חקלאות
צילום: PIXABAY
IPO

בדרך לבורסה: שותפות האגרו-טק - סמארט אגרו רוצה לגייס 25 מ' ש'

על רקע הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר מגיע ניסיון IPO של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה; בחברה מאמינים שמדובר בתחום ההיי-טק בעל פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר
ערן סוקול |
נושאים בכתבה IPO אגריטק

על רקע הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר מגיע ניסיון IPO של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה בתל אביב - סמארט אגרו, שמתכננת לגייס 25 מיליון שקל במטרה להשקיע בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ייעודיות לתעשיית החקלאות ולתעשיית הקנאביס. את ההנפקה תוביל לאומי פרטנרס חתמים.

הנפקת סמארט אגרו נעשית לפי תיקון תקנון הבורסה מפברואר 2019 לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח. עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים (שלא ממש צלח). הנפקת שותפויות מחקר ופיתוח בבורסה בתל אביב נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים הזדמנות להשקיע בחברות היי-טק בשלבים ראשוניים.

פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר בתחום ההיי-טק

בחברה מציינים כי הצורך העולמי של תעשיית החקלאות להיעזר בטכנולוגיות כדי להגדיל כמותית את היבולים ובמקביל לשפר אותם אינו חדש. זהו צורך שרק הולך וגדל על רקע הגידול באוכלוסיית העולם ובעיות אקלימיות שפוגעות ביבולים חקלאיים. כך לדוגמה, נורמן בורלוג, אגרונום אמריקאי שנחשב לאבי "המהפכה הירוקה" להגדלת היבול החקלאי - ובין היתר זכה על כך בפרס נובל לשלום - אמר כבר בשנת 2007 כי "ב-40 השנים הבאות החקלאים ידרשו לגדל מזון בכמות השווה ליבול המצטבר של 10,000 השנים הקודמות".

והוא לא לבד. בחברה מאמינים כי תעשיית ה-Agri Tech (קיצור של Agriculture Technologies) היא אחת התעשיות בעלות פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר מבין תעשיות ההיי-טק בשל הצורך הגדל והולך למוצריה, ובגלל שהיא בשלב שבו היא מערערת את שיטות העבודה המסורתיות (Disruption).

ראשית, הצורך להאכיל אוכלוסייה גדלה והולכת: עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תעמוד על 10 מיליארד איש לעומת 7.8 מיליארד נכון לינואר 2020, כאשר מדי שנה היא גדלה בכ-80 מיליון איש. שנית, יש צורך לצמצם את ההשפעה השלילית של תהליכים שונים על איכות הסביבה (דוגמת הדברה, ביעור יערות ופליטת 2CO) – תוך כדי גידול ושיפור של היבול החקלאי. שלישית, שני המשאבים העיקריים של תעשיית החקלאות - שטחים לעיבוד ומים - הולכים וקטנים עד כדי מחסור קריטי. ורביעית, יש צורך לשמר את הכדאיות הכלכלית של תעשיית החקלאות מכיוון שמדובר בתעשייה שמפרנסת מאות מיליוני אדם ברחבי העולם.

מתמקדים בשוק הישראלי

סמארט אגרו מתכננת להתמקד בחברות אגרו-טק מהשוק הישראלי שנחשב לחדשני כשמדובר בטכנולוגיות לתעשיית החקלאות, בין היתר בזכות הרקע החקלאי הרחב של היזמים, מוסדות אגרונומיים ברמה בינלאומית (הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וולקני), נגישות לטכנולוגיות מתקדמות מהמערכות הביטחוניות, מיקום גיאוגרפי ייחודי ומבנה טופוגרפי המאפשר במרחק מאוד קצר סביבות גידול שונות. בישראל, יש כיום כ-440 חברות אגרו-טק, לפי מאגר המידע של Startup Nation Central.

הצוות הניהולי המוביל

את סמארט אגרו מוביל צוות ניהולי בעל ידע נרחב בתעשיית האגרו-טק והתעשיות המשיקות לה: יו"ר הדירקטוריון, ארז מלצר, הוא בעל ניסיון ניהולי של מעל 30 שנה, ובעברו מנכ"ל גדות כימיקלים, מנכ"ל אפריקה ישראל ומנכ"ל נטפים. בשנים האחרונות משמש מלצר בתפקיד יו"ר פעיל של המרכזים הרפואיים של "הדסה ובמקביל מתרכז בהשקעה וניהול תחומי האגטרו-טק והביומד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל סמארט אגרו, עמרי רוטמן, הוא בעל ניסיון של 25 שנה בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון, כמחצית מהן בחברות אגרו-טק. בעברו שימש, בין היתר, כסמנכ"ל הכספים של חברת קיימא ביו אגריטק ממושב שרונה שבגליל, כסמנכ"ל הכספים של קרן ההון סיכון אתגר שניהלה בעבר כ-200 מיליון דולר, וכן הוביל וניהל הנפקות, מיזוגים ורכישות בישראל ומחוצה לה.

כסמנכ"לית הכספים ופיתוח עסקי של השותפות מכהנת רו"ח לימור סטולר, עד לאחרונה המנכ"לית של Rootility שפיתחה שיטה לשיפור שורשי הצמח, וקודם לכן כסמנכ"לית הכספים של חברת רוסטה גרין אותה הובילה להנפקה בבורסה בתל אביב ויותר מאוחר למכירתה לענקית הזרעים מונסנטו. ההנפקה מלווה ע"י עוה"ד איתי ברפמן ועדי רון ממשרד ד"ר זאב הולנדר.

השקעה ראשונה של 2 מיליון דולר

סמארט אגרו כבר בחרה את ההשקעה הראשונה שלה: קאנבריד (CanBreed) שהוקמה בתחילת 2017 ומפתחת גנטיקה משופרת של זרעים, וזאת על בסיס טכנולוגיית עריכה גנטית שנקראת CRISPR. בחברה מציינים כי זוהי הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מבין כל טכנולוגיות ה-New Breeding Techniques המשמשות את תעשיות האגרו-טק להשבחת יבולים חקלאיים.

טכנולוגיית CRISPR מאפשרת חיתוך מדויק של הדנ"א של הזרע, במטרה להשתיק או להפעיל גנים. לכן, יש לטכנולוגיה פוטנציאל עצום בתחומי הרפואה והחקלאות. את טכנולוגיית CRISPR מיישמת קאנבריד על מגוון גידולים חקלאיים (ירקות וגידולי שדה) ובכלל זה זרעי קנאביס רפואי ותעשייתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.6%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.