ד"ר דדי סגל - פנאקסיה
צילום: יחצ

הממשלה אישרה יצוא קנאביס; פנאקסיה צפויה לייצא מוקדם מהמתוכנן

החברה צפויה לייצא לגרמניה מוצרי קנאביס לשאיפה; לפני אישור הממשלה, החברה הייתה יכולה לייצא רק מהמפעל שלה במלטה, שטרם החל בפעילות - אך לא ברור בכלל מהי מידת הביקוש למוצרים מבחינה גלובלית
סתיו קורן | (2)

כצפוי: חברות הקנאביס הישראליות קופצות על המציאה. לאחר החלטת ועדת השרים להמליץ לאשר את יצוא הקנאביס הרפואי במסגרת חוק התקציב הקרוב (בוקר טוב באמת שרים יקרים, בעולם כבר לא כל כך מתלהבים מהסחורה הישראלית), חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל  מודיעה שהיא תוכל להתחיל ביצוא תמציות הקנאביס לשאיפה שלה מישראל לגרמניה כבר בשבועות הקרובים, מוקדם מהמתוכנן, ומניית החברה קופצת בעקבות ההודעה ב-6%.

לפני אישור הממשלה, החברה הייתה יכולה לייצא את מוצריה רק מהמפעל שלה במלטה, שטרם החל בפעילות. כלומר, לכאורה זו החלטה משמעותית לחברה (כמו גם לשאר חברות הקנאביס). עם זאת, לא באמת ברור מהי מידת הביקוש לתוצרת הקנאביס הישראלי מבחינה גלובלית, הן של פנאקסיה והן של שאר חברות הקנאביס. התוצרת הישראלית לא נחשבת איכותית במידה יוצאת דופן, יש כאלה שאומרים - שהיא אפילו נחותה.

בנוסף פנאקסיה מייצאת באופן סדיר שמני קנאביס רפואי לגרמניה, צרפת וקפריסין. כמו כן, פנאקסיה היא החברה היחידה בעלת היתר רגולטורי בצרפת להפצת טבליות תת-לשוניות, במסגרת תוכנית ניסיונית של ממשלת צרפת להסדרת קנאביס רפואי. במסגרת ראיון לביזפורטל, מנכ"ל החברה דדי סגל הגיב על ייצוא הקנאביס לשאיפה לאירופה: "למרבה הצער לא נוכל לייצא את המוצר מישראל, אלא אם כן משרד הבריאות ישנה את הגישה שלו". ומשרד הבריאות אכן שינה את הגישה, לטובתה של פנאקסיה ושאר חברות הקנאביס הישראליות. 

בפנאקסיה מצטטים מחקרי שוק לפיהם תמציות קנאביס רפואי לשאיפה הינן מוצר הקנאביס הרפואי המבוקש והנצרך ביותר בארה"ב, בעל נתח שוק של מעל ל-50% משוק הקנאביס הרפואי במדינה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראלי 04/08/2021 13:29
    הגב לתגובה זו
    א. רוב השוק בעולם -80%, מעדיף לצרוך תפרחות ולא שמנים. זה לא ישתנה… ב. בתהליך היצור של שמנים מרוכזים מוציאים חומרים שונים שחשובים לפעולת הקנאביס. זה פוגם באיכות השימוש לעומת התפרחות. ג. כל יצרן בתחום יודע לייצר שמנים מכל הסוגים, כולל לאידוי. השוק בעולם לא מחכה לספק הישראלי ולא חיכה שמשרד הבריאות יתן אישורים. תחום הקנאביס ממשיך לייצר בעיקר אשליות…
  • 1.
    אחד 03/08/2021 14:10
    הגב לתגובה זו
    סקרים על ביקוש? נו באמת
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.46%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס מזנקת 10%, גילת מוסיפה 7.3%; מדד הביטוח מזנק 3.7% ומדד הבנקים מאבד 1.4%

אודיוקודס מזנקת אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״ - על השיפט שחברת התקשורת עושה ולאן היא צועדת; במקביל, הבנקים מתממשים אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים

מערכת ביזפורטל |

אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון.  אודיוקודס 9.24%  דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.

אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה. מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא:  "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%"  הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות


שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.29%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל