חברות קנאביס
צילום: דוד פרידמן

חברות הקנאביס נגד מתווה הייצוא: "אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית"

נראה שחברות הקנאביס לא מאמינות במתווה שאושר בשבוע שעבר, לפיו הממשלה תסיר את חסמי ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל; אז מדוע הסרת החסמים לא באמת יגרמו לשינוי מהותי בענף? 
סתיו קורן | (1)

בשבוע שעבר נפל דבר בשוק הקנאביס הישראלי, שרי ממשלה בכירים הודיעו כי הם מתכוונים להסיר את החסמים ליצוא הקנאביס הרפואי מישראל. לכאורה זו בשורה מצוינת עבור אותן חברות קנאביס שחושקות בייצוא המוצרים שלהן מעבר לים. כמו למשל, חברת פנאקסיה ישראל שקיבלה היתר לקנאביס רפואי לשאיפה מרשויות הבריאות בגרמניה, אך לא יכלה לייצא את המוצר משום שמשרד הבריאות לא אישר אותו בארץ, וכחלק מהחסמים לא ניתן לייצא מוצר שלא אושר בארץ.

מדוע לא בטוח שהסרת החסמים יגרמו לשינוי מהותי בענף?

הסיבה פשוטה - מסתבר שהקנאביס שלנו לא כזה איכותי, וגם התדמית שלו לא בשיאה. ובגדול אין לו דרישה בעולם, במיוחד כשהזנים של קנאביס קנדי ואמריקאי עולים עליו באיכות. זאת ועוד - אפילו בארץ, הקנאביס הרפואי המקומי נחות ביחס לייבוא, אז הכיצד נצליח לייצא למקומות שונים בעולם? 

גם חברות הקנאביס מסכימות עם ההנחה שאין באמת ביקוש לקנאביס הישראלי בחו"ל. נציגי החברות נפגשנו בכנס קנאביס, של איגוד החברות הציבוריות ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, והגיבו בנושא. "שוק הקנאביס התכונן לייצוא כבר ב-2019. היה חלום מאוד גדול. כיום, אנו נוטים יותר לשוק הישראלי". אמר ניר סוסינסקי, אחד מבעלי השליטה בחברת הקנאביס הרפואי טוגדר 0%

"הייצוא, כפי שהוא נוכח בחוק ההסדרים, לא באמת מאפשר ייצוא. בנוסף, בואו נודה בזה - אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית. אמר איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בזלת פארמה, "הרי לא נצליח להתחרות ברמת המחירים של התוצרת שמשווקת מקולומביה. כך שכיום, צריך לחפש דרכים אחרות להתמודד עם ההתפתחות האיטית של התעשייה, שנובעת מאופן עבודת הרגולציה הישראלית. הפוליטיקאים שוכחים שהחטא הקדמון נולד אצלם, ולא בתעשייה". הוסיף

במסגרת הכנס ניכר כי הציפייה לייצוא הוחלפה בקרב החברות לציפיית לגליזציה. אך יש הבונים גם על הרחבת שוק הקנאביס הרפואי עד לבואה. איריס ורמוט, אחת מבעלות השליטה בחברת הקנאביס 'דרך לחיים' ציינה: "יותר התוויות רפואיות מתחילות להיכנס לתחום הטיפול בקנאביס, והדבר יגדיל את כמות המטופלים. לדבריה, "תחום ה-CBD (רכיב מצמח הקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) הוא אחד התחומים הכי גדולים, צמחים ומעניינים בהקשר לעולמות הקנאביס, שכן הוא קשור בתעשיות רבות כדוגמת מזון, תמרוקים ועוד, וקל יותר להעבירו רגולטורית".

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, הדגישה כי "רגולציה מכבידה או כזו שלא מאפשרת חופש פעולה, עלולה להוות גורם מעכב בהתפתחות תקינה ובריאה של חברות בשוק ההון. אנחנו פועלים מזה שנים להסרת חסמים מסוג זה, במטרה לייצר לחברות הציבוריות סביבה רגולטורית ועסקית אוהדת ומאפשרת".

ח"כ יואב קיש, סגן שר הבריאות לשעבר, הסביר מדוע הצביע נגד חוק הלגליזציה שהעלתה האופוזיציה: "הצבעתי נגד אמונתי. אין לנו כמעט שום כלי אופוזיציוני מלבד הצבעות הנגד על כל מה שאנחנו יכולים", והודה כי לא הצליח לאפשר לכל המחזיק בתקן ישראלי לקבל אוטומטית רישיון למוצריו באירופה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, יש גם המוצאים חיוביות באופן הייצוא שאושר בחוק ההסדרים, המאפשר לחברות להרחיב את ייצוא מוצריהם שאינם משווקים בישראל. יואב פרנקל, סמנכ"ל התפעול של חברת הקנאביס 'פנאקסיה מעבדות ישראל': "הרגולציה אמנם התעכבה והתקדמה בקצב הרבה יותר איטי ממה שהחברות חשבו, אך ההחלטה החדשה של הממשלה תאפשר לתעשייה המקומית לייצא מוצרים מגוונים יותר כדוגמת מוצרי שאיפה וטבליות, שיהיו חוד החנית של הייצוא הישראלי בעתיד. אמר פרנקל.

תעשיית הקנביס המקומית צומחת בקצב של כ-30% בשנה, עם היקפי מכירות של למעלה מ-700 מיליון שקל בשנת 2020. הסרת חסמים בשוק הקנביס הרפואי לייצוא תפתח ותקדם את יכולות תעשיית הקנביס הרפואי בישראל וכך יתאפשר גידול בהיקף המשרות בתעשייה זו בכל רחבי הארץ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Shshh 09/08/2021 19:32
    הגב לתגובה זו
    במניות האלה אני מכיר כאלה שמחקו את כל הכסף שלהם בחלום הזה שהפך לסיוט עבורם עוד סיבה למה לא לגעת בשוק בארץ הכל פה רקוב ומקומבן.חבל על הכסף שנשרף במניות האלה הם הלכו רק למטה בלי הפסקה שוות כלום היום ומי שקנה בגבוה סיים את הסיפור שלו בת דודה שלי חשבה שהיא תרוויח הפסידה 80 אחוז במניות פח אשפה האלה גועל נפש של שוק
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.46%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס מזנקת 10%, גילת מוסיפה 7.3%; מדד הביטוח מזנק 3.7% ומדד הבנקים מאבד 1.4%

אודיוקודס מזנקת אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״ - על השיפט שחברת התקשורת עושה ולאן היא צועדת; במקביל, הבנקים מתממשים אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים

מערכת ביזפורטל |

אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון.  אודיוקודס 9.75%  דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.

אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה. מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא:  "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%"  הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות


שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.53%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל