ביקש להפחית מזונות ואמר שאין לו מגורים בזמן שגר בדירת יוקרה עם בת זוג מצליחה
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק באחרונה נגד אב לשני ילדים שניסה להפחית את תשלום המזונות שהוטל עליו בהסכם גירושים. האיש טען כי מצבו הכלכלי הידרדר באופן חמור, אך השופט יהורם שקד קבע כי טענותיו מבוססות על שקרים, וכי לאורך ההליך כולו הוא פעל בחוסר תום לב בולט. אחת הנקודות הבולטות בפסק הדין היא החשיפה שבת זוגו הנוכחית של האיש, שאותה הוא תיאר כמי שאינה עובדת, היא למעשה מפיקה בכירה בתחום הטלוויזיה.
התביעה הוגשה על ידי האב, גרוש ואב לשני ילדים בגילאי 13 ו-8.5, שטען כי הוא לא מסוגל עוד להמשיך לשלם את דמי המזונות בסכום של 8,500 שקל בחודש, כפי שנקבע בהסכם הגירושים ב-2018. ההסכם, שאושר בבית הדין הרבני, כלל גם ויתורים מצד האם על נכסים ורכוש. לטענתו, קריסת החברה שבבעלותו, לצד חובות כבדים, אילצו אותו לעבור לגור עם משפחתו בבית חמותו בדירה קטנה. הוא הוסיף כי נישא מחדש וכי בת זוגו אינה עובדת - מה שמחמיר את מצבו הכלכלי.
הכנסתו של האב גבוהה בהרבה ממה שהצהיר צילום: Getty images Israel
חקירת בית המשפט, שכללה דו"חות של חוקר פרטי ועדויות מפורטות, גילתה סיפור שונה לחלוטין מזה שהציג האב:
מגורים מפוארים: במקום מגורים בבית חמותו, כפי שטען, התברר שהאב מתגורר בדירת יוקרה ברמת אביב, בעלות של 13 אלף שקל בחודש דמי שכירות.
מצב כלכלי מופרך: האב הצהיר על הכנסה חודשית של 10,000 שקל בלבד, אך החקירה הוכיחה כי הכנסתו גבוהה בהרבה. בין היתר, נמצאו העברות כספים גדולות לחשבונו מעסקי מטבעות דיגיטליים.
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- הילדים ישובו לגליל לאחר הפינוי - חרף התנגדות האם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בת זוגו עובדת כמפיקה בכירה: אחת הטענות המרכזיות של האב היתה שבת זוגו לא עובדת, אך בית המשפט גילה שהיא משמשת מפיקה בכירה בתעשיית הטלוויזיה, ואף הייתה מעורבת באחרונה בהפקת סרט שזכה להצלחה רבה.
ניסה לטוות סיפור שקרי כדי לחמוק מחובות כלפי ילדיו
השופט שקד לא הסתיר את ביקורתו החריפה על האיש. בפסק הדין כתב: "הילוכו הפגום של האיש במסגרת ההליך שבפני חשף את הקלות הבלתי נסבלת שבה מתיר לעצמו בעל דין לכזב במצח נחושה לכל אורכו ורוחבו של ההליך". הוא ציין כי האיש ניסה לטוות סיפור שקרי שמטרתו להתחמק מחובותיו כלפי ילדיו.
הדו"חות של החוקר הפרטי שהוגשו לבית המשפט חשפו כי האב ממשיך לנהל עסק פעיל בתחום המטבעות הדיגיטליים, אף שטען כי החברה שבבעלותו קרסה. הוא תועד מגיע למשרדיו בקביעות ועובד באופן פעיל, בניגוד מוחלט להצהרותיו. כמו כן, העברות כספים גדולות שבוצעו בין חשבונותיו עוררו חשד להעלמת הכנסות.
- מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
בפסק הדין שפורסם נכתב גם כי, "האיש ניסה לשכנע כי חובותיו הם תוצאה של קריסת החברה, אך עדויות ועדויות נגדיות הוכיחו ההיפך – הוא ממשיך לפעול בעסקיו ואף זוכה לסיוע כספי משמעותי מבת זוגו ואביו".
כאמור, אחד הגילויים המפתיעים בפסק הדין הוא מעמדה של בת זוגו הנוכחית של האיש, שאותה הוא תיאר כמי שאינה עובדת ותלויה בו כלכלית. בחקירה התגלה כי היא מפיקה בכירה בתחום הטלוויזיה ועובדת בפרויקטים חשובים, כולל הפקת סרט שיצא באחרונה לאקרנים.
השופט כתב בהקשר הזה כי, "הטענה שבת זוגו אינה עובדת נמצאה שקרית לחלוטין, והוכח כי היא משתתפת בפרויקטים בעלי פרופיל גבוה. הטענה נועדה ליצור תמונה מטעה באשר למצבה הכלכלי של המשפחה החדשה".
האם נושאת לבדה בנטל הכלכלי
האם טענה לאורך כל ההליך כי היא נושאת לבדה בנטל הכלכלי של גידול הילדים. היא סיפרה בדיון כי, "הוא לא משלם שקל. כל האחריות נופלת עלי. קשה לי לתאר כמה קשה לי להתמודד לבד". עדותה של האם הותירה רושם אמין וחזק על השופט, והוא התייחס לדבריה במלוא הרצינות.
בסיום ההליך דחה השופט את התביעה וקבע כי לא הוכח כל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק הפחתת מזונות. הוא חייב את האב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 60 אלף שקל, וציין כי תביעתו של האב היא דוגמה לניסיון לנצל את מערכת המשפט באופן ציני. פסק הדין מספק תזכורת כואבת אך חשובה: האחריות ההורית אינה מסתיימת בגירושים, והתחמקות מתשלום מזונות אינה מקובלת – לא מבחינה משפטית ולא מבחינה מוסרית.
- 1.ומה עם עונש על רמאות ? (ל"ת)שמעון מבת ים 29/11/2024 07:23הגב לתגובה זו

המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק
את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד
הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.
ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.
במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.
המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים
מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.
- הלוואה חוץ בנקאית: מתי זו האופציה הנכונה עבורכם?
- הלוואה מחברת אשראי חוץ בנקאי? תקראו לפני שאתם לוקחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.

המבוטחת הודתה ששיקרה - ועדיין זכתה בכיסוי ביטוחי
אשה שהודתה לחוקר הביטוח כי שיקרה וטענה שבעלה נהג ברכב, הצליחה להוכיח כי למרות השקר, לא היתה לה כוונת מרמה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור איילון, שקבעה שאין כיסוי ביטוחי בשל "הודעה כוזבת". השופטים קבעו כי חששה של המבוטחת מתשלום ההשתתפות העצמית
אינו שקול לכוונה להונות, והזהירו את חברות הביטוח מפני שימוש מרחיב מדי בטענת "מרמה"
בבוקר חורפי אחד בינואר 2023 התרחשה תאונת רכב פשוטה בנתיבות. רכב של פסיפיק רכב ותחבורה נפגע מרכב פרטי שיצא מחניה בנסיעה לאחור. לכאורה מדובר בעוד תיק ביטוחי שגרתי, אך מה שנראה תחילה כעניין טכני נהפך לפרשה משפטית עקרונית, שבמרכזה השאלה: האם שקר אחד קטן, גם אם נובע מחשש כלכלי, יכול לשלול מהמבוטח את צדקו? הנהגת, סיון פרץ, לא הכחישה כי הייתה מעורבת בתאונה, אך בהמשך שינתה את גרסתה וסיפרה לחוקר מטעם חברת הביטוח איילון כי בעלה הוא זה שנהג ברכב. מה שנראה בעיני חברת הביטוח כניסיון להונות, התברר בבית המשפט כמעידה אנושית שנבעה מחשש לשלם את ההשתתפות העצמית.
בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט אבי שליו, תיאר בית המשפט כיצד התגלגלה הפרשה. פרץ, שבאותו יום חזרה מטיפול רפואי עם בנה בן השלוש, יצאה מהחניה ופגעה ברכב החונה של פסיפיק. נהג הרכב הנפגע העיד כי ראה את פרץ יוצאת ממושב הנהג ומחליפה עמו פרטים, ואף חתמה לו על אישור שבו הודתה באחריותה. גם עובדת החברה אישרה בהקלטה סמוכה לאירוע כי פרץ היא זו שנהגה.
בחקירה הראשונה שקיימה עם חוקר חברת הביטוח, אישרה פרץ את הדברים במפורש. אלא שבחלוף זמן קצר יזמה שיחה נוספת, שבה שינתה את גרסתה וטענה כי בעלה היה מאחורי ההגה. היא הודתה מאוחר יותר כי עשתה זאת מחשש שתיאלץ לשלם את ההשתתפות העצמית, בעוד שבעלה, שעבד אצל המעסיקה שביטחה את הרכב, היה פטור מכך. בית המשפט התרשם מכנות דבריה. "נחזה שתכלית ההודעה הכוזבת היתה חששה לשאת בהשתתפות עצמית", כתב השופט שליו בפסק הדין שפורסם, והוסיף כי גרסתה נתמכת בהודעת ווטסאפ ששלחה לבעלה מיד אחרי התאונה, שבה תיארה כיצד בנה הקטן בכה והסיח את דעתה. גם בעלה העיד כי לא היה ברכב בזמן התאונה, והדברים נראו אמינים בעיני בית המשפט.
"העובדה שהתברר בדיעבד שהמבוטחת כן זכאית לכיסוי אינה רלוונטית"
באיילון ראו את הדברים אחרת. מבחינתם מדובר במעשה חמור של מסירת פרטים כוזבים "במטרה להוציא כספים שלא כדין", כהגדרתם. לטענתם, ברגע שהמבוטחת הודתה ששיקרה, אין לה עוד זכות לקבל כיסוי ביטוחי, גם אם בדיעבד הוכח שהיא דווקא זו שנהגה ברכב. החברה הסתמכה על סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, שקובע כי אם מבוטח מוסר עובדות כוזבות "בכוונת מרמה", המבטח פטור מחבותו. איילון טענה כי שלושת התנאים הדרושים לסעיף מתקיימים: נמסרו עובדות כוזבות, המבוטחת ידעה שהן אינן נכונות, והדבר נעשה כדי להפיק רווח כספי. "העובדה שהתברר בדיעבד שהמבוטחת כן זכאית לכיסוי אינה רלוונטית", טענה החברה, "משום שתכלית הסעיף היא להרתיע מפני מרמה ולהגן על מערכת היחסים בין מבטח למבוטח".
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- נפילה ממשאית אשפה הוכרה כתאונת דרכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית משפט השלום לא קיבל את טענותיה. השופט שליו קבע בהכרעתו כי, "אין מקום להפעיל את חזקת השקר נגד הנתבעת", מכיוון שהמניע שלה לא היה מרמה אלא בלבול וחשש כספי. בעקבות כך, הוא חייב את איילון לשלם את מלוא הפיצוי בגין הנזק - 4,954 שקל, בצירוף ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 2,500 שקל.
