בית המשפט
צילום: Pixbay

עיצומים בסך חצי מיליון שקל על חברת ברק לשם פיננסים ובעלי השליטה

החברה מסרה נתוני תשואות אסורים כמו גם מכרה למשקיעים ללא תשקיף
רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה משפט עיצום כספי

חברת ברק לשם פיננסים היא חברה פרטית אשר נוסדה על ידי ברק וגרדי, המשמשים בה כנושאי משרה ועוסקת בתחומי ההשקעות, הביטוח, הפיננסים, הנדל"ן והמשכנתאות, והיא חלק מקבוצת "ברק פיננסים". ברק וגרדי מחזיקים בקבוצה בחלקים שווים (50%). החל משנת 2019 החלה החברה להציע ניירות ערך ולגייס כספים מהציבור, כשהיא כוללת בפרסומיה השונים מידע החורג ממגדר חריג הפרסום הכללי שבסעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך. בפרסומים אלה נמסרו לציבור נתוני תשואות שנאסרו במפורש בחוק. כמו כן ביצעו החברה ובעלי השליטה מכירה למעל 35 משקיעים, ללא תשקיף, האסורה לפי סעיף 15א(א)(1) לחוק.

במסגרת ההסדר הודו החברה, ברק וגרדי, בביצוע שש הפרות מנהליות של הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף. ההפרות התרחשו בין השנים 2019-2023.  

בגין אלו הוטל על החברה עיצום כספי בסך של 300,000 שקל, עיצום על תנאי בסך 450,000 שקל, וכן נדרשה החברה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה. על יוסי ברק וקובי גרדי - על כל אחד מהם הוטל עיצום כספי בסף 100,000 שקל ועיצום כספי על תנאי בסך זהה. סה"כ הוטל על החברה ובעלי השליטה עיצום כספי כולל בסך של חצי מיליון שקל.

על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, בין השנים 2019 – 2023 הציעה החברה ניירות ערך לציבור, תוך אי עמידה בתנאי הפטור הקבועים בסעיפים 15א(א)(1) ו- 15א(א)(4). בשנת 2019 החלה החברה לגייס כספים מהציבור, תחילה תוך פניה רק למי שנמנה כלקוח הקבוצה, ומשנת 2000 ואילך גם לציבור הרחב שאינו נמנה על לקוחות הקבוצה. גיוס הכספים מהציבור נועד לצורך הרחבת פעילות הקבוצה ולמימון רכישת תיקי ביטוח מסוכני ביטוח ומיזוגם לתוך פעילות הקבוצה, וכן לצורך גיוס כספים לחברת בת, קרן השקעות בשם "נדלהון", העוסקת בביצוע השקעות בפרויקטים של פינוי ובינוי. במסגרת שיווק ההשקעות וגיוס הכספים מהציבור נעזרה החברה, בין היתר, בחברת ייעוץ חיצונית כדי שתקדם את פעילות השיווק והמכירה של ההשקעות הכספיות, וכן העסיקה משווקים שכירים שעסקו בפעילות השיווק וגיוס המשקיעים. 

החברה ובעלי השליטה הודו, כאמור, במסגרת ההסדר, בביצוע שש הפרות של סעיף 15 לחוק ניירות ערך, בכך שפרסומים שונים של החברה במדיה החברתית, כללו נתונים שאינם כלליים, בהם ציינו תשואות עתידיות להשקעה. פרסומים אלה הופיעו באתר האינטרנט של החברה, בפייסבוק של גרדי, בפרסומים בעיתונות ובמצגות וחוברות מידע של החברה, בכך ביצעו הפרות של הצעה לציבור ללא תשקיף. בשנת 2020 ביצעו החברה ובעלי השליטה גם הפרה של מכירה למעל 35 משקיעים ללא תשקיף בניגוד להוראות החוק. 

מברק פיננסים נמסר בתגובה: "קבוצת ברק פיננסים מברכת על החלטת רשות ניירות ערך לסיים את הליך הבדיקה בעניינה בהסדר מנהלי מוסכם. אנו מעריכים את עבודת הרשות, שהוכיחה כי למעט ליקוי מנהלי בהצעת השקעה ליותר ניצעים (מתעניינים) מכפי שמתיר החוק, ובתקלה פרסומית, לא נמצא כל דופי בהתנהלות החברה, ולא עלתה אף טענה על פגיעה, ולו הקלה ביותר, במשקיעי הקבוצה מאז תחילת פעילות הקרנות לפני יותר מעשור.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

רשות ניירות ערך בחנה באופן מקיף את הדוחות הכספיים, חשבונות הבנק של הקרנות ושל החברה, כמו גם את תקינות התשלומים למשקיעים מתחילת פעילות הקרנות לפני כעשור. בבדיקה התגלו ליקויים מנהליים בלבד הנוגעים להצעת השקעות ליותר מ-35 מתעניינים, ולפרסום נתוני תשואות עתידיות בקרנות ההשקעה ספיר ונדלהון, שנבעו מתקלה פרסומית. אנו מאמצים כעת נוהל אכיפה פנימי מחמיר כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יעל חשטא 12/06/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
    משקיעה בברק פיננסים כבר 4 שנים ומרגישה שקט נפשי וביטחון לאורך כל הדרך.שירות מקצועי שקיפות מלאה ותמיד זמינים כשצריך.ממליצה בחום!
  • 5.
    סוזי בן סימון 10/06/2025 09:57
    הגב לתגובה זו
    הגעתי לברק פיננסים לפני 5 שנים סקפטית מאוד ולא האמנתי למה שסיפרו לי החלטתי ללכת בעצמי לבדוק הגעתי לפגישה ישבתי מול יועץ קיבלתי את כל המידע והם היו ממש שקופים איתי אפילו יוסי הבעלים היה נוכח בפגישה ומאז עברו 5 שנים אני מרוצה ושמחה להיות חלק מקבוצת המשקיעים שלהם
  • 4.
    אדיר 09/06/2025 16:48
    הגב לתגובה זו
    לפני 5 חודשים הייתי שם בעצמי במשרדי החברה. הוצגו בפניי כל הזדמנויות ההשקעה וכמו בכל השקעה גם הוצגו הסיכונים.אני בוחר לפרגן על השקיפות בתהליך ואני התרשמתי לטובה ואני בחרתי כן להשקיע בחברה ואני מאוד מרוצה.זה שהחברה בוחרת להגיב באופן אחראי ולשפר את עצמה רק מעידה על עוצמתה וגדולתה.אני מציע ללכת לראות בעיניים. בהצלחה.
  • 3.
    אביעד רמות 16/01/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
    לברוח כמו מאש
  • 2.
    פתחו עיניים בדקו לעומק השקעתכם (ל"ת)
    דניאל 05/05/2024 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבוקסיס יוסף 05/05/2024 15:34
    הגב לתגובה זו
    ברק פיננסים לא הוגנים זה פשוט מרמה והפרת אמון הלקוח באדם שהוא איש אמון של הלקוח
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.