השרים סיכמו - יוסרו החסמים לייצוא הקנאביס; האם זו בשורה אמיתית?
בשורה לתעשיית הקנביס הישראלית – שרת הכלכלה והתעשייה, יחד עם שר הבריאות, השר לביטחון פנים ושר האוצר – סיכמו על הסרת חסמים להגברת יצוא הקנביס הרפואי מישראל. הסיכום בין השרים יאפשר מימוש פוטנציאל הענף המוערך ב-2-3 מיליארד דולר בשנה, וכן יצירת מאות מקומות עבודה במגוון תחומים
שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, פנתה לשר הבריאות, ניצן הורוביץ, לשר הבט"פ עמר בר לב ולשר האוצר, אביגדור ליברמן, בבקשה לתמוך בסעיף אשר יובא במסגרת חוק ההסדרים, להסרת חסמי הייצוא הקיימים כיום בישראל בענף הקנביס הרפואי ויאפשר את מימוש פוטנציאל התעשייה, סיכמו השרים על תמיכה בנושא ואישורו במסגרת חוק ההסדרים.
ישראל, כך מוסרים במשרד הכלכלה, היא אחת המדינות המובילות בייצור, מחקר ופיתוח בתחום הקנביס הרפואי, והיא בעלת 35 חוות ריבוי, 31 חוות גידול ו-9 מפעלים המייצרים מוצרי קנביס רפואי לטובת מטופלים בארץ ובעולם. פוטנציאל המכירות של חברות הקנביס הרפואי, לשוק המקומי ולייצוא, מוערך בהיקף של כ-3-2 מיליארד דולר בשנה.
הבעיה במהלך של שרת הכלכלה שהוא כמו במקרים רבים - מהלך תדמיתי יותר מאשר אמיתי. מתברר שהקנאביס שלנו לא כזה איכותי. אין לו דרישה בעולם, במיוחד כשהזנים של קנאביס קנדי ואמריקאי עולים עליו באיכות. זאת ועוד - אפילו בארץ, הקנאביס הרפואי המקומי נחות ביחס לייבוא, אז הכיצד נצליח לייצא למקומות שונים בעולם?
תעשייה צומחת
תעשיית הקנביס המקומית צומחת בקצב של כ-30% בשנה, עם היקפי מכירות של למעלה מ-700 מיליון שקל בשנת 2020. הסרת חסמים בשוק הקנביס הרפואי לייצוא תפתח ותקדם את יכולות תעשיית הקנביס הרפואי בישראל וכך יתאפשר גידול בהיקף המשרות בתעשייה זו בכל רחבי הארץ. בנוסף, המחקר והפיתוח בתחום הקנביס הרפואי בישראל, שכבר היום הוא מהמפותחים בעולם, צפוי לגדול ולחזק את מעמדה של מדינת ישראל כבעלת ידע וחדשנות בתחום הטיפול בקנביס הרפואי. בנוסף צפויים להתפתח שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום, לטובת רבים הזקוקים לכך.
עד כה לא התאפשר למעשה יצוא מלא בשל מגוון חסמים. במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2021-2022 מוצע לתקן את החלטת ממשלה 4490 מיום 2019.1.29 שעניינה "אימוץ המלצות הצוות לבחינת היתכנות היצוא של קנביס רפואי", כך שיצומצמו ההגבלות הקיימות כיום בתחום יצוא הקנביס הרפואי ויתאפשר יצוא של חומרי גלם בהם חומר צמחי הניתן לריבוי וכן מוצרים שלא עומדים בהכרח בתקן ישראלי אך מאושרים על ידי מדינות היעד. כמו כן, הוחלט כי משרד הכלכלה ומשרד הבריאות יפעלו יחד להתאמת תקני האיכות הקיימים בישראל, ה-IMC-GMP כך שיוכרו כשקולים או זהים לדרישות במדינות המיועדות לייצוא. באופן הזה, תעשיית הקנביס הישראלית תוכל להמשיך להתפתח.
- 18.יאללה אינטרקיור (ל"ת)קדימה ולמעלה 02/08/2021 11:51הגב לתגובה זו
- 17.יובל 02/08/2021 11:34הגב לתגובה זוהרכבת, חוזים שהיו אמורים להחתם לא נחתמו כי החברות לא רצו לסגור חוזים עם חברות שלא היה אופק לייצוא ולכן חתמו עם חברות ומדינות אחרות.
- 16.דרור 02/08/2021 10:21הגב לתגובה זוהחקלאות בנפשנו . החקלאות הישראלית היא הביטחון התזונתי ומעכשיו גם הבריאותי .
- 15.Shimshon 02/08/2021 08:56הגב לתגובה זותטוס למעלה ועוד לפני כניסה לנאסדק צפוי שבוע מאוד מעניין למנייה
- 14.מוישה זוכמיר 02/08/2021 05:16הגב לתגובה זומקווה שכן, כי אני מופסד עליה
- 13.ציון 02/08/2021 01:28הגב לתגובה זוהסרת החסמים תגרום לשוק בארץ לשפר את האיכות , ואת הייצוא
- 12.דורון 02/08/2021 01:25הגב לתגובה זומניית אינטרקיור תעלה מחר מעל 10%
- 11.יהיו לנו חיילים מסוממים. במלחמה הבאה ישראל נפסיד (ל"ת)נורא 01/08/2021 23:27הגב לתגובה זו
- אנונימי 02/08/2021 09:59הגב לתגובה זואבל עזוב שטויות , יש לנו מזרח תיכון חדש ,,,,,,מדינה של מטומטמים
- 10.חיים 01/08/2021 23:26הגב לתגובה זואיזה יצוא איזה?? זה הטעיית הציבור. הקנאביס הישראלי נחות מהקנדי והאמריקאי, ויקר יותר. אין שום סיבה שירכשו תוצרת ישראלית כשיש בקנדה עודפים של 500(!!) טון קנאביס במחסנים. עדיף שאותם מחוקקים יעשו גוגל 3 דקות ויבדקו מה אמיתי ומה לא.
- 9.אנונימי 01/08/2021 23:12הגב לתגובה זוזמן טוב להשקעה בענף הקנאביס
- 8.רן 01/08/2021 23:10הגב לתגובה זותנו לחקלאים לגדל ולייצר קנאביס וישראל תוביל את העולם .
- 7.מחר מנית הקנביס עולות (ל"ת)אנונימי 01/08/2021 22:09הגב לתגובה זו
- 6.צחי 01/08/2021 22:02הגב לתגובה זוועכשיו מגדילים יצוא ע"ח חקלאים ומ"מ.. ורק לנו אין לא פירות ולא ירקות, שלא לדבר על שאכטה ליום אפלולי כמו זה.
- 5.אינטרקיור מחר 20 אחוז (ל"ת)דוד 01/08/2021 21:46הגב לתגובה זו
- 4.מנהל של 01/08/2021 21:40הגב לתגובה זוחופים הם לפעמים געגועים לנאפס
- 3.קנאביס 01/08/2021 21:33הגב לתגובה זולכל המדוכאים.
- 2.יש הרבה שווקים שאפשר לייצא והכתבה מגמתית (ל"ת)שלמה 01/08/2021 21:23הגב לתגובה זו
- 1.חדשות מצוינות 01/08/2021 21:19הגב לתגובה זומצויין לענף הקנאביס כולל משרות חדשות
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
מניית החברה זינקה בלמעלה מ-10% לאחר פרסום הדוח; שהציג שיפור חד ברווחיות, הכרה בהכנסות משיפויים שהובילה לרווח גולמי גבוה מהצפוי; עם זאת, החברה מראה ירידה במכירות, השפעות מטבע ושחיקה בתחזית ההזמנות מאחת מיצרניות הרכב הגדולות
רבל אי.סי.אס רבל 10.92% , העוסקת בייצור מערכות אוורור למיכלי דלק ורכיבים נלווים, פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי של 2025, וזינקה במעל 10%, על רקע פרסום התוצאות. החברה הציגה תמונה של התקדמות תפעולית מחד וסימני האטה בפעילות מהצד השני. הדוח מציג עלייה חדה ברווח הנקי, שיפור בשיעורי הרווחיות והכרה בהכנסות חד-פעמיות, לצד ירידה בהכנסות, שינויי מטבע מהותיים והפחתה משמעותית בהיקף ההזמנות המחייבות מצד אחד מלקוחותיה הגדולים בענף הרכב.
על פי הדוח, הרווח הנקי של רבל ברבעון זינק במאות
אחוזים, והגיע לכ-4 מיליון אירו, בהשוואה לכ-800 אלף אירו בלבד ברבעון המקביל אשתקד. מדובר בעלייה דרמטית בשורה התחתונה, המשקפת גידול ברווח הגולמי ובשיעורי הרווחיות. עם זאת, הדוח מציין כי ברבעון בוצעה הכרה בהכנסה של כ-4 מיליון אירו בגין שיפויים מלקוחות. בנוסף,
החברה מדווחת כי חל גידול בשיעורי הרווחיות בפעילות התבניות, שהגיעו לכ-52% לעומת כ־27% בתקופה המקבילה. החברה מציינת גם קיטון בעלויות התצרוכת, שהשפיע על שיפור הרווח הגולמי.
לצד זאת, הכנסות החברה ירדו באופן ניכר. בתחום החלקים המבניים לתעשיית הרכב נרשמה ירידה של כ-8.4 מיליון אירו, שהם קיטון של כ-11.1% לעומת התקופה המקבילה. גם תחום התבניות מציג ירידה משמעותית של כ-6.6 מיליון אירו, המהווה צניחה של כ-66% בשנה. עלות המכר של החברה קטנה במצטבר בכ-15.5 מיליון אירו, כאשר הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בתחום החלקים המבניים.
בנוסף. החברה מציינת כי יצרנית רכב מרכזית, המוגדרת כלקוח מהותי, הקטינה את התחזית להזמנות מחייבות בכ-50%. ההפחתה נרשמה כהקטנה בתוך מסגרות ההתקשרות, המהוות בסיס לבניית צבר פוטנציאלי אך אינן מהוות התחייבות להזמנה בפועל. המשמעות התפעולית, כפי שהחברה
מדגישה, היא ירידה בחלק המחייב של ההזמנות, שנרשם כחלק מהפחתה כוללת בשווי המסגרות במונחי אירו.
- רבל זכתה בחוזה בהיקף 120 מיליון אירו לאספקת חלקים לרכב
- החשיפה של רבל למט"ח פגעה בה - והמניה קרסה אתמול ב-19%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד שינויי ההזמנות, הדוח מתייחס גם להשפעות מטבע, בעיקר מול הדולר והיואן. חלה הפחתה של כ-65.4 מיליון אירו בהיקף מסגרות ההתקשרות במונחי אירו בשל תנודות
בשערי המטבע, המשפיעות על הערכת השווי של מסגרות קיימות ושל התקשרויות עתידיות.
