מדד המעו"ף על הניסיון הראשון: זה עדיין לא זה
ישנה חשיבות גבוהה להמתין עד לסיום תקופה כדי לקבל החלטה נכונה. אחד מהיתרונות, שהמתנה זו יודעת לייצר מזעור מקסימלי של איתותי שווא. אותם סימנים מתעתעים ומתסכלים. בסקירה האחרונה הערכתי, שכדי להצביע על סיומו של התיקון, מדד ת"א 25 צריך לסגור ביום חמישי הקרוב מעל לרמת 1,337 הנקודות. במהלך השבוע בילה השוק מעל לרמה זו אך בסיומו כשל, שטרם הגענו.
מה בעצם המצב כעת?
1. עד לפני מספר שבועות הרצף הוגדר כעולה. שער הסגירה של כל נר שבועי היה גבוה מהשער הנמוך של קודמו.
2. בנוסף, מדד המעו"ף החזיק מעמד מעל ממוצע נע ל-5 שבועות.
3. לפני ארבעה שבועות קרו שני דברים:
א. כפי שאפשר לראות על הגרף, הרצף העולה נשבר
ב. שער הסגירה של המדד נקבע מתחת לממוצע נע 5.
4. המשמעות אומרת שמהלך העליות הרציף שהחל ברמת 1,145 הנקודות, הגיע לשיאו ברמת 1,382 הנקודות, הסתיים וכעת הוא עובר תיקון.
5. ההערכה הראשונית המתבססת על חיתוכי פיבונאצ'י, רמות התמיכה שבדרך ומספר כלים טכניים נוספים, מובילה לרצועה שמצויה בטווח של 1,290-1,235 הנקודות, שם אמור התיקון להיבלם. בינתיים הגיע מדד המעו"ף לשפל של 1,310 הנקודות.
6. בינתיים, ללא שבירה של הרצף היורד בגרף השבועי, אין שינוי בהערכותי.
7. שבירת הרצף היורד מחייבת שבסוף השבוע הנוכחי שער הסגירה יהיה גבוה מרמת 1,337 הנקודות.
8. בשבוע האחרון מדד המעו"ף שב לעלות, אם כי שער הסגירה השבועי נותר מתחת לרמת 1,337 הנקודות. מה שמצביע על כך שהרצף היורד לא נשבר ואין סימנים מספיקים כדי להותיר את התיקון מאחור, כפי שעשה השוק האמריקני.
9. הנר שחתם את השבוע אינו מוצלח, משום שהוא מצוי מתחת לממוצע 5 ושיפועו של הממוצע מצביע מטה.
10. יחד עם זאת, בראייה ארוכת טווח הנחת העבודה שהמגמה נותרת מגמת עלייה וכל ירידה תהיה לצורך עלייה נוספת נותרת בעינה.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 3.דוד 05/01/2014 18:07הגב לתגובה זוהבטחת אז תוכל את הקובע לי יש מזור וטוב שלא שמעתי בקולך!
- עולה חדש 05/01/2014 20:52הגב לתגובה זויש לך מזור, אבל אין לך עברית תיקנית! וחבל!
- 2.דפנה 05/01/2014 13:02הגב לתגובה זואייל האם לקנות פוט 1320-1330 הגנה על התיק ואם כן כמה י'ח?
- דן 05/01/2014 17:56הגב לתגובה זוקחי בחשבון שכל אופ שאת קונה היא שוות ערך ל 130000 שח X הדלתא חלקי 100 זא אם הדלתא היא 70 אזי ההגנה היא 130000*70% = 100000 בערך
- 1.א 05/01/2014 11:56הגב לתגובה זו!!!!!!!!!?!!!!!!!!!?!!!!!!! זהירות החלקה! מידרון תלול לפניך!!
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
