סם אלטמן
צילום: ויקיפדיה - TechCrunch

טוויסט בעלילה - סם אלטמן גויס למיקרוסופט

וול סטריט עדה ביומיים האחרונים לאחד הסיפורים המתגלגלים הדרמטיים ביותר שהיו בתקופה האחרונה - אחרי שדירקטוריון חברת OpenAI הודיע בפתאומיות על פיטוריו של המנכ"ל והמייסד השותף סם אלטמן, היום מיקרוסופט מודיעה שהיא ממנה אותו לראש צוות מחקר AI אצלה; 500 עובדי OpenAI מאיימים במעבר דומה אם הדירקטוריון לא יתפטר
רוי שיינמן | (1)

ביום שבת דירקטוריון חברת OpenAI, החברה שעומדת מאחורי הצ'אט בוט הפופולארי ChatGPT שתרם רבות לזינוק של תחום ה-AI בעולם, הודיע בפתאומיות על פיטוריו של המנכ"ל והמייסד השותף, סם אלטמן. הדירקטוריון אמר שהמהלך נעשה בעקבות "איבוד האמון" באלטמן, שזה לגיטימי - בכל זאת המנכ"ל היה מעורב בלא מספר סיפורים מוזרים בתקופה האחרונה, כמו הזלזול ביכולות הטכנולוגיות של הודו או השקת המטבע הדיגיטלי החדש שלו, אבל עדיין, אלטמן הוא הפנים של החברה ויש לו חלק עצום בהבאתה לאיפה שהיא נמצאת היום, ועדיין, לא נראה שאף אחד מהאירועים האלה, או כל אירוע אחר, היווה עילה ממשית לפיטוריו של אלטמן.

אז הסיפור הזה תמוה כבר מההתחלה, אבל מספר שעות לאחר הדיווח הוא קיבל תפנית עוד יותר מוזרה, כאשר החלו לצוץ דיווחים על כך שדירקטוריון החברה פנה לאלטמן בבקשה שיחזור לתפקידו, וכך גם לגרג ברוקמן, הנשיא שהתפטר אחרי ההודעה על פיטוריו של אלטמן. הדיווחים לא אוששו על ידי שום גורם רשמי, אבל ההערכות היו הן שהדירקטוריון הבין שהמהלך היה פזיז מדי, ובעיקר שהמנכ"לית הזמנית, מירה מוראטי, לא מתאימה לתפקיד, בין היתר בגלל שהיא נמצאת בחברה רק 3 שנים - מוראטי הייתה אחד מהקולות הבולטים שקראו לפיטוריו של אלטמן, אולי כי רצתה את כס המלכות לעצמה. אחרי הפיטורים של אלטמן היא, ומספר חברי דירקטוריון שכנראה רתמה למטרה, צייצו ציוץ זהה בטוויטר: "OpenAI היא כלום בלי האנשים שלה".

אבל היום הגיעה המערכה השלישית, בה ירה האקדח שראו במערכה הראשונה: ביום שבת אחרי הפיטורים, מיקרוסופט MICROSOFT , השולטת בחברה, סיפקה תגובה קצת עמומה, ללא התייחסות ישירה לפיטוריו של אלטמן: "יש לנו מערכת יחסים ארוכת טווח עם OpenAI ומיקרוסופט נשארת מחויבת לחברה ולמנכ"לית מוראטי. נמשיך להתקדם אל עבר העידן הבא של AI בשביל הלקוחות שלנו". והיום, מיקרוסופט יצאה בהודעה שהיא ממנה את אלטמן וברוקמן לתפקידים במחלקת ה-AI שלה עצמה.

אז מה בעצם קרה כאן? יש כמה תרחישים אפשריים:

התרחיש הראשון הוא שהכל נעשה בתמימות דעים - הדירקטוריון באמת לא היה מרוצה, מיקרוסופט ראתה הזדמנות (בכל זאת, סם אלטמן עדיין בן אדם מאוד מוכשר ומהחשובים בתעשייה) וככה הגענו לאן שהגענו. אבל כמו שאנחנו מכירים את וול סטריט, התרחיש הזה לא כל כך סביר.

התרחיש השני הוא שמיקרוסופט הייתה מעורבת מלכתחילה בכל הסיפור והיא זו שגרמה לפיטוריו של אלטמן כדי שתוכל לגייס אותו לשורותיה. אם זאת הייתה הכוונה שלה, נשאלת השאלה למה מיקרוסופט לא פנתה לאלטמן או לדירקטוריון OpenAI בצורה רשמית? מאחר ומיקורוספט שולטת ב-OpenAI, כל מהלך שכזה היה יכול לגרור תגובות נגד זועמות מהשוק שגם ככה עומד עם זכוכית מגדלת על החברות הגדולות בטענות שהן פוגעות בתחרות, וממהלך שכזה המבקרים היו עושים מטעמים. בסיטואציה הנוכחית, מיקרוסופט פשוט ניצלה את הנסיבות, אבל התרחיש הזה אולי טיפה יותר מדי דרמטי בשביל להיות אמיתי.

התרחיש השלישי, ואולי הסביר ביותר, הוא שאלטמן אכן פוטר מהחברה ללא התערבות של מיקרוסופט, אבל מרגע שאלטמן יצא לשוק, הוא קיבל פניות מהמתחרות הגדולות של מיקרוסופט, כמו גוגל  GOOGLE למשל, שרצו לגייס אותו לשורותיהן, ולכן מיקרוסופט מיהרה לתפוס את אלטמן לפני שיברח.

בהמשך לדיווח על גיוסו של אלטמן למיקרוסופט, 500 עובדי OpenAI חתמו על מכתב לדירקטוריון, בו הם דורשים שיתפטר וימנה מחדש את המנכ"ל המפוטר, אחרת הם יתפטרו ויעזבו למיקרוסופט ויתאחדו איתו. "האופן בו פיטרתם את אלטמן ונפטרתם מברוקמן שם בסיכון את כל העבודה שלנו וחותר תחת המשימה והחזון של החברה", נכתב במכתב, "המהלכים הללו מוכיחים שאין לכם את היכולות לפקח על OpenAI".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדוד סאם 21/11/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    רוי היקר, תודה על כתבה מעשירה ומלמדת, המשך כך
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 3.58%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 1.29%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.07%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

המדדים יורדים ב-0.3%; ארבה קופצת ב-7%, REE מאבדת 6%

המדדים בירידה, וול סטריט מגיעה "עייפה" לישורת הסיום אחרי שנה חזקה; אנבידיה ו-TSMC מתחזקות על רקע הגדלת ייצור מעבדי ה-H200; נייקי זוכה להבעת אמון של המנכ"ל אחרי רכישות של טים קוק

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

וול סטריט מנהלת את יום המסחר האחרון של השנה באווירה זהירה. אחרי שנה חזקה במדדים, השוק מגיע לסיום השנה עם רצף של ירידות מתונות, מימושים נקודתיים ושאלות פתוחות לגבי ההמשך. התמונה המאקרו כלכלית עדיין תומכת בצמיחה, אבל הסנטימנט פחות חד משמעי. השוק מעכל את העליות החדות של השנתיים האחרונות, את רמות התמחור הגבוהות ואת הסיכון לתנודתיות גבוהה יותר עם הכניסה לשנה חדשה. 


במסחר מתפתחת תמונה שלילית קלה במדדים. הדאו, ה-S&P 500 והנאסד״ק נסחרים בירידה סביב 0.3%, כשהלחץ מתרכז בעיקר במניות הטכנולוגיה הגדולות.


הירידות האחרונות מגיעות אחרי התאוששות שנרשמה מאז הטלטלה של תחילת אפריל, אז הכרזת המכסים של טראמפ הובילה ללחץ חד בשווקים ולירידה חדה במדדים. למרות זאת, במבט שנתי התמונה עדיין חיובית. ה-S&P 500 בדרך לסגור את השנה עם עלייה של כ-17%, הנאסד״ק עם עלייה של כ-21% בהובלת מניות ה AI, והדאו עם עלייה של כ-13%, גם אם בפיגור יחסי בגלל חשיפה נמוכה יותר לטכנולוגיה. 

ובכל זאת, העיתוי מטריד חלק מהשוק. התקופה הזו בשנה נחשבת בדרך כלל לחיובית במיוחד, מה שמכונה ראלי סנטה קלאוס, והעובדה שהמדדים מתקשים לייצר מהלך סיום ברור משאירה סימני שאלה באוויר.


במקביל, שוק המתכות היקרות רשם התאוששות חדה לאחר יום מסחר חריג. חוזי הכסף זינקו ביותר מ-8% לאחר שרשמו את הירידה היומית החדה ביותר שלהם מזה יותר מחמש שנים, בעוד שמחירי הזהב עלו בכ-0.4%, על רקע חזרת עניין בנכסים הנתפסים כהגנתיים.