וול סטריט לא מצליחה להתאושש: אבני הדומינו של הסאב-פריים צוברות תאוצה
החששות ממיתון ניכרים בוול סטריט בכל פינה, החל ממניות הפיננסים, סיטיגרופ ומריל לינץ' וכלה במניות הטכנולוגיה. מדד הדאו ג'ונס איבד היום יותר מ-220 נקודות והמשיך את פתיחת השנה הגרועה ביותר מזה 17 שנה.
המשקיעים חוששים למעשה מהאטה חריפה בצריכה הפרטית, שהיא למעשה המנוע של הכלכלה האמריקנית – אחראית לשני שלישים מהתוצר. ההוכחה העדכנית לחולשה בצריכה הפרטית נובעת מנתון המכירות הקמעונאיות שפורסם היום ורשם ירידה של 0.4%. אינדיקטור המכירות הקמעונאיות הוא מבין 4 המדדים החשובים של הכלכלה האמריקנית.
בקרב האינדקסים הכלכליים החשובים ביותר, או כפי שמכונים גם כאבני בוחן מקדימים מצויים גם נתוני התעסוקה במשק האמריקני (שיעור אבטלה של 5%), שהיו חלשים מאוד בחודש דצמבר והגדילו על פי הכלכלנים את הסבירות למיתון. החששות הן כעת הן שהסקטור היצרני יצמצם את היקף הייצור . כאשר יש ירידה במכירות הקמעונאיות, עלולים היצרנים לצמצם את היקף הייצור ושוב הסבירות לקיטון בתוצר גדלה.
אם נוסיף לכל אלה את הטענות כי ה'פד' אינו עושה די בכדי להוביל את הכלכלה קדימה מקבלים תמונה עגומה למדי. במיוחד לאור גלי מכירות החיסול.
אולם, ה'פד' עדיין מנסה להחיות את המערכת הבנקאית. היום ביצע הבנק המרכזי בארה"ב מכרז על הלוואות בריבית של 3.9% בלבד כדי למנוע מצב בו המערכת הבנקאית מתייבשת. מערכת בנקאית נטולת נזילות משמע צרכנים שלא יכולים לקבל אשראי לביצוע רכישות.
למרות זאת, קשה לראות באופק את הישועה במיוחד לא כאשר המוסדות הפיננסים הגדולים בוול סטריט ממשיכים למחוק עוד ועוד נכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים. היום דיווחה סיטיגרופ כי היא מוחקת נכסים בשווי של 18.1 מיליארד דולר. ההודעה הנוספת שנתלוותה לאותה ההצהרה היתה כי הדיבידנד יקוצץ ב-40%, במילים אחרות פגיעה אנושה במשקי בית רבים בארה"ב שמשקיעים במניות החברה בדרך זו או אחרת.
אחרי הכל הירידה במכירות הקמעונאיות באה לידי ביטוי גם בדולר, וכל הגורמים כולם מביאים את קונסנזוס הכלכלנים להעריך ירידה של 0.5% בריבית ה'פד' בסוף החודש. כך גם גדלה הסבירות להמשך הפחתות ריבית מצד ה'פד' גם בעתיד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
