סתיו שפיר בדיון על תחום השכירויות בישראל: "מי שעושה פה שוק זו הממשלה"

היום בוועדת השקיפות בכנסת ניסו להבין שוב את הנתונים בדבר שוק השכירות והפעם אי הסכמות בין הלמ"ס לבין משרד האוצר 
ענת דניאלי | (9)

הבוקר התקיים בוועדת השקיפות דיון המשך בנושא "מה המדינה באמת יודעת על שוק השכירות?" בהשתתפות נציגי הלמ"ס, המועצה הלאומית לכלכלה, מחלקת המחקר של בנק ישראל והחברה הממשלתית "דירה להשכיר". זאת לאחר שבדיון הקודם התבהר כי אין בידי המדינה נתונים, תוך שישנם רבים המעלימים הכנסות (לכתבה בנושא).

הדרמה נמשכה גם בדיון הנוכחי שנקטע כאשר נציגת האוצר קראה לנציג הלמ"ס לשיחת "התייעצות" מחוץ לחדר הוועדה, ובין השניים נגלע ויכוח. בזמן הזה, יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר שאלה בתדהמה "ייתכן שמשרד האוצר והלמ"ס מקיימים דיון על מה מותר ומה אסור להגיד בוועדה?" כשחזרו הנציגים לוועדה, שאלה יו"ר הוועדה: "האם הסתיימה ההתייעצות הסיעתית?"

 

יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר: "התכנסנו פה בשנית כדי להבין על סמך מה ממשלת ישראל קובעת את המדיניות שלה בטיפול בשוק השכירות, בדיון הקודם ניסינו להבין את השוק, ומה שגילינו זה שמי שעושה פה שוק זו הממשלה. לא רק שאין בישראל רגולציה מינימלית כפי שנהוג במדינות ה-OECD - אין אפילו בסיס ידע מהימן לפתח מדיניות אחראית ומבוססת על פיו". 

אי ההסכמה בין האוצר להלמ"ס 

נציגת האוצר מעיין נשר שהינה רכזת שיכון באגף תקציבים, אמרה כי לפי נתוני הלמ"ס משך חוזה שכירות ממוצע בישראל עומד על שנה וחצי. אולם, נציג הלמ"ס, דורון סייג, השיב שאין סקר של הלמ"ס שקובע משך שכירות באותה דירה.

 

נציג המועצה הלאומית לכלכלה, עופר דרור ביאר את אי ההבנה באופן חלקי והסביר כי: "האוצר הוא שערך סקר בודד לפני כחמש שנים ולא הלמ"ס, ועל הסקר הזה נסמכה גם חוות הדעת של המועצה. במסגרת המחקר נמצא כי משך זמן שכירות ממוצע הוא שנה וחצי וכי 78% מהחוזים נחתמים לשנה בלבד. כמו כן, ציין שנמצא בסקר כי משך המגורים הממוצע בדירה עומד על 3.5 שנים.

נציג הלמ"ס, דורון סייג, הטיל ספק במיהמנות המידע, לאור העובדה שיתכן והנשאלים השיבו לסקר בזמן שהתגוררו בדירה, וסבר שמדובר בנתון שגוי ומוטה כלפי מטה, ואף הוסיף: "אני מציע לא להתייחס לנתונים".

 

סייג הוסיף כי "נתוני הלמ"ס לא יכולים לפלח נתוני שכר דירה בשכונות ובמקבצי רחובות בערי מגורים אלא לתת פילוח אזורי גס יותר. יחד עם זאת, השיב שהלמ"ס תשמח להיענות לבקשת הוועדה ולחקור את נושא חוזי השכירות באמצעות הוספה של שאלות לסקרים שמריצה הלשכה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בשלב זה הנציגים יצאו מן הוועדה וקטעו את הדיון להתייעץ על הסוגיות במקום בו לא ישמעו דבריהם במסדרון.

עופר דרור, נציג המועצה הלאומית לכלכלה אמר: "אנחנו סבורים שחלק גדול מהבעיות בשוק השכירות נובעות מזה שהשכירות היא קצרת טווח." דרור הוסיף: "באותו סקר שערך משרד האוצר- מצאו ש-58% מהשוכרים היו מעדיפים לשכור דירה לשנתיים ומעלה ו- 42% מהשוכרים מעדיפים שכירות לשנה. אני טוען שזה מעיד על הצורך במגוון בשוק הזה וגם ברור שהשוק לא מספק את הרצון לשכירות ארוכת טווח. זו מבחינתי עוד אינדיקציה לזה שהשוק לא נותן את המענה המיטבי לשוכרים"

 

ח"כ שפיר סיכמה את הדיון: "אנחנו מצפים מהממשלה לאסוף את הנתונים המדוייקים והמהימנים ביותר כדי לקבוע מדיניות אחראית שתדאג לטובת כלל הציבור במדינה. אני מצפה מהמשרדים להפיק לקחים ולגייס את המשאבים שלרשותם כדי לקיים איסוף יעיל, מדוייק ונכון יותר של תמונת מצב שוק השכירות בישראל 2016. יש בידיכם את הכלים לעשות זאת, כעת דרוש הרצון לחקור לעומק את שוק השכירות הישראלי ולהמליץ על מדיניות התואמת את הממצאים."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    פ 03/03/2016 01:37
    הגב לתגובה זו
    מתי היא הלכה לאירגוני צדקה כדי להראות כמה אכפת לה?
  • 8.
    ד"ר מנדלבאום 28/02/2016 09:26
    הגב לתגובה זו
    מתי העם יתבגר ויתחיל לשלוח אנשים שבאים לעבוד בכנסת בלי רעש וצלצולים?
  • 7.
    טומארפורקולו 27/02/2016 17:17
    הגב לתגובה זו
    על חשבון משקיעי הנדלן שחסכו כל שקל על מנת לרכוש דירות ,הניסיון להציגם כחזירים לא במקומה
  • 6.
    מתתיהו 27/02/2016 12:08
    הגב לתגובה זו
    סתיו שפיר משועממת , היא מנסה לחוקק את השכירות ולא מצליחה מזה שנתיים , אין כל יכולת ממשית , ניסיון וכישורים , סתיו משתוקקת לפירסום ואין לה כל מושג בנדל"ן חוץ מאשר בדירה שהיא משכירה .
  • 5.
    אריאל שרון 25/02/2016 14:44
    הגב לתגובה זו
    אסופה של חברי כנסת הזויים.כל אלו שרכבו על הגל יפלטו ממנו בסוף הדרך
  • 4.
    שי 25/02/2016 08:56
    הגב לתגובה זו
    הממשלה? על מה אין לך טענות?
  • 3.
    היא נמאסה 24/02/2016 20:08
    הגב לתגובה זו
    ולא מבינה כלום. היא תהרוס הכל אם מישהו יכנע לה
  • 2.
    כלכלה לשם שינוי 24/02/2016 18:44
    הגב לתגובה זו
    בטווח המיידי זה בכלל לא אפשרי. בגלל שהיום יש שוק חופשי לגמרי, המחיר של היום הוא המקסימום האפשרי: נניח יש 300,000 צעירים שהיו בוחרים לגור בתל אביב (אם זה היה חינם), אבל רק 100,000 דירות, מה שקרה זה ששכר הדירה טיפס באופן טבעי, עד לרמה שבה מספר האנשים היכולים לשלם כאלה מחירים הוא 100,000 בלבד ובעצם מתואם עם מספר הדירות להשכרה. אם מחר בבוקר המשכירים דורשים פתאום עוד 10% למחיר, באופן טבעי יהיו פחות שוכרים שמסוגלים לשלם את זה. כעת יצרתם מצב של עודף דירות ביחס לכמות השוכרים. כתוצאה מכך יהיו דירות ריקות שבעלי הבתים שלהם לא מצליחים למצוא דייר, והמחירים ירדו בחזרה. המחיר של היום הוא גבוה, אבל הוא נקודת שיווי המשקל. לכן המשכירים לא יוכלו להקפיץ שכר דירה. רק בטווח הארוך, מיסוי על משקיעי נדלן יגרום לירידה בכמות הדירות שהקבלנים בונים כי הם מבחינים בביקוש שירד. ורק אז יתחיל להיות מחסור בדירות (כי האוכלוסיה ממשיכה לגדול) ורק אז המחירים יתחילו לעלות. ירידה בבנייה ב 2016 תשפיע על השוק רק ב 2018.
  • 1.
    משה 24/02/2016 16:48
    הגב לתגובה זו
    אז מה? הגיע הזמן שמישהו יסביר לילדה שפיר שזה שוק חופשי של משכיר ושוכר, וחוץ ממדינת ת"א יש שוק שכירות מעולה של דירות מושקעות ומפנקות. כמו בכול מקום בעולם, עיר מרכזית היא עיר של ביקוש שכירויות והמחירים בהתאם. מחוץ למדינת ת"א ניתן בקלות מצוא דירות מושקעות ב4000 ש"ח ולכמה זמן שרוצים. אז שתפסיק לבלב במוח ולא תקתק גם שוק טוב שלשם שינוי מתנהל ללא הפרעה.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.