פלרם: למרות גידול במכירות, הרווח השנתי הצטמק ב-25%

בשנת 2006 קטן הרווח הנקי ב-25% והסתכם בכ–18.6 מיליון שקל. הרווח הנקי הרבעוני, לעומת זאת, רשם גידול של 234% והסתכם בכ-9.7 מיליון שקל; החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 10 מיליון שקל
סיון איזסקו |

חברת פלרם תעשיות, חברה רב לאומית המייצרת ומשווקת לוחות טרמופלסטיים קשיחים בעיקר מפוליקרבונט ומפי.וי.סי, מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2006.

מכירות פלרם ברבעון הרביעי הסתכמו השנה בכ – 260 מיליון שקל, גידול של כ-12% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו המכירות לסך 232.5 מיליון שקל. בשנת 2006 הסתכמו המכירות בכ – 969 מיליון שקל, גידול של 9% לעומת השנה הקודמת, בה הסתכמו המכירות לסך של 893 מיליון שקל. המכירות לחו"ל היוו כ – 91% מכלל המכירות, בדומה לשנה קודמת.

בשנת 2006 גדל הרווח התפעולי השנתי ב-22% והסתכם בכ- 45.5 מיליון שקל (כ – 4.7% מהמכירות), לעומת כ – 37.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (כ – 4.2% מהמכירות).

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי השנה הסתכם בכ- 18.5 מיליון שקל ומהווה כ – 40% מכלל הרווח התפעולי השנה , לעומת כ – 5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זהו גידול של כ – 219% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וגידול של 105% לעומת ממוצע שלושת הרבעונים הקודמים, שהסתכמו בכ –9 מיליון שקל.

בשנת 2006 קטן הרווח הנקי ב-25% והסתכם בכ–18.6 מיליון שקל, לעומת כ–24.7 מיליון שקל בשנת 2005. הרווח הנקי הרבעוני, לעומת זאת, רשם גידול של 234% והסתכם בכ- 9.7 מיליון שקל, לעומת כ- 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 10 מיליון שקל. המועד הקובע לחלוקת הדיבידנד הנו 4.4.2007 ויום התשלום יהיה ב- 17.4.2007.

עמוס נצר מנכ"ל פלרם אמר עם פרסום הדוחות, כי "שנה זו הייתה טובה עבור פלרם – החברה המשיכה להציג צמיחה הן מבחינת הכמויות הנמכרות והן מבחינת אזורי פעילות חדשים, כדוגמת דרום אמריקה, באמצעות פתיחת משרד מכירות והפצה במקסיקו בספטמבר השנה. בארה"ב אנו בתהליך הקמה של מפעל חדש ליצור לוחות מ-PVC, המיועד להגדיל כושר הייצור של מוצר תחליף העץ – "טרימבורד". מחזור המכירות צפוי להגיע לכ-20 מיליון דולר תוך 3 שנים. המשכנו מכירותינו במזרח אירופה גם באמצעות זכיה בפרויקט ייצור קרונות רכבת ברוסיה, בהיקף של כ – 2 מיליון דולר בשנה.

נצר הוסיף: "אנו קוצרים הצלחות גם בביג'ין , שם זכינו ברבעון הראשון של 2007 במכרז היוקרתי לקירוי אחד האיצטדיונים בכפר האולימפי בבייג'ין, בו גברה פלרם על חברות ענק כגון GE ובאייר. העמקנו את פעילותינו באוסטרליה, באמצעות כניסה לרשת "עשה זאת בעצמך", בהיקף של כ- 3 מיליון דולר לשנה וחתימת הסכם לאספקת קירות אקוסטיים, בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר."

בהתייחסות להודעה על כוונתו לסיים את תפקידו אמר עמוס נצר כי "במהלך שבע שנות כהונתי בתפקיד, פלרם יותר מהכפילה את עסקיה , פתחה אתרי ייצור בעולם והשיגה מעמד של מובילת שוק, גם מול מתחרות גדולות ממנה. בשנים אלו פיתחה החברה מוצרים חדשים ייחודיים והרחיבה משמעותית את סל מוצריה, המותאמים לדרישות הקפדניות של לקוחותינו וביססה את נוכחותה בשווקים בעולם, כמו גם התרחבה לשווקים חדשים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.