מנכ"ל שיח מדיקל, יוגב שריד
צילום: תמי בר שי
ראיון

"הסכם היצוא המסחרי לאוסטרליה זו נקודת מפנה בשוק הקנאביס"

היצוא המסחרי הראשון שעליו מדווחת שיח מדיקל, זו נקודת ציון חשובה לשוק הקנאביס הישראלי. "הרגולציה הגרמנית לא מאפשרת יצוא אליה כרגע, אנחנו בוחנים שווקים נוספים מחוץ לאירופה", אמר מנכ"ל החברה, יוגב שריד בראיון לביזפורטל
ארז ליבנה | (2)

בעוד כל השוק הישראלי ממוקד בשוק וברגולטורים הגרמניים – בשל העובדה שאם עוברים את המשוכה הגרמנית כל השוק האירופי נפתח לרווחה – כמו במשחק שחמט, חברת שיח מדיקל -3.44% הזיזה צריח, הפתיעה את המתחרים והשתלטה על קו פתוח על הלוח. כלומר, לראשונה בהיסטוריה של שוק הקנאביס הישראלי יש הסכם מסחרי ראשון ליצוא עם מדינה פרוגרסיבית בתחום הקנאביס.

 

קשה להמעיט במהלך עבור השוק. כי בואו נאמר את האמת, מאז שהממשלה אישרה במארס לייצא, רבות החברות שניסו לשחק על העניין. רובן אולי גם הצליחו להעלות את השווי לרגע. אבל זו הפעם הראשונה שחברה ישראלית מדווחת על הסכם שת"פ מלא עם חברה אוסטרלית. זה מעיד לא מעט דברים על השוק הישראלי, אבל בעיקר שהוא מתחיל להבשיל ולהגיע לבגרות.

 

שוק הקנאביס האוסטרלי צפוי לצמוח בקצב של 42% בשנה

קודם כל, בכל קנה מידה, אוסטרליה היא מדינה גדולה ועשירה עם קהל לקוחות גדול לשוק הקנאביס. עד כמה גדול, לפי מכון גרנד ויו סרוויס, שערך מחקר על השוק, נמצא כי ב-2017 שוק הקנאביס בכללותו הוערך ב-75 מיליון דולר. ב-2019, היקף השוק האוסטרלי של מוצרי קנאביס ו-CBD כבר הגיעו להיקף של 172 מיליון דולר אמריקאי.

שיעור הצמיחה השנתי הממוצעת (CAGR) של השוק עד 2026 צפוי לעמוד על למעלה מ-42%. זה אפסייד גבוה. זאת אומרת שיש שם שוק רווחי ופוטנציאל לצמוח ככל שהרגולציה תהיה יותר פרוגרסיבית.

יתר על כן, מכלל מגדלות הענק בשוק, בעיקר בקנדה, אבל גם יצרנים אמריקאים ואירופאיים, חברה אוסטרלית בחרה גידולים של חברה ישראלית – זה לא דבר של מה בכך. זה מעיד על טיב הסחורה המגודלת בישראל, שלראשונה מתחרה בשווקים גלובליים.

 

למה המנכ"ל והבעלים של שיח, יוגב שריד, פנה דווקא לאוסטרליה? הסיבה היא מעניינת מאוד וקשורה, איך לא, לרגולציה. "הסיבה שאי אפשר בינתיים לשווק לגרמניה, זה בגלל שהרגולטור בישראל מחייב אותנו להוציא מוצר ארוז של 10 גרם. יש שילוב של מגבלות והגרמנים לא רוצים את זה. באוסטרליה אין לי את המגבלה הזו", אמר יוגב שריד, המנכ"ל והבעלים של שיח בראיון לביזפורטל.

 

מה המשמעות של ההסכם מבחינתך?

"זו תקרת זכוכית גדולה שנשברה. זו נקודת מפנה לשוק. פעלנו בשקט בשקט ואנחנו מאוד מאוד שמחים. זה חשוב כי יש השתלבות של כמה גורמים. השוק האוסטרלי הוא גדול ועשיר והמשימה העיקרית שלנו הייתה לראות את כל הכוכבים מסתדרים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עד כמה הסכום מהותי?

"מבחינתי העסקה היא מהותית. זו הסנונית לחוזים העתידיים וזה באמת מה שחשוב. כבר שנים שמגדלים ישראלים הבטיחו לכל מיני גורמים הבטחות לספק טונות של סחורה. המטרה שלנו הייתה לתת ביטחון לספק האוסטרלי ולהראות שזה אפשרי, לאט לאט ככל שנעמיק את שיתוף הפעולה, נגדיל את הכמויות. אני לא בטוח שכל חברה הייתה מסוגלת לעשות את זה. יותר מזה, זה שם אותנו בראש החץ".

 

יש לך עוד שווקים שאליהם אתה מכוון מחוץ לאירופה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מייק 05/11/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר עם שיווק התוכן הממומן הזה?
  • אלי 05/11/2020 14:24
    הגב לתגובה זו
    חלש אתה מייק
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?