עסקאות ב-40 מיליון ש' ממתינות להחלטה על מס הבולים

כך עולה מהערכה שפירסם פורום ה-CFO. איתן רוב הודיע כי רשות המסים החליטה לתמוך בביטול המס עוד החודש. יו"ר הפורום: מס הבולים הוא מס אנכרוניסטי שאין לו מקום במשק מתקדם
דרור איטח |

חברות גדולות ועסקים במשק דוחים בשבועות האחרונים חתימה על עסקאות התקשרות וחוזים במטרה לראות האם משרד האוצר יבטל החודש את מס הבולים. כך עולה ממידע שהגיע לפורום ה-CFO. על פי נתוני הפורום מדובר בדחיית חתימה על עסקאות וחוזים בהיקף של כ-40 מיליון שקל. בפורום מזהירים כי דחיית החתימה על העסקאות עלולה לפגוע בחברות ובספקים רבים במיוחד לקראת סגירת שנת הכספים.

מס הבולים עומד כיום על 4 פרומיל מכל חוזה במשק, לעיתים כמה וכמה פעמים בגין אותה עסקה. בדצמבר 2004 החליטה וועדת הכספים לשים תקרה לגביית המס בשנת 2005 בגובה של 600 מיליון שקל. עוד החליטה הועדה כי במידה ותעבור רשות המיסים את היקף הגביה שנקבע – ירד שיעור המס רוחבית על כל סוגי המסמכים. על פי בדיקה שערך הפורום, מס הבולים שיגבה השנה מהחברות יעמוד על כ-710 מליון שקל - כך שצפויה ירידת גובה המס לשנת 2006.

בפורום ה-CFO טוענים כי בהפחתה צפויה זו אין די, לדבריהם, מס הבולים הינו מס אנכרוניסטי ונוגד צמיחה בהיותו מושתת כמס שאינו תלוי ברווחיות החברה או העסקה אלא בסוג המסמך שעליו הדפיסה את החוזה הנוגע לעסקה. "מס זה, שמקורו בימי התורכים, מעודד סגירת עסקאות בעל פה או בחתימת צד אחד, ומעוות כל ניהול תקין של חברות מודרניות" אומרים בפורום.

בשיחה שהתקיימה השבוע בין איתן רוב, מנהל רשות המסים, ובין נגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO הודיע רוב כי רשות המסים החליטה לתמוך בביטול המס עוד החודש, והמלצה ברוח זו הוגשה לשר האוצר. ההמתנה כעת היא לחתימתו של אהוד אולמרט על ביטול המס לאלתר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.