איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה בתל אביב, יוצא בביקורת על המס המוטל על רווחי הון: "יש לא מעט טרוניות מצד הציבור. כשיש 600 מיליארד שקל של הציבור שיושבים בפקדונות ובעו"ש בריבית של כ-0%, אנשים שואלים למה הם צריכים לשלם 25% מס על פעילות שלמעשה תומכת בכלכלה הישראלית?". כך אומר בן זאב בשיחת הסיכום השנתית של הבורסה, כשהוא מוסיף ש"הדבר נכון בטח בתקופת הקורונה שלימדה אותנו שמשק חייב להיות חזק ולהישען על עצמו".

המנכ"ל עקץ גם את המערכת הבנקאית, בהתייחסו למאגר ההשאלות בני"ע של הבורסה שהושק בנובמבר המאפשר פעילות שורט. בן זאב אמר כי "באופן לא מפתיע, לא מעט מהבנקים אינם משתפים פעולה עם המאגר, אבל אנחנו מאמינים שזה עניין של זמן עד שנשיק אותו מול גופים מוסדיים נוספים". יצויין כי הבנקים משתמשים בחדרי המסחר שלהם להשאלה של ני"ע.

הר השקלים יחלחל לבורסה - מאמר נוסף לקריאה

עוד הזכיר בן זאב את השקת מערכת TASE DATA UP בספטמבר האחרון המנגישה מוצרי מידע על שוק ההון, באמצעותם ניתן לחלץ תובנות על השוק וכן לזהות טרנדים. בהקשר זה ציין המנכ"ל כי "יש גופים בתעשייה שהשקיפות הזאת קצת תפחיד אותם, אבל שקיפות היא נר לרגלינו". המערכת פותחה כחלק מהמגמה של הבורסה לאחר הנפקתה להשיא רווחים באמצעות הרווח סל השירותים. המהלך כלל גם פלטפורמה המאפשרת לעובדים לממש אופציות ב"קליק" דרך מערכת הבורסה וכן סליקת תשלומי חברות במט"ח מכל סוג.

• שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
• אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על רקע חוסר היציבות במערכת הפוליטית, בן זאב סבר כי "אין השפעה על פיזור או אי פיזור הכנסת על מה שקורה בבורסה". מנגד, התייחס לחוסר האוריינות הפיננסית של הציבור והוסיף בנוגע לדרג הפוליטי "כולי תקווה שיום אחד יקומו הממשלה, משרד האוצר ומשרד החינוך ויגבשו תכנית שתתן כלים לנוער איך מתנהלים נכון עם כסף. אנחנו מגדלים דורות על דורות של אנשים שלא מבינים מה זה משכנתא או ריבית היוון. הבורסה עלתה עם פורטל למשקיע  המתחיל כדי לתת כלים לציבור כלים, שיבין למשל מה ההבדל בין הון לחוב".

כל מה שצריך לדעת על המס של הבורסה

עדיין מצפים לישראליות שבוחרות בוול סטריט

בין היעדים שהציבה לעצמה הבורסה, אותם מנה בן זאב בשיחה נמצא שיקוף הכלכלה הישראלית, כשהדגש הוא על הצטרפות של חברות ההייטק לבורסה המקומית. "השנה זה סוף סוף קרה", הודיע בן זאב, "19 חברות מסקטור ההייטק הצטרפו לבורסה, ו-6 נכנסו באוגוסט ל מדד ת"א 35 - זה מראה שההייטק מקבל את המשקל הנכון אחרי הרבה מאד שנים". בן זאב התגאה גם בביצועי מדד ת"א טק-עילית -0.78% , שעלה מתחילת השנה בכ-35%, לעומת עלייה של כ-37% במדד נאסד"ק 100 0.2% באותה תקופה.

"על ההייטק הישראלי אין שום רגולציה וזו הסיבה שהוא עובד ומתפתח בצורה טובה" טען בן זאב והסביר ש"משבר 2008 גרם לעודף רגולציה שפגעה בשוק ההון בישראל. עם הזמן הרגולטורים וחברי הכנסת הבינו את זה, לכן אנחנו רואים הרבה הקלות מצד נגיד בנק ישראל, יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת, יו"ר הרשות לני"ע ענת גואטה ויו"ר ועדת הכספים בכנסת ח"כ משה גפני".

• מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
• "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

בעוד שחברות ההייטק המקומיות הגדולות מתרחקות מתל אביב ופונות לוול סטריט כדי לגייס לפי שווי גבוה בהרבה מזה שיקבלו בארץ, בבורסה מנסים לקדם את נושא הרישום הכפול. בן זאב אמר כי בבורסה מקווים שחברה גדולה שנסחרת בוול סטריט תירשם גם לתל אביב, או לחלופין שחברה גדולה שמתכננת הנפקה ראשונית לציבור תעשה אותה גם בוול סטריט וגם בתל אביב.

"זה דורש רק משפט אחד נוסף לעורך הדין של החברה", אומר בן זאב, שמציין שהעמלות שגובה הבורסה הן בשקלים והמסחר בה נעשה "בשעות שהמשקיעים מכירים". בן זאב הדגיש כי יש 51 חברות דואליות בת"א, ו-32% מסך המסחר בהן מתנהל בתל אביב. ואולם, בבורסה מבינים אם כן שבנקודת הזמן הנוכחית לא מדובר בחברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות, שמההצלחה שלהן פחות נהנה המשקיע הישראלי.

האם הציבור נפגע משיטת ההצעה הלא אחידה?

בן זאב הציג נתון שיא של IPO בבורסה השנה – 27 הנפקות ראשוניות, המספר הגבוה ביותר מאז 2007, כשסך הגיוסים בהנפקות אלה עמד על 4.6 מיליארד שקל. כמו כן הזכיר מנכ"ל הבורסה כי ב-2020 כלל אחזקות הציבור בחברות הנסחרות עלו ל-64%, אחרי שבעלי עניין מכרו מניות בשווי 3 מיליארד דולר.

אלא ששווה לזכור כי כשליש מההנפקות הראשוניות עליהן דיבר בן זאב בוצעו בשיטת ההצעה הלא אחידה ("בוק בילדינג"), שמשאירה לציבור נתח קטן יותר בכל הנפקה שכזאת. "גם בשיטת ההצעה האחידה החלק של הציבור היה זעום", טען בן זאב. "מתי בפעם האחרונה יועץ השקעות אמר ללקוח 'יש הנפקה שאני מאמין בה – בוא תשתתף בחלק הציבורי'?", הוא שואל ומפנה את הביקורת לחברי הבורסה: "רק שניים מהם התחברו לאפליקציה שלנו כדי לקנות בהליך הציבורי מניות בדאבל קליק. אם כולם היו מתחברים אז גם החברות וגם החתמים היו רואים שיש אחוז גדול מהציבור שרוצה לקחת חלק ומקצים לו אחוז גדול יותר".

"ההצעה הלא אחידה מאפשרת לחברות שנסחרות פה להכניס משקיעים מוסדיים זרים שלא יכלו לעשות זאת קודם לכן כי הסטנדרטים פה היו שונים מאלה הבינלאומיים. הבורסה מצדה לא תקבע רף מסויים להקצאה עבור הציבור", בן זאב קובע, "כוחות השוק יודעים מה טוב ומצ'פרים או מענישים בהתאם. רגולוציה שניסתה לכוון בעצמה את השוק הובילה לכך שלא הוקצו חלקים גדולים יותר לציבור".

מהצד השני, ציין בן זאב כי כ-134 אלף חשבונות חדשים נפתחו בבורסה ב-2020, לעומת 98 אלף חשבונות חדשים שנפתחו ב-2019. במספר החשבונות שנפתחו בבתי ההשקעות נראתה קפיצה של 154% לעומת אשתקד. "מגיעה להם מילה טובה על כל מה שהם עושים בתחום הזה", הוסיף המנכ"ל.

מצפים מהחברות לחדול מנוהג הדיווח המיידי

נוסף לאלה, בן זאב הזכיר כי הבורסה השיקה השנה 5 מדדים חדשים: 2 מדדים ירוקים – מדד ת"א קלינטק -0.28%  לצד מדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים , ו-3 מדדי נדל"ן שמטרתם לשקף את ההבדלים בתחומי הפעילות בתוך המגזר: מדד ת"א-מניב ישראל 0.4%  , 

מדד ת"א-מניב חו"ל -0.44%  ו מדד ת"א-בנייה 1.25%  .

כמו כן, הסביר בן זאב שבמטרה להגביר את הנזילות הבורסה הודיעה על הצטרפות ברק קפיטל כחבר בורסה ראשון מסוג נוסטרו, וכן על הכניסה העתידית של הבנק הדיגיטלי הראשון כריטייל ברוקר הראשון בארץ.

"זה דבר ששכיח בארצות הברית,  בקנדה, באוסטרליה, בסקנדינביה ובעוד מדינות", אמר. "יותר ויותר אנשים משתמשים בפלטפורמות הללו  עם הזמן אני מתאר שנראה את העמלה הממוצעת על פעילות בני"ע הולכת ויורדת".

באשר למועדי הדיווח של החברות הנסחרות, אמר בן זאב "פנינו לחברות הציבוריות בכתב וביקשנו להודיע מראש ולהימנע מלהוציא דיווחים מיידיים במהלך יום המסחר ככל שניתן. כך אנחנו נוהגים כחברה, ואכן יש חברות שהתאימו את עצמן". עם זאת הוא הבהיר "אנחנו לא מאמינים בלהכריח ובלומר 'אתם חייבים'. חברה צריכה להבין שככל שתתנהל בצורה שקופה יותר הדבר יביא לה ערך רב יותר".