איך ענף הנדל"ן יחצה את סערת ימי הקורונה?
גם לפני סערת ימי הקורונה ענף הנדל"ן עבר לא מעט קשיים. ראשית, הביורוקרטיה, תהליכי ההיתרים האיטיים, המחסור בעובדים מיומנים וטכנולוגיה מיושנת של "עבודת כפיים", גרמו לחוסר יכולת של הענף לחצות את רף ה-50 אלף התחלות בנייה לשנה, מה שיצר במהלך העשור האחרון מחסור כבד בהיצע, זאת לעומת הביקושים ההולכים ועולים, והמשיך לתדלק את רמות המחירים בשוק כלפי מעלה.
שנית, השתלטות פרויקט מחיר למשתכן בהדרגה על השוק, שהפכה מתוכנית נישה נקודתית עד 2015, לכ-40 אחוזים בקירוב מהשוק ב-2020 ועם פוטנציאל להגיע לכ-60 אחוזים מהשוק, מה שבא באופן ישיר על חשבון ה"שוק החופשי" ועל חשבון משפרי הדיור, מה גם שמחיר למשתכן יצרה "שעטנז" מוזר בין דירות מוזלות לבין דירות במחירי שוק רגילים, מה שפגע בפועל בשתי האוכלוסיות והותיר בפרויקטים אלה רבבות דירות גדולות בלתי מכורות.
שלישית, ההתחדשות העירונית, הן תמ"א 38 והן פינוי בינוי, התקדמו ממש בעצלתיים, הרבה המאוד בשל העדר ,אבא", ולאחר שהנושא החשוב נזרק לפתחן של העיריות והרשויות המקומיות, כשכל ראש עיר קיבל החלטה שונה, ולעיתים קרובות התהפכו ההחלטות לאחר שנבחר ראש עיר חדש. כמו כן נוצרה בעיה לא פתורה של תקצוב תשתיות משלימות לתמ"א 38.
רביעית, משקיעי הנדל"ן, הקטר המוביל של השוק, שהיווה עד 2015 כשליש בקירוב ממנו(!), ירד באופן דרמטי לכ-10-12 אחוזים בלבד, רובם הגדול משקיעים קטנים בדירות זולות יחסית. רוב רובם של משקיעי חו"ל נעלמו לחלוטין, בשל התחזקות השקל בעשרות האחוזים מול המטבעות הזרים, הפיקוח של רשויות המס של העברות כספים בשל אירועי ה-11 בספטמבר 2001 ובשל התחושה שמול תוכניות מועדפות דוגמת מחיר למשתכן, הם נותרו בצד.
- הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סערת הקורונה רק חידדה את הבעיות הללו הגבירה אותם. הנושא המטריד ביותר - העדר כוח אדם ואספקה שוטפת של חומרי בנייה לכל האתרים, מה שעלול חלילה לגרום לעצירת פרויקטים וגרוע מכך, להתמוטטות של לפחות 50 אחוזים, אולי אף 70-80 אחוזים מחברות הבנייה.
לשם כך פעלנו במהלך השבועיים האחרונים ימים כלילות לקדם פתרונות חירום לרבבות הפועלים הפלסטינים, שיוכלו להתגורר בתחומי "הקו הירוק" במשך זמן ארוך יחסית, חודש וחצי, אולי אף יותר, בסידורים שונים באחריות הקבלנים, החל מבתי מלון, בתי הארחה ואכסניות וכלה בקרוואנים שיוצבו באתרי הבנייה או במיקומים מוגדרים שיועדו לכך.
אולם, וזה אולם גדול, אני לצערי רואה בפתרון המיטבי הזה בבחינת "אקמול" ולא "אנטיביוטיקה", ושוק הנדל"ן, לצערי, לא יוכל לשמור על יציבות ולתפקד כהלכה, עד שלא נייצר פתרונות קבע ראויים. בראש וראשונה, ולמרות הדימוי הנמוך של עיסוק בבנייה, פעלנו כבר במהלך השנתיים האחרונות, ובתיאום עם משרד העבודה והרווחה, בהכשרה אינטנסיבית של צעירים ישראלים, יוצאי צבא ואחרים, למקצועות הבנייה, זאת כולל לימודים אקדמיים, משכורת התחלתית מובטחת והטבות נוספות.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
אין לי ספק כי פעולה זו תוריד במידה זו אחרת את התלות ההיסטורית של שוק הנדל"ן בכוח עבודה זר. אולם לא די בכך. הימשכות היתרי הבנייה, כמו גם זמן הבנייה שנסק רק בשנה האחרונה מ-24 חודשים בממוצע לבניית בניין לכ-28 חודשים, כלומר כמעט 20 אחוזים זמן יותר(!) הינו תופעה בלתי נסבלת ונובעת משילוב כל הגורמים שצוינו לעיל, העדר כוח אדם מיומן, טכנולוגיות מיושנות וכמובן בעיית היתרים הגורמת לכך שבממוצע לוקח 6-8 שנים לסיים פרויקט מרגע בקשת ההיתר.
נזכור גם, ובלי קשר לקורונה, כי ישראל ממשיכה להיות המדינה עם גידול האוכלוסייה הגבוה בעולם המערבי, עם תוספת של כ-180 אלף תושבים וכ-50-60 אלף בתי אב לשנה, מה שאומר שהאוכלוסייה תוכפל(!) לכ-18 מיליון תוך 20-25 שנה, מה שיצריך כמובן עוד מיליוני דירות חדשות.
על מנת להגיע למאסה הקריטית הזו, לא די בעובדים מיומנים וקיצור משך הבנייה, אלא גם בהפיכת ההתחדשות העירונית למנוע אדיר לקידום 70-80 אלף התחלות בנייה לשנה. לשם כך על ממשלת ישראל הנבחרת לתכנן את כל נושא ההתחדשות העירונית ברמה ארצית, לקבוע תיעדוף היכן לקדם מתחמים גדולים, וכמו כן להפוך את התמ"א 38/2 ל"מיני פינוי בינוי", זאת באמצעות איחוד מגרשים ויצירת מספרים משמעותיים של דירות חדשות במיקומים רבים.
- 1.גוגלר 19/03/2020 12:44הגב לתגובה זוהיה לכם 12 שנים טובות, מקווה שחסכתם לשנים הבאות
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
