טוויסט בעלילה - סם אלטמן גויס למיקרוסופט
ביום שבת דירקטוריון חברת OpenAI, החברה שעומדת מאחורי הצ'אט בוט הפופולארי ChatGPT שתרם רבות לזינוק של תחום ה-AI בעולם, הודיע בפתאומיות על פיטוריו של המנכ"ל והמייסד השותף, סם אלטמן. הדירקטוריון אמר שהמהלך נעשה בעקבות "איבוד האמון" באלטמן, שזה לגיטימי - בכל זאת המנכ"ל היה מעורב בלא מספר סיפורים מוזרים בתקופה האחרונה, כמו הזלזול ביכולות הטכנולוגיות של הודו או השקת המטבע הדיגיטלי החדש שלו, אבל עדיין, אלטמן הוא הפנים של החברה ויש לו חלק עצום בהבאתה לאיפה שהיא נמצאת היום, ועדיין, לא נראה שאף אחד מהאירועים האלה, או כל אירוע אחר, היווה עילה ממשית לפיטוריו של אלטמן.
אז הסיפור הזה תמוה כבר מההתחלה, אבל מספר שעות לאחר הדיווח הוא קיבל תפנית עוד יותר מוזרה, כאשר החלו לצוץ דיווחים על כך שדירקטוריון החברה פנה לאלטמן בבקשה שיחזור לתפקידו, וכך גם לגרג ברוקמן, הנשיא שהתפטר אחרי ההודעה על פיטוריו של אלטמן. הדיווחים לא אוששו על ידי שום גורם רשמי, אבל ההערכות היו הן שהדירקטוריון הבין שהמהלך היה פזיז מדי, ובעיקר שהמנכ"לית הזמנית, מירה מוראטי, לא מתאימה לתפקיד, בין היתר בגלל שהיא נמצאת בחברה רק 3 שנים - מוראטי הייתה אחד מהקולות הבולטים שקראו לפיטוריו של אלטמן, אולי כי רצתה את כס המלכות לעצמה. אחרי הפיטורים של אלטמן היא, ומספר חברי דירקטוריון שכנראה רתמה למטרה, צייצו ציוץ זהה בטוויטר: "OpenAI היא כלום בלי האנשים שלה".
אבל היום הגיעה המערכה השלישית, בה ירה האקדח שראו במערכה הראשונה: ביום שבת אחרי הפיטורים, מיקרוסופט MICROSOFT , השולטת בחברה, סיפקה תגובה קצת עמומה, ללא התייחסות ישירה לפיטוריו של אלטמן: "יש לנו מערכת יחסים ארוכת טווח עם OpenAI ומיקרוסופט נשארת מחויבת לחברה ולמנכ"לית מוראטי. נמשיך להתקדם אל עבר העידן הבא של AI בשביל הלקוחות שלנו". והיום, מיקרוסופט יצאה בהודעה שהיא ממנה את אלטמן וברוקמן לתפקידים במחלקת ה-AI שלה עצמה.
אז מה בעצם קרה כאן? יש כמה תרחישים אפשריים:
התרחיש הראשון הוא שהכל נעשה בתמימות דעים - הדירקטוריון באמת לא היה מרוצה, מיקרוסופט ראתה הזדמנות (בכל זאת, סם אלטמן עדיין בן אדם מאוד מוכשר ומהחשובים בתעשייה) וככה הגענו לאן שהגענו. אבל כמו שאנחנו מכירים את וול סטריט, התרחיש הזה לא כל כך סביר.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחיש השני הוא שמיקרוסופט הייתה מעורבת מלכתחילה בכל הסיפור והיא זו שגרמה לפיטוריו של אלטמן כדי שתוכל לגייס אותו לשורותיה. אם זאת הייתה הכוונה שלה, נשאלת השאלה למה מיקרוסופט לא פנתה לאלטמן או לדירקטוריון OpenAI בצורה רשמית? מאחר ומיקורוספט שולטת ב-OpenAI, כל מהלך שכזה היה יכול לגרור תגובות נגד זועמות מהשוק שגם ככה עומד עם זכוכית מגדלת על החברות הגדולות בטענות שהן פוגעות בתחרות, וממהלך שכזה המבקרים היו עושים מטעמים. בסיטואציה הנוכחית, מיקרוסופט פשוט ניצלה את הנסיבות, אבל התרחיש הזה אולי טיפה יותר מדי דרמטי בשביל להיות אמיתי.
התרחיש השלישי, ואולי הסביר ביותר, הוא שאלטמן אכן פוטר מהחברה ללא התערבות של מיקרוסופט, אבל מרגע שאלטמן יצא לשוק, הוא קיבל פניות מהמתחרות הגדולות של מיקרוסופט, כמו גוגל GOOGLE למשל, שרצו לגייס אותו לשורותיהן, ולכן מיקרוסופט מיהרה לתפוס את אלטמן לפני שיברח.
בהמשך לדיווח על גיוסו של אלטמן למיקרוסופט, 500 עובדי OpenAI חתמו על מכתב לדירקטוריון, בו הם דורשים שיתפטר וימנה מחדש את המנכ"ל המפוטר, אחרת הם יתפטרו ויעזבו למיקרוסופט ויתאחדו איתו. "האופן בו פיטרתם את אלטמן ונפטרתם מברוקמן שם בסיכון את כל העבודה שלנו וחותר תחת המשימה והחזון של החברה", נכתב במכתב, "המהלכים הללו מוכיחים שאין לכם את היכולות לפקח על OpenAI".
- קרב המכונות: סין בונה מתחת לרדאר את לב תעשיית השבבים; האם הסנקציות עובדות
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
- 1.הדוד סאם 21/11/2023 11:28הגב לתגובה זורוי היקר, תודה על כתבה מעשירה ומלמדת, המשך כך
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
סין מייצרת פרויקט שבבים בסוד. קרדיט: נעשה ע״ AIקרב המכונות: סין בונה מתחת לרדאר את לב תעשיית השבבים; האם הסנקציות עובדות
במעבדה מאובטחת בשנזן פועל אב טיפוס שמייצר אור אולטרה סגול קיצוני, אבל עדיין לא יוצאים ממנו שבבים עובדים
במעבדה מאובטחת בשנזן פועל אב טיפוס סיני למכונת ליתוגרפיה באור אולטרה סגול קיצוני. זו הטכנולוגיה שמאפשרת לייצר את השבבים המתקדמים ביותר, ומשמשת בסיס לשבבי בינה מלאכותית, סמארטפונים וגם מערכות צבאיות. לפי דיווחים, האב טיפוס כבר עובר בדיקות ומצליח לייצר את האור הנדרש, אבל בשלב הזה הוא עדיין לא מייצר שבבים עובדים.
למה מכונת ליתוגרפיה כזו היא צוואר הבקבוק של התעשייה
בליתוגרפיה “מציירים” על פרוסות סיליקון מעגלים זעירים במיוחד. ככל שהקווים קטנים ומדויקים יותר, אפשר לדחוס יותר רכיבים באותו שטח, מה שבדרך כלל מאפשר שבב חזק יותר וחסכוני יותר. כיום, מי שמחזיקה ביכולת הזו בקנה מידה תעשייתי היא איי.אס.אם.אל ASML ההולנדית. המכונות שלה מתומחרות סביב 250 מיליון דולר ליחידה ונחשבות קריטיות לייצור השבבים המתקדמים בעולם.
החברה מציגה גם את עומק הפער ההנדסי. האב טיפוס הראשון אצלה פועל כבר מ-2001, והדרך לשבבים מסחריים נמשכת כמעט שני עשורים וכללה השקעות מחקר ופיתוח בהיקף של מיליארדי אירו, עד שב-2019 הופיעו שבבים זמינים מסחרית שיוצרו על בסיס הטכנולוגיה.
מה כבר עובד באב טיפוס הסיני, ומה עדיין חסר
לפי דיווחים, האב טיפוס בשנזן נבנה על ידי צוות שכלל מהנדסים לשעבר של ASML שביצעו הנדסה לאחור. הוא תופס כמעט רצפת מפעל שלמה, ונבנה גדול משמעותית לעומת המכונות המתקדמות בשוק, אחרי ניסיונות שלא הצליחו לשחזר את ממדי המערכת המקורית.
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקושי המרכזי הוא המעבר ממערכת שמפיקה אור אולטרה סגול קיצוני למערכת שמייצרת שבב תקין. בשביל זה נדרשים דיוק, יציבות וניקיון ברמה תעשייתית, לא רק “הדגמה שעובדת”. לפי אותם דיווחים, יעד ממשלתי מדבר על שבבים עובדים עד 2028, אבל גורמים שמכירים את הפרויקט מעריכים ש-2030 נשמע ריאלי יותר.
