עסקאות ב-40 מיליון ש' ממתינות להחלטה על מס הבולים
חברות גדולות ועסקים במשק דוחים בשבועות האחרונים חתימה על עסקאות התקשרות וחוזים במטרה לראות האם משרד האוצר יבטל החודש את מס הבולים. כך עולה ממידע שהגיע לפורום ה-CFO. על פי נתוני הפורום מדובר בדחיית חתימה על עסקאות וחוזים בהיקף של כ-40 מיליון שקל. בפורום מזהירים כי דחיית החתימה על העסקאות עלולה לפגוע בחברות ובספקים רבים במיוחד לקראת סגירת שנת הכספים.
מס הבולים עומד כיום על 4 פרומיל מכל חוזה במשק, לעיתים כמה וכמה פעמים בגין אותה עסקה. בדצמבר 2004 החליטה וועדת הכספים לשים תקרה לגביית המס בשנת 2005 בגובה של 600 מיליון שקל. עוד החליטה הועדה כי במידה ותעבור רשות המיסים את היקף הגביה שנקבע – ירד שיעור המס רוחבית על כל סוגי המסמכים. על פי בדיקה שערך הפורום, מס הבולים שיגבה השנה מהחברות יעמוד על כ-710 מליון שקל - כך שצפויה ירידת גובה המס לשנת 2006.
בפורום ה-CFO טוענים כי בהפחתה צפויה זו אין די, לדבריהם, מס הבולים הינו מס אנכרוניסטי ונוגד צמיחה בהיותו מושתת כמס שאינו תלוי ברווחיות החברה או העסקה אלא בסוג המסמך שעליו הדפיסה את החוזה הנוגע לעסקה. "מס זה, שמקורו בימי התורכים, מעודד סגירת עסקאות בעל פה או בחתימת צד אחד, ומעוות כל ניהול תקין של חברות מודרניות" אומרים בפורום.
בשיחה שהתקיימה השבוע בין איתן רוב, מנהל רשות המסים, ובין נגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO הודיע רוב כי רשות המסים החליטה לתמוך בביטול המס עוד החודש, והמלצה ברוח זו הוגשה לשר האוצר. ההמתנה כעת היא לחתימתו של אהוד אולמרט על ביטול המס לאלתר.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
