חברות קנאביס
צילום: דוד פרידמן

חברות הקנאביס נגד מתווה הייצוא: "אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית"

נראה שחברות הקנאביס לא מאמינות במתווה שאושר בשבוע שעבר, לפיו הממשלה תסיר את חסמי ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל; אז מדוע הסרת החסמים לא באמת יגרמו לשינוי מהותי בענף? 
סתיו קורן | (1)

בשבוע שעבר נפל דבר בשוק הקנאביס הישראלי, שרי ממשלה בכירים הודיעו כי הם מתכוונים להסיר את החסמים ליצוא הקנאביס הרפואי מישראל. לכאורה זו בשורה מצוינת עבור אותן חברות קנאביס שחושקות בייצוא המוצרים שלהן מעבר לים. כמו למשל, חברת פנאקסיה ישראל שקיבלה היתר לקנאביס רפואי לשאיפה מרשויות הבריאות בגרמניה, אך לא יכלה לייצא את המוצר משום שמשרד הבריאות לא אישר אותו בארץ, וכחלק מהחסמים לא ניתן לייצא מוצר שלא אושר בארץ.

מדוע לא בטוח שהסרת החסמים יגרמו לשינוי מהותי בענף?

הסיבה פשוטה - מסתבר שהקנאביס שלנו לא כזה איכותי, וגם התדמית שלו לא בשיאה. ובגדול אין לו דרישה בעולם, במיוחד כשהזנים של קנאביס קנדי ואמריקאי עולים עליו באיכות. זאת ועוד - אפילו בארץ, הקנאביס הרפואי המקומי נחות ביחס לייבוא, אז הכיצד נצליח לייצא למקומות שונים בעולם? 

גם חברות הקנאביס מסכימות עם ההנחה שאין באמת ביקוש לקנאביס הישראלי בחו"ל. נציגי החברות נפגשנו בכנס קנאביס, של איגוד החברות הציבוריות ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, והגיבו בנושא. "שוק הקנאביס התכונן לייצוא כבר ב-2019. היה חלום מאוד גדול. כיום, אנו נוטים יותר לשוק הישראלי". אמר ניר סוסינסקי, אחד מבעלי השליטה בחברת הקנאביס הרפואי טוגדר -3.61%

"הייצוא, כפי שהוא נוכח בחוק ההסדרים, לא באמת מאפשר ייצוא. בנוסף, בואו נודה בזה - אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית. אמר איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בזלת פארמה, "הרי לא נצליח להתחרות ברמת המחירים של התוצרת שמשווקת מקולומביה. כך שכיום, צריך לחפש דרכים אחרות להתמודד עם ההתפתחות האיטית של התעשייה, שנובעת מאופן עבודת הרגולציה הישראלית. הפוליטיקאים שוכחים שהחטא הקדמון נולד אצלם, ולא בתעשייה". הוסיף

במסגרת הכנס ניכר כי הציפייה לייצוא הוחלפה בקרב החברות לציפיית לגליזציה. אך יש הבונים גם על הרחבת שוק הקנאביס הרפואי עד לבואה. איריס ורמוט, אחת מבעלות השליטה בחברת הקנאביס 'דרך לחיים' ציינה: "יותר התוויות רפואיות מתחילות להיכנס לתחום הטיפול בקנאביס, והדבר יגדיל את כמות המטופלים. לדבריה, "תחום ה-CBD (רכיב מצמח הקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) הוא אחד התחומים הכי גדולים, צמחים ומעניינים בהקשר לעולמות הקנאביס, שכן הוא קשור בתעשיות רבות כדוגמת מזון, תמרוקים ועוד, וקל יותר להעבירו רגולטורית".

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, הדגישה כי "רגולציה מכבידה או כזו שלא מאפשרת חופש פעולה, עלולה להוות גורם מעכב בהתפתחות תקינה ובריאה של חברות בשוק ההון. אנחנו פועלים מזה שנים להסרת חסמים מסוג זה, במטרה לייצר לחברות הציבוריות סביבה רגולטורית ועסקית אוהדת ומאפשרת".

ח"כ יואב קיש, סגן שר הבריאות לשעבר, הסביר מדוע הצביע נגד חוק הלגליזציה שהעלתה האופוזיציה: "הצבעתי נגד אמונתי. אין לנו כמעט שום כלי אופוזיציוני מלבד הצבעות הנגד על כל מה שאנחנו יכולים", והודה כי לא הצליח לאפשר לכל המחזיק בתקן ישראלי לקבל אוטומטית רישיון למוצריו באירופה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, יש גם המוצאים חיוביות באופן הייצוא שאושר בחוק ההסדרים, המאפשר לחברות להרחיב את ייצוא מוצריהם שאינם משווקים בישראל. יואב פרנקל, סמנכ"ל התפעול של חברת הקנאביס 'פנאקסיה מעבדות ישראל': "הרגולציה אמנם התעכבה והתקדמה בקצב הרבה יותר איטי ממה שהחברות חשבו, אך ההחלטה החדשה של הממשלה תאפשר לתעשייה המקומית לייצא מוצרים מגוונים יותר כדוגמת מוצרי שאיפה וטבליות, שיהיו חוד החנית של הייצוא הישראלי בעתיד. אמר פרנקל.

תעשיית הקנביס המקומית צומחת בקצב של כ-30% בשנה, עם היקפי מכירות של למעלה מ-700 מיליון שקל בשנת 2020. הסרת חסמים בשוק הקנביס הרפואי לייצוא תפתח ותקדם את יכולות תעשיית הקנביס הרפואי בישראל וכך יתאפשר גידול בהיקף המשרות בתעשייה זו בכל רחבי הארץ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Shshh 09/08/2021 19:32
    הגב לתגובה זו
    במניות האלה אני מכיר כאלה שמחקו את כל הכסף שלהם בחלום הזה שהפך לסיוט עבורם עוד סיבה למה לא לגעת בשוק בארץ הכל פה רקוב ומקומבן.חבל על הכסף שנשרף במניות האלה הם הלכו רק למטה בלי הפסקה שוות כלום היום ומי שקנה בגבוה סיים את הסיפור שלו בת דודה שלי חשבה שהיא תרוויח הפסידה 80 אחוז במניות פח אשפה האלה גועל נפש של שוק
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.