אבי ברזילי אפריקה נכסים
צילום: אירנה קוסטינסקי

אפי נכסים - ירידה משמעותית בפעילות ברבעון השני

 צופה קושי בגבייה מחלק מהלקוחות; ה-FFO עלה ב-30% ל-52 מיליון שקל. אבל ההפסד הסתכם ב-243 מיליון שקל בגלל מחיקה של ערך נכסים
ארז ליבנה |

הערכות השווי שעשו בחברת אפי נכסים 4.09% בשל משבר הקורונה, נכנסו עמוק לכיס של הבעלים והסתכם ברבעון הראשון ב-243 מיליון שקל. זאת לעומת רווחים של 39 מיליון שקל בשנה שעברה. עם זאת, ההפסד נמוך מתחזית החברה שעמדה על 270 מיליון שקל הפסד. 

 

אז נכון, המשבר פגע, אבל החברה נותרה איתנה ודווקא בצד העסקי היא רואה עלייה בהכנסות ובשורות החשובות ביותר עבורה ה-FFO וה-NOI. מדיווח החברה עולה כי חלק החברה ב-NOI הסתכם ברבעון בכ-110.7 מיליון שקל לעומת כ-107 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

הגידול נובע בחלקו מרכישת חלק השותפים בפרויקט אירפורט סיטי בבלגרד, אשר קוזזה עקב השחיקה בשער האירו ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל אשתקד בכ-7%ומההשפעה של משבר הקורונה במהלך חודש מרס.    

 

ה-FFO הסתכם ברבעון הראשון בכ-52 מיליון שקל לעומת 41 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-28%. "לנוכח השפעות משבר הקורונה וההגבלות שהוטלו בעקבותיו, ה-FFO לרבעון הראשון אינו משקף את הקצב הצפוי בשנת 2020 כולה", כתבו בחברה.

 

בחברה מציינים כי "פעילות הבניה של החברה נמשכה כסדרה בכל המדינות לאורך תקופת ההגבלות. בניני המשרדים היו פתוחים, ניתנו שרותי הניהול והחברה מחייבת את שוכריה בדמי שכירות בגין תקופה זאת.

 

"נכון לעכשיו גבתה החברה כ-90% מדמי השכירות לחודש אפריל. בקניונים ברומניה שסגורים עדיין לא נגבו דמי שכירות החל מתחילת אפריל ודיון בנושא – כמו גם דיון בנוגע למדיניות לאחר פתיחת הקניונים – ייערך יחד עם השוכרים בהמשך".

 

אבי ברזילי, מנכ"ל החברה: "הפרמטרים התפעוליים ברבעון הראשון היו חזקים וה- FFO של החברה הגיע לרמת שיא. יחד עם זאת פנינו קדימה להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה. אנו צופים כי, לנוכח סגירת הקניונים ברומניה נחווה ירידה משמעותית בתוצאות התפעוליות ברבעון השני, אולם אני מאמין שהחל מהרבעון השלישי וביתר שאת ברבעון הרביעי נהיה עדים לשיפור משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"כולי תקווה כי נחזור לרמות השיא שנרשמו ברבעון הראשון ואולי אף נעבור אותם. אנחנו ממשיכים בפעילות הפיתוח שלנו ובין היתר, מצפים לפתיחת הקניון השלישי של החברה בעיר בראשוב ברומניה ברבעון הרביעי של השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.