איך ענף הנדל"ן יחצה את סערת ימי הקורונה?
גם לפני סערת ימי הקורונה ענף הנדל"ן עבר לא מעט קשיים. ראשית, הביורוקרטיה, תהליכי ההיתרים האיטיים, המחסור בעובדים מיומנים וטכנולוגיה מיושנת של "עבודת כפיים", גרמו לחוסר יכולת של הענף לחצות את רף ה-50 אלף התחלות בנייה לשנה, מה שיצר במהלך העשור האחרון מחסור כבד בהיצע, זאת לעומת הביקושים ההולכים ועולים, והמשיך לתדלק את רמות המחירים בשוק כלפי מעלה.
שנית, השתלטות פרויקט מחיר למשתכן בהדרגה על השוק, שהפכה מתוכנית נישה נקודתית עד 2015, לכ-40 אחוזים בקירוב מהשוק ב-2020 ועם פוטנציאל להגיע לכ-60 אחוזים מהשוק, מה שבא באופן ישיר על חשבון ה"שוק החופשי" ועל חשבון משפרי הדיור, מה גם שמחיר למשתכן יצרה "שעטנז" מוזר בין דירות מוזלות לבין דירות במחירי שוק רגילים, מה שפגע בפועל בשתי האוכלוסיות והותיר בפרויקטים אלה רבבות דירות גדולות בלתי מכורות.
שלישית, ההתחדשות העירונית, הן תמ"א 38 והן פינוי בינוי, התקדמו ממש בעצלתיים, הרבה המאוד בשל העדר ,אבא", ולאחר שהנושא החשוב נזרק לפתחן של העיריות והרשויות המקומיות, כשכל ראש עיר קיבל החלטה שונה, ולעיתים קרובות התהפכו ההחלטות לאחר שנבחר ראש עיר חדש. כמו כן נוצרה בעיה לא פתורה של תקצוב תשתיות משלימות לתמ"א 38.
רביעית, משקיעי הנדל"ן, הקטר המוביל של השוק, שהיווה עד 2015 כשליש בקירוב ממנו(!), ירד באופן דרמטי לכ-10-12 אחוזים בלבד, רובם הגדול משקיעים קטנים בדירות זולות יחסית. רוב רובם של משקיעי חו"ל נעלמו לחלוטין, בשל התחזקות השקל בעשרות האחוזים מול המטבעות הזרים, הפיקוח של רשויות המס של העברות כספים בשל אירועי ה-11 בספטמבר 2001 ובשל התחושה שמול תוכניות מועדפות דוגמת מחיר למשתכן, הם נותרו בצד.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סערת הקורונה רק חידדה את הבעיות הללו הגבירה אותם. הנושא המטריד ביותר - העדר כוח אדם ואספקה שוטפת של חומרי בנייה לכל האתרים, מה שעלול חלילה לגרום לעצירת פרויקטים וגרוע מכך, להתמוטטות של לפחות 50 אחוזים, אולי אף 70-80 אחוזים מחברות הבנייה.
לשם כך פעלנו במהלך השבועיים האחרונים ימים כלילות לקדם פתרונות חירום לרבבות הפועלים הפלסטינים, שיוכלו להתגורר בתחומי "הקו הירוק" במשך זמן ארוך יחסית, חודש וחצי, אולי אף יותר, בסידורים שונים באחריות הקבלנים, החל מבתי מלון, בתי הארחה ואכסניות וכלה בקרוואנים שיוצבו באתרי הבנייה או במיקומים מוגדרים שיועדו לכך.
אולם, וזה אולם גדול, אני לצערי רואה בפתרון המיטבי הזה בבחינת "אקמול" ולא "אנטיביוטיקה", ושוק הנדל"ן, לצערי, לא יוכל לשמור על יציבות ולתפקד כהלכה, עד שלא נייצר פתרונות קבע ראויים. בראש וראשונה, ולמרות הדימוי הנמוך של עיסוק בבנייה, פעלנו כבר במהלך השנתיים האחרונות, ובתיאום עם משרד העבודה והרווחה, בהכשרה אינטנסיבית של צעירים ישראלים, יוצאי צבא ואחרים, למקצועות הבנייה, זאת כולל לימודים אקדמיים, משכורת התחלתית מובטחת והטבות נוספות.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
אין לי ספק כי פעולה זו תוריד במידה זו אחרת את התלות ההיסטורית של שוק הנדל"ן בכוח עבודה זר. אולם לא די בכך. הימשכות היתרי הבנייה, כמו גם זמן הבנייה שנסק רק בשנה האחרונה מ-24 חודשים בממוצע לבניית בניין לכ-28 חודשים, כלומר כמעט 20 אחוזים זמן יותר(!) הינו תופעה בלתי נסבלת ונובעת משילוב כל הגורמים שצוינו לעיל, העדר כוח אדם מיומן, טכנולוגיות מיושנות וכמובן בעיית היתרים הגורמת לכך שבממוצע לוקח 6-8 שנים לסיים פרויקט מרגע בקשת ההיתר.
נזכור גם, ובלי קשר לקורונה, כי ישראל ממשיכה להיות המדינה עם גידול האוכלוסייה הגבוה בעולם המערבי, עם תוספת של כ-180 אלף תושבים וכ-50-60 אלף בתי אב לשנה, מה שאומר שהאוכלוסייה תוכפל(!) לכ-18 מיליון תוך 20-25 שנה, מה שיצריך כמובן עוד מיליוני דירות חדשות.
על מנת להגיע למאסה הקריטית הזו, לא די בעובדים מיומנים וקיצור משך הבנייה, אלא גם בהפיכת ההתחדשות העירונית למנוע אדיר לקידום 70-80 אלף התחלות בנייה לשנה. לשם כך על ממשלת ישראל הנבחרת לתכנן את כל נושא ההתחדשות העירונית ברמה ארצית, לקבוע תיעדוף היכן לקדם מתחמים גדולים, וכמו כן להפוך את התמ"א 38/2 ל"מיני פינוי בינוי", זאת באמצעות איחוד מגרשים ויצירת מספרים משמעותיים של דירות חדשות במיקומים רבים.
- 1.גוגלר 19/03/2020 12:44הגב לתגובה זוהיה לכם 12 שנים טובות, מקווה שחסכתם לשנים הבאות
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
