משרד האוצר פרסם היום (א') נתונים מדאיגים בנוגע ליצוא הישראלי אשר הוביל להאטה בקצב צמיחת התוצר. נתוני היצוא ברבעון השני הציגו חולשה, אשר באה לידי ביטוי בירידה ברוב ענפי יצוא הסחורות ובקיפאון בנתוני יצוא השירותים. כך, יצוא הסחורות (ללא יהלומים) ברבעון השני התכווץ ב-6.6 אחוזים לעומת הרבעון הראשון.

לפי האוצר, ההאטה בקצב הצמיחה של היצוא בשנים האחרונות נובעת ממגמות גלובליות (האטה בקצבי הצמיחה ובמיוחד בסחר העולמי), מהתחזקות השקל ומהתייקרות בעלויות הייצור במשק.

הגידול בסחר העולמי ירד למחצית בהשוואה לשנים שלפני המשבר העולמי

באוצר מסבירים כי מניתוח המבוסס על מודל צמיחה עולה כי התרומה של הסחר העולמי ליצוא הסחורות הישראלי פחתה, מכיוון שקצב הגידול הממוצע בסחר העולמי בשלוש השנים האחרונות ירד למחצית בהשוואה לשנים שלפני המשבר העולמי. להתחזקות שער החליפין מאז שנת 2012 הייתה השפעה מצומצמת, כאשר עיקר התיסוף נרשם קודם לכן בעיקר בין השנים 2008-2005. מנגד, טוענים באוצר, יצוא השירותים המשיך לתרום לצמיחת התוצר הכללי והתרחב בקצב שנתי ממוצע של 3.7 אחוזים, וקיזז במידה מסוימת את ההאטה המשמעותית ביצוא הסחורות. הגידול ביצוא השירותים נתמך בגידול העולמי בפעילות בענפי ההיי-טק (הבא לידי ביטוי בין השאר בעליות במדד ה-NASDAQ).

עם זאת, הניתוח הכמותי מראה כי המגמות העולמיות מהוות הסבר חלקי לחולשה ביצוא הישראלי, וככל הנראה חלה שחיקה בתחרותיות של המשק הישראלי שהובילה לפגיעה נוספת ביצוא.   

• 10.5 מיליארד שקל: הגירעון בסחר חוץ ממשיך
• האטה ומלחמה: ירידה של 1.9% ביצוא השירותים באוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באוצר מציינים כי הצטרפותה של ישראל לקבוצת מדינות ה-OECD סימלה את הפיכתו של  המשק ישראלי למשק מפותח. בתוך כך, מאז המחצית השנייה של העשור הקודם חלה עלייה בתוצר לנפש בישראל תוך התקרבות לתוצר לנפש במדינות מפותחות אחרות. עלייה בתוצר לנפש משקפת שיפור ברמת החיים, אך במקביל מביאה לייקור עלות העבודה ליחידת תוצר. כך, עלות עבודה ליחידת תוצר בישראל עלתה משמעותית בשנים האחרונות, בעוד עלויות השכר במדינות המפותחות האחרות נותרו ללא שינוי משמעותי. זאת בשונה מתקופת טרום המשבר העולמי, בה עלויות העבודה בישראל עלו בקצב איטי יחסית.

חלקו של הסחר בתוצר של המדינות המפותחות מצוי במגמת עלייה מתמשכת בעשורים האחרונים, מגמה שלפי האוצר נבלמה בשנת 2009 בעקבות המשבר העולמי. בשנת 2011, עם ההתאוששות מהמשבר, חזר חלקו של הסחר בתוצר של מדינות ה-OECD (בממוצע) לרמות השיא שנרשמו טרום המשבר. בדומה למרבית המדינות המפותחות, גם בישראל נרשמה בעשורים האחרונים עלייה בחלקו של הסחר בתוצר, ואולם המגמה התהפכה בשנים האחרונות. "הפתיחות לסחר חוץ יוצרת תחרות גוברת לענפים המקומיים ומחייבת התייעלות או מעבר לתחומים בהם לכלכלה קיים יתרון יחסי. לדוגמא, הסרת המגבלות על היבוא של מוצרי הטקסטיל בתחילת שנות ה-90 הובילה לצמצום משמעותי של הפעילות בענף והתמקדות בנישות עתירות טכנולוגיה. כפי שנראה בהמשך, עיקר הגידול ביצוא הסחורות הישראלי חל בענפים המתקדמים", מציינים באוצר.  

פגיעת השקל החזק

באוצר מסבירים כי גם לזינוק שער השקל מול מטבעות אחרים פגע ביצוא על ידי כך שייקר את היצוא הישראלי בהשוואה למתחרות בעולם והשפיעה בעיקר על ענפי יצוא בעלי פריון נמוך יחסית. במקביל, התחזקות הדולר לעומת האירו הגבירה את התחרות מצד מדינות גוש האירו מול השוק האמריקני. 

• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• איי.סי.אל מעמיקה את הכניסה לרכיבי מזון ורוכשת את ברטק הקנדית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

תוך כך, בעשור הנוכחי אנו עדים להרעה בדירוג של ישראל במדדי תחרותיות גלובאלית. המדד מתייחס למאפיינים וביצועי המשק, יעילות ותפקוד הממשלה, יעילות הפעילות של המגזר העסקי ואיכות התשתיות. בחמש השנים האחרונות נרשמה ירידה של 5 מקומות בדירוגה היחסי של ישראל. לאור הממצאים סבורים באוצר שיש לבחון צעדים להבטחת סביבה תומכת בפעילות העסקית בישראל. 

מגמה נוספת לפי האוצר הנובעת מהפגיעה ביכולת התחרותית של המשקים המפותחים, הינה מעבר הדרגתי מיצוא סחורות, ליצוא שירותים. ככלל, יצוא הסחורות הוא בעל ערך מוסף נמוך יותר וחלק מהמשקים בעלי עלויות הייצור הגבוהות עוברים ליצוא שירותים (הכולל בין השאר ענפים פיננסיים, תוכנה ומו"פ) אשר מנצלים באופן מיטבי את היתרונות התחרותיים (כגון טכנולוגיה וכוח אדם מיומן). תחלופה זו הינה מגמה ארוכת שנים ובולטת במיוחד בישראל בשנים האחרונות. "בהקשר זה, לממשלה תפקיד מרכזי ביצירה ושיפור בהון האנושי שיבטיח גידול בר-קיימא ביצוא הישראלי".

באוצר מסבירים כי "המשק הישראלי המאופיין, בין היתר, בקוטן יחסי, מיעוט במשאבי טבע, ריחוק גיאוגרפי משותפות הסחר העיקריות, וחוסר יציבות גיאופוליטי, נדרש, אף יותר ממשקים מפותחים אחרים, לשמור על היכולת התחרותית של התעשייה המקומית. בתוך כך, בשנת 2014 היווה היצוא הישראלי כ- 32  אחוזים מסך התוצר המקומי הגולמי. עם זאת, תרומתו של היצוא לתוצר נמצאת בנסיגה מאז השיא  שנרשם בשנת 2007". 

"היצוא הישראלי הופך עם השנים "מתוחכם" יותר, קרי מבוסס מו"פ והון אנושי, ועתיר בטכנולוגיה. בתוך כך, בשנים האחרונות חל גידול ביצוא של ענפים המאופיינים בריכוזיות גבוהה. עפ"י דוח בנק ישראל (לשנת 2012) ארבע חברות מרכזות כשליש מיצוא הסחורות. הגידול בריכוזיות עלול להוביל לתנודתיות רבה יותר בצמיחת היצוא. כך, למשל, לשינויים במחירי האשלג בעולם או לשדרוג קווי יצור של מפעל אלקטרוניקה גדול עשויה להיות השפעה מהותית".