וול סטריט שוב סגרה בירידות חדות: טבע איבדה 1.45%
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את המסחר בירידות שערים, באמצע יום המסחר עוד הספיק הנאסד"ק לרשום עליות שערים של 0.5%. לקראת הסגירה גררו מניות הטכנולוגיה את הנאסד"ק לטריטוריה האדומה.
מנגד, ההתעוררות לחיים של הסקטור הפיננסי נצפתה בדאו ג'ונס, על התכונה ניצחה סיטיגרופ. האחרונה הובילה לעליות במניות הפיננסים, כתוצאה מהסכם שאליו הגיעו ביום שישי שלושת הבנקים הגדולים בארצות הברית, ועיקרו יצירת קרן לשיקום שוק איגרות החוב בסך של 75 מיליארד דולר.
עם זאת, נראה שעדיין לא תמו הבעיות בסקטור הפיננסים, ביום חמישי הקרוב תיכנס לתוקף תקנה חשבונאית חדשה – תקנה 157 – אשר באה להסדיר את נושא שיערוך הנכסים הלא סחירים אצל חברות ולקבוע כיצד להעריך 'שווי הוגן', ובכוחה להכניס את המערכת הפיננסית בארה"ב לסיחרור נוסף. לפיכך, סמנכ"ל מחלקת המחקר בכיוון בית השקעות, מוציא היום סקירה לגבי המצב בסקטור הפיננסים בארה"ב, והשפעותיה העתידיות של התקנה החדשה.
מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 1.67% לרמה של 2,584 נקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 0.42% לרמה של 12,987 הנקודות.
סחורות
הנפט סגר את המסחר עם ירידה של כ-2% לרמה של 94.62 דולר לחבית, זוהי הנקודה המוכה ביותר אליה הגיעה הנפט מאז שבוע שעבר.ירידת המחיר מקורה כפי הנראה, בדיון שתנהל אופק עוד השנה להגדלת תפוקת הנפט. למרות שאין הצהרה רשמית מאופ"ק שהגדלת התפוקה היה אחד הנושאים בדיון שיתקיים בהמשך השנה, השווקים לוקחים את הדיון ברצינות" כך אומר אדוארד מאיר, אנליסט בMF Global.
החוזים על הזהב השילו היום יותר מ-3% והגיעו לרמה של 807.7 דולר לאונקיה בעוד הסוחרים מיהרו לממש את הרווחים שגרפו, החוזים על מתכת הכסף נפלו בכ-5% והפלטינה בכ-2%.
"אנו עדים למכירות אדירות בזהב כחלק ממגמה של רוחות הקארי-טרייד", אומר Zachary Oxman טריידר סחורות בכיר ב- Wisdom Financial. הקארי-טרייד, הוא שיטת מסחר בה רוכש לוקח המשקיע הלוואה במטבע בעל ריבית נמוכה, וקונה באמצעותה מטבע זר, המעניק ריבית השקעה גבוהה יותר. כך, בעצם מרוויח המשקיע את מרווח הריביות הפיננסי.
הסלידה מהסיכון ומחיקות נוספות במגזר הפיננסים נותנות חותמן, עם צניחה של 4% בשוק המניות הסיני. בעקבות כך, נופלים גם מחירי הסחורות ושוק המט"ח בעולם היה תנודתי במיוחד עם נפח מסחר ער במיוחד.
מניות במרכז
חברת E-TRADE, הודיעה לאחר הסגירה ביום שישי כי גם היא מצפה למחיקות נוספות ובעקבות צנחו ביותר מ-50% כחלק מספקולציות לפשיטת רגל אפשרית של החברה.
קבוצת בלקסטון נקלעה להפסד של 113.2 מיליון דולר ברבעון השלישי, לעומת רווח של 372.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר ההשפעה על התוצאות הגיעה מהוצאות שלא במזומן בגין ההנפקה הראשונית שביצעה.ההפסדה למניה של החברה הניו-יורקית הסתכם ב-44 סנט ברבעון הנוכחי.
משבר הסאב-פריים, מגיע גם ל-HSBC, כאשר הוא צפוי למחוק חובות בסך של מיליארד דולר בעקבות מתן משכנתאות סאב-פריים, כך דיווח Times of London report.
ענקית הכימיקלים הנסחרת הדאו ג'ונס, Dow Chemical, (סימול: DOW), הוזהרה על ידי הסוכנות לאיכות סביבה האמריקאית בגין הפרות תקנות איכות אוויר ופסולת מסוכנת במתקנה שבמידלנד.
מניות ישראליות
אלביט מערכות חו"ל זכתה בהזמנה חדשה בתחום המל"טים ממשרד הביטחון הישראלי. ההזמנה בהיקף של כ- 30 מליון דולר כוללת פיתוח, ייצור, ואספקה של מערכות מל"טים חדשות בעלות יכולות משופרות וכן שדרוג של מערכות קיימות במטרה לחזק ולהרחיב את מערך המל"טים הקיים. תכנית הפיתוח והאספקה של המערכות תתפרס על תקופה של כ- 3 שנים.
חברת נייס חו"ל מערכות (סימול: NICE) הודיעה היום כי DIRECTV , הספקית האמריקנית המובילה של שידורי הטלוויזיה בלווין, הרחיבה את סביבת NICE SmartCenter שלה. DIRECTV בחרה בפתרון של NICE לניתוח אינטראקציות במטרה להעלות את ההכנסות, לשפר את היעילות התפעולית ולהעניק ללקוחותיה שירות ברמה הגבוהה ביותר.
בלופניקס, הודיעה היום כי מגזין ה- InfoWorld,המסקר את תחום פתרונות ה-IT בחר בפתרון של בלופניקס ה- Scarborough, כמוצלח ביותר בקרב יישומי הלגסי המודרנים. במסגרת הפרוייקט של פיתוח המוצר, בלופניקס עבדה כדי להחליף את מסגרת העבודה של חברת פוג'יטסו. ההתקן של בלופניקס נתן מענה לבסיס הנתונים של החברה, וסייע בהעברתו לשיטות העבודה הנהוגות כיום- שרתי ה-SQL.
חברת ווראז רשתות, ספקית פתרונות מולטימדיה מובילה ואלווירון, ענקית רשתות האינטרנט האלחוטי הודיעו היום, כי הם מתכוונות לשתף פעולה במתן פתרונות מולטימדיה המבוססים על גבי רשתות ה- wimax. שיתוף הפעולה יאפשר ערך מוסף של פריסת שירותי מולטימדיה ושימוש בתקשורת נתונים מהירה ללא עלויות נוספות של השמת חיוט.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
