בדרך לבורסה: שותפות האגרו-טק - סמארט אגרו רוצה לגייס 25 מ' ש'
על רקע הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר מגיע ניסיון IPO של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה בתל אביב - סמארט אגרו, שמתכננת לגייס 25 מיליון שקל במטרה להשקיע בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ייעודיות לתעשיית החקלאות ולתעשיית הקנאביס. את ההנפקה תוביל לאומי פרטנרס חתמים.
הנפקת סמארט אגרו נעשית לפי תיקון תקנון הבורסה מפברואר 2019 לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח. עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים (שלא ממש צלח). הנפקת שותפויות מחקר ופיתוח בבורסה בתל אביב נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים הזדמנות להשקיע בחברות היי-טק בשלבים ראשוניים.
פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר בתחום ההיי-טק
בחברה מציינים כי הצורך העולמי של תעשיית החקלאות להיעזר בטכנולוגיות כדי להגדיל כמותית את היבולים ובמקביל לשפר אותם אינו חדש. זהו צורך שרק הולך וגדל על רקע הגידול באוכלוסיית העולם ובעיות אקלימיות שפוגעות ביבולים חקלאיים. כך לדוגמה, נורמן בורלוג, אגרונום אמריקאי שנחשב לאבי "המהפכה הירוקה" להגדלת היבול החקלאי - ובין היתר זכה על כך בפרס נובל לשלום - אמר כבר בשנת 2007 כי "ב-40 השנים הבאות החקלאים ידרשו לגדל מזון בכמות השווה ליבול המצטבר של 10,000 השנים הקודמות".
והוא לא לבד. בחברה מאמינים כי תעשיית ה-Agri Tech (קיצור של Agriculture Technologies) היא אחת התעשיות בעלות פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר מבין תעשיות ההיי-טק בשל הצורך הגדל והולך למוצריה, ובגלל שהיא בשלב שבו היא מערערת את שיטות העבודה המסורתיות (Disruption).
- קבוצת רפק רוצה להנפיק את 'רפק אנרגיות מתחדשות'; מה השווי הצפוי?
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, הצורך להאכיל אוכלוסייה גדלה והולכת: עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תעמוד על 10 מיליארד איש לעומת 7.8 מיליארד נכון לינואר 2020, כאשר מדי שנה היא גדלה בכ-80 מיליון איש. שנית, יש צורך לצמצם את ההשפעה השלילית של תהליכים שונים על איכות הסביבה (דוגמת הדברה, ביעור יערות ופליטת 2CO) – תוך כדי גידול ושיפור של היבול החקלאי. שלישית, שני המשאבים העיקריים של תעשיית החקלאות - שטחים לעיבוד ומים - הולכים וקטנים עד כדי מחסור קריטי. ורביעית, יש צורך לשמר את הכדאיות הכלכלית של תעשיית החקלאות מכיוון שמדובר בתעשייה שמפרנסת מאות מיליוני אדם ברחבי העולם.
מתמקדים בשוק הישראלי
סמארט אגרו מתכננת להתמקד בחברות אגרו-טק מהשוק הישראלי שנחשב לחדשני כשמדובר בטכנולוגיות לתעשיית החקלאות, בין היתר בזכות הרקע החקלאי הרחב של היזמים, מוסדות אגרונומיים ברמה בינלאומית (הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וולקני), נגישות לטכנולוגיות מתקדמות מהמערכות הביטחוניות, מיקום גיאוגרפי ייחודי ומבנה טופוגרפי המאפשר במרחק מאוד קצר סביבות גידול שונות. בישראל, יש כיום כ-440 חברות אגרו-טק, לפי מאגר המידע של Startup Nation Central.
הצוות הניהולי המוביל
את סמארט אגרו מוביל צוות ניהולי בעל ידע נרחב בתעשיית האגרו-טק והתעשיות המשיקות לה: יו"ר הדירקטוריון, ארז מלצר, הוא בעל ניסיון ניהולי של מעל 30 שנה, ובעברו מנכ"ל גדות כימיקלים, מנכ"ל אפריקה ישראל ומנכ"ל נטפים. בשנים האחרונות משמש מלצר בתפקיד יו"ר פעיל של המרכזים הרפואיים של "הדסה ובמקביל מתרכז בהשקעה וניהול תחומי האגטרו-טק והביומד.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
מנכ"ל סמארט אגרו, עמרי רוטמן, הוא בעל ניסיון של 25 שנה בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון, כמחצית מהן בחברות אגרו-טק. בעברו שימש, בין היתר, כסמנכ"ל הכספים של חברת קיימא ביו אגריטק ממושב שרונה שבגליל, כסמנכ"ל הכספים של קרן ההון סיכון אתגר שניהלה בעבר כ-200 מיליון דולר, וכן הוביל וניהל הנפקות, מיזוגים ורכישות בישראל ומחוצה לה.
כסמנכ"לית הכספים ופיתוח עסקי של השותפות מכהנת רו"ח לימור סטולר, עד לאחרונה המנכ"לית של Rootility שפיתחה שיטה לשיפור שורשי הצמח, וקודם לכן כסמנכ"לית הכספים של חברת רוסטה גרין אותה הובילה להנפקה בבורסה בתל אביב ויותר מאוחר למכירתה לענקית הזרעים מונסנטו. ההנפקה מלווה ע"י עוה"ד איתי ברפמן ועדי רון ממשרד ד"ר זאב הולנדר.
השקעה ראשונה של 2 מיליון דולר
סמארט אגרו כבר בחרה את ההשקעה הראשונה שלה: קאנבריד (CanBreed) שהוקמה בתחילת 2017 ומפתחת גנטיקה משופרת של זרעים, וזאת על בסיס טכנולוגיית עריכה גנטית שנקראת CRISPR. בחברה מציינים כי זוהי הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מבין כל טכנולוגיות ה-New Breeding Techniques המשמשות את תעשיות האגרו-טק להשבחת יבולים חקלאיים.
טכנולוגיית CRISPR מאפשרת חיתוך מדויק של הדנ"א של הזרע, במטרה להשתיק או להפעיל גנים. לכן, יש לטכנולוגיה פוטנציאל עצום בתחומי הרפואה והחקלאות. את טכנולוגיית CRISPR מיישמת קאנבריד על מגוון גידולים חקלאיים (ירקות וגידולי שדה) ובכלל זה זרעי קנאביס רפואי ותעשייתי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
