"עד שלא יקרוס בניין על יושביו לא ישתנה פה שום דבר"
בשבוע שעבר נערך פורום הנדל"ן Duns 100, בתחום ההתחדשות העירונית בראשות דורון כהן, יו״ר דן אנד ברדסטריט ישראל ובהשתתפות עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מהמשתתפים בפורום נמסר: ״עד שלא יקרוס פה בניין על יושביו בפנים לא ישתנה פה שום דבר. תמ״א 38 בוטלה ללא כל חלופה מוסדרת ופרקטית. הרסו תכנית שלבנות אותה לקח שנים אבל היא עבדה״.
במסגרת הפורום עסקו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: התקנות החדשות המאפשרות את הורדת אחוז הסכמת דיירים, תמ"א 38- מה צופן העתיד, סכנת קריסת הבניינים בארץ והפעולות בהן המדינה יכולה לנקוט, כיצד ניתן לייצר כדאיות בפריפריה ונושאים נוספים.
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: ״בקבינט הדיור הקרוב תגיע החלטת ממשלה שעוסקת בהתחדשות עירונית בפריפריה. הצלחנו לגייס תקציבים משמעותיים בהיקף של כ-400 מיליון שקל בעבור קידום תהליכים בתחום ההתחדשות העירונית בזכות הקשרים הטובים של שר הבינוי והשיכון מול שר האוצר. כשיקצו תקציב לתגבור כוח האדם ברשויות המקומיות זה יקצר ב-80% את הבירוקרטיה״.
״בעניין היטל השבחה עשינו עכשיו מהלך משמעותי ושינינו את הסדרי החקיקה הקיימים. חוסר הודאות היה עצום. יש מספר מתודולוגיות לחישוב היטל ההשבחה וגם לזה נתנו את דעתנו וקבענו ששר המשפטים יקבע בתקנות את אופן החישוב במסודר. עצם זה שזה נכנס לחקיקה זהו הישג מאוד משמעותי. אני מסכימה שהדיונים בוועדות ערר לוקחים הרבה זמן. התחום הזה הינו בסמכותה של שרת הפנים ויש עוד הרבה עבודה לעשות. בהקשר לעררים על התכנית של תמ״א 38, הכנסנו לאחרונה נציג שלנו שישב בוועדות וייתן את האינפוט המקצועי שלו. אין ספק שאנחנו לא יכולים למנוע או צריכים למנוע מראשי ערים להיות מעורבים. זה לא עוד לעיתים אני מסכימה שהכוח שראשי ערים לקחו הוא מרחיק לכת ואנחנו כממשלה נתנו להם את האפשרות לקיים את זה. אין כרגע צפי לשינוי על הפרק. שרת הפנים מדברת על העצמת הסמכויות של הרשויות המקומיות. אם זה יבוא יחד עם תוספת כוח אדם והתמקצעות זה יכול להיות משהו חיובי״.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: ״ענף ההתחדשות העירונית עומד עד כה בשנת 2021 על פדיון של למעלה מ-20 מיליארד שקל המהווים כ-20% מהפדיון המצרפי של ענף הנדל"ן למגורים בישראל. הצעדים אשר ננקטו לאחרונה בהיבט הרגולטורי ביניהם "חלופת שקד", הפחתת שיעור ההסכמה בפינוי-בינוי ואישור ביטול ההקלות ליזמים לא יצליחו לבדם לספק מענה עבור הביקושים ולבלום את עליית המחירים בשוק. מצד המדינה נדרשת התערבות משמעותית יותר בצד ההיצע, בין היתר בעמידה ביעדי הפרויקטים בפריפריה. כיום יש כ-30 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית אשר נמצאות בבניה ואנו צופים שמספר זה ימשיך לעלות גם בשנה הבאה".
אסף סימון, מנכ״ל אפריקה התחדשות עירונית על פעילות המדינה בתחום ההתחדשות העירונית: ״המדינה השכילה לעשות בשנים האחרונות והדביקה פערים בתחום התכנון. ברמת התכנון המדינה משיגה את היעדים אך משם ועד להיתר הבניה אנחנו בכשל מטורף. לא יכול להיות שלוקח שלוש שנים לקבל היתר בניה. צריך להציף את השוק בתכניות המאושרות להיתרי בניה״.
עומר גוגנהיים, משנה למנכ״ל אשדר על הקשיים בדרך לפרויקטים חדשים: ״כשמגיעים לוועדות והן שוקלות להתנגד ליוזמות הבניה שלנו ולעמוד בדרכנו, ניכר שהן לא מבינות את צו השעה. צריך לבחון את הדברים בצורה מותאמת למציאות. היטל ההשבחה גם כן מפריע בדרך וזו בעיה שצריכה להיות עבורה פתרון. אנחנו נתקלים בכל מיני חסמים קטנים שתוקעים את כל התהליך. אם לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תהיה את הסמכות לפעול ולעשות נוכל אולי להגיע לפתרונות טובים ומהירים יותר״.
- מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ומנכ״ל קבוצת מזרחי ובניו על הקושי מול ראשי העיריות: ״ראש עיר שלא מאפשר תמ״א 38 הוא פושע, הוא בריון. אנחנו מדברים על 20,000 בניינים שיהרסו בין אם נהרוס אותם או שמא הם יקרסו. אנחנו מתעסקים עם כל מיני פקידונים שמתעללים בתהליכים שאנחנו מנסים לקדם. חייבים להקים מנגנון פשוט של אנשי עבודה ועשיה. שמעתי את הבדיחה שמאריכים בעוד שנה את תכנית תמ״א ופינוי בינוי, צריך לפחות עוד עשר שנים כדי להגיע לתוצאות מועילות. יושבים בעריית בת ים חבורת מטומטמים שיש להם 500 מיליון ש״ח על הרצפה והם רק צריכים להתכופף ולהרים אותם. אנחנו נמצאים בצו שעה ודברים צריכים להשתנות״.
רון חן, מנכ״ל אנשי העיר על הליך רישוי עצמי: ״תל אביב היא קטר הנדל״ן של המדינה. הרישוי חייב לקבל שינוי מהותי. אם לא נעבור לרישוי עצמי לפחות בחלק מהפרויקטים לא נוכל להתקדם לשום מקום. לא צריך לעבור בכל התחנות בשלב הרישוי בכל פרויקט זה מיותר ולוקח הרבה זמן״.
משה קורן, מנהל פיתוח עסקי בחברת אזורים על החסמים והקשיים בהליכים: ״דיברנו על רווחים ואנחנו באמת מרוויחים הרבה כסף. יש פה בעיקר משבר אמון לאור מה שקרה בשוק ולאור חוסר תפקוד של המדינה. אנשים לא מאמינים שדברים יקרו ושההיצע יגדל. יש לנו מספיק הון להוציא פרויקטים אך אנחנו נתקלים כל הזמן בחסמים שלא מאפשרים לנו להתקדם עם הפרויקטים. אני חושב שיש אנשים או גורמים שיש להם אינטרסים להשאיר את המצב כמו שהוא. כנראה שיש גורמים שמעדיפים שהכוח יישאר אצלם ושיאפשר להם להמשיך בצורה הזו״.
חמי שאול, מנהל חטיבת מגורים בוטיק קרסו נדל״ן על הפער בין ההיצע לביקוש בשוק: ״יש פער גדול מאוד ביחידות הדיור בין ההיצע לביקוש. לא צריך להיות כלכלן בכיר כדי להבין שהדבר הזה הוא אסון. התכניות הממשלתיות שעומדות בפתחנו הן טובות. חלופת שקד בבסיס על תמ״א 38 וקיצור הזמנים יכולה לתת וודאות. זה מה שיזם רוצה בתחום ההתחדשות העירונית. צריך את הרשויות המקומיות לשתף יותר בתוך ההליך הזה״.
מיכל גור, מנכ״לית חברת אלמוגים על פערי ההיצע והביקוש בשוק: ״מס הרכישה לא ישפיע על המחירים. הבעיות בענף הן כל כך עמוקות שזה באמת טיפה בים. אנחנו נמצאים במצב שהרכבת כבר טסה ואני לא רואה שיכול שינוי בשנתיים הקרובות. רק בעוד ארבע חמש שנים נראה את הפתרון. אנחנו נהנים מהעלייה של המחירים אך גם מתמודדים עם עליית מחיר הקרקע. אנחנו רואים שהבעיה היא גאוגרפית יותר מאשר כללית. בתל אביב יש בעיה של היצע ורוב הפתרון מגיע מהתחדשות עירונית. מחוז תל אביב יסבול מעליות מחירים ניכרות בשנים הקרובות. אני חושבת שצריך להקטין את הדירות ולתת יותר דירות. חברות הנדל"ן ובראשן היזמים קוראות לממשלה ולגורמים הרגולטורים לסייע בקידום תהליכי האישורים ומוכנות לשאת בהוצאות העסקת כוח אדם בתוך הרשויות העירוניות שיסייעו לצמצום הזמנים וקידום הפרויקטים".
אמיר לוטן, מנהל תחום התחדשות עירונית חברת לוינשטיין על ההליכים ברשויות המקומיות: ״אני לא מבין את הטמטום שבו הפקידים בעירייה לא מספיקים לעבור על הבקשות תוך 90 ימים ואז הן נופלות. לא יכול להיות שאנו משקיעים זמן ומגישים את הבקשות שיקדמו את הפרויקטים ובגלל חוסר עמידה בזמנים תוך שלושה חודשים אנחנו צריכים להתחיל את כל ההליך מחדש. ועדת ערר צריכה ללכת עם מדיניות הממשלה, להוסיף יחידות דיור ולהתאים את עצמה לתכניות והישגים הנדרשים״.
גידי מוזס, מנהל החטיבה להתחדשות עירונית אקרו נדל״ן על ראשי הערים: ״כל עוד ראשי ערים לא רוצים עוד תושבים, הם לא יבנו. הממשלה יכולה לעשות מה שהיא רוצה אבל אם ראשי הערים לא ירצו לבנות הם לא יבנו. אם נדע לטפל בעיריות שירצו בהתחדשות עירונית נוכל להגדיל את ההיצע והשוק ימשיך לצמוח״.
- 8.שרה 06/12/2021 16:40הגב לתגובה זולא יפסיקו עם ההפחדות שלהם, טורפי הון אוהבי גזל שונאי אדם, שחחמדנות ועבודת עגל הזהב היא המוטו שלהם. גינות, עצים, ובעלי חיים מפנים מקומם למפלצות ענק שפוגעות באיכות החיים ובקניין האישי. הם הפכו לאדוני עולם ואוי למי שלא יציית למרותם. ליבי ליבי על הדור הצעיר שלנו שגדל לתקופה שבה נרמסים הצניעות, הענווה והבתים הקטנים עם חצרות והכרת השכנים. המגמה לזרוק ולחדש בגבוה וענק בארץ מפחידה אותי. היא מזכירה לי את מגדלי בבל ומה שעמד מאחוריהם, והסוף שלהם.
- 7.8 06/12/2021 09:47הגב לתגובה זואת כל הארנונה לעסקים צריך להעביר לקופת של כלל המדינה, ולא לקופה של העירייה שבה נמצא העסק. את הקופה צריך לחלק בין כל הרשויות המוניציפליות, על פי מספר התושבים בכל רשות. ככה הרשויות המקומיות ירצו עוד תושבים ולא עוד משרדים.
- 6.אפי 05/12/2021 18:33הגב לתגובה זובעברי היתי קשור גם לבניה ןהתרי בניה. בודקי התכניות מתעסקים בזוטות ובודקים מידות שזה לא קשור כלל להתר. הבודקים צריכים לבדוק את ההתאמה הכללית לתבע ולא לפבול תכנית שבטעות השטח המחושב גדול ב 0.1 מ"ר על דירה של 120 מ"ר. דוגמה אמיתית מהמשרד לשעבר של אשתי.
- 5.שלו 05/12/2021 18:02הגב לתגובה זואבל אתם לא לוקחים את השיקולים של ראשי ערים,על המשאבים שצריך להזרים על העומס שיווצר על מקומות עבודה שאין לה פתרון עבור הצעירים על זה אתם לא חושבים,רוב הצעירים מחטטים רגליים לכיוון המרכז שורפים זמן איכות חיים בסון יהיה פה כמו בסין יבנו חדרונים על מנת לישון טלקום בבוקר לעבודת הפרת ולחזור לחיים דפוקים ,אתם לא חושבים על דיירים מיעוטים יכולת לשלם יותר ארנונה ועד הבית ועוד הרבה תשלומים למיניהם שבקושי מחזיק אותם,אין צורך להפעיל לחץ על העיריות ועל הדיירים היה מספיק פרוייקט תמ"א 38חיזוק מבנים נגד רעידות האדמה,ולחשוב לפתח את הנגב גם למגורים וגם לעבודות טכנולוגיות והייטק לצעירים לפתח להם איכות חיים .
- אורלי 05/12/2021 21:43הגב לתגובה זושטחים פתוחים בין הבתים . תראו את כל שכונות בנייני הרכבת. אמנם דירות קטנות וצנועות אך השטח הפתוח היה רחב . רוצים כל היזמים והקבלנים ורשויות להרוויח עוד ועוד על חשבון איכות חיים של התושבים . והתושבים שבויים . כי אכן הבניינים ישנים. בשכונה דל 140 -180 דירות מצופפים 700 ויותר דירות , דוחפים את עולם ל 2 מגדלים , מוסיפים אלפי מ"ר משרדים ומסחר , מכניסים עוד ועוד רכבים. משאיות, שיספקו סחורה , פינוי זבל. עובדים , והכביש אותו כביש . לא רוצים צפיפות ומגדלים שאי אפשר יהיה לשלם עליהם בארנונה ותחזוקה . תחזקו או תבנו מקסימום פי 2 . וכמו שנאמר בכתבה ע"י אחת החברות "מרווחים הרבה מאוד כסף", אז תרוויחו פחות .
- 4.ש.א 05/12/2021 15:45הגב לתגובה זואמיר, אני מסכים איתך ב 100%, גוף ציבורי זו בעיה קשה, גם השכר המוצע מביא כוח עבודה חלש מאוד ולא איכותי. ועד שיש משרות נורמליות עם שכר הולם אז המינוי כבר הופך לפוליטי ולא למקצועי. בעיה לא פשוטה, צריכים פוליטיקאים כדוגמת מנחם בגין, אם נצליח לשנות את הפוליטיקה לאנשים שבאו לשרת את הציבור אנשים עם ראיה מרחבית שיודעים להזיז דברים אז יחול מהפך.
- arik 06/12/2021 12:23הגב לתגובה זו8000 ש"ח למהנדס מים מהטכניון, למה שמישהו כזה יבוא? יכול להתחיל במשכורת כפולה במגזר הפרטי. מציעים שכר מביש ומתפלאים שהשירות גרוע... הרי אם זה היה אצלכם הייתם מכפילים את המשכורת כדי להביא עובד טוב.
- 3.הורדוס2 05/12/2021 14:53הגב לתגובה זותמא 1 זו תכנית דפוקה . היה ברור מראש שהיא תיושם רק באזורים יקרים. הרווח העיקרי הוא של היזמים ( פרט לאלה שנתקעו ופשטו רגל) הדיירים הקיימים סובלים : המתנה של שלוש שנים לפחות, חיים בזבל שנתיים עד ארבע והתוצאה לא מלהיבה- אולי ערך הדירה עולה אבל יש עוד דיירים מעליהם והשיפוץ לרוב ברמה בינונית.
- 2.לא חוקתי 05/12/2021 13:53הגב לתגובה זוהחברות האלו עושות מיליארדים מלזרוק זקנים מבתיהם בעוון סרבנות פינוי בינוי. עכשיו הן רוצות עם לרמוס את ועדות התכנון ולבנות איך שמתחשק להן. וכמובן אם אפשר גם להעיף את היטל ההשבחה.. חבל שביזפורטל נותנים לזה במה. פינוי בינוי זה טוב אם לכלל הדיירים זה טוב ובניה על פי חוק, באישור מוסדות התכנון ועם תשלום מס כדין.
- 1.ג'ק 05/12/2021 12:35הגב לתגובה זונושא כל כך חשוב מופקר בידי פקידים ובתוכם ראשי ערים שאינם מבינים ואינם רואים את צרכי המדינה ב-50 השנים הבאות . מדינה קטנה בזבזה כל השנים קרקעות לבניה נמוכה , בניה זולה ולא בטוחה . הנושא חייב להתנהל ברמה ארצית בדגש על תכנון עתידי כולל הכל .
מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן
מהדרין מהדרין -3.77% , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.
"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע. עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.
המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל.
הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.
- ההשקעה הקטנה של יצחק תשובה בדרום אמריקה וההשקעה שהניבה לו רווח של 70% בשנתיים
- ב-180 מיליון שקל: מהדרין וטראלייט מקימות פרויקט אגרו-וולטאי בצפון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים.
אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.
החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא.
מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה. מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".
