דלק נדל"ן תרכוש 73 תחנות דלק בפינלנד בכ-640 מ' ש'

רשת התחנות הנרכשת תופסת נתח שוק של כ-10% משוק תחנות הדלק בפינלנד ומניבה דמי שכירות שנתיים נטו של כ-45.3 מיליון שקל
ליאור גוטליב |

חברת דלק נדל"ן, בניהולו של איליק רוז'נסקי הודיעה היום (ב'), כי חתמה על הסכם לרכישת רשת של 73 תחנות דלק וחנויות נוחות ברחבי פינלנד תמורת כ-640 מיליון שקל (כ- 120 מיליון יורו לאחר הוצאות עסקה). חלקה של דלק נדל"ן בעסקה, שתתבצע באמצעות חברה בת זרה, יעמוד על 90%.

רשת תחנות התדלוק פזורה ברחבי פינלנד על צירי תנועה מרכזים ובמרכזי הערים וכ-37% ממנה נמצא במטרופולין הלסינקי, הבירה. נציין, כי במתחמים בהם ממוקמים תחנות תדלוק ישנן חנויות נוחות, מתקני רחיצה למכוניות ושירותי דרך נוספים.

רשת התחנות הנרכשת תופסת נתח שוק של כ-10% משוק תחנות הדלק בפינלנד ומניבה דמי שכירות שנתיים נטו של כ-45.3 מיליון שקל (כ-8.3 מיליון יורו). נכסי הרשת מושכרים במלואם לשתי שוכרות עיקריות: נסטה אויל (NESTE OIL) שהינה חברת הדלק הגדולה ביותר בפינלנד, ושוכרת את הנכסים ל-15 שנים, ורשת המסחר קסקו פוד (KESKO FOOD), שהינה אחת משתי רשתות המסחר הגדולות במדינה ושוכרת את חנויות הנוחות לתקופה של 10 שנים.

דמי השכירות צמודים ב-100% למדד היוקר הפיני, ולשתי השוכרות קיימת האופציה להאריך את חוזה השכירות ב-5 שנים נוספות.

לצורך מימון העסקה תועמד לרשות הרוכשות הלוואת Non Recourse בסך של כ- 518 מיליון שקל (כ- 109 מיליון יורו). ההלוואה הינה לזמן ארוך, ונושאת ריבית קבועה.

איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן אמר היום: "רכישת רשת תחנות התדלוק בפינלנד הינה השקעה נוספת ומהותית המגוונת את תיק ההשקעות ומוסיפה לרשימת השוכרים של הקבוצה מותגים בינלאומיים מובילים. העסקה משקפת את יישום אסטרטגיית החברה לרכישת נכסים המושכרים לשוכרים איכותיים, לטווח ארוך, במדינות חזקות, והממומנים בריבית קבועה".

רוז'נסקי הוסיף, "בכוונתנו להגדיל משמעותית את השקעות החברה בנכסים מניבים בפינלנד".

קצת על השוכרים העקריים, נסטה אויל - חברה ציבורית באחזקה של 51% על ידי הממשלה, הינה יצרנית, מפעילת בית זיקוק ומשווקת הדלקים הגדולה ביותר בפינלנד. לחברה 900 תחנות למכירת מוצרי דלק בפינלנד ו-220 נקודות מכירה במדינות הבלטיות, ברוסיה ובפולין. החברה הינה ציבורית ונסחרת בשווי של כ-7 מיליארד יורו. הונה העצמי בסוף שנת 2005 הסתכם בכ-1.6 מיליארד יורו והכנסותיה של נסטה אויל בשנת 2005 הסתכמו בכ-10 מיליארד יורו.

קסקו הינה אחת משתי רשתות המסחר הגדולות בפינלנד. החברה פועלת גם בארצות צפון אירופה, המדינות הבלטיות ורוסיה. החברה מפעילה כ-1,100 חנויות. הונה העצמי של קסקו מסתכם בכ-1.5 מיליארד יורו והכנסותיה בשנת 2005 הסתכמו בכ-8.3 מיליארד יורו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.