אין זונחים סוסים מנצחים
כאילו שלא ציפיתי שזה יקרה, אבל זה קרה. לא עבר אפילו יום אחד שלם משחזרתי לשרבט סיפורים בעיתון, והנייד, שהיה שקט ברוב הזמן מאז שהחזרתי את מרכז חיי מהשכונה הראשונה של העיר ניו-יורק (מנהטן) ל"שכונה השישית" שלה (קרי תל-אביב), החל לטרטר את "טון הנוקיה" בתדירות שהפתיעה אותי. לא חשבתי שכה הרבה אנשים עדיין זוכרים אותי אחרי שנים כה רבות. באם לקחת את חוזקו של זכרוני כקו הייחוס אני מרגיש כצופה בתופעת טבע מופלאה.
רבים מהמטלפנים תהו על הדרך בה בחרתי להציג נושאים הנחשבים "מקצועיים" בצורת סיפור עלילה. ולכן לא התפלאתי לשאלתו של עוזי שעלתה מהאפרכסת בטון חקרני "מה אתה רוצה להשיג בכתבות האלו?" שאל. זה מספר שנים שאני מתראה עם עוזי לדקות מספר בשעה שדרכינו מצטלבות באיזו תערוכה מקצועית באחד ממרכזי התערוכות הפזורים על פני הכדור המתחמם של מערכת השמש.
"האמת, שאין לי תשובה המעוגנת בבטון משוריין", עניתי לעוזי, שידוע כאיש שיווק מנוסה ומנחה ותיק בסדנאות מכירות. "אין ספק ש'השכונה השישית' התברכה במומחים רבים בכל נושאי שיווק – והשיווק בעזרת האינטרנט, במומחים מקצוענים שאף מסוגלים להורות את התורה במיומנות וברצינות לתלמידים השואפים לעשות חייל כאנשי שיווק ממוקדים". קרוב לוודאי שעוזי גיחך לעצמו מכיוון שפירש את דברי כחנפנות ולא כמחמאה אמיתית שניתנה לו, אבל מה אפשר לעשות, זה עוזי הציניקן.
"אבל כפי שאתה ודאי יודע, בצרות האופקים שלי הרי אני מאמין שהעולם מחולק רק לשני סוגי אנשים, אנשי שיווק גאים ואילו שאינם מודים שהם אנשי שיווק גאים. כי לשווק זה לחיות. ומי שאינו משווק את פועלו – יהיה אשר הוא יהיה - הולך לישון רעב בתם היום".
"אני זוכר" החזיר עוזי "ובאם אני זוכר טוב היה זה בכתבתך 'איפה המוכרן הגאה'" שוב היה זה זמן להעריך את זיכרונם המפתיע של המגיבים.
"אבל הרצינות בה מוגשת תורת השיווק המעשית" המשכתי בתשובתי לעוזי "משאירה רבים מחוץ למעגל הידע הנחוץ והיכול לעזור לכל החפץ. לא לכל אחד זקוק לתעודה של ג'ון ברייס כדי לדעת איך לנצל את הידע באופטימאליות".
מכיוון שהשתיקה מצדו של עוזי אותתה לי שעדיין לא הבהרתי את המסר המשכתי: "אני חושב שמרבית האנשים יכולים להיעזר בידע על נושאי שיווק שונים בעזרת האינטרנט, אך הם כה טרודים במשימות היומיות, שאולי אינם מצליחים לפנות זמן ללימוד,בתחום הזמן המוקצב לעבודה. אני מנסה להרחיב את יריעת זמנם בעזרת הזמן המוקדש לבידור".
עוזי המהם ושאל "לימוד נעזר בידור, האם אין זה שוב כותרת לאחת מהכתבות שלך?".
"אכן כן" השבתי "אתה כבר מכיר אותי מזה זמן עוזי, וודאי אתה יודע שאינני זונח סוסים מנצחים".
"אכן כן" הגיע תורו של עוזי להסכים.
" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
