"ב-2017 המניה של פורסייט -1.54% קפצה בטירוף אחרי שהמשקיעים ראו שמובילאיי נמכרה ב-15 מיליארד דולר לאינטל ואמרו 'וואלה! החברה שווה יותר' והתנפלו עלינו בטירוף. אני לא מנהל את המניה, אלא את החברה ואני לא יכול אף פעם לומר אם עשו נכון או לא" – כך חיים סיבוני מסתכל היום, ואולי כבר אז חשב כך, על הגל החזק שתפסה לפני כארבע שנים החברה שייסד ושבראשה הוא עומד.

אז, המניה עלתה ממחיר של 2 שקלים ל-8 שקלים, רק כדי לחזור לאחר כשנה לנקודת הפתיחה. למה להתעסק בעבר, תשאלו. הסיבה היא שיש מי שתוהה האם אנחנו עדים כעת לשידור חוזר, וזאת אחרי שלפני כשבועיים זינקה בשישה ימים ביותר מ-150% למחיר של 34 שקל. כיום מחירה כ-26 שקל, המשקף לחברה שווי של כ-800 מיליון שקל. סיבוני לא מתחמק מההשוואה ומסביר מדוע לטעמו הסיטואציה שונה בתכלית – וטובה בהרבה.

"החברה גייסה כסף, הטכנולוגיה התגבשה ומכרנו 12 ערכות למדגימים - לא העברנו להם קופסא עם אבנים", הוא אומר, "מישהו כנראה בדק לפני שהוא קנה". "אנחנו מוכרים לשוק הצבאי וחתמנו הסכם מסחרי עם אלביט, עם פליר - שהוא יצרן המצלמות מספר 1 בעולם, ועם קורנס היפנית.

"זכינו בפרויקט של משאית אוטונומית באירופה, לאיי-נט שלנו יש אפליקציה עובדת בארץ אחרי שנוסתה כאן עם אלפי משתמשים וכיום היא בפיילוט ביפן, ויש לנו גם אחזקות של 20% מרייל-ויז'ן. זה כמו להשוות זוג שכרגע התחתן לכזה שחי ביחד עשור ויש לו שלושה ילדים – זאת לא אותה משפחה. מאז שהחברה נוסדה לא מכרתי מניה אחת ויש בזה אמירה עד כמה אני מאמין בחברה".

• בואו נדבר על זה: למה ירידות בשווקים מפחידות אותנו?
• אלביט מערכות: חוזה של 80 מיליון דולר עם חיל הים של מדינה באסיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה שדחף הפעם את המנייה של פורסייט למעלה הוא הדיווח בתקשורת האמריקאית לפיו אפל תחייה את פרויקט הרכב האוטונומי שלה ותציג דגם כבר ב-2024. הדיווח נתן פוש גם לחברות אחרות שפעילות בתחום, שנהנו עוד קודם לכן מההייפ סביבו בשוק ההון. כך, אינוויז תנפיק לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, לומינאר נסחרת ב-9 מיליארד דולר, ארבה ו-AEVA צפויות להנפיק לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל ו-2 מיליארד דולר, בהתאמה. "אני חושב שהשוק עשה תיקון אלים כלפי מעלה בחודש האחרון ושאל 'רגע, למה פורסייט נסחרת במחיר כזה לעומת האחרות".

ובדיוק בנקודה הזאת יצאתם לגיוס הון בדיסקאונט של כ-23% על מחיר השוק דאז. היו משקיעים שנותרו עם טעם חמוץ מהמהלך, מה אתה אומר להם?

"זאת אחת הסיבות שהסכמתי להתראיין. אני אומר להם שהגיוס היה במקום. המניה עשתה כברת דרך ארוכה מ-82 סנט ל-5 דולר. לא מיהרתי לגייס. פנו אלי החתמים כשהיינו בדולר וחצי ואמרתי להם 'לא'. ב-2 דולר,  שזה כפול ממה שהיינו חודש לפני כן אמרתי 'לא', כך גם ב-2.5 וב-3 דולר. כל יום התקשרו וחיזרו אחרי ודחיתי אותם על הסף. היה קשה מאד לסרב כשהמניה עלתה 75-85%. המניה טסה לשמים ויכולה הייתה להמשיך ולעלות.

• סולרום מדווחת על הצלחה בניסוי, במו"מ להזמנה ראשונה למוצר הלייזר QCL
• הבורסה תשיק את מדד ת"א נדל"ן-35 לחברות הנדל"ן הגדולות בישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

"ביום הרביעי או החמישי של העליות, כשהגענו ל-6.44 דולר אמרתי לעצמי שיש נקודה שבה צריך לקחת החלטה אמיצה ולנצל את המומנטום בשוק ולגייס כסף כדי שיהיה לנו חוסן פיננסי ונגיע למסחור ומכירות בכל הפעילויות שלנו – ואנחנו מרחק נגיעה משם. עשיתי לבעלי המניות טוב ולא לקחתי לכיסי כלום. בסוף אני זה שמדולל הכי הרבה מכולם. אתה מתאר לעצמך שאני לא בא להזיק לעצמי.

"טיפה מתיחות מצד איראן או העלאת ריבית והשוק יכול להסתובב בן רגע. השווקים גבוהים ואנחנו בתקופת קורונה וצריך לשקלל את כל הגורמים האלה ביחד", ממשיך סיבוני. "בדירקטוריון הסכימו שזה נכון לגייס בנקודת הזמן הזאת. גיוס זה לא דבר רע. הוא מקבע איזשהו שווי לחברה. העובדים ובעלי המניות מרגישים טוב עם זה ואין פה שום טעם חמוץ, לא מיהרתי לגייס במחירים נמוכים והטעם צריך להיות מתוק לחלוטין".

מהכור הגרעיני לגג הרכב

פורסייט היא למעשה ספין אוף של מגנה, אותה הקימו ב-2001 סיבוני ולוי צרויה. מגנה פיתחה מערכת שמבוססת על מצלמות יום ומצלמות תרמיות לשימושים צבאיים, שבה עושים שימוש בגבולות של מדינות ובכורים גרעיניים בין השאר. הטכנולוגיה שפיתחו יוצרת באמצעות מצלמות תמונה תלת מימדית שמזהה אובייקטים ומתריעה מפני איומים. את אותה מערכת שמוצבת על עצם סטטי, כמו גדר גבול, החליט סיבוני לקחת לעולם הרכב האוטונומי וב-2016 פורסייט מוזגה לתוך שלד בורסאי. מאז נרשמה גם למסחר בנאסד"ק והחברה גייסה במצטבר כ-120 מיליון דולר. בין המשקיעים הבולטים בחברה נמנים Ionic Ventures, קבוצת לובינסקי, יצחק סוארי, משפחת דיין והגופים המוסדיים הראל, מיטב דש ופסגות.

הפיתוח של פורסייט, הנקרא Quadsight כולל שני זוגות של מערכות סטריאוסקופיות. כל מערכת מורכבת משתי מצלמות שקולטות תמונה תלת מימדית בדומה לעין האנושית. זוג אחד הוא של מצלמות יום (מצלמות "רגילות", לצורך העניין), והשני הוא של מצלמות תרמיות שבונות תמונה על סמך הפרשי טמפרטורה. כך, גם בתנאי מזג אוויר קשים, כמו גשם, אובך, ערפל וכן בחושך או כשמצלמות היום מסנוורות ע"י השמש, עדיין ניתן לזהות עצמים בסביבת הרכב. ארבע מצלמות בסך הכל.

"הייחוד של פורסייט הוא שאנחנו מגלים כל אובייקט", אומר סיבוני, "בין אם זה עגלת תינוק, בול עץ שנפל או חתיכת בטון, ואנחנו מספקים גם מערכת זיהוי, שמסווגת את העצמים שהמצלמות רואות על סמך אלה שכבר ראו בעבר".

מה ההבדל בין השימוש במצלמות ל-LiDarים כמו שמפתחות לומינאר, אינוויז, Velodyne ואחרות?

"ליידארים משדרים קרני לייזר, ודרך הפגיעה שלהן בעצמים בסביבת הרכב הם יוצרים תמונה תלת מימדית. אבל זאת תמונה מגורענת, ולא איכותית מספיק כדי להתבסס עליה. יש עוד פתרונות בשוק כמו מכ"מים, שמפתחת למשל ארבה הישראלית. הם משדרים גל אלקטרו-מגנטי, ולא קרן לייזר. נצטרך לחכות ולראות אם ירשו לעשרות מיליוני כלי רכב בעולם לשדר קרני לייזר שאולי פוגעות בעיניים של בני אדם, לא בטוח שבדקו את כל ההיבטים הבטיחותיים.  חוץ מזה יש גם מערכות 'מונו' מבוססות מצלמת יום יחידה, בדומה למובילאיי.

"הקרב שלנו הוא מול הליידארים והוא בעיצומו. הזמנו בפורסייט ליידאר כדי לערוך מבחן השוואתי ולהציג לשוק את הפערים. עדיין אני לא יכול לשקף את התוצאות. כולם עושים את הבדיקות האלה. אגב, אינוויז חברה מעולה, אני מכיר את עומר (כילף, המייסד והמנכ"ל – א.פ) וגם בארבה יש יזמים טובים".

"דבר אחד ברור – בשוק הצבאי כבר ניצחתי את חברות הליידארים, בגלל שהמערכת שלנו פסיבית, אלה מצלמות שקולטות תמונה ולא משדרות לייזר, ואף צבא לא ירצה לשים גוף שמשדר החוצה על טנק שלו. זה כמו לפיד בוער בשטח, אפשר לקלוט את התשדורת שלו. אלביט עשתה השוואה מול מוצרים אחרים ובסוף חתמה איתנו על הסכם מסחרי. זאת אמירה חזקה מאד לשוק. כשהם יזכו במכרזים, נתחיל לראות חוזים בפורסייט".

"בסוף אני זה שמדולל הכי הרבה מכולם". מייסד ומנכ"ל פורסייט, חיים סיבוני (צילום: אילאיל טל)

אלון מאסק אמר בעבר שאין צורך בליידארים. זה עניין של "או-או", כלומר מצלמות מייתרות את הצורך בליידארים ולהיפך, או שאפשר "גם וגם"?

הוא אמר את מה שאמר כי הוא מאמין במצלמות, ואגב הוא עוד לא אימץ מצלמות תרמיות בטסלה. ימים יגידו, אני חושב שיהיו יצרני רכב שיאמצו את שתי הטכנולוגיות, וייתכן שלמשאיות ולרכבים פרטיים יהיו צרכים אחרים. יצרני מערכות שמבוססות על מצלמות יום, גם כאלה שנמכרו במיליארדים בלי להזכיר שמות, מצהירים בעצמם שמשעה מסוימת המערכת יוצאת מאיפוס אחרי השקיעה. נגמר הסיפור".

אנשים רואים תמונות של המערכת שלכם ושל ליידארים מונחים על גג הרכב והורסים את העיצוב שלו. ככה זה באמת יראה בהמשך?

"זה רק בגלל שמדובר בפיילוטים. כשכל יצרן רכב יאמץ את הטכנולוגיה שהוא בודק, הוא ישלב אותה בשלב הייצור בפנסים או בקורות של הרכב. לא יראו אותם".

בוא נתעכב על העניין הטכני. המערכת שלכם מספקת תמונה של כל סיבת הרכב, כלומר 360 מעלות?

"אנחנו יכולים לספק תמונה כזאת, אבל הכל בהתאם לדרישת הלקוח ולמצלמות שהוא יתקין. המצלמות 'בוהות' בגזרה שהוא מבקש, בין אם זה בזווית של 32 מעלות, 90 מעלות כמו בשוק הצבאי. פורסייט יכולה להכווין את היצרן איזה מצלמות לקנות, אנחנו יכולים למכור צ'יפ עם תכנה שמתאימה את עצמה למערכת קיימת, או לספק את כל החבילה, כך שיש לנו יכולת גמישות גבוהה מול הלקוחות".

קח אותי לזירת הניסויים שלכם. כביש בלי פנסים, חושך מצרים, רכב בצבע שחור בא מולי – ביימתם תרחיש כזה?

"כן, וגם שם הצלחנו. שלחנו את המערכת לאתרים באירופה, בסין ובעוד מקומות. עשינו הקלטות בימים של ערפל כבד וגם השתמשנו במכונות שמדמות ערפל במקרים אחרים. יצרנו קירות עשן מולנו שאי אפשר לראות מטר קדימה. ביפן, אחרי שראו שהמערכת שלנו גילתה את כל מה שהם רצו, הבודקים אמרו 'לא סיימנו – עכשיו נפתיע אתכם'. הם הוציאו צנצנת בוץ ומברשת והתחילו למרוח אותו על המצלמות שלנו. למרבה הפלא, המערכת תפקדה מצוין".

אתם מדברים על טווח ראייה של 250 מטר קדימה – זה אומר שקולטים את על העצמים בטווח הזה, או שאם יש משאית שמסתירה המערכת לא תוכל לגלות מה נמצא לפניה?

"המצלמה רואה כמו העין האנושית. אם המשאית מסתירה לך, גם המצלמה לא תוכל לעזור. אבל כמו שאתה לא תמשיך לסוע קדימה כשאתה לא יודע מה לפני המשאית, כך גם מכונית אוטונומית שיש בה את המערכת שלנו".

אוקיי, ומה לגבי קצב רענון התמונה? אצלכם זה 30 פריימים לשניה. סמארטפון מצלם היום וידאו ב-60 פריימים לשניה.

"אנחנו יכולים לעלות ל-60 פריימים, אבל 30 זה מספיק ועושה את העבודה גם כשרכב נוסע ב-130-140 קמ"ש".

וב-180 קמ"ש?

"גם, לא צריכה להיות שום בעיה".

בנתיב אחד, כן מסומן

אם כן, בשלב זה לפורסייט אין חוזים מסחריים מול יצרני רכב או חברות Tier 1, והמערכות שלה בשלב פיילוט אצל 12 לקוחות שונים. ברקע ריצת האמוק של המשקיעים לעבר השחקניות בשוק הרכב האוטונומי, כדאי להוריד הילוך לרגע ולשאול כמה קרוב בכלל החזון למציאות. סיבוני מאמין שהרכב האוטונומי ישמש קודם כל לנסיעה במסלולים קבועים, בין אם בתחבורה ציבורית ובין אם בתוך קמפוסים של אוניברסיטאות, הסעות בתוך שטחי מפעלים, נמלי ים ותעופה וכיוצא בזה, ורק לאחר מכן יגיע לשוק הפרטי.

"עד שהסנסורים לא יהיו ברמה של 100% דיוק, לא ישחררו את הכלים האלה", הוא מעריך. "זה יהיה צעד צעד ולאט לאט. יצרני הרכב האוטונומי יצטרכו להוכיח עם הרבה שעות עבודה שהכלי שלהם בטוח. אתה מעלה על דעתך שרכב יסתובב כשהוא מסנוור וידרוס בטעות מישהו? נראה לך שיאשרו דבר כזה?".

פורסייט היא למעשה קבוצה, ולבד מפעילות פורסייט אוטומוטיב (100%) בתחום הרכב האוטונומי, בבעלותה איי-נט שעוסקת בחיזוי תאונות ונמצאת בפיילוטים ביפן. דרך נתוני GPS, משתמשים שהורידו את האפליקציה ונמצאים אחד בקרבת השני מקבלים התראות זה על זה כשיש חשש לתאונה מתקרבת ביניהם. כפי שסיבוני ציין לפורסייט נתח של 20% מרייל-ויז'ן, שפועלת בתחום הרכבות, שגייסה עד כה 41 מיליון דולר ולה חוזה לפיילוט לצד חוזה מסחרי.

אמנם אתם פעילים בתחומים אחרים, אבל האוטומוטיב הוא מגזר פעילות מוביל שלכם. כניסה של ענקית כמו אפל לתחום לא טורפת את הקלפים? היא יכולה לבלוע את כל המתרות.

"אנחנו לא צריכים לפחד. בסוף 40 אלף איש שנכנסים לאיצטדיון נכנסים מ-20 שערים שונים. הם לא יכולים להכנס משער אחד. חברות ענק של טריליוני דולרים קונות סטארט-אפים כי הם מפחדות שהמתחרה שלהן יקדים אותן".

ואם אתכם ירצו לקנות - זה בא בחשבון?