שבע שנות מאסר נגזרו על אדם שהונה בני משפחה של חטופים בעזה
ישראל עדיין נמצאת במלחמה, ונדמה ששלב הסיכומים עוד רחוק מאוד. אבל נדמה ששום דבר כבר לא יפתיע אותנו במצב הנוכחי. יש מי שמנצלים את הלחימה וההתגייסות של הציבורי, גם בפן הצבאי וגם בפן האזרחי, כדי לנצל ולהונות. במקרה הבא נתפס ונשפט אדם שניסה להנרוויח מהסבל של משפחות של נפגעי הטבח של 7 באוקטובר.
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, בראשות השופטת דלית שרון-גרין, גזר באחרונה עונש של שבע שנות מאסר בפועל על אדם שהורשע בשורת עבירות חמורות, בהן התחזות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במרמה. הנאשם ניצל את המצוקה הלאומית סביב אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל כדי להונות עשרות קורבנות, כשהוא מציג את עצמו כקרוב משפחה של נפגעים ומשתמש בשמם כדי לגייס כספים בטענת שווא של תרומות.
הנאשם השתמש בפרטים של נפגעים במלחמה ובני משפחותיהם צילום: דובר צה"ל
לפי כתב האישום, הנאשם ביצע לפחות 44 מעשי התחזות שונים. הוא השתמש בפרטים של נפגעי המלחמה ושל משפחותיהם, כולל שמותיהם ותמונותיהם, והציג את עצמו כבן משפחה או מקורב. באמצעות הודעות טקסט ושיחות טלפון, הוא פנה לאנשים שהכירו את הנפגעים וביקש מהם כספים, בטענה שמדובר בתרומות למימון טיפול רפואי, סיוע למשפחה או הוצאות דחופות אחרות.
ביקש 10,000 שקל "לסיוע מיידי להחזרת החטוף"
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הדוגמאות המזעזעות מתארת כיצד הנאשם התחזה לבן דוד של אדם שנחטף על ידי חמאס. הוא פנה למכרי המשפחה וביקש 10,000 שקל, תוך הבטחה שהכסף ישמש "לסיוע מיידי להחזרת החטוף". באירוע אחר, ניצל הנאשם את אבלה של משפחה שאיבדה את יקיריה והציג את עצמו כבן משפחה הזקוק לתרומה כדי לממן את עלויות הלוויה.
השופטת ציינה בפסק הדין שפרסמה כי "הנאשם הפגין תחכום רב וקהות חושים מוחלטת. הוא ניצל את הרגשות העמוקים ביותר של אבל, דאגה ופחד כדי להפיק רווח אישי".
לפי הנתונים שהוצגו בבית המשפט, הנאשם קיבל במרמה סכום כולל של 100,840 שקל וניסה לקבל סכום נוסף של 155 אלף שקל. הכספים שהתקבלו נועדו למטרותיו האישיות, כולל תשלום חובות ושימושים פרטיים אחרים.
מעבר לנזק הכלכלי, עדויות נפגעי העבירה תיארו פגיעה רגשית קשה. אחת הקורבנות סיפרה כיח, "הרגשתי שבגדו בי. איבדתי אמון לא רק בנאשם אלא גם באנשים אחרים שמבקשים עזרה". אחרים דיווחו על תחושות אשמה ובושה על כך שלא הצליחו לזהות את התרמית בזמן.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בפסק הדין הודגש כי המעשים של הנאשם אינם פוגעים רק בקורבנות הישירים, אלא גם במרקם החברתי. "מעשים כאלה מערערים את יסודות הסולידריות החברתית ואת הנכונות של אנשים להושיט יד ולסייע לנזקקים", כתבה השופטת שרון-גרין. היא הוסיפה כי התנהגות הנאשם עלולה להרתיע אנשים מתרומות בעתיד ולפגוע בקשרי אמון בתוך הקהילה.
הנאשם, בן 30, הגיע להליך המשפטי עם היסטוריה פלילית עשירה. בתשע הרשעות קודמות נרשמו לו עבירות דומות של מרמה, התחזות וקבלת דבר במרמה. תסקיר שירות המבחן העלה כי הוא סובל מהתמכרות לסמים ומהפרעות נפשיות, וכי סיכויי השיקום שלו נמוכים. שירות המבחן ציין כי קיימת סבירות גבוהה שהנאשם ימשיך לבצע עבירות דומות בעתיד.
ישלם פיצוי של 300 אלף שלכל מי שנפגע ממנו
בית המשפט גזר על הנאשם שבע שנות מאסר בפועל, ובנוסף חייב אותו בפיצוי כספי בסכום כולל של 300 אלף שקל למי שנפגעו מהעבירות שביצע. העונש כלל גם הפעלה של עונשי מאסר על תנאי שנגזרו עליו בעבירות קודמות. השופטת הדגישה כי יש להטיל עונשים חמורים במקרים מסוג זה כדי להרתיע עבריינים אחרים. לדבריה, "העונש משקף את חומרת המעשים ואת הנזק האדיר שנגרם לקורבנות ולחברה כולה".
פסק הדין מבטא את עמדתה הנחרצת של מערכת המשפט נגד עבירות של ניצול ציני של מצבי משבר לצרכים אישיים. השופטת סיכמה בפסק הדין וכתבה כי, "בעתות משבר לאומי, החברה זקוקה לאחדות ולערבות הדדית, ולא לפעולות חמדניות שמנצלות את המצוקה והאבל".
נכון ל-26 בנובמבר, דיווח צה"ל על 805 חללים שלו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. מתוכם 378 נפלו במהלך התמרון ברצועת עזה שהחל ב-27 באוקטובר 2023. בנוסף, 56 חיילים נהרגו בתאונות מבצעיות, כולל ירי דו-צדדי ותאונות אחרות.
- 7.שאולי 03/12/2024 19:29הגב לתגובה זושמו הוא מידע חשוב לציבור
- 6.למ אין שם הנוכל 27/11/2024 15:56הגב לתגובה זומה שם הנוכל........?
- 5.אבג 27/11/2024 10:58הגב לתגובה זוכשבתי המשפט רוצים הם נותנים גזר דין בשיא המהירות
- 4.ההבדל 27/11/2024 01:13הגב לתגובה זואבא של דני, בגלל זה לא צופים יותר בדני משחק
- 3.צדק עכשיו 26/11/2024 19:05הגב לתגובה זומסרסר בחיי חטופים וחילים למטרות פוליטיות ומונע משיקולים אישיים. חייבים ועדת חקירה ממלכתית כדי לחשוף את פשעיו ופשעיה של ממשלת המחדל. כל האשמים צריכים לתת את הדין
- 2.יש שופטים בירושלים!! אין לרחם על הפושעים נוכלים!!!!!! (ל"ת)סוף סוף יש צדק!!!! 26/11/2024 16:42הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 26/11/2024 16:04הגב לתגובה זוומה עם הקפלניסטים שהונים את משפחות החטופים כאילו הן חשובות להם - שבעצם מה שאכפת להם זה רק הפלת הממשלה
- שמעון מבת ים 27/11/2024 08:10הגב לתגובה זובוט אירני
- אהבל שימושי 26/11/2024 19:06הגב לתגובה זואתה ככ טיפש ועילג שעדיף שתחזור לחור השחור שיצאת ממנו
- פצ 26/11/2024 18:48הגב לתגובה זוחשובה להם המדינה, בניגוד לביבי וגמדיו. פשוט הדרך להציל את המדינה מהטירוף שלו ושל שותפיו עוברת דרך הפלת הממשלה. ויפה שמצאת דרך להכניס את השטויות שמחדירים למוח שלך גם בנושא נוראי כזה
בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.
מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
בית המשפט לעניינים מינהליים חשף התנהלות חמורה של הרשות שכללה סחבת, החלטות סותרות והתעלמות מפסיקת בית המשפט העליון
פסק דין חריג בחומרתו ניתן השבוע בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, כאשר השופטת מיכל אגמון-גונן הורתה לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק אזרחות ישראלית למבקש מקלט מדארפור שבסודן, לאחר מסע התשה משפטי ובירוקרטי שנמשך כעשור. המקרה חושף תמונה מטרידה של התנהלות רשות ממשלתית שהשופטת תיארה כהפרה בוטה של חובת ההגינות המנהלית.
הסיפור מתחיל ב-2008, כאשר המערער, אזרח סודן מחבל דארפור יליד 1976, הגיע לישראל והגיש בקשת מקלט. שמונה שנים לאחר מכן, בינואר 2016, הוא נישא לאזרחית ישראלית ילידת 1986 בבית הדין השרעי. מאז נישואיהם נולדו לזוג ארבעה ילדים, בשנים 2017, 2018, 2019 ו-2022. למרות שמרכז חייהם בישראל והקשר הזוגי הוכח כאותנטי מהרגע הראשון, המשפחה נקלעה למבוך בירוקרטי קפקאי שממנו לא הצליחה להיחלץ ללא התערבות בית המשפט.
השופטת אגמון-גונן, שניתחה בפסק דין מפורט את השתלשלות העניינים, מצאה שהרשות ניהלה את עניינו של המערער בשני מסלולים מקבילים באופן שיצר בלבול מכוון. פעם אחת טיפלה בו כמבקש מקלט ופעם כבן זוג של אזרחית ישראלית, תוך שהיא מקבלת החלטות סותרות ומכתירה בקשות שהוגשו בעניין אחד כאילו הוגשו בעניין אחר. "הערעור שלפניי מעורר בעיקר שאלות הנוגעות להתנהלות הרשות, כאשר היא זו השולטת בהליכים ובמתן הרישיונות", קבעה השופטת בפתח פסק הדין.
התנהלות הרשות התאפיינה בסחבת קיצונית שחייבה את המערערים להגיש לא פחות משלושה עררים נפרדים במהלך השנים, שניים מהם רק בגין אי מענה לבקשותיהם. בכל פעם נדרשו חודשים ארוכים של המתנה, עשרות מכתבי תזכורת ופניות חוזרות ונשנות רק כדי לקבל החלטה כלשהי. כאשר הרשות כן השיבה, היא דרשה מהמערער להמציא מסמכים רשמיים מסודן, דרישה שעמדה בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט העליון בעניין איזנברג משנת 2019, שקבעה במפורש כי אין לדרוש ממבקשי מקלט מסודן מסמכים ממדינת מוצאם.
- אחרי כמה ניסיונות: משפחה ממזרח ירושלים תקבל אזרחות ישראלית
- הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הפרטים המדהימים שעולים מפסק הדין הוא שבמשך ארבע שנים, מ-2018 ועד 2022, הרשות עצמה האריכה את רישיון השהייה של המערער מדי שנה במסגרת נוהל הנישואין, תוך שהיא דורשת ובוחנת מסמכים המוכיחים את כנות הקשר הזוגי ומרכז החיים המשותף. בכל שנה נשלחו למשפחה טפסים ורשימות מסמכים על פי נוהל הנישואין, נערכו ראיונות זוגיים, והאשרות הוארכו בהתאם. אולם כאשר הגיע הזמן להעניק למערער אזרחות בתום ההליך המדורג, פתאום "נזכרה" הרשות לטעון שהאשרה המקורית ניתנה לו במסגרת אחרת - החלטת ממשלה למבקשי מקלט מדארפור - ולכן הוא אינו זכאי להתאזרחות.
