דודו מזרחי, מנכ"ל בזק
צילום: רונן טופלברג

"לא איתרנו אינדיקציות המעלות חשד לאירוע מעילה בבזק בינלאומי"

הציטוט שייך לבודק החיצוני מיקי בלומנטל לאחר בדיקה שביצע בחברה בת של בזק. ברבעון השלישי דיווחה בזק על ניפוח של נכסים על חשבון הוצאות, שהתגלו לאחר שנים רבות ואילצו לבצע תיקון של מאות מיליונים משווי החברה
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה בזק בזק בינלאומי

הבודק החיצוני רו"ח מיקי בלומנטל לא גילה ממצאים חדשים בפרשת ניפוח הנכסים של בזק בינלאומי, אך כן מצא התרשלות חשבונאית עמוקה שנמשכה בחברת התקשורת זמן רב. כך מפרסמת הבוקר חברה האם בזק. זאת לאחר שבמסגרת דוחות הרבעון השלישי דיווחה בזק -0.75%  על כך שהתגלו פערים בין הנכסים וההתחייבויות הרשומים בספריה של בזק בינלאומי לבין הנכסים וההתחייבויות בפועל. בתוך כך, החברה נדרשה להקטין את ההון העצמי שלה ב-114 מיליון שקל ברבעון השלישי כצעד ראשון. בזק מצידה צפתה מחיקת ערך של בין 200 ל-300 מיליון שקל עד לסיום מוחלט של הפרשה. 

דירקטוריון בזק בינלאומי החליט לפעול על פי דין, ולהביא לסיום העסקתם של מספר עובדים באגף הכספים בחברה שהיו מעורבים באירועים. הדוח מסביר במפורש, כי נמצא תיעוד לכך שמנהל אגף הכספים לשעבר וסגנית החשב ידעו על יתרות החובה הבלתי מוסברות אך לא פעלו להסדירן. אף יותר מכך, הבודק סובר שסגנית חשבת החברה טשטשה במכוון בפני רואה חשבון המבקר את יתרות החובה הבלתי מוסברות. הסגנית טוענת לעבודה מתואמת מנהל אגף הכספים לשעבר. 

עכשיו להסבר על מה שקרה בבזק בינלאומי על פי דוח הבודק מיקי בלומנטל. כחלק מהכנת הדוחות הכספיים של בזק הכספים 2020 לרבעון השלישי בבזק בינלאומי, הבחין סמנכ"ל הכספים בשינויים בלתי סבירים בהון החוזר של החברה. בדיקה עמוקה יותר הראתה, כי קיימות יתרות ספקים בחובה שאינן מוסברות.

הדו"ח מראה, כי כתוצאה מליקויים בתהליכי העבודה השוטפים, עובדי אגף הכספים לא הקפידו על קליטת חשבוניות ספק במערכת האורקל בסמוך למועד קבלתן ולכן לא נרשמו באופן מסודר פרטי ההוצאות המיוחסות לתשלומי קבע. כתוצאה מכך, בין השנים 2001 ל-2003 גדלו באופן מלאכותי יתרות החובה בכרטיסי ספקים בכ-92 מיליון שקל, משום שאלו לא זוכו על תשלומי הקבע. 

הבעיה לא התגלתה בכרטיסי הספקים משום שימוש בכרטיסים כפולים על ידי אגף הכספים (כרטיס ספק וכרטיס כללי) והיא לא נפתרה גם לאחר החלפת המערכת החשבונאית בעקבות אותה כפילות.

הבודק החיצוני מבקר את החברה על כך שבשני העשורים האחרונים החברה התייחסה לתוצאות פעילותה כפי שהשתקפו בדוח רווח והפסד כאינדיקטור עיקרי ולא התייחסה למרכיבים אחרים בניתוח המאזן. עוד מצא הבודק כשלים במספר בקרות מפתח שאמורה החברה לבצע. ביצוע בדיקות אלו, סובר הבודק, היו מביאות לגילוי מוקדם יותר של החדל החשבונאי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”