אלביט: חוזה לאספקת מערכות הגנה עצמית ל-F-16I של חיל האוויר
החברה זכתה בחוזה ממשרד הביטחון וחיל האוויר הישראלי בסכום של כ-80 מיליון דולר (כ 300 מיליון שקל) לטובת הפיתוח והתקנה סדרתית ראשונית של חליפות לוחמה אלקטרונית (ל״א) מתקדמות להגנה עצמית לצי מטוסי ה- F-16I של חיל האוויר
אלביט אלביט מערכות 1.29% זכתה בחוזה ממשרד הביטחון וחיל האוויר הישראלי בסכום של כ-80 מיליון דולר (כ 300 מיליון שקל), לטובת הפיתוח והתקנה סדרתית ראשונית של חליפות לוחמה אלקטרונית (ל״א) מתקדמות להגנה עצמית לצי מטוסי ה- F-16I של חיל האוויר.
במסגרת החוזה, החברה תצייד את חיל האוויר הישראלי בחליפות הגנה עצמית חדשניות המתוכננות להעצים את השרידות של צי מטוסי ה- F-16I, שיאפשרו להן לפעול בצורה בטוחה בסביבות עוינות. החליפה תכלול פתרונות ל״א מתקדמות לצד מערכת אלקטרו אופטית מתקדמת לזיהוי פסיבי של שיגורי טילים, המאפשרים הגנה מוגברת ממגוון רחב של איומים לפלטפורמה ולצוותי האוויר.
״אנחנו גאים להבחר פעם נוספת על ידי משרד הביטחון וחיל האוויר הישראלי לציוד צי מטוס ה- F-16I בחליפות ההגנה העצמית המתקדמות ביותר שלנו.״ אמר אורן סבג, מנכל אלביט מערכות מודיעין ול״א. ״בנוף העולמי הנוכחי, הגנה על פלטפורמות אוויריות היא הכרח. אלביט מערכות משקיעה רבות וחיזקה בשנים האחרונות את מעמדה כמובילה עולמית בתחום ההגנה על פלטפורמות אוויריות, עם פורטפוליו מוצרים נרחב ומתקדם של פתרונות המותקנים על גבי פלטפורמות אוויריות שונות.״
ההודעה היום מגיעה לאחר שבתחילת החודש הודיע משרד הביטחון על חתימת שתי עסקאות התעצמות מרכזיות מול אלביט, בהיקף של כ-1 מיליארד שקל. במסגרת העסקה הראשונה, אותה הוביל מנהל הרכש הביטחוני במשרד הביטחון (מנה״ר), תספק אלביט מערכות למשרד הביטחון אלפי פצצות אוויר כבדות. העסקה השנייה, בהובלת אגף התכנון ומפא״ת במשרד הביטחון, כוללת הקמת מפעל לאומי לחומרי גלם שונים, שעד למלחמה נרכשו ברובם בחו"ל. המפעל החדש יכלול קווי ייצור מתקדמים לחומרים אנרגטיים, המשמשים את התעשיות הביטחוניות בישראל. זאת כחלק מהניסיון לחזק את עצמאות הייצור המקומי ולצמצם את התלות בייבוא חומרי גלם.
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצורך בייצור מקומי גובר - אלביט מרוויחה
העסקאות האחרונות של אלביט מול משרד הביטחון מגיעות על רקע פרסום מסקנות ועדת נגל, שהתכנסה בחודשים האחרונים כדי לבחון את צורכי הביטחון העתידיים, והמליצה להגדיל את תקציב הבטחון ב-133 מיליארד שקל בעשור הקרוב. אחד הנושאים הרחבים והחשובים בדוח הוא הגברת ייצור הנשק בישראל. המלחמה הוכיחה שצריך לפתח יכולות ייצור ולשמור על מלאי משמעותי לשעת חירום. אחד מלקחי המלחמה הוא שעלול להיווצר אמברגו נשק נגד ישראל ממדינות מסוימות, וכדי לייצר ביטחון אספקה, צריך ייצור מקומי.
במשרד האוצר ניסו להתנגד להרחבה גדולה של הייצור בטענה שגם אם הייצור יהיה מקומי נצטרך חומרי גלם והאמברגו יהיה על חומרי גלם ומכאן שלא עשינו דבר. יש בזה הרבה הגיון, אבל בפועל זה עניין מורכב כי זה תלוי בסוגי התחמושת המיוצרת ובסוגי חומרי הגלם. בכל מקרה, העלייה ביכולות הייצור היא כבר עובדה קיימת. מאז המלחמה, היקף ההצטיידות בתחמושת מחברות מקומיות לצד היקף הייצור של משרד הביטחון עלה מדרגה, ובמקביל הכוונה להגדיל באופן קבוע ומתמשך את המלאי.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מאז תחילת המלחמה התעשייה הביטחונית, ובראשן החברות הגדולות - אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל, לצד חברות קטנות יחסית כמו עשות, ארית, אימקו ונוספות, מקבלות הזמנות ענקיות לייצור תחמושת ונשקים ומרחיבות מערכי ייצור. רק בחודש שעבר הודיע המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא״ת) על השלמת רצף עסקאות מצטברות עם אלביט, לאספקת מערכות תקשורת מתקדמות לצה"ל בהיקף מצטבר של כ-130 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקל).
עסקאות מסוג זה, הניעו
את הצמיחה בהכנסות ובצבר ההזמנות של אלביט שטיפס באופן הדרגתי מאז תחילת המלחמה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה אלביט עם הכנסות של כ-1.71 מיליארד שקל, צמיחה של כ-14%
בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים להכנסות של 1.61 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי מתואם (Non-GAAP) של 98.8 מיליון דולר (2.21 דולר למניה), הרבה מעל לצפי האנליסטים לרווח של 1.86 דולר למניה. צבר ההזמנות של אלביט עמד בסוף הרבעון
על כ-22.1 מיליארד דולר, גידול של כ-1 מיליארד דולר ביחס לרבעון הקודם (Q2), מתוכו כ-37% צפוי להתקבל במהלך 2024 ו-2025.
בראיון שערכנו עם מנכ"ל החברה, בצלאל (בוצי) מכליס, הוא הביע שביעות רצון מהתוצאות ומהחלק של החברה במלחמה. "אנחנו ממשיכים לעבוד במלוא המרץ. החברה במקום טוב מאד, רבעון נוסף של צמיחה דו ספרתית, הרווח למניה צמח ב-29% ואנחנו ממשיכים בשיפור. אנחנו מתקרבים ליעד של 10% רווחיות תפעולית ומגיעים לזה בקצב מהיר. החברה תמשיך לגדול. צבר ההזמנות מייצג צמיחה של מיליארד דולר. יש גדילה בפעילות בישראל, אבל מה שיותר משמח אותי הוא הגידול בכל העולם, אמריקה צמחה ב-17% והפכה ל-22% מסך המכירות וישנה תמונה דומה גם באירופה. השווקים גדלים אבסולוטית. זה אומר שהאסטרטגיה שלנו לצמוח בכל העולם מצליחה, והחברה גדלה הרבה יותר ממה שחשבנו לפני המלחמה".
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
