חקלאות
צילום: PIXABAY
IPO

בדרך לבורסה: שותפות האגרו-טק - סמארט אגרו רוצה לגייס 25 מ' ש'

על רקע הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר מגיע ניסיון IPO של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה; בחברה מאמינים שמדובר בתחום ההיי-טק בעל פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר
ערן סוקול |
נושאים בכתבה IPO אגריטק

על רקע הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר מגיע ניסיון IPO של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה בתל אביב - סמארט אגרו, שמתכננת לגייס 25 מיליון שקל במטרה להשקיע בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ייעודיות לתעשיית החקלאות ולתעשיית הקנאביס. את ההנפקה תוביל לאומי פרטנרס חתמים.

הנפקת סמארט אגרו נעשית לפי תיקון תקנון הבורסה מפברואר 2019 לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח. עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים (שלא ממש צלח). הנפקת שותפויות מחקר ופיתוח בבורסה בתל אביב נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים הזדמנות להשקיע בחברות היי-טק בשלבים ראשוניים.

פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר בתחום ההיי-טק

בחברה מציינים כי הצורך העולמי של תעשיית החקלאות להיעזר בטכנולוגיות כדי להגדיל כמותית את היבולים ובמקביל לשפר אותם אינו חדש. זהו צורך שרק הולך וגדל על רקע הגידול באוכלוסיית העולם ובעיות אקלימיות שפוגעות ביבולים חקלאיים. כך לדוגמה, נורמן בורלוג, אגרונום אמריקאי שנחשב לאבי "המהפכה הירוקה" להגדלת היבול החקלאי - ובין היתר זכה על כך בפרס נובל לשלום - אמר כבר בשנת 2007 כי "ב-40 השנים הבאות החקלאים ידרשו לגדל מזון בכמות השווה ליבול המצטבר של 10,000 השנים הקודמות".

והוא לא לבד. בחברה מאמינים כי תעשיית ה-Agri Tech (קיצור של Agriculture Technologies) היא אחת התעשיות בעלות פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר מבין תעשיות ההיי-טק בשל הצורך הגדל והולך למוצריה, ובגלל שהיא בשלב שבו היא מערערת את שיטות העבודה המסורתיות (Disruption).

ראשית, הצורך להאכיל אוכלוסייה גדלה והולכת: עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תעמוד על 10 מיליארד איש לעומת 7.8 מיליארד נכון לינואר 2020, כאשר מדי שנה היא גדלה בכ-80 מיליון איש. שנית, יש צורך לצמצם את ההשפעה השלילית של תהליכים שונים על איכות הסביבה (דוגמת הדברה, ביעור יערות ופליטת 2CO) – תוך כדי גידול ושיפור של היבול החקלאי. שלישית, שני המשאבים העיקריים של תעשיית החקלאות - שטחים לעיבוד ומים - הולכים וקטנים עד כדי מחסור קריטי. ורביעית, יש צורך לשמר את הכדאיות הכלכלית של תעשיית החקלאות מכיוון שמדובר בתעשייה שמפרנסת מאות מיליוני אדם ברחבי העולם.

מתמקדים בשוק הישראלי

סמארט אגרו מתכננת להתמקד בחברות אגרו-טק מהשוק הישראלי שנחשב לחדשני כשמדובר בטכנולוגיות לתעשיית החקלאות, בין היתר בזכות הרקע החקלאי הרחב של היזמים, מוסדות אגרונומיים ברמה בינלאומית (הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וולקני), נגישות לטכנולוגיות מתקדמות מהמערכות הביטחוניות, מיקום גיאוגרפי ייחודי ומבנה טופוגרפי המאפשר במרחק מאוד קצר סביבות גידול שונות. בישראל, יש כיום כ-440 חברות אגרו-טק, לפי מאגר המידע של Startup Nation Central.

הצוות הניהולי המוביל

את סמארט אגרו מוביל צוות ניהולי בעל ידע נרחב בתעשיית האגרו-טק והתעשיות המשיקות לה: יו"ר הדירקטוריון, ארז מלצר, הוא בעל ניסיון ניהולי של מעל 30 שנה, ובעברו מנכ"ל גדות כימיקלים, מנכ"ל אפריקה ישראל ומנכ"ל נטפים. בשנים האחרונות משמש מלצר בתפקיד יו"ר פעיל של המרכזים הרפואיים של "הדסה ובמקביל מתרכז בהשקעה וניהול תחומי האגטרו-טק והביומד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל סמארט אגרו, עמרי רוטמן, הוא בעל ניסיון של 25 שנה בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון, כמחצית מהן בחברות אגרו-טק. בעברו שימש, בין היתר, כסמנכ"ל הכספים של חברת קיימא ביו אגריטק ממושב שרונה שבגליל, כסמנכ"ל הכספים של קרן ההון סיכון אתגר שניהלה בעבר כ-200 מיליון דולר, וכן הוביל וניהל הנפקות, מיזוגים ורכישות בישראל ומחוצה לה.

כסמנכ"לית הכספים ופיתוח עסקי של השותפות מכהנת רו"ח לימור סטולר, עד לאחרונה המנכ"לית של Rootility שפיתחה שיטה לשיפור שורשי הצמח, וקודם לכן כסמנכ"לית הכספים של חברת רוסטה גרין אותה הובילה להנפקה בבורסה בתל אביב ויותר מאוחר למכירתה לענקית הזרעים מונסנטו. ההנפקה מלווה ע"י עוה"ד איתי ברפמן ועדי רון ממשרד ד"ר זאב הולנדר.

השקעה ראשונה של 2 מיליון דולר

סמארט אגרו כבר בחרה את ההשקעה הראשונה שלה: קאנבריד (CanBreed) שהוקמה בתחילת 2017 ומפתחת גנטיקה משופרת של זרעים, וזאת על בסיס טכנולוגיית עריכה גנטית שנקראת CRISPR. בחברה מציינים כי זוהי הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מבין כל טכנולוגיות ה-New Breeding Techniques המשמשות את תעשיות האגרו-טק להשבחת יבולים חקלאיים.

טכנולוגיית CRISPR מאפשרת חיתוך מדויק של הדנ"א של הזרע, במטרה להשתיק או להפעיל גנים. לכן, יש לטכנולוגיה פוטנציאל עצום בתחומי הרפואה והחקלאות. את טכנולוגיית CRISPR מיישמת קאנבריד על מגוון גידולים חקלאיים (ירקות וגידולי שדה) ובכלל זה זרעי קנאביס רפואי ותעשייתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי. 

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."