זהות לא בדויה: מי האנשים שמוכרים את עצמם כדי לאמן בינה מלאכותית ומה מניע אותם?

מתחת לפני השטח של מהפכת הבינה המלאכותית מתפתח לאחרונה שוק חדש ומטריד שמגלגל סכומי עתק: לא מדובר בסטארט-אפים או במוצרים מסורתיים, אלא בבני אדם שמוכרים באופן ישיר נתונים אישיים - תמונות, סרטוני וידאו, הקלטות קול, שיחות פרטיות ואפילו רעשי רקע יומיומיים. החומר הזה משמש כחומר גלם לאימון מודלי AI, והפלטפורמות שמתווכות בין המשתמשים לבין חברות הטכנולוגיה הופכות את הזהות האנושית למוצר סחיר.

המודל עובד כך: משתמשים מורידים אפליקציה, מקליטים פעילויות שגרתיות או מעלים קבצים קיימים, והנתונים נאספים למאגרים מוכנים לאימון. לדוגמה, באפליקציית Kled AI המשתמשים מצלמים הליכה ברחוב או ניווט עירוני כדי לספק נתונים ריאליים למודלים של ניווט אוטונומי. באפליקציות אחרות המשתמשים נותנים גישה למיקרופון של הטלפון כדי להקליט רעשים בסביבה - תנועה, שיחות במסעדה או רעשי לובי של מלון. פלטפורמות אחרות, כמו ניאון מובייל, משלמות ישירות למשתמשים שמקליטים עבורן שיחות טלפון פרטיות עם חברים או משפחה.

האם זה שווה: כמה תקבלו על קיפול הכביסה שלכם?

ההכנסה זמינה אבל משתנה. בארצות הברית ובאירופה מדובר לעיתים בעשרות דולרים בחודש. במדינות מתפתחות, כמו בהודו, סטודנטים מדווחים על יותר מ-100 דולר חודשי מרישום סאונדים במקומות שונים - סכום שמכסה הוצאות מזון מלאות. אפליקציה חדשה בשם "tasks" שהושקה בארצות הברית במרץ 2026 משלמת למשתמשים עבור ביצוע משימות: הם מקליטים פעולות ביתיות כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או טעינת מדיח - תוך הצמדת הטלפון לחזה כדי שידי המצלם יהיו גלויות. התשלום מוצג מראש ומבוסס על מורכבות המשימה, והנתונים משמשים לאימון רובוטים ומודלי AI.

מי שרוצה להשתתף צריך להוריד את האפליקציה הרלוונטית, להירשם, לבחור משימה ולעקוב אחר ההנחיות המדויקות - למשל, להחזיק כל כלי נקי כמה שניות מול המצלמה או להקליט שיחה טבעית בשפה נוספת. התשלום מתבצע באמצעות פייפאל או אמצעים דומים, אך מגיע רק אחרי אישור הנתונים. חשוב לבדוק את תנאי הרישיון לפני ההעלאה, כי רובם מעניקים לחברה זכויות שימוש רחבות.

• AMD תשקיע יותר מ-10 מיליארד דולר בטייוואן
• המגבלות האמריקאיות הוציאו את אנבידיה מסין, ובונות את וואווי כמתחרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה הם רוצים לשלם ואיך זה מסכן אתכם?

הביקוש לנתונים כאלה נובע ממחסור הולך וגובר. מודלי AI גדולים כבר מיצו חלק ניכר מהמידע הזמין ברשת, כולל טקסטים ותמונות ישנות. כעת הם זקוקים לנתונים "אמיתיים" יותר- עדכניים, מגוונים ומבוססי מציאות יומיומית - כדי לשפר יכולות כמו זיהוי פעולות פיזיות, שיחות טבעיות או ניווט בסביבות משתנות. נתונים כאלה משפרים את הדיוק של מערכות שירות לקוחות, רובוטיקה וכלי נהיגה אוטונומית ולכן לחברות שווה ואף הכרחי להשקיע בהם.

הרכישה הישירה מספקת יתרון נוסף: היא מפחיתה סיכוני זכויות יוצרים. במקום להתמודד עם תביעות על גרידת תכנים, הן מקבלות רישיון מפורש ומפורט מהמשתמש עצמו. זה הופך את האימון ליעיל ובטוח יותר מבחינה משפטית.

עם זאת, ההסכמים כוללים בדרך כלל רישיון עולמי, בלתי חוזר וללא תמלוגים עתידיים. קטע וידיאו קצר יכול לשמש שנים רבות לייצור תוכן מסחרי. תמונה של פנים עלולה להיכנס למאגר זיהוי או לשמש בסיס ליצירת סרטונים ותמונות מזויפים שנראים אמיתיים לחלוטין. שיחה פרטית יכולה לאמן צ'אטבוטים שמדמים אינטראקציות אנושיות. גם אחרי אנונימיזציה, דפוסים ביומטריים - כמו מבנה קול או תנועות ידיים - קשה להסיר לחלוטין, והם עלולים לאפשר שחזור זהות.

• טסלה מכרה לספייסאקס ו-xAI מוצרים ב-890 מיליון ד'
• NanoCo גייסה 12 מיליון דולר, פיתחה פלטפורמת קוד פתוח לסוכני AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דלויט ישראל מרחיבה פעילות בענן: רוכשת את SangIT ומתמקדת...

הסיכונים כוללים גם פרצות אבטחה בפלטפורמות וחוסר יציבות בהכנסה. אין חוזים ארוכי טווח, אין ביטוחים ואין הגנה משפטית מלאה. הפערים הגלובליים בולטים: ספקי הנתונים מגיעים בעיקר מהפריפריה הכלכלית, בעוד החברות הגדולות בארצות הברית ובסין מפיקות את הערך המלא.

התופעה מדגישה את הפרדוקס בכלכלה החדשה. האנשים שמאמנים את המודלים כיום עלולים להיות הראשונים שייפגעו מהם בעתיד - אם AI יחליף עבודות גיג או שירותים. בישראל, כמו במדינות רבות, גוברת המודעות לסיכוני פרטיות בשימוש בכלי AI, אך ההכנסה הזמנית מושכת משתמשים רבים.

הפלטפורמות שולטות בתמחור, בתנאים ובשימוש הסופי. למשתמשים כוח מיקוח מוגבל, והשוק נמצא בשלב מוקדם. הביקוש לנתונים אנושיים צפוי לגדול ככל שהמודלים מתקדמים, גם אם נתונים סינתטיים משמשים כתוספת. השאלה המרכזית היא באילו תנאים יתנהל המסחר בזהות האישית, ובאיזו מידה הרגולציה תגן על הפרט מול האינטרסים של התעשייה.

בסופו של דבר, הזהות עצמה הפכה למטבע חדש בכלכלה הדיגיטלית. עשרות דולרים בחודש מול שימוש בלתי מוגבל בעתיד - זו העסקה שיותר ויותר אנשים בוחרים בה כיום.