עיצומים בסך חצי מיליון שקל על חברת ברק לשם פיננסים ובעלי השליטה
חברת ברק לשם פיננסים היא חברה פרטית אשר נוסדה על ידי ברק וגרדי, המשמשים בה כנושאי משרה ועוסקת בתחומי ההשקעות, הביטוח, הפיננסים, הנדל"ן והמשכנתאות, והיא חלק מקבוצת "ברק פיננסים". ברק וגרדי מחזיקים בקבוצה בחלקים שווים (50%). החל משנת 2019 החלה החברה להציע ניירות ערך ולגייס כספים מהציבור, כשהיא כוללת בפרסומיה השונים מידע החורג ממגדר חריג הפרסום הכללי שבסעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך. בפרסומים אלה נמסרו לציבור נתוני תשואות שנאסרו במפורש בחוק. כמו כן ביצעו החברה ובעלי השליטה מכירה למעל 35 משקיעים, ללא תשקיף, האסורה לפי סעיף 15א(א)(1) לחוק.
במסגרת ההסדר הודו החברה, ברק וגרדי, בביצוע שש הפרות מנהליות של הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף. ההפרות התרחשו בין השנים 2019-2023.
בגין אלו הוטל על החברה עיצום כספי בסך של 300,000 שקל, עיצום על תנאי בסך 450,000 שקל, וכן נדרשה החברה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה. על יוסי ברק וקובי גרדי - על כל אחד מהם הוטל עיצום כספי בסף 100,000 שקל ועיצום כספי על תנאי בסך זהה. סה"כ הוטל על החברה ובעלי השליטה עיצום כספי כולל בסך של חצי מיליון שקל.
על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, בין השנים 2019 – 2023 הציעה החברה ניירות ערך לציבור, תוך אי עמידה בתנאי הפטור הקבועים בסעיפים 15א(א)(1) ו- 15א(א)(4). בשנת 2019 החלה החברה לגייס כספים מהציבור, תחילה תוך פניה רק למי שנמנה כלקוח הקבוצה, ומשנת 2000 ואילך גם לציבור הרחב שאינו נמנה על לקוחות הקבוצה. גיוס הכספים מהציבור נועד לצורך הרחבת פעילות הקבוצה ולמימון רכישת תיקי ביטוח מסוכני ביטוח ומיזוגם לתוך פעילות הקבוצה, וכן לצורך גיוס כספים לחברת בת, קרן השקעות בשם "נדלהון", העוסקת בביצוע השקעות בפרויקטים של פינוי ובינוי. במסגרת שיווק ההשקעות וגיוס הכספים מהציבור נעזרה החברה, בין היתר, בחברת ייעוץ חיצונית כדי שתקדם את פעילות השיווק והמכירה של ההשקעות הכספיות, וכן העסיקה משווקים שכירים שעסקו בפעילות השיווק וגיוס המשקיעים.
החברה ובעלי השליטה הודו, כאמור, במסגרת ההסדר, בביצוע שש הפרות של סעיף 15 לחוק ניירות ערך, בכך שפרסומים שונים של החברה במדיה החברתית, כללו נתונים שאינם כלליים, בהם ציינו תשואות עתידיות להשקעה. פרסומים אלה הופיעו באתר האינטרנט של החברה, בפייסבוק של גרדי, בפרסומים בעיתונות ובמצגות וחוברות מידע של החברה, בכך ביצעו הפרות של הצעה לציבור ללא תשקיף. בשנת 2020 ביצעו החברה ובעלי השליטה גם הפרה של מכירה למעל 35 משקיעים ללא תשקיף בניגוד להוראות החוק.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מברק פיננסים נמסר בתגובה: "קבוצת ברק פיננסים מברכת על החלטת רשות ניירות ערך לסיים את הליך הבדיקה בעניינה בהסדר מנהלי מוסכם. אנו מעריכים את עבודת הרשות, שהוכיחה כי למעט ליקוי מנהלי בהצעת השקעה ליותר ניצעים (מתעניינים) מכפי שמתיר החוק, ובתקלה פרסומית, לא נמצא כל דופי בהתנהלות החברה, ולא עלתה אף טענה על פגיעה, ולו הקלה ביותר, במשקיעי הקבוצה מאז תחילת פעילות הקרנות לפני יותר מעשור.
רשות ניירות ערך בחנה באופן מקיף את הדוחות הכספיים, חשבונות הבנק של הקרנות ושל החברה, כמו גם את תקינות התשלומים למשקיעים מתחילת פעילות הקרנות לפני כעשור. בבדיקה התגלו ליקויים מנהליים בלבד הנוגעים להצעת השקעות ליותר מ-35 מתעניינים, ולפרסום נתוני תשואות עתידיות בקרנות ההשקעה ספיר ונדלהון, שנבעו מתקלה פרסומית. אנו מאמצים כעת נוהל אכיפה פנימי מחמיר כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.
- 6.יעל חשטא 12/06/2025 18:47הגב לתגובה זומשקיעה בברק פיננסים כבר 4 שנים ומרגישה שקט נפשי וביטחון לאורך כל הדרך.שירות מקצועי שקיפות מלאה ותמיד זמינים כשצריך.ממליצה בחום!
- 5.סוזי בן סימון 10/06/2025 09:57הגב לתגובה זוהגעתי לברק פיננסים לפני 5 שנים סקפטית מאוד ולא האמנתי למה שסיפרו לי החלטתי ללכת בעצמי לבדוק הגעתי לפגישה ישבתי מול יועץ קיבלתי את כל המידע והם היו ממש שקופים איתי אפילו יוסי הבעלים היה נוכח בפגישה ומאז עברו 5 שנים אני מרוצה ושמחה להיות חלק מקבוצת המשקיעים שלהם
- 4.אדיר 09/06/2025 16:48הגב לתגובה זולפני 5 חודשים הייתי שם בעצמי במשרדי החברה. הוצגו בפניי כל הזדמנויות ההשקעה וכמו בכל השקעה גם הוצגו הסיכונים.אני בוחר לפרגן על השקיפות בתהליך ואני התרשמתי לטובה ואני בחרתי כן להשקיע בחברה ואני מאוד מרוצה.זה שהחברה בוחרת להגיב באופן אחראי ולשפר את עצמה רק מעידה על עוצמתה וגדולתה.אני מציע ללכת לראות בעיניים. בהצלחה.
- 3.אביעד רמות 16/01/2025 15:19הגב לתגובה זולברוח כמו מאש
- 2.פתחו עיניים בדקו לעומק השקעתכם (ל"ת)דניאל 05/05/2024 18:39הגב לתגובה זו
- 1.אבוקסיס יוסף 05/05/2024 15:34הגב לתגובה זוברק פיננסים לא הוגנים זה פשוט מרמה והפרת אמון הלקוח באדם שהוא איש אמון של הלקוח

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
