חקלאות
צילום: PIXABAY
IPO

בדרך לבורסה: שותפות האגרו-טק - סמארט אגרו רוצה לגייס 25 מ' ש'

על רקע הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר מגיע ניסיון IPO של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה; בחברה מאמינים שמדובר בתחום ההיי-טק בעל פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר
ערן סוקול |
נושאים בכתבה IPO אגריטק

על רקע הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר מגיע ניסיון IPO של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה בתל אביב - סמארט אגרו, שמתכננת לגייס 25 מיליון שקל במטרה להשקיע בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ייעודיות לתעשיית החקלאות ולתעשיית הקנאביס. את ההנפקה תוביל לאומי פרטנרס חתמים.

הנפקת סמארט אגרו נעשית לפי תיקון תקנון הבורסה מפברואר 2019 לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח. עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים (שלא ממש צלח). הנפקת שותפויות מחקר ופיתוח בבורסה בתל אביב נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים הזדמנות להשקיע בחברות היי-טק בשלבים ראשוניים.

פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר בתחום ההיי-טק

בחברה מציינים כי הצורך העולמי של תעשיית החקלאות להיעזר בטכנולוגיות כדי להגדיל כמותית את היבולים ובמקביל לשפר אותם אינו חדש. זהו צורך שרק הולך וגדל על רקע הגידול באוכלוסיית העולם ובעיות אקלימיות שפוגעות ביבולים חקלאיים. כך לדוגמה, נורמן בורלוג, אגרונום אמריקאי שנחשב לאבי "המהפכה הירוקה" להגדלת היבול החקלאי - ובין היתר זכה על כך בפרס נובל לשלום - אמר כבר בשנת 2007 כי "ב-40 השנים הבאות החקלאים ידרשו לגדל מזון בכמות השווה ליבול המצטבר של 10,000 השנים הקודמות".

והוא לא לבד. בחברה מאמינים כי תעשיית ה-Agri Tech (קיצור של Agriculture Technologies) היא אחת התעשיות בעלות פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר מבין תעשיות ההיי-טק בשל הצורך הגדל והולך למוצריה, ובגלל שהיא בשלב שבו היא מערערת את שיטות העבודה המסורתיות (Disruption).

ראשית, הצורך להאכיל אוכלוסייה גדלה והולכת: עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תעמוד על 10 מיליארד איש לעומת 7.8 מיליארד נכון לינואר 2020, כאשר מדי שנה היא גדלה בכ-80 מיליון איש. שנית, יש צורך לצמצם את ההשפעה השלילית של תהליכים שונים על איכות הסביבה (דוגמת הדברה, ביעור יערות ופליטת 2CO) – תוך כדי גידול ושיפור של היבול החקלאי. שלישית, שני המשאבים העיקריים של תעשיית החקלאות - שטחים לעיבוד ומים - הולכים וקטנים עד כדי מחסור קריטי. ורביעית, יש צורך לשמר את הכדאיות הכלכלית של תעשיית החקלאות מכיוון שמדובר בתעשייה שמפרנסת מאות מיליוני אדם ברחבי העולם.

מתמקדים בשוק הישראלי

סמארט אגרו מתכננת להתמקד בחברות אגרו-טק מהשוק הישראלי שנחשב לחדשני כשמדובר בטכנולוגיות לתעשיית החקלאות, בין היתר בזכות הרקע החקלאי הרחב של היזמים, מוסדות אגרונומיים ברמה בינלאומית (הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וולקני), נגישות לטכנולוגיות מתקדמות מהמערכות הביטחוניות, מיקום גיאוגרפי ייחודי ומבנה טופוגרפי המאפשר במרחק מאוד קצר סביבות גידול שונות. בישראל, יש כיום כ-440 חברות אגרו-טק, לפי מאגר המידע של Startup Nation Central.

הצוות הניהולי המוביל

את סמארט אגרו מוביל צוות ניהולי בעל ידע נרחב בתעשיית האגרו-טק והתעשיות המשיקות לה: יו"ר הדירקטוריון, ארז מלצר, הוא בעל ניסיון ניהולי של מעל 30 שנה, ובעברו מנכ"ל גדות כימיקלים, מנכ"ל אפריקה ישראל ומנכ"ל נטפים. בשנים האחרונות משמש מלצר בתפקיד יו"ר פעיל של המרכזים הרפואיים של "הדסה ובמקביל מתרכז בהשקעה וניהול תחומי האגטרו-טק והביומד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל סמארט אגרו, עמרי רוטמן, הוא בעל ניסיון של 25 שנה בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון, כמחצית מהן בחברות אגרו-טק. בעברו שימש, בין היתר, כסמנכ"ל הכספים של חברת קיימא ביו אגריטק ממושב שרונה שבגליל, כסמנכ"ל הכספים של קרן ההון סיכון אתגר שניהלה בעבר כ-200 מיליון דולר, וכן הוביל וניהל הנפקות, מיזוגים ורכישות בישראל ומחוצה לה.

כסמנכ"לית הכספים ופיתוח עסקי של השותפות מכהנת רו"ח לימור סטולר, עד לאחרונה המנכ"לית של Rootility שפיתחה שיטה לשיפור שורשי הצמח, וקודם לכן כסמנכ"לית הכספים של חברת רוסטה גרין אותה הובילה להנפקה בבורסה בתל אביב ויותר מאוחר למכירתה לענקית הזרעים מונסנטו. ההנפקה מלווה ע"י עוה"ד איתי ברפמן ועדי רון ממשרד ד"ר זאב הולנדר.

השקעה ראשונה של 2 מיליון דולר

סמארט אגרו כבר בחרה את ההשקעה הראשונה שלה: קאנבריד (CanBreed) שהוקמה בתחילת 2017 ומפתחת גנטיקה משופרת של זרעים, וזאת על בסיס טכנולוגיית עריכה גנטית שנקראת CRISPR. בחברה מציינים כי זוהי הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מבין כל טכנולוגיות ה-New Breeding Techniques המשמשות את תעשיות האגרו-טק להשבחת יבולים חקלאיים.

טכנולוגיית CRISPR מאפשרת חיתוך מדויק של הדנ"א של הזרע, במטרה להשתיק או להפעיל גנים. לכן, יש לטכנולוגיה פוטנציאל עצום בתחומי הרפואה והחקלאות. את טכנולוגיית CRISPR מיישמת קאנבריד על מגוון גידולים חקלאיים (ירקות וגידולי שדה) ובכלל זה זרעי קנאביס רפואי ותעשייתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.