אין זונחים סוסים מנצחים
כאילו שלא ציפיתי שזה יקרה, אבל זה קרה. לא עבר אפילו יום אחד שלם משחזרתי לשרבט סיפורים בעיתון, והנייד, שהיה שקט ברוב הזמן מאז שהחזרתי את מרכז חיי מהשכונה הראשונה של העיר ניו-יורק (מנהטן) ל"שכונה השישית" שלה (קרי תל-אביב), החל לטרטר את "טון הנוקיה" בתדירות שהפתיעה אותי. לא חשבתי שכה הרבה אנשים עדיין זוכרים אותי אחרי שנים כה רבות. באם לקחת את חוזקו של זכרוני כקו הייחוס אני מרגיש כצופה בתופעת טבע מופלאה.
רבים מהמטלפנים תהו על הדרך בה בחרתי להציג נושאים הנחשבים "מקצועיים" בצורת סיפור עלילה. ולכן לא התפלאתי לשאלתו של עוזי שעלתה מהאפרכסת בטון חקרני "מה אתה רוצה להשיג בכתבות האלו?" שאל. זה מספר שנים שאני מתראה עם עוזי לדקות מספר בשעה שדרכינו מצטלבות באיזו תערוכה מקצועית באחד ממרכזי התערוכות הפזורים על פני הכדור המתחמם של מערכת השמש.
"האמת, שאין לי תשובה המעוגנת בבטון משוריין", עניתי לעוזי, שידוע כאיש שיווק מנוסה ומנחה ותיק בסדנאות מכירות. "אין ספק ש'השכונה השישית' התברכה במומחים רבים בכל נושאי שיווק – והשיווק בעזרת האינטרנט, במומחים מקצוענים שאף מסוגלים להורות את התורה במיומנות וברצינות לתלמידים השואפים לעשות חייל כאנשי שיווק ממוקדים". קרוב לוודאי שעוזי גיחך לעצמו מכיוון שפירש את דברי כחנפנות ולא כמחמאה אמיתית שניתנה לו, אבל מה אפשר לעשות, זה עוזי הציניקן.
"אבל כפי שאתה ודאי יודע, בצרות האופקים שלי הרי אני מאמין שהעולם מחולק רק לשני סוגי אנשים, אנשי שיווק גאים ואילו שאינם מודים שהם אנשי שיווק גאים. כי לשווק זה לחיות. ומי שאינו משווק את פועלו – יהיה אשר הוא יהיה - הולך לישון רעב בתם היום".
"אני זוכר" החזיר עוזי "ובאם אני זוכר טוב היה זה בכתבתך 'איפה המוכרן הגאה'" שוב היה זה זמן להעריך את זיכרונם המפתיע של המגיבים.
"אבל הרצינות בה מוגשת תורת השיווק המעשית" המשכתי בתשובתי לעוזי "משאירה רבים מחוץ למעגל הידע הנחוץ והיכול לעזור לכל החפץ. לא לכל אחד זקוק לתעודה של ג'ון ברייס כדי לדעת איך לנצל את הידע באופטימאליות".
מכיוון שהשתיקה מצדו של עוזי אותתה לי שעדיין לא הבהרתי את המסר המשכתי: "אני חושב שמרבית האנשים יכולים להיעזר בידע על נושאי שיווק שונים בעזרת האינטרנט, אך הם כה טרודים במשימות היומיות, שאולי אינם מצליחים לפנות זמן ללימוד,בתחום הזמן המוקצב לעבודה. אני מנסה להרחיב את יריעת זמנם בעזרת הזמן המוקדש לבידור".
עוזי המהם ושאל "לימוד נעזר בידור, האם אין זה שוב כותרת לאחת מהכתבות שלך?".
"אכן כן" השבתי "אתה כבר מכיר אותי מזה זמן עוזי, וודאי אתה יודע שאינני זונח סוסים מנצחים".
"אכן כן" הגיע תורו של עוזי להסכים.
" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
