אספן גרופ: עלייה של כ-29.7% בהכנסות ברבעון הראשון של השנה

חברת הנדל"ן המניב מסכמת רבעון ראשון מוצלח עם רווח נקי של כ-13.3 מיליון שקל, לעומת כ-3.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
נועם בראל |

אספן גרופ 0.47% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה עליה של כ-37% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועלייה של כ-29.7% בהכנסות. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 3.75 מיליון שקל בגין תוצאות הרבעון הראשון.

על פי הדו"חות אותן מפרסמת החברה, הכנסותיה של אספן גרופ ברבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ-57.5 מיליון שקל, עלייה של כ-29.7% לעומת כ-44.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

ה-NOI של החברה מפעילות בתחום הנדל"ן המניב והאנרגיה הסולארית עלה ברבעון הראשון של 2018 בכ-24% והסתכם בכ-41 מיליון שקל, לעומת כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO של החברה עלה בכ-14% והסתכם בכ-20 מיליון שקל, לעומת כ-17.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 

בשורה התחתונה, אספן גרופ מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם גידול של כ-237% ברווח הנקי לכ-13.3 מיליון שקל, לעומת כ-3.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

סערה מושלמת בשוק הדירות - ומה יקרה למחירי הדירות בהמשך?

מחירי הדירות ירדו במעל 5%, מתי תדעו שהירידה נבלמת?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

סערה מושלמת בשוק הדירות למגורים. היקף הדירות שהנמכרות בחודשים האחרונים ירד לשפל חסר תקדים ובהמשך לירידה בכמות יש גם ירידות מחירים. זה תהליך של כחצי שנה והוא מתעצם. אנשים חוששים לקנות. יש ביקורים במשרדי המכירות, אבל מספר העסקאות נמוך למרות מבצעים והטבות. האם אנחנו לפני ירידה משמעותית במחירי הדירות?

כששואלים את מנהלי חברות הנדל"ן והיזמים הם אומרים פה אחד - "יש עודף ביקוש קבוע. הביקושים עולים על ההיצע ולכן, העליות ימשכו". אבל, הם כמובן מוטים והם גם באמירות האלו משפיעים על השוק. אלו מסרים שעוברים לקולגות שלהם והמשמעות לרוב היא - "אל תדאגו. אל תורידו מחירים, תהיה עלייה". גם הבנקים מעורבים. למרות הניסיון שלהם להיות מחוץ לתמונה, אז הקשר הסימביוזי בין הבנק ליזם ולקבלן יוצר תלות שמפילה את האחריות על המחירים גם על הבנקים. בנקים יכולים לקבוע אם המחירים בפרויקט מסוים ירדו או לא, ואם ירידה במחירים תפגע בפרויקטים סמוכים שהבנק מעורב בהם, אז לבנק לא יהיה אינטרס לאפשר הורדת מחיר בפרויקט האמור. 


שוק של אינטרסנטים

וכך - היזמים, הקבלנים, הבנקים פועלים יחדיו תחת אינטרס משותף של העלאת מחירי הדירות. מצטרפים אליהם לוביסטים ו-70% מהציבור הישראלי שמחזיק דירות בבעלות. כשמחיר הדירה שלכם עולה, אתם מתעשרים. תחושת העושר הזאת לא תמיד על הנייר, אבל אין בעיה לקפוץ לבנק ולקחת הלוואה לכל מטרה על חשבון שעבוד הדירה (כתוספת למשכנתא). הבנק נותן כי ערך הבטוחה עלה. כלומר, תחושת העושר יכולה להיות מתורגמת לכסף בכיס. 

מול כל האינטרסנטים האלו, יש מציאות. המציאות שקשה מאוד לקנות דירה. המחיר הממוצע הוא 2.3 מיליון שקל, במרכז זה כמובן גבוה יותר. זוג צעיר שרוצה לקנות דירה ממוצעת ב-2.3 מיליון שקל, צריך להביא הון עצמי של 575 אלף שקל. זה הון שנצבר על פני  כמה שנים טובות ועם תמיכה מההורים, ונניח שהגיעו להון הזה, ולרוב הזוגות זה לוקח שנים לא מעטות. מה עכשיו?

עכשיו הם לוקים משכנתא של 1.725 מיליון שקל ל-25-30 שנים כשההחזר החודשי הוא כ-9,400 שקלים. הם שיעבדו את החיים שלהם למשכנתא גדולה, ששקולה ליותר ממשכורת. כלומר שניהם עובדים, משתכרים את הממוצע במשק (כ-14 ברוטו) והרוב הגדול של אחת המשכורות מממנת את המשכנתא.