אבי ברזילי אפריקה נכסים
צילום: אירנה קוסטינסקי

אפי נכסים - ירידה משמעותית בפעילות ברבעון השני

 צופה קושי בגבייה מחלק מהלקוחות; ה-FFO עלה ב-30% ל-52 מיליון שקל. אבל ההפסד הסתכם ב-243 מיליון שקל בגלל מחיקה של ערך נכסים
ארז ליבנה |

הערכות השווי שעשו בחברת אפי נכסים 0.22% בשל משבר הקורונה, נכנסו עמוק לכיס של הבעלים והסתכם ברבעון הראשון ב-243 מיליון שקל. זאת לעומת רווחים של 39 מיליון שקל בשנה שעברה. עם זאת, ההפסד נמוך מתחזית החברה שעמדה על 270 מיליון שקל הפסד. 

 

אז נכון, המשבר פגע, אבל החברה נותרה איתנה ודווקא בצד העסקי היא רואה עלייה בהכנסות ובשורות החשובות ביותר עבורה ה-FFO וה-NOI. מדיווח החברה עולה כי חלק החברה ב-NOI הסתכם ברבעון בכ-110.7 מיליון שקל לעומת כ-107 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

הגידול נובע בחלקו מרכישת חלק השותפים בפרויקט אירפורט סיטי בבלגרד, אשר קוזזה עקב השחיקה בשער האירו ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל אשתקד בכ-7%ומההשפעה של משבר הקורונה במהלך חודש מרס.    

 

ה-FFO הסתכם ברבעון הראשון בכ-52 מיליון שקל לעומת 41 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-28%. "לנוכח השפעות משבר הקורונה וההגבלות שהוטלו בעקבותיו, ה-FFO לרבעון הראשון אינו משקף את הקצב הצפוי בשנת 2020 כולה", כתבו בחברה.

 

בחברה מציינים כי "פעילות הבניה של החברה נמשכה כסדרה בכל המדינות לאורך תקופת ההגבלות. בניני המשרדים היו פתוחים, ניתנו שרותי הניהול והחברה מחייבת את שוכריה בדמי שכירות בגין תקופה זאת.

 

"נכון לעכשיו גבתה החברה כ-90% מדמי השכירות לחודש אפריל. בקניונים ברומניה שסגורים עדיין לא נגבו דמי שכירות החל מתחילת אפריל ודיון בנושא – כמו גם דיון בנוגע למדיניות לאחר פתיחת הקניונים – ייערך יחד עם השוכרים בהמשך".

 

אבי ברזילי, מנכ"ל החברה: "הפרמטרים התפעוליים ברבעון הראשון היו חזקים וה- FFO של החברה הגיע לרמת שיא. יחד עם זאת פנינו קדימה להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה. אנו צופים כי, לנוכח סגירת הקניונים ברומניה נחווה ירידה משמעותית בתוצאות התפעוליות ברבעון השני, אולם אני מאמין שהחל מהרבעון השלישי וביתר שאת ברבעון הרביעי נהיה עדים לשיפור משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"כולי תקווה כי נחזור לרמות השיא שנרשמו ברבעון הראשון ואולי אף נעבור אותם. אנחנו ממשיכים בפעילות הפיתוח שלנו ובין היתר, מצפים לפתיחת הקניון השלישי של החברה בעיר בראשוב ברומניה ברבעון הרביעי של השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: