ביקש להפחית מזונות ואמר שאין לו מגורים בזמן שגר בדירת יוקרה עם בת זוג מצליחה
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק באחרונה נגד אב לשני ילדים שניסה להפחית את תשלום המזונות שהוטל עליו בהסכם גירושים. האיש טען כי מצבו הכלכלי הידרדר באופן חמור, אך השופט יהורם שקד קבע כי טענותיו מבוססות על שקרים, וכי לאורך ההליך כולו הוא פעל בחוסר תום לב בולט. אחת הנקודות הבולטות בפסק הדין היא החשיפה שבת זוגו הנוכחית של האיש, שאותה הוא תיאר כמי שאינה עובדת, היא למעשה מפיקה בכירה בתחום הטלוויזיה.
התביעה הוגשה על ידי האב, גרוש ואב לשני ילדים בגילאי 13 ו-8.5, שטען כי הוא לא מסוגל עוד להמשיך לשלם את דמי המזונות בסכום של 8,500 שקל בחודש, כפי שנקבע בהסכם הגירושים ב-2018. ההסכם, שאושר בבית הדין הרבני, כלל גם ויתורים מצד האם על נכסים ורכוש. לטענתו, קריסת החברה שבבעלותו, לצד חובות כבדים, אילצו אותו לעבור לגור עם משפחתו בבית חמותו בדירה קטנה. הוא הוסיף כי נישא מחדש וכי בת זוגו אינה עובדת - מה שמחמיר את מצבו הכלכלי.
הכנסתו של האב גבוהה בהרבה ממה שהצהיר צילום: Getty images Israel
חקירת בית המשפט, שכללה דו"חות של חוקר פרטי ועדויות מפורטות, גילתה סיפור שונה לחלוטין מזה שהציג האב:
מגורים מפוארים: במקום מגורים בבית חמותו, כפי שטען, התברר שהאב מתגורר בדירת יוקרה ברמת אביב, בעלות של 13 אלף שקל בחודש דמי שכירות.
מצב כלכלי מופרך: האב הצהיר על הכנסה חודשית של 10,000 שקל בלבד, אך החקירה הוכיחה כי הכנסתו גבוהה בהרבה. בין היתר, נמצאו העברות כספים גדולות לחשבונו מעסקי מטבעות דיגיטליים.
- ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בת זוגו עובדת כמפיקה בכירה: אחת הטענות המרכזיות של האב היתה שבת זוגו לא עובדת, אך בית המשפט גילה שהיא משמשת מפיקה בכירה בתעשיית הטלוויזיה, ואף הייתה מעורבת באחרונה בהפקת סרט שזכה להצלחה רבה.
ניסה לטוות סיפור שקרי כדי לחמוק מחובות כלפי ילדיו
השופט שקד לא הסתיר את ביקורתו החריפה על האיש. בפסק הדין כתב: "הילוכו הפגום של האיש במסגרת ההליך שבפני חשף את הקלות הבלתי נסבלת שבה מתיר לעצמו בעל דין לכזב במצח נחושה לכל אורכו ורוחבו של ההליך". הוא ציין כי האיש ניסה לטוות סיפור שקרי שמטרתו להתחמק מחובותיו כלפי ילדיו.
הדו"חות של החוקר הפרטי שהוגשו לבית המשפט חשפו כי האב ממשיך לנהל עסק פעיל בתחום המטבעות הדיגיטליים, אף שטען כי החברה שבבעלותו קרסה. הוא תועד מגיע למשרדיו בקביעות ועובד באופן פעיל, בניגוד מוחלט להצהרותיו. כמו כן, העברות כספים גדולות שבוצעו בין חשבונותיו עוררו חשד להעלמת הכנסות.
- עלייה של 8% בבקשות פשיטת רגל של יחידים
- הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם שנים אחר כך
בפסק הדין שפורסם נכתב גם כי, "האיש ניסה לשכנע כי חובותיו הם תוצאה של קריסת החברה, אך עדויות ועדויות נגדיות הוכיחו ההיפך – הוא ממשיך לפעול בעסקיו ואף זוכה לסיוע כספי משמעותי מבת זוגו ואביו".
כאמור, אחד הגילויים המפתיעים בפסק הדין הוא מעמדה של בת זוגו הנוכחית של האיש, שאותה הוא תיאר כמי שאינה עובדת ותלויה בו כלכלית. בחקירה התגלה כי היא מפיקה בכירה בתחום הטלוויזיה ועובדת בפרויקטים חשובים, כולל הפקת סרט שיצא באחרונה לאקרנים.
השופט כתב בהקשר הזה כי, "הטענה שבת זוגו אינה עובדת נמצאה שקרית לחלוטין, והוכח כי היא משתתפת בפרויקטים בעלי פרופיל גבוה. הטענה נועדה ליצור תמונה מטעה באשר למצבה הכלכלי של המשפחה החדשה".
האם נושאת לבדה בנטל הכלכלי
האם טענה לאורך כל ההליך כי היא נושאת לבדה בנטל הכלכלי של גידול הילדים. היא סיפרה בדיון כי, "הוא לא משלם שקל. כל האחריות נופלת עלי. קשה לי לתאר כמה קשה לי להתמודד לבד". עדותה של האם הותירה רושם אמין וחזק על השופט, והוא התייחס לדבריה במלוא הרצינות.
בסיום ההליך דחה השופט את התביעה וקבע כי לא הוכח כל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק הפחתת מזונות. הוא חייב את האב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 60 אלף שקל, וציין כי תביעתו של האב היא דוגמה לניסיון לנצל את מערכת המשפט באופן ציני. פסק הדין מספק תזכורת כואבת אך חשובה: האחריות ההורית אינה מסתיימת בגירושים, והתחמקות מתשלום מזונות אינה מקובלת – לא מבחינה משפטית ולא מבחינה מוסרית.
- 1.ומה עם עונש על רמאות ? (ל"ת)שמעון מבת ים 29/11/2024 07:23הגב לתגובה זו

המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.

המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.
