"לא איתרנו אינדיקציות המעלות חשד לאירוע מעילה בבזק בינלאומי"
הבודק החיצוני רו"ח מיקי בלומנטל לא גילה ממצאים חדשים בפרשת ניפוח הנכסים של בזק בינלאומי, אך כן מצא התרשלות חשבונאית עמוקה שנמשכה בחברת התקשורת זמן רב. כך מפרסמת הבוקר חברה האם בזק. זאת לאחר שבמסגרת דוחות הרבעון השלישי דיווחה בזק -0.77% על כך שהתגלו פערים בין הנכסים וההתחייבויות הרשומים בספריה של בזק בינלאומי לבין הנכסים וההתחייבויות בפועל. בתוך כך, החברה נדרשה להקטין את ההון העצמי שלה ב-114 מיליון שקל ברבעון השלישי כצעד ראשון. בזק מצידה צפתה מחיקת ערך של בין 200 ל-300 מיליון שקל עד לסיום מוחלט של הפרשה.
דירקטוריון בזק בינלאומי החליט לפעול על פי דין, ולהביא לסיום העסקתם של מספר עובדים באגף הכספים בחברה שהיו מעורבים באירועים. הדוח מסביר במפורש, כי נמצא תיעוד לכך שמנהל אגף הכספים לשעבר וסגנית החשב ידעו על יתרות החובה הבלתי מוסברות אך לא פעלו להסדירן. אף יותר מכך, הבודק סובר שסגנית חשבת החברה טשטשה במכוון בפני רואה חשבון המבקר את יתרות החובה הבלתי מוסברות. הסגנית טוענת לעבודה מתואמת מנהל אגף הכספים לשעבר.
עכשיו להסבר על מה שקרה בבזק בינלאומי על פי דוח הבודק מיקי בלומנטל. כחלק מהכנת הדוחות הכספיים של בזק הכספים 2020 לרבעון השלישי בבזק בינלאומי, הבחין סמנכ"ל הכספים בשינויים בלתי סבירים בהון החוזר של החברה. בדיקה עמוקה יותר הראתה, כי קיימות יתרות ספקים בחובה שאינן מוסברות.
הדו"ח מראה, כי כתוצאה מליקויים בתהליכי העבודה השוטפים, עובדי אגף הכספים לא הקפידו על קליטת חשבוניות ספק במערכת האורקל בסמוך למועד קבלתן ולכן לא נרשמו באופן מסודר פרטי ההוצאות המיוחסות לתשלומי קבע. כתוצאה מכך, בין השנים 2001 ל-2003 גדלו באופן מלאכותי יתרות החובה בכרטיסי ספקים בכ-92 מיליון שקל, משום שאלו לא זוכו על תשלומי הקבע.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה לא התגלתה בכרטיסי הספקים משום שימוש בכרטיסים כפולים על ידי אגף הכספים (כרטיס ספק וכרטיס כללי) והיא לא נפתרה גם לאחר החלפת המערכת החשבונאית בעקבות אותה כפילות.
הבודק החיצוני מבקר את החברה על כך שבשני העשורים האחרונים החברה התייחסה לתוצאות פעילותה כפי שהשתקפו בדוח רווח והפסד כאינדיקטור עיקרי ולא התייחסה למרכיבים אחרים בניתוח המאזן. עוד מצא הבודק כשלים במספר בקרות מפתח שאמורה החברה לבצע. ביצוע בדיקות אלו, סובר הבודק, היו מביאות לגילוי מוקדם יותר של החדל החשבונאי.

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21% מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.
היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.
החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.
יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה
נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א 35 זינק 1% ונעל בשיא של 3,604 נק'; הבנקים הוסיפו 1.5%, ת"א ביטוח זינק כ-3%
התנועות במדדים:מדד ת"א 35 1% מדד ת"א 90 -0.58% מדד ת"א 125
דולר שקל רציף 0.3%
BITCOIN -0.16%
מחזור המסחר הסתכם על 3.578 מיליארד שקל
