
הבוסט שחיכו לו באל על: עומאן התירה לחברות ישראליות לעבור בשטחה
ענף התעופה הישראלי יכול לנשום לרווחה. האישור לו חיכו חודשים ארוכים - לעבור במרחב האווירי של עומאן - התקבל באופן רשמי.
עומאן, בדומה לסעודיה, לא אמרה כי היא מאשרת לחברות התעופה הישראליות לעבור בשטחה אלא "לכלל חברות התעופה". עם זאת צריך להדגיש כי ההחלטה אינה משפיעה על משך הטיסות לקוריאה, יפן וסין (מלבד דרום סין) שכן הטיסות ליעדים אלו יוצאות מישראל לכיוון צפון דרך טורקיה.
אל על: המרוויחה הראשונה והמיידית מהאירוע הזה היא אל על אל על 3.13% שצפויה לקצר את זמן הטיסה לתאילנד (בנגקוק ופוקט) ל-8 שעות - קיצור של כ-2.5 שעות. בנוסף אל על אמרה כי היא מחכה לאישור על מנת להשיק קו טיסה ישיר למלבורן שבאוסטרליה. לפני הקורונה אל על גם הפעילה קו טיסות ישיר למומבאי שבהודו באמצעות מטוסי הבואינג 777 (רחבי-הגוף), אך לא חזרה לפהעיל את הקו כנראה מחוסר כדאיות שנוצר עם התחרות של הקונקשנים באמירויות. כעת החברה עשויה לחזור להפעיל את הקו וכנראה שלא תצטרך את מטוסי ה-777 אלא תוכל להפעיל את הקו ע"י שימוש במטוסים צרי גוף דוגמת ה-737 שכן זמן הטיסה צפוי לעמוד על כ-4.5 שעות בלבד.
מאל על נמסר: ״חברת אל על מברכת את ממשלת ישראל על ההישג הגדול והמשמעותי עבור עם ישראל וחברות התעופה הישראליות. הסכמי אברהם ממשיכים להביא בשורות מצוינות ואנו שמחים להיות חברת התעופה שתישא את דגל ישראל מעל שמי סעודיה ועומאן. מתן קבלת האישור ממדינת עומאן, יאפשר לחברה, לקצר חלק מנתיבי הטיסה למזרח הרחוק וכן יאפשרו לחברה לבחון פתיחת נתיבים חדשים כגון אוסטרליה, ואף לשוב ולטוס להודו״.
בהודעה לבורסה אומרת אל על כי "לקיצור נתיבי הטיסה לחלק מהיעדים במזרח הרחוק, ופתיחת נתיבים חדשים, עשויה להיות השפעה מהותית חיובית על פעילותה של החברה כאשר להערכת החברה צדדים שלישיים עשויים למתן את ההשפעה, בין היתר, על רקע התגברות התחרות".
ארקיע: גם חברת התעופה ארקיע הפעילה קווי טיסות ישירים לפני הקורונה לקוצ'ין ולגואה שבהודו ותכננה לחזור להפעיל אותם בחודש ספטמבר האחרון אך חזרה בה מכשלא התקבל האישור לעבור במרחב האווירי של עומאן. עכשיו היא מעדכנת כי היא חוזרת תלהפעיל את הקווים ושוקלת להוסיף גם ק למומבאי ולסרי לנקה.
גם החברות הזרות הולכות לחגוג
חברת אייר אינדיה ההודית היא היחידה שקיבלה לפני כ-5 שנים אישור חריג להפעיל קו טיסה בין נתב"ג לדלהי דרך המרחב האווירי של עומאן. החברה רצתה לרחיב את פעילותה בישראל עם קווים למומבאי ולבנגלור, גם הם דרך המרחב האווירי העומאני, אך טרם פתחה את הקווים בשל אי מתן האישור לכך בדומה לקו שהיא מפעילה לדלהי.
גם חברות התעופה הזרות של סינגפור, תאילנד, הפיליפינים, וייטנאם ועוד צפויות להפעיל קווים. סינגפור והפיליפינים כבר ניסו בעבר לקבל אישור דומה לזה שקיבלה "אייר אינדיה" אך ללא הצלחה. יודגש כי סינגפור גם מסורבת להפעיל טיסה לישראל ע"י השלטונות במלזיה שלא מאפשרים לטיסה שכזו לעבור בשטחה (כל הטיסות מ/אל סינגפור עוברות בהכרח במרחב האווירי המלזי). האישור הנוכחי עשוי לרכך גם את המלזים ויתכן מאוד שנראה כאן את חברת התעופה המקומית שבמשך שנים מדורגת בטופ 5 העולמי.
חברת קת'אי פסיפיק המפעילה קו ישיר להונג קונג קיבלה לפני כשלושה חודשים אישור לעבור במרחב העומאני בקווים לישראל אל לא מישראל - דבר שצפוי להשתנות.
המכשול של אל על?
אל על בוודאי מברכת על האישור המיוחל אך יודעת כי היא צפויה כעת להתמודד עם תחרות מוגברת של חברות התעופה הזרות מהמזרח שמתכננות שנים רבות לפתוח קווים מישראל ומעתה צפויות לעשות כן. החברה תצטרך לגבש אסטרטגיה חדשה על מנת לא לאבד נתח שוק שכן אותן חברות תעופה זוכות פעמים רבים בפרים יוקרתיים ונחשבות לאיכותיות מאוד.
מה יקרה למחירים?
המשמעות של קיצור משך הטיסות מזרחה בכשעתיים וחצי היא שחברות התעופה תשלמנה פחות על דלק, פחות לעובדים שיעבדו פחות שעות והמטוסים יהיו פנויים ליותר שעות. כלומר, ההוצאות של החברות צפויות להיות קטנות יותר משמעותית וכך הנוסעים ישלמו פחות כסף.
בנוסף להקטנת ההוצאות, עצם העובדה שחברות חדשות תכנסנה לקווים לישראל, התחרות ביניהן תגדל – דבר נוסף שיהווה סיבה לירידת מחירים.
קיצור זמן השימוש במטוסים עשוי אפילו להוריד את המחירים בקווים לאירופה. מטוס שחוזר מהר יותר מטיסה למזרח ומקצר את הזמן בכ-5 שעות (שעתיים וחצי לכל כיוון) יכול לצאת לטיסה נוספת לאירופה ולהוסיף להורדת המחירים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לברך על האישור ואמר: "המזרח הרחוק הוא לא כל כך רחוק, והשמיים הם כבר לא הגבול. זהו יום של בשורה גדולה לתעופת ישראל. ישראל הופכת בעצם להיות נקודת מעבר מרכזית בין אסיה לבין אירופה. אנחנו פעלנו לפתוח את המרחב האווירי, תחילה מעל ערב הסעודית. מ-2018 כשביקרתי בעומאן, גם להוסיף את עומאן, כדי שנוכל לטוס ישירות להודו, אח"כ לאסיה ואח"כ לאוסטרליה. הדבר הזה הושג היום, אחרי מאמצים רבים, כולל בחודשים האחרונים. אז יש בשורה גדולה - ישראל נפתחת למזרח בהיקף חסר תקדים".
- 2.שלי 26/02/2023 14:37הגב לתגובה זוהחברות חוסכות 30%בדלק. האם תוריד מחיקי הטיסות??
- 1.ושוב תודה לביבי!. (ל"ת)מפריח השערוריות 24/02/2023 22:57הגב לתגובה זו

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%
על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים
כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.
אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת.
מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.
החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה.
- מגדל זינקה 5.3%, לאומי 2.5%; או פי סי ירדה 3.4%
- מנורה וכלל זינקו 5%, הפניקס והראל 4%; מדד הביטוח חתם עם עליה של 4.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.