אבי ברזילי אפריקה נכסים
צילום: אירנה קוסטינסקי

אפי נכסים - ירידה משמעותית בפעילות ברבעון השני

 צופה קושי בגבייה מחלק מהלקוחות; ה-FFO עלה ב-30% ל-52 מיליון שקל. אבל ההפסד הסתכם ב-243 מיליון שקל בגלל מחיקה של ערך נכסים
ארז ליבנה |

הערכות השווי שעשו בחברת אפי נכסים -1.49% בשל משבר הקורונה, נכנסו עמוק לכיס של הבעלים והסתכם ברבעון הראשון ב-243 מיליון שקל. זאת לעומת רווחים של 39 מיליון שקל בשנה שעברה. עם זאת, ההפסד נמוך מתחזית החברה שעמדה על 270 מיליון שקל הפסד. 

 

אז נכון, המשבר פגע, אבל החברה נותרה איתנה ודווקא בצד העסקי היא רואה עלייה בהכנסות ובשורות החשובות ביותר עבורה ה-FFO וה-NOI. מדיווח החברה עולה כי חלק החברה ב-NOI הסתכם ברבעון בכ-110.7 מיליון שקל לעומת כ-107 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

הגידול נובע בחלקו מרכישת חלק השותפים בפרויקט אירפורט סיטי בבלגרד, אשר קוזזה עקב השחיקה בשער האירו ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל אשתקד בכ-7%ומההשפעה של משבר הקורונה במהלך חודש מרס.    

 

ה-FFO הסתכם ברבעון הראשון בכ-52 מיליון שקל לעומת 41 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-28%. "לנוכח השפעות משבר הקורונה וההגבלות שהוטלו בעקבותיו, ה-FFO לרבעון הראשון אינו משקף את הקצב הצפוי בשנת 2020 כולה", כתבו בחברה.

 

בחברה מציינים כי "פעילות הבניה של החברה נמשכה כסדרה בכל המדינות לאורך תקופת ההגבלות. בניני המשרדים היו פתוחים, ניתנו שרותי הניהול והחברה מחייבת את שוכריה בדמי שכירות בגין תקופה זאת.

 

"נכון לעכשיו גבתה החברה כ-90% מדמי השכירות לחודש אפריל. בקניונים ברומניה שסגורים עדיין לא נגבו דמי שכירות החל מתחילת אפריל ודיון בנושא – כמו גם דיון בנוגע למדיניות לאחר פתיחת הקניונים – ייערך יחד עם השוכרים בהמשך".

 

אבי ברזילי, מנכ"ל החברה: "הפרמטרים התפעוליים ברבעון הראשון היו חזקים וה- FFO של החברה הגיע לרמת שיא. יחד עם זאת פנינו קדימה להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה. אנו צופים כי, לנוכח סגירת הקניונים ברומניה נחווה ירידה משמעותית בתוצאות התפעוליות ברבעון השני, אולם אני מאמין שהחל מהרבעון השלישי וביתר שאת ברבעון הרביעי נהיה עדים לשיפור משמעותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"כולי תקווה כי נחזור לרמות השיא שנרשמו ברבעון הראשון ואולי אף נעבור אותם. אנחנו ממשיכים בפעילות הפיתוח שלנו ובין היתר, מצפים לפתיחת הקניון השלישי של החברה בעיר בראשוב ברומניה ברבעון הרביעי של השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?