צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

שבע שנות מאסר נגזרו על אדם שהונה בני משפחה של חטופים בעזה

הנאשם השתמש בפרטים של נפגעי המלחמה ושל משפחותיהם, כולל שמותיהם ותמונותיהם, הוא הציג עצמו כבן משפחה או מקורב, ופנה לאנשים שהכירו את הנפגעים וביקש מהם כספים, בטענה שמדובר בתרומות למימון טיפול רפואי, סיוע למשפחה ועוד
עוזי גרסטמן | (10)

ישראל עדיין נמצאת במלחמה, ונדמה ששלב הסיכומים עוד רחוק מאוד. אבל נדמה ששום דבר כבר לא יפתיע אותנו במצב הנוכחי. יש מי שמנצלים את הלחימה וההתגייסות של הציבורי, גם בפן הצבאי וגם בפן האזרחי, כדי לנצל ולהונות. במקרה הבא נתפס ונשפט אדם שניסה להנרוויח מהסבל של משפחות של נפגעי הטבח של 7 באוקטובר.

בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, בראשות השופטת דלית שרון-גרין, גזר באחרונה עונש של שבע שנות מאסר בפועל על אדם שהורשע בשורת עבירות חמורות, בהן התחזות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במרמה. הנאשם ניצל את המצוקה הלאומית סביב אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל כדי להונות עשרות קורבנות, כשהוא מציג את עצמו כקרוב משפחה של נפגעים ומשתמש בשמם כדי לגייס כספים בטענת שווא של תרומות.

הנאשם השתמש בפרטים של נפגעים במלחמה ובני משפחותיהם צילום: דובר צה"ל

לפי כתב האישום, הנאשם ביצע לפחות 44 מעשי התחזות שונים. הוא השתמש בפרטים של נפגעי המלחמה ושל משפחותיהם, כולל שמותיהם ותמונותיהם, והציג את עצמו כבן משפחה או מקורב. באמצעות הודעות טקסט ושיחות טלפון, הוא פנה לאנשים שהכירו את הנפגעים וביקש מהם כספים, בטענה שמדובר בתרומות למימון טיפול רפואי, סיוע למשפחה או הוצאות דחופות אחרות.

ביקש 10,000 שקל "לסיוע מיידי להחזרת החטוף"

אחת הדוגמאות המזעזעות מתארת כיצד הנאשם התחזה לבן דוד של אדם שנחטף על ידי חמאס. הוא פנה למכרי המשפחה וביקש 10,000 שקל, תוך הבטחה שהכסף ישמש "לסיוע מיידי להחזרת החטוף". באירוע אחר, ניצל הנאשם את אבלה של משפחה שאיבדה את יקיריה והציג את עצמו כבן משפחה הזקוק לתרומה כדי לממן את עלויות הלוויה.

השופטת ציינה בפסק הדין שפרסמה כי "הנאשם הפגין תחכום רב וקהות חושים מוחלטת. הוא ניצל את הרגשות העמוקים ביותר של אבל, דאגה ופחד כדי להפיק רווח אישי".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לפי הנתונים שהוצגו בבית המשפט, הנאשם קיבל במרמה סכום כולל של 100,840 שקל וניסה לקבל סכום נוסף של 155 אלף שקל. הכספים שהתקבלו נועדו למטרותיו האישיות, כולל תשלום חובות ושימושים פרטיים אחרים.

מעבר לנזק הכלכלי, עדויות נפגעי העבירה תיארו פגיעה רגשית קשה. אחת הקורבנות סיפרה כיח, "הרגשתי שבגדו בי. איבדתי אמון לא רק בנאשם אלא גם באנשים אחרים שמבקשים עזרה". אחרים דיווחו על תחושות אשמה ובושה על כך שלא הצליחו לזהות את התרמית בזמן.

קיראו עוד ב"משפט"

בפסק הדין הודגש כי המעשים של הנאשם אינם פוגעים רק בקורבנות הישירים, אלא גם במרקם החברתי. "מעשים כאלה מערערים את יסודות הסולידריות החברתית ואת הנכונות של אנשים להושיט יד ולסייע לנזקקים", כתבה השופטת שרון-גרין. היא הוסיפה כי התנהגות הנאשם עלולה להרתיע אנשים מתרומות בעתיד ולפגוע בקשרי אמון בתוך הקהילה.

הנאשם, בן 30, הגיע להליך המשפטי עם היסטוריה פלילית עשירה. בתשע הרשעות קודמות נרשמו לו עבירות דומות של מרמה, התחזות וקבלת דבר במרמה. תסקיר שירות המבחן העלה כי הוא סובל מהתמכרות לסמים ומהפרעות נפשיות, וכי סיכויי השיקום שלו נמוכים. שירות המבחן ציין כי קיימת סבירות גבוהה שהנאשם ימשיך לבצע עבירות דומות בעתיד.

ישלם פיצוי של 300 אלף שלכל מי שנפגע ממנו

בית המשפט גזר על הנאשם שבע שנות מאסר בפועל, ובנוסף חייב אותו בפיצוי כספי בסכום כולל של 300 אלף שקל למי שנפגעו מהעבירות שביצע. העונש כלל גם הפעלה של עונשי מאסר על תנאי שנגזרו עליו בעבירות קודמות. השופטת הדגישה כי יש להטיל עונשים חמורים במקרים מסוג זה כדי להרתיע עבריינים אחרים. לדבריה, "העונש משקף את חומרת המעשים ואת הנזק האדיר שנגרם לקורבנות ולחברה כולה".

פסק הדין מבטא את עמדתה הנחרצת של מערכת המשפט נגד עבירות של ניצול ציני של מצבי משבר לצרכים אישיים. השופטת סיכמה בפסק הדין וכתבה כי, "בעתות משבר לאומי, החברה זקוקה לאחדות ולערבות הדדית, ולא לפעולות חמדניות שמנצלות את המצוקה והאבל".

נכון ל-26 בנובמבר, דיווח צה"ל על 805 חללים שלו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. מתוכם 378 נפלו במהלך התמרון ברצועת עזה שהחל ב-27 באוקטובר 2023. בנוסף, 56 חיילים נהרגו בתאונות מבצעיות, כולל ירי דו-צדדי ותאונות אחרות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שאולי 03/12/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    שמו הוא מידע חשוב לציבור
  • 6.
    למ אין שם הנוכל 27/11/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    מה שם הנוכל........?
  • 5.
    אבג 27/11/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
    כשבתי המשפט רוצים הם נותנים גזר דין בשיא המהירות
  • 4.
    ההבדל 27/11/2024 01:13
    הגב לתגובה זו
    אבא של דני, בגלל זה לא צופים יותר בדני משחק
  • 3.
    צדק עכשיו 26/11/2024 19:05
    הגב לתגובה זו
    מסרסר בחיי חטופים וחילים למטרות פוליטיות ומונע משיקולים אישיים. חייבים ועדת חקירה ממלכתית כדי לחשוף את פשעיו ופשעיה של ממשלת המחדל. כל האשמים צריכים לתת את הדין
  • 2.
    יש שופטים בירושלים!! אין לרחם על הפושעים נוכלים!!!!!! (ל"ת)
    סוף סוף יש צדק!!!! 26/11/2024 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 26/11/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הקפלניסטים שהונים את משפחות החטופים כאילו הן חשובות להם - שבעצם מה שאכפת להם זה רק הפלת הממשלה
  • שמעון מבת ים 27/11/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
    בוט אירני
  • אהבל שימושי 26/11/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
    אתה ככ טיפש ועילג שעדיף שתחזור לחור השחור שיצאת ממנו
  • פצ 26/11/2024 18:48
    הגב לתגובה זו
    חשובה להם המדינה, בניגוד לביבי וגמדיו. פשוט הדרך להציל את המדינה מהטירוף שלו ושל שותפיו עוברת דרך הפלת הממשלה. ויפה שמצאת דרך להכניס את השטויות שמחדירים למוח שלך גם בנושא נוראי כזה
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.