אאורה תוכל להכפיל את זכויות הבניה בלוד: 360 דירות ו-5000 מ"ר מסחר
חברת הנדל"ן אאורה 0% קיבלה אישור סופי למתן תוקף של הוועדה המחוזית לתב"ע להגדלת זכויות הבניה בקרקע שנרכשה בעיר לוד לפני כ-3.5 שנים, מ-160 לכ-360 יח"ד, כמו גם הגדלת שטחי מסחר אשר מיועדים להשכרה מ-500 מ"ר לכ-5,000 מ"ר. החברה פועלת להוצאת היתרי בנייה, חתימה על הסכם ליווי והתחלת שיווק.
החברה מציינת בנוסף כי הגיעה להסדרה סופית עם כל המחזיקים הנוספים במקרקעין כך שכיום הקרקע פנויה וזמינה לבנייה.
אאורה מסיימת בימים אלה את בנייתו של פרויקט "אאורה במושב" (אחיסמך, לוד) בו שווקו בהצלחה 217 היח"ד שנבנו בפרויקט וכן מתחילה בביצוע פרויקט "אאורה בן שמן" בלוד, במסגרתו יבנו 500 יח"ד ונכון למועד הדיווח כבר נמכרו 343 יח"ד. כמו כן רכשה החברה מגרש נוסף לבניית 102 יח"ד בפרויקט בן שמן, לוד ובכוונתה להתחיל בשיווקו ברבעון הרביעי השנה.
לאחרונה דיווחה אאורה כי חברת הדירוג מדרוג, העלתה את דירוג החברה והחוב שלה וקבעה לה דירוג של Baa1 עם אופק יציב. שיקולים עיקריים לדירוג נובעים כי סך ההכנסות מפעילות ייזום בטווח הבינוני והארוך יסתכמו בכ-850 אלף עד 1.05 מיליארד שקל.
נזכיר כי חברת מבנה רכשה מאאורה 290 יח"ד ב-6 פרויקטים, כ-4,000 מ"ר שטחי מסחר ואת מעונות הסטודנטים בקרית אונו תמורת כ- 750 מיליוני שקל.
- אאורה מכרה 800 דירות מתחילת השנה - גידול של 22% לעומת 2024
- אאורה: יעקב אטרקצ'י מבקש להכפיל את שכרו ל-6.15 מיליון שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוצאות הרבעון הראשון לשנת 2021 דיווחה החברה על ירידה בהכנסות לכ-201 מיליון שקל, לעומת כ-215.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם בכ-24.7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-11.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-12 מיליון שקל, לעומת רווח נקי זניח של כ-17 אלף שקל.
מנגד, החברה צופה גידול ברווחיות ברבעון השני. בעיקר בשל העסקה עם מבנה, וצופה תשואה על ההון של 11% בדוחות לרבעון הקרוב.
יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל אאורה: "ההשבחה המשמעותית של הקרקע היא דוגמא נוספת ליכולות ולהתמחות של אאורה לייצר ערך גדול לבעלי המניות והפיכת קרקע לפרויקט הזמין לבניה מיידית בתקופת זמן קצרה תוך השבחה מהותית לערך הקרקע. החלטת הועדה מהווה הגדלה משמעותית של יחידות הדיור בפרויקט והשטחים המסחריים שבכוונתנו להחזיק, בהתאם לאסטרטגיה שלנו לבנות זרוע מניבה. אנו מקדמים היתר בניה למתחם והסכם ליווי על מנת להיערך בהקדם לשיווק הפרויקט.
"לאאורה ניסיון רב בעיר לוד וסביבתה, המהווה אזור ביקוש מהטובים במרכז הארץ שעדיין מאפשרים למשפחות צעירות לרכוש דירות בעיר עם רמת פיתוח גבוהה וקירבה לתל אביב. בשנים האחרונות יזמנו למעלה מ-800 יח"ד בלוד וסביבתה כן ומכרנו כ-600 מאות יח"ד בפרויקטים שיזמנו. יחד עם הפרויקט החדש אנו נגיע לכ-1,200 יח"ד בלוד וסביבתה עם מכירות חזקות ומשמעותיות כך שהנוכחות והדומיננטיות שלנו מתחזקת באזור מאוד אטרקטיבי."
- ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?
- מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רוצים קרקע בחינם לבניית בית? הנה התנאים
- 1.ריאלי 12/07/2021 18:54הגב לתגובה זועיר מצוינת .................................................חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
- גר בלוד 13/07/2021 10:36הגב לתגובה זוגרעין תורני הרסני ראש עירייה דפוק אוכלוסיה מהסוג הירוד ביותר אבל מיקום גיאוגרפי נהדר
- צחי 18/07/2021 11:43משלמים פרוטקשן ענק, אפילו בנק לאומי וטפחות שנמצאים בעיר משלמים פרוטקשן(אצלם זה שירותי ״שמירה״ ממשפחת גרושי וחמולות של בקווים) הארנונה הנמוכה עולה יקר…

מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה
המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?
המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של 5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.
המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים.
נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.
כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא.
- ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה.

ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?
גל של ביקושים לדירות צפוי בתחילת השנה הבאה. מאיפה זה מגיע ולמה אם תהיה עלייה במחירים אתם צריכים להאשים את השרים בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ
מיכאל הוא איש עסקים בינוני, מבין בפיננסים. המשפחה הרחבה שלו מתייעצת איתו בענייני פיננסים. האחיינים שלו בני אזור 30. הם שואלים אותו אם לקנות דירה - "יש מבצעים ענקיים בחדרה, כדאי לקנות?". מיכאל אומר להם שמבצעים יש בכל מקום, אבל את המבצע הגדול באמת - "דירה בהנחה" רק המדינה נותנת ואם הם יקנו דירה הם לא יוכלו להיות בהגרלה. "נותנים לכם כרטיס הגרלה ששווה 100 אלף שקל - לא תיקחו?".
למה 100 אלף, הרי ההנחות מגיעות גם ל-2 מיליון שקל? מיכאל מסביר שכן, אבל הסיכוי לזכות הוא 5%-7%. הכרטיס שווה באזור 100 אלף שקל (התוחלת זכייה כפול הזכייה).
עכשיו מיכאל מודאג. אחרי שייעץ לצעירים במשפחה שלא לקנות דירות, הוא מבין שמבצעי "דירה בהנחה" עומדים להשתנות מאוד - בהדרגה הם יסתיימו, כשעד אז הם יצומצמו מאוד. הכרטיס הגרלה יהיה שווה אולי 20 אלף שקל. הוא לא חיכה שישאלו אותו, ובארוחה המשפחתית האחרונה הוא אמר להם - "אם המבצעים של 'דירה בהנחה' אכן יסתיימו עוד כמה חודשים, המוני צעירים יבינו שאין להם סיכוי לזכות בהגרלה ויחזרו לשוק החופשי. יכול להיות שכדאי לכם להתחיל לבדוק עסקה בחוץ".
ירידה של 5%-10% במחירי הדירות עלולה להימחק
מיכאל לא לבד. זה מה שעובר אצל כ-140 אלף זכאים שנרשמו להגרלה האחרונה. כ-133 אלף מהם לא יזכו בדירה ויפנימו שהסיכויים הופכים למאוד קטנים. חלקם יחזרו לחפש דירה, מספיק שרק 10,000 מהם יחפשו כדי שתהיה עליית מחירים משמעותית. עליות מחירים, לא נובעות מביקוש גדול, אלא מפרץ של ביקושים. כל חודש יש 5 אלף מוכרים ו-5 אלף קונים - 5 אלף עסקאות. דמיינו שמצטרפים בחודש הזה 1,000 עסקאות (מתוך 10,000 מתעניינים) של זכאים. זה כמה אחוזים למעלה במחירים. וכשהמחירים מתחילים לעלות - אותם זכאים שישבו על הגדר יחזרו בגדול. זה לא יהיה 10,000, זה יהיה 30,000 אלף.
- מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כולם יודעים זאת, גם הקבלנים היזמים שמחכים לזה, ודווקא הממשלה - שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ושר השיכון והבינוי חיים כץ, לא עושים כלום. אם הם לא מכירים את התיאוריה הזו אז אוי ואבוי לנו. אם הם מכירים ולא עושים כלום, אז גם - אוי ואבוי לנו.