אתר בנייה בניין נדל"ן נדלן
צילום: מורן ישעיהו

החל מסוף חודש ינואר - 13 אלף עובדים זרים יחלו להגיע לארץ

אלדד ניצן יו"ר התאחדות תאגידי כ"א זר בענף הבניה חזר בימים אלו מהודו לאחר סגירת הסכמים להבאת 13 אלף עובדים זרים לענף הבנייה מהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן; אחרי הגעתם, מספר העובדים הזרים בענף יוכפל
רוי שיינמן | (10)

אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כ"א זר בענף הבניה, חזר בימים אלו מהודו לאחר סגירת הסכמים להבאת כ-4,000 עובדים זרים מהודו לצד הסכמים להבאת כ-3,000 עובדים מסרי לנקה וכ-6,000 עובדים זרים מאוזבקיסטן - כפי שפורסם באתר ביזפורטל. העובדים הזרים יחלו להגיע לישראל החל מסוף חודש ינואר.

ענף הבנייה נמצא במצוקה מבחינת הפועלים מאז תחילת המלחמה - "הרומן עם 55 אלף עובדים פלסטינים הסתיים סופית. 18 אלף העזתים ו-37 אלף מהרשות הפלסטינית לא יוכלו יותר בשום פנים ואופן להיכנס יותר לתחומי מדינת ישראל", אמר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי "מזרחי ובניו", בראיון לביזפורטל בתחילת המלחמה. כיום מועסקים בענף הבנייה כ-13 אלף עובדים זרים בלבד מה שמקשה על החברות לקדם את הבנייה.

"כיום מועסקים בענף הבניה בישראל כ-13,000 עובדים זרים בלבד ולאור העובדה שהעובדים פלסטינאים לא מגיעים לעבוד בישראל, ענף הבניה נמצא בקריסה כלכלית ורוב אתרי הבניה מושבתים", מסר ניצן. "ענף הבניה זקוק מידית לעוד הסכמים להבאת עובדים זרים כדי להגיע למצב של 80,000 עובדים זרים בענף הבניה. לאור העובדה שהמצב המלחמתי הביא לסגירת מרבית אתרי הבניה במדינה יש להקל על תאגידי העובדים הזרים שהכנסותיהם נעצרו והוצאות כגון מגורים לעובדים ושכר הנהלה ממשיכים להיות משולמים ולפטור אותם מתשלומי אגרה, שכר וכיו"ב לכל הפחות עד סיום מצב החירום במדינה".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אשק 07/01/2024 10:44
    הגב לתגובה זו
    הרצון של הבנקים ליצור מחסור של דירות רק על מנת לשמר את המחירים ואת הביטחונות שלהם, מגובה במחדלים המתמשכים של משרד השיכון ומינל התיכנון המופקרים. כשלאף גורם במשק, פוליטיקאים, שופטים, בנק ישראל והבנקים והקבלנים אין כל רצון לשינוי הציפיה שהמחירים ייעצרו וירדו היא רק משאלת לב שלא תתקיים.
  • 8.
    אשק 07/01/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    על הנזקים שעשו הפועלים נשלם ביוקר, איזו איכות אפשר לקבל ממי שמגיע לעבודה כועס ושונא, מה הציפיה לקבל מוצר טוב ממי שרק חושב על נקם, אבל על נזקי החברות והקבלנים נשלם הרבה יותר, הענף שהוא שוק עברייני פרוע ללא רגולציה ופיקוח ממשיך לדהור. המחיר שהציבור משלם וימשיך לשלם על הנזקים הוא עצום.
  • 7.
    גבעתי 06/01/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    לפי הסיפור הזה הענף לא ניפגע והצפי להמשך ביקושים במחירים האלה ויתכן יותר גבוהים אז שווה להמתין ולראות אם זה כך אחרי המלחמה כי גם ככה זה לא מציאה
  • 6.
    צברה 05/01/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    העובד הפלסטיני הוא הטוב ביותר בכל ההיבטים. ראשית, מבחינת שפה, עבודה, שליטה ויושר. העובד הפלסטיני חי והתערבב בקהילה היהודית, מה שאומר שהוא מבין היטב את שיטות העבודה. שנית, העובד הפלסטיני מוציא את שלו משכורת בפנים, בניגוד לעובד הזר שמעביר את משכורתו לחו"ל. שלישית, העובד הזר מאוד יקר ואינו מקבל כלום. העובד הפלסטיני מקבל זאת. שלישית, עובדים זרים עושים עבודה משבר בחברה, ולאחר מספר שנים הם יהווה נטל ואוכלוסייה גדולה, בין היתר.
  • 5.
    מני 04/01/2024 19:07
    הגב לתגובה זו
    אז מה אם הם יוצא יקרים, הם יעילים פי 10 מעובד אחר
  • 4.
    משה כהן 04/01/2024 18:39
    הגב לתגובה זו
    שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
  • 3.
    אורן 04/01/2024 15:24
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן
  • 2.
    נדב 04/01/2024 05:35
    הגב לתגובה זו
    במדינות האלה, הגברים ידועים בעצלנותם,,,
  • ברוקר 04/01/2024 12:36
    הגב לתגובה זו
    אוזבקים חרוצים וסוסי עבודה. מניסיון. אל תכליל. הסתכלת על הודו וסרי לנקה וגזרת דין.
  • 1.
    אם הבאתם מוסלמים לא הבנתם כלום (ל"ת)
    ירון מהשרון 03/01/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.