במיוחד לאור גלי מכירות החיסול.
אולם, ה'פד' עדיין מנסה להחיות את המערכת הבנקאית. היום ביצע הבנק המרכזי בארה"ב מכרז על הלוואות בריבית של 3.9% בלבד כדי למנוע מצב בו המערכת הבנקאית מתייבשת. מערכת בנקאית נטולת נזילות משמע צרכנים שלא יכולים לקבל אשראי לביצוע רכישות.
למרות זאת, קשה לראות באופק את הישועה במיוחד לא כאשר המוסדות הפיננסים הגדולים בוול סטריט ממשיכים למחוק עוד ועוד נכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים. היום דיווחה סיטיגרופ כי היא מוחקת נכסים בשווי של 18.1 מיליארד דולר. ההודעה הנוספת שנתלוותה לאותה ההצהרה היתה כי הדיבידנד יקוצץ ב-40%, במילים אחרות פגיעה אנושה במשקי בית רבים בארה"ב שמשקיעים במניות החברה בדרך זו או אחרת.
אחרי הכל הירידה במכירות הקמעונאיות באה לידי ביטוי גם בדולר, וכל הגורמים כולם מביאים את קונסנזוס הכלכלנים להעריך ירידה של 0.5% בריבית ה'פד' בסוף החודש. כך גם גדלה הסבירות להמשך הפחתות ריבית מצד ה'פד' גם בעתיד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
