בית המשפט לא נותן צו זמני למגדל. האם חנן מלצר יפנה מחר את הלשכה?
בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע כי לא יינתן צו ארעי במעמד צד אחד כמו שביקשה חברת מגדל בעתירתה שהוגשה היום. בנוסף הוחלט כי הממונה על שוק ההון הביטוח עמית גל יוכל להגיב לעתירה למתן צו ביניים עד ה-10 בספטמבר 2023.
ממגדל נמסר כי "החברה תפעל בהתאם להחלטת בית המשפט כאמור וכמתחייב ממנה.
כזכור מוקדם יותר היום הגישה חברת מגדל אחזקות ששולטת בחברת הביטוח מגדל מגדל ביטוח 0.69% עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד ממלא מקום הממונה על שוק ההון והביטוח עמית גל. במסגרת העתירה, מגדל אחזקות ביקשה לקבל צו ביניים וצו ארעי להתלות את מכתב דרישותיו של ממלא מקום הממונה ולהימנע ממימוש צעדים בלתי הפיכים.
>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל
בעתירה נכתב כי "עניינה של העתירה בדרישותיו של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בפועל. שנשלחו לחברה בסוף החודש הקודם ומוענו לחברת הבת מגדל ביטוח. בחברה הסבירו כי אף שדרישותיו של הממונה במכתבו מוענו למגדל ביטוח, הם נוגעות לזכויותיה של חברת־האם, העותרת, מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, המחזיקה במלוא מניותיה של מגדל ביטוח".
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגדל טענו כי "דרישות הממונה ניתנו בהיעדר כל סמכות בדין, שלא על יסוד תשתית עובדתית כנדרש, והן לוקות בפגמים חמורים היורדים לשורשו של עניין במישור שיקול־הדעת ובמישור ההליך".
בחברה ציינו בעתירה כי "במכתב הדרישות דרש הממונה מהחברה - מינוי יו"ר קבוע לדירקטוריון חברת הביטוח לשלוש שנים. וכן את איון זכותה של האסיפה הכללית לבחור מחדש, מדי שנה, כקבוע בהוראות חוק החברות את הדירקטור מטעמה בחברת־הבת שלה, אשר ייבחר לכהן כיו"ר. ובנוסף את הגדלת מספר הדירקטורים הבלתי־תלויים, כך שמספרם יהיה גבוה בדירקטור אחד משליש, כאשר העיגול הוא כלפי מעלה (בהרכב של שמונה דירקטורים המדובר על מחצית, בהרכב אי־זוגי מדובר על מחצית פחות אחד).
"כמו כן דרש הממונה את שינוי תקנון חברת הביטוח כך שיתאים לדרישות האמורות. ואת הוצאתו מלשכתו, וזאת עד לסוף חודש אוגוסט (מחר) של יו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, המשנה השופט בדימוס חנן מלצר. כמו כן דרש הממונה מהחברה כי תוגבל העברת המידע בין חברת־הבת לחברת־האם הציבורית, לדברי החברה בעתירה "צעד זה משמעותו נקיטה בצעדים שיביאו לבַּעֲרּות של העותרת ביחס לחברת הביטוח, בניגוד למתחייב מדיני ניירות ערך". במגדל תקפו את הממונה וטענו בעתירה כי החברה היא "חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח הרשות לניירות ערך ולא לפיקוח הממונה".
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
- האם ביקשה להגדיל את המזונות - זו הסיבה שהם דווקא ירדו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בנוסף טענה החברה בעתירה כי "במכתב הדרישות ציין הממונה כי דרישותיו במכתב ניתנות מכוח סמכותו לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). ואולם, סעיף 65 לחוק הפיקוח מקנה לממונה סמכות ביחס ל'מבטח'. דרישות הממונה כולן הופנו למגדל ביטוח, ביחס לפעולות שאינן בסמכותה, בו בזמן שהדרישות כולן נוגעות הלכה למעשה לזכויותיה של מגדל אחזקות, אשר אינה 'מבטח' כמשמעות המונח בדין, בעניינים הנוגעים לזכויותיה כבעלת שליטה, ולכן חורגות הן מגדרי הסמכות המוקנית לממונה הן ככלל והן באופן קונקרטי, לפי סעיף 65 לחוק הפיקוח.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
