סם אלטמן
צילום: ויקיפדיה - TechCrunch

טוויסט בעלילה - סם אלטמן גויס למיקרוסופט

וול סטריט עדה ביומיים האחרונים לאחד הסיפורים המתגלגלים הדרמטיים ביותר שהיו בתקופה האחרונה - אחרי שדירקטוריון חברת OpenAI הודיע בפתאומיות על פיטוריו של המנכ"ל והמייסד השותף סם אלטמן, היום מיקרוסופט מודיעה שהיא ממנה אותו לראש צוות מחקר AI אצלה; 500 עובדי OpenAI מאיימים במעבר דומה אם הדירקטוריון לא יתפטר
רוי שיינמן | (1)

ביום שבת דירקטוריון חברת OpenAI, החברה שעומדת מאחורי הצ'אט בוט הפופולארי ChatGPT שתרם רבות לזינוק של תחום ה-AI בעולם, הודיע בפתאומיות על פיטוריו של המנכ"ל והמייסד השותף, סם אלטמן. הדירקטוריון אמר שהמהלך נעשה בעקבות "איבוד האמון" באלטמן, שזה לגיטימי - בכל זאת המנכ"ל היה מעורב בלא מספר סיפורים מוזרים בתקופה האחרונה, כמו הזלזול ביכולות הטכנולוגיות של הודו או השקת המטבע הדיגיטלי החדש שלו, אבל עדיין, אלטמן הוא הפנים של החברה ויש לו חלק עצום בהבאתה לאיפה שהיא נמצאת היום, ועדיין, לא נראה שאף אחד מהאירועים האלה, או כל אירוע אחר, היווה עילה ממשית לפיטוריו של אלטמן.

אז הסיפור הזה תמוה כבר מההתחלה, אבל מספר שעות לאחר הדיווח הוא קיבל תפנית עוד יותר מוזרה, כאשר החלו לצוץ דיווחים על כך שדירקטוריון החברה פנה לאלטמן בבקשה שיחזור לתפקידו, וכך גם לגרג ברוקמן, הנשיא שהתפטר אחרי ההודעה על פיטוריו של אלטמן. הדיווחים לא אוששו על ידי שום גורם רשמי, אבל ההערכות היו הן שהדירקטוריון הבין שהמהלך היה פזיז מדי, ובעיקר שהמנכ"לית הזמנית, מירה מוראטי, לא מתאימה לתפקיד, בין היתר בגלל שהיא נמצאת בחברה רק 3 שנים - מוראטי הייתה אחד מהקולות הבולטים שקראו לפיטוריו של אלטמן, אולי כי רצתה את כס המלכות לעצמה. אחרי הפיטורים של אלטמן היא, ומספר חברי דירקטוריון שכנראה רתמה למטרה, צייצו ציוץ זהה בטוויטר: "OpenAI היא כלום בלי האנשים שלה".

אבל היום הגיעה המערכה השלישית, בה ירה האקדח שראו במערכה הראשונה: ביום שבת אחרי הפיטורים, מיקרוסופט MICROSOFT , השולטת בחברה, סיפקה תגובה קצת עמומה, ללא התייחסות ישירה לפיטוריו של אלטמן: "יש לנו מערכת יחסים ארוכת טווח עם OpenAI ומיקרוסופט נשארת מחויבת לחברה ולמנכ"לית מוראטי. נמשיך להתקדם אל עבר העידן הבא של AI בשביל הלקוחות שלנו". והיום, מיקרוסופט יצאה בהודעה שהיא ממנה את אלטמן וברוקמן לתפקידים במחלקת ה-AI שלה עצמה.

אז מה בעצם קרה כאן? יש כמה תרחישים אפשריים:

התרחיש הראשון הוא שהכל נעשה בתמימות דעים - הדירקטוריון באמת לא היה מרוצה, מיקרוסופט ראתה הזדמנות (בכל זאת, סם אלטמן עדיין בן אדם מאוד מוכשר ומהחשובים בתעשייה) וככה הגענו לאן שהגענו. אבל כמו שאנחנו מכירים את וול סטריט, התרחיש הזה לא כל כך סביר.

התרחיש השני הוא שמיקרוסופט הייתה מעורבת מלכתחילה בכל הסיפור והיא זו שגרמה לפיטוריו של אלטמן כדי שתוכל לגייס אותו לשורותיה. אם זאת הייתה הכוונה שלה, נשאלת השאלה למה מיקרוסופט לא פנתה לאלטמן או לדירקטוריון OpenAI בצורה רשמית? מאחר ומיקורוספט שולטת ב-OpenAI, כל מהלך שכזה היה יכול לגרור תגובות נגד זועמות מהשוק שגם ככה עומד עם זכוכית מגדלת על החברות הגדולות בטענות שהן פוגעות בתחרות, וממהלך שכזה המבקרים היו עושים מטעמים. בסיטואציה הנוכחית, מיקרוסופט פשוט ניצלה את הנסיבות, אבל התרחיש הזה אולי טיפה יותר מדי דרמטי בשביל להיות אמיתי.

התרחיש השלישי, ואולי הסביר ביותר, הוא שאלטמן אכן פוטר מהחברה ללא התערבות של מיקרוסופט, אבל מרגע שאלטמן יצא לשוק, הוא קיבל פניות מהמתחרות הגדולות של מיקרוסופט, כמו גוגל  GOOGLE למשל, שרצו לגייס אותו לשורותיהן, ולכן מיקרוסופט מיהרה לתפוס את אלטמן לפני שיברח.

בהמשך לדיווח על גיוסו של אלטמן למיקרוסופט, 500 עובדי OpenAI חתמו על מכתב לדירקטוריון, בו הם דורשים שיתפטר וימנה מחדש את המנכ"ל המפוטר, אחרת הם יתפטרו ויעזבו למיקרוסופט ויתאחדו איתו. "האופן בו פיטרתם את אלטמן ונפטרתם מברוקמן שם בסיכון את כל העבודה שלנו וחותר תחת המשימה והחזון של החברה", נכתב במכתב, "המהלכים הללו מוכיחים שאין לכם את היכולות לפקח על OpenAI".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדוד סאם 21/11/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    רוי היקר, תודה על כתבה מעשירה ומלמדת, המשך כך
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.