וול סטריט לא מצליחה להתאושש: אבני הדומינו של הסאב-פריים צוברות תאוצה

נתוני המאקרו השליליים נותנים את הטון בוול סטריט ומביאים את המדדים לפתיחת השנה הגרועה מזה 17 שנה. להלן הסיבות לצניחה מתחילת השנה
שהם לוי |

החששות ממיתון ניכרים בוול סטריט בכל פינה, החל ממניות הפיננסים, סיטיגרופ ומריל לינץ' וכלה במניות הטכנולוגיה. מדד הדאו ג'ונס איבד היום יותר מ-220 נקודות והמשיך את פתיחת השנה הגרועה ביותר מזה 17 שנה.

המשקיעים חוששים למעשה מהאטה חריפה בצריכה הפרטית, שהיא למעשה המנוע של הכלכלה האמריקנית – אחראית לשני שלישים מהתוצר. ההוכחה העדכנית לחולשה בצריכה הפרטית נובעת מנתון המכירות הקמעונאיות שפורסם היום ורשם ירידה של 0.4%. אינדיקטור המכירות הקמעונאיות הוא מבין 4 המדדים החשובים של הכלכלה האמריקנית.

בקרב האינדקסים הכלכליים החשובים ביותר, או כפי שמכונים גם כאבני בוחן מקדימים מצויים גם נתוני התעסוקה במשק האמריקני (שיעור אבטלה של 5%), שהיו חלשים מאוד בחודש דצמבר והגדילו על פי הכלכלנים את הסבירות למיתון. החששות הן כעת הן שהסקטור היצרני יצמצם את היקף הייצור . כאשר יש ירידה במכירות הקמעונאיות, עלולים היצרנים לצמצם את היקף הייצור ושוב הסבירות לקיטון בתוצר גדלה.

אם נוסיף לכל אלה את הטענות כי ה'פד' אינו עושה די בכדי להוביל את הכלכלה קדימה מקבלים תמונה עגומה למדי. במיוחד לאור גלי מכירות החיסול.

אולם, ה'פד' עדיין מנסה להחיות את המערכת הבנקאית. היום ביצע הבנק המרכזי בארה"ב מכרז על הלוואות בריבית של 3.9% בלבד כדי למנוע מצב בו המערכת הבנקאית מתייבשת. מערכת בנקאית נטולת נזילות משמע צרכנים שלא יכולים לקבל אשראי לביצוע רכישות.

למרות זאת, קשה לראות באופק את הישועה במיוחד לא כאשר המוסדות הפיננסים הגדולים בוול סטריט ממשיכים למחוק עוד ועוד נכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים. היום דיווחה סיטיגרופ כי היא מוחקת נכסים בשווי של 18.1 מיליארד דולר. ההודעה הנוספת שנתלוותה לאותה ההצהרה היתה כי הדיבידנד יקוצץ ב-40%, במילים אחרות פגיעה אנושה במשקי בית רבים בארה"ב שמשקיעים במניות החברה בדרך זו או אחרת.

אחרי הכל הירידה במכירות הקמעונאיות באה לידי ביטוי גם בדולר, וכל הגורמים כולם מביאים את קונסנזוס הכלכלנים להעריך ירידה של 0.5% בריבית ה'פד' בסוף החודש. כך גם גדלה הסבירות להמשך הפחתות ריבית מצד ה'פד' גם בעתיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך

שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה. 

הדס ברטל |

היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.

לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית. 

בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".