וול סטריט ירוקה: Delta Airlines מתרסקת ב-18%

לאחר פרסום הודעה ב-וול סטריט ג'ורנל שהחברת עומדת להגיש כבר השבוע בקשה להגנה מפני פשיטת רגל. מחירי הנפט יורדים בשיעורים דומים לאלו של השבוע שעבר. מניות הטכנולוגיה דוחפות את המסחר למעלה. ורינט עולה ב-1.6%, נייס עולה ב-2%
יניב לפן |

מגמת העליות בוול סטריט נמשכת בעידודם של מניות הטכנולוגייה. ההודעה על רכישתה של Skype על ידי הענקית Ebay ושל Siebel על ידי Oracle מעודדות את המשקיעים לחלום על מיזוגים ורכישות נוספות. היום, שוב מסיטים המשקיעים את עיניהם לכיוונם של מחירי הנפט על מנת לקבל כיוון השקעה ברור ובנתיים המחירים תומכים במגמה. ללא נתוני מאקרו, מחירי הנפט, סקטור הטכנולוגייה וחדשות מתאגידים אחרים מטילים את מלוא משקלם על המסחר.

מדד הנאסד"ק עולה ב-0.31% לשער של 2,181 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.05% לשער של 10,684 נקודות.

שבוע שעבר ירדו מחירי הנפט באופן חד כאשר בשלושה מתוך חמשת ימי המסחר נרשמה ירידה חדה של מעל 2%. בשבוע שקדם לו הגיעו מחירי הנפט לשיא של 70.8 דולר לחבית. החדשות על חזרתם לתפוקה של מספר מזקקות ושימוש במאגרים של מספר מדינות מתועשות הביאו לירידה במחירים.היום נסחרת חבית נפט במחיר של 63.1 דולר לחבית.

הירידה המהירה של מחירי הנפט גוררת אחריה ירידה של מחירי הבנזין. לאחר שמילאו את הכותרות בשבוע שעבר כאשר עברו, בממוצע, את רמת ה-3 דולר לגאלון שבו היום המחירים לרדת. בארגון ה-AAA הודיעו היום כי לפי המדד היומי שלהם ירדו היום המחירים מתחת לרמות ה-3 דולר לגאלון לראשונה זה שבוע.

מחיר הזהב שזינק קודם לכן לרמות של 449 דולר לאונקיה יורד כעט ונסחר ברמות מחירים של 448 דולר לאונקיה. מאז החלה הירידה במחירי הנפט עלה מחיר הזהב בכמעט 18 דולר.

אמריקניות במרכז

חברת EBay (שסימולה:EBAY), ענקית המכירות הפומביות המקוונות, הודיעה היום כי תרכוש את חברת הטלפונייה המקוונת סקייפ (Skype) בסך של 4.1 מיליארד דולר במזומן במניות ובתשלומים נוספים שיגיעו לבעלי סקייפ לפי ביצועי החברה. EBay הוציאה בעניין הודעה מסודרת לתקשורת. בשבוע שעבר פרסמנו על המגעים שניהלה eBay לרכישת החברה הצפון אירופאית המצליחה. מניות EBay עולת ב-1.01% לשער של 39.01 דולר.

דלתא איירליינס (שסימולה: DAL) עמודת היום במרכז המסחר. עיתון הוול סטריט ג'ורנל פרסם היום הודעה לפיה חברת התעופה השלישית בגודלה עתידה להגיש כבר השבוע בקשה להגנה מפני פשיטת רגל, בקשה שתאפשר לה להמשיך בתהליכי הייעול בה החלה. מניות החברה מתרסקות ב-18.18% לשער של 0.90 דולר.

נורת'ווסט איירליינס (שסימולה: NWAC) מרכזת גם היא עניין. החברה הודיעה כי היא נערכת להעסקת עובדים מחליפים במקומם של המכונאים השובתים, לאחר שהשיחות בין ההנהלה לאיגוד עלו על שרטון. נורת'ווסט עתידה גם היא להגיש בחודש הבא בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט, אלא אם כן, מעריכים בשוק, תזכה לתמיכת איגודים אחרים שלה. מניות החברה יורדות ב-3.74% לשער של 3.35 דולר.

ענקית מסדי הנתונים אורקל (שסימולה: ORCL) הודיעה על רכישת המתחרה שלה סיבל (Siebel) בסך של 5.85 מיליארד דולר. עסקת הענק כוללת מזומנים ומניות של אורקל. אורקל תשלם סך של 10.66 דולר למניה בעבור סיבל. זוהי רכישת הענק השנייה של אורקל השנה האחרונה לאחר הרכישה של פיפלסופט בחודש ינואר השנה. מניות החברה עולות ב-0.75% לשער של 13.38 דולר.

ישראליות במרכז

ענקית הפרמצבטיקה טבע (שסימולה: TEVA) קיבלה היום המלצה חיובית מאוד מצד אנליסטים של בנק הפועלים. האנליסטים סבורים, כי עסקת אייבקס תשפר את עמדת החברה לפני "הבום הגינרי". בבנק שמרו לטבע המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 38.5 דולר - גבוה בכ-17% מהמחיר הסגירה ביום שישי. מניות טבע עולות ב-0.90% לשער של 33.69 דולר.

טבע, נציין, גם חונכת בימים אלו מפעל לטבליות בי-ם שהושקעו בו 80 מיליון דולר. המפעל עתיד לייצר בשלב הראשון כ-4 מיליארד טבליות בשנה ועם סיום השלב השני ייצר כ-8 מיליארד טבליות בשנה ויהווה בשיאו מקור תעסוקה לכ-500 עובדים.

ליפמן (שסימולה: LPMA) הודיע הבוקר, כי תספק לחברה האמריקנית CBORD מסופי יחידות הקצה עבור פתרון ה-Odyssey Campus Card מתוצרת CBORD. CBORD הינה אחת הספקיות המובילות בעולם של כרטיסים לקמפוסים. מניות ליפמן נסחרות בירידה של 0.5% לשער של 31.84 דולר.

ריטליקס (שסימולה: RTLX) דיווחה היום על חוזה חדש. החברה הודיעה כי חברת Affiliated Foods Southwest וחברת Brener Food Service - שתיהן עוסקות בתחום המזון בארה"ב - בחרו במערכת התוכנה שלה - Retalix Power Enterprise. מניות ריטליקס עולות ב-3.56% לשער של 24.7 דולר.

בבנק הפועלים לא חסכו היום במחמאות והעניקו גם לנייס (שסימולה: NICE) המלצה חיובית, שעיקרה, העלאת מחיר היעד למניה ל-50 דולר, מחיר הגבוה בכ-13.6% מהמחיר בו היא עתידה לפתוח היום את שבוע המסחר בוול סטריט. בבנק סבורים, כי 2006 עתידה להיות משמעותית עבור החברה ומספרים כי נייס צומחת בקצב מהיר עם קשת רחבה של מוצרים חדשים ושווקים שצמאים לטכנולוגיה עילית. מניות החברה עולות ב-2.03% לשער של 44.79 דולר.

דלתא 3 (שסימולה: DDDC) עולה ב-4.5% לשער של 3.02 דולר. העליות האחרונות מביעות את המנייה לעלייה חדה של מעל 20% בשבוע וחצי האחרון. העליות היום מגיעות כריקושט מעיסקת הענק של EBay, במסגרתה רכשה החברה את חברת ה-Voip סקייפ. הרכישה של חברת Voip גוררת את כל ענף ה-Voip לעליות שערים נאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.

בפועל, נקודת החיכוך היא שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כשיש פער בין שעות שאושרו לבין שעות שמומשו. מבחינת הגוף המשלם, העברה בכסף אמורה לאפשר מענה חלופי ולשמור על הזכאות, גם כשהמערך התפעולי של החברות לא מצליח לספק טיפול בזמן או בהיקף שאושר.


בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

קו ההגנה של הביטוח הלאומי והמסר מההרכב

סגן בכיר ראשון ליועץ המשפטי, עו״ד כפיר אמון, שמייצג את הביטוח הלאומי, טוען שהחברות ניסו להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כדי ״לגזור קופון״ ולמנוע את טובת הסיעודי בהענקת טיפול מתאים, כאשר הם בעצמם יודעים שזקנים לא קיבלו את מלוא השעות שאושרו להם או קבלת מטפלים שעברו הכשרה מתאימה וכיוב׳. אמון אומר כי ״במקום שהחברות ישפרו את השירות מול הזכאים הן תוקפות כל יוזמה לשיפור וייעול הסיוע של הביטוח הלאומי״.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.