וולמארט
צילום: unsplash

ה-AI שישנה את עולם הרכש? וולמארט עם שימוש חדש בבינה מלאכותית לניהול מו"מ

ענקית הקמעונאות האמריקאית השלימה פיילוט במסגרתו עשתה שימוש בתוכנת בינה מלאכותית לצורך ניהול משא ומתן מול ספקים; השימוש הביא לשיפור של 3% במחירי החוזים, כמו גם לשביעות רצון גבוהה מצד הספקים

איתן גרסטנפלד |

האם תחום הבינה המלכותית בדרך לשנות גם את תחום עסקאות הרכש בעולם הקמעונאות? אם תשאלו את אחת החברות המובילות בתחום, וולמארט WALMART האמריקאית, התשובה היא כנראה שכן. על פי דיווח של רשת בלומברג, בפיילוט שערכה לאחרונה ענקית הקמעונאות, נעשה שימוש מוצלח בתוכנת בינה מלאכותית לניהול משא ומתן עם ספקים.

לפי הדיווח, ענקית הקמעונאות עשתה שימוש בצ'אטבוט שפותח על ידי חברת Pactum AI בכדי לנהל משא ומתן אוטומטי מול שורה של ספקי הרשת. לטענת הרשת, הטכנולוגיה הביאה לחסכון של 3% בחוזים שנחתמו מול הספקים באמצעות התוכנה. אך אולי חשוב מכך, הספקים הביעו שביעות רצון גבוהה מהתהליך כשלושה מתוך ארבעה, העדיפו לנהל את המשא ומתן מול התוכנה החדשה מאשר מול אדם, כפי שניהלו עד כה.

המערכת שפותחה על ידי חברת הטכנולוגיה Pactum, אשר נוסדה לפני כארבע שנים בקליפורניה, מגדירה מראש מול הקמעונאי את התקציב והדרישות שלו, דוגמת הנחות ותנאי תשלום, ומשווה בין דרישות הספק לפרמטרים שונים כמו מגמות, ערכי סחורות ועלויות של מתחרים. לאחר מכן, התוכנה אמורה להגיע להסכם תוך מספר ימים. דבר בעל משמעות גדולה שכן פעולות מסוג זה לקוחות לעיתים שבועות או חודשים.

הכלי החדש נוסה על ידי וולמארט לראשונה בקנדה, אך מאז הרחיבה הרשת את השימוש בו לארה"ב, צ'ילה ודרום אפריקה. כיום, תוכנת ה-AI מנהלת משאים ומתנים רק עבור עגלות קניות וכלים חיוניים לפעילות חנויות הרשת, אך בשלב זה לא עבור מוצרים הנמכרים בסניפי הרשת.

הכלי החדש אמנם עשוי למזער את התלות של החברה בעובדי הרכש, אך בעתיד הנראה לעין היא לא צפויה להחליף אותם. זאת היות וכיום, הטכנולוגיה של Pactum משמשת בעיקר לחיסכון בעלויות החוזים, הפשוטים יותר. מה גם שהבוט עדיין צריך לנהל משא ומתן עם אדם אמיתי, כך שדיונים אוטומטיים לחלוטין לא צפויים בעתיד הקרוב. עם זאת, הבוט בהחלט עשוי להקל על העומס של צוותי הרכש דבר אשר עשוי להפחית את הצורך של החברה בגיוס עובדים לתחום זה.

לפני כחודשיים, דיווחה ענקית הקמעונאות על תוצאות הרבעון הרביעי של 2022 בהם רשמה הכנסות של 164.05 מיליארד דולר, מעל הצפי המוקדם של האנלסיטם להכנסות של 159.76 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח מתואם של 1.71 דולר למניה, גבוה מצפי האנליסטים לרווח מתואם ל-1.51 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.