סתיו שפיר בדיון על תחום השכירויות בישראל: "מי שעושה פה שוק זו הממשלה"

היום בוועדת השקיפות בכנסת ניסו להבין שוב את הנתונים בדבר שוק השכירות והפעם אי הסכמות בין הלמ"ס לבין משרד האוצר 
ענת דניאלי | (9)

הבוקר התקיים בוועדת השקיפות דיון המשך בנושא "מה המדינה באמת יודעת על שוק השכירות?" בהשתתפות נציגי הלמ"ס, המועצה הלאומית לכלכלה, מחלקת המחקר של בנק ישראל והחברה הממשלתית "דירה להשכיר". זאת לאחר שבדיון הקודם התבהר כי אין בידי המדינה נתונים, תוך שישנם רבים המעלימים הכנסות (לכתבה בנושא).

הדרמה נמשכה גם בדיון הנוכחי שנקטע כאשר נציגת האוצר קראה לנציג הלמ"ס לשיחת "התייעצות" מחוץ לחדר הוועדה, ובין השניים נגלע ויכוח. בזמן הזה, יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר שאלה בתדהמה "ייתכן שמשרד האוצר והלמ"ס מקיימים דיון על מה מותר ומה אסור להגיד בוועדה?" כשחזרו הנציגים לוועדה, שאלה יו"ר הוועדה: "האם הסתיימה ההתייעצות הסיעתית?"

 

יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר: "התכנסנו פה בשנית כדי להבין על סמך מה ממשלת ישראל קובעת את המדיניות שלה בטיפול בשוק השכירות, בדיון הקודם ניסינו להבין את השוק, ומה שגילינו זה שמי שעושה פה שוק זו הממשלה. לא רק שאין בישראל רגולציה מינימלית כפי שנהוג במדינות ה-OECD - אין אפילו בסיס ידע מהימן לפתח מדיניות אחראית ומבוססת על פיו". 

אי ההסכמה בין האוצר להלמ"ס 

נציגת האוצר מעיין נשר שהינה רכזת שיכון באגף תקציבים, אמרה כי לפי נתוני הלמ"ס משך חוזה שכירות ממוצע בישראל עומד על שנה וחצי. אולם, נציג הלמ"ס, דורון סייג, השיב שאין סקר של הלמ"ס שקובע משך שכירות באותה דירה.

 

נציג המועצה הלאומית לכלכלה, עופר דרור ביאר את אי ההבנה באופן חלקי והסביר כי: "האוצר הוא שערך סקר בודד לפני כחמש שנים ולא הלמ"ס, ועל הסקר הזה נסמכה גם חוות הדעת של המועצה. במסגרת המחקר נמצא כי משך זמן שכירות ממוצע הוא שנה וחצי וכי 78% מהחוזים נחתמים לשנה בלבד. כמו כן, ציין שנמצא בסקר כי משך המגורים הממוצע בדירה עומד על 3.5 שנים.

נציג הלמ"ס, דורון סייג, הטיל ספק במיהמנות המידע, לאור העובדה שיתכן והנשאלים השיבו לסקר בזמן שהתגוררו בדירה, וסבר שמדובר בנתון שגוי ומוטה כלפי מטה, ואף הוסיף: "אני מציע לא להתייחס לנתונים".

 

סייג הוסיף כי "נתוני הלמ"ס לא יכולים לפלח נתוני שכר דירה בשכונות ובמקבצי רחובות בערי מגורים אלא לתת פילוח אזורי גס יותר. יחד עם זאת, השיב שהלמ"ס תשמח להיענות לבקשת הוועדה ולחקור את נושא חוזי השכירות באמצעות הוספה של שאלות לסקרים שמריצה הלשכה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בשלב זה הנציגים יצאו מן הוועדה וקטעו את הדיון להתייעץ על הסוגיות במקום בו לא ישמעו דבריהם במסדרון.

עופר דרור, נציג המועצה הלאומית לכלכלה אמר: "אנחנו סבורים שחלק גדול מהבעיות בשוק השכירות נובעות מזה שהשכירות היא קצרת טווח." דרור הוסיף: "באותו סקר שערך משרד האוצר- מצאו ש-58% מהשוכרים היו מעדיפים לשכור דירה לשנתיים ומעלה ו- 42% מהשוכרים מעדיפים שכירות לשנה. אני טוען שזה מעיד על הצורך במגוון בשוק הזה וגם ברור שהשוק לא מספק את הרצון לשכירות ארוכת טווח. זו מבחינתי עוד אינדיקציה לזה שהשוק לא נותן את המענה המיטבי לשוכרים"

 

ח"כ שפיר סיכמה את הדיון: "אנחנו מצפים מהממשלה לאסוף את הנתונים המדוייקים והמהימנים ביותר כדי לקבוע מדיניות אחראית שתדאג לטובת כלל הציבור במדינה. אני מצפה מהמשרדים להפיק לקחים ולגייס את המשאבים שלרשותם כדי לקיים איסוף יעיל, מדוייק ונכון יותר של תמונת מצב שוק השכירות בישראל 2016. יש בידיכם את הכלים לעשות זאת, כעת דרוש הרצון לחקור לעומק את שוק השכירות הישראלי ולהמליץ על מדיניות התואמת את הממצאים."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    פ 03/03/2016 01:37
    הגב לתגובה זו
    מתי היא הלכה לאירגוני צדקה כדי להראות כמה אכפת לה?
  • 8.
    ד"ר מנדלבאום 28/02/2016 09:26
    הגב לתגובה זו
    מתי העם יתבגר ויתחיל לשלוח אנשים שבאים לעבוד בכנסת בלי רעש וצלצולים?
  • 7.
    טומארפורקולו 27/02/2016 17:17
    הגב לתגובה זו
    על חשבון משקיעי הנדלן שחסכו כל שקל על מנת לרכוש דירות ,הניסיון להציגם כחזירים לא במקומה
  • 6.
    מתתיהו 27/02/2016 12:08
    הגב לתגובה זו
    סתיו שפיר משועממת , היא מנסה לחוקק את השכירות ולא מצליחה מזה שנתיים , אין כל יכולת ממשית , ניסיון וכישורים , סתיו משתוקקת לפירסום ואין לה כל מושג בנדל"ן חוץ מאשר בדירה שהיא משכירה .
  • 5.
    אריאל שרון 25/02/2016 14:44
    הגב לתגובה זו
    אסופה של חברי כנסת הזויים.כל אלו שרכבו על הגל יפלטו ממנו בסוף הדרך
  • 4.
    שי 25/02/2016 08:56
    הגב לתגובה זו
    הממשלה? על מה אין לך טענות?
  • 3.
    היא נמאסה 24/02/2016 20:08
    הגב לתגובה זו
    ולא מבינה כלום. היא תהרוס הכל אם מישהו יכנע לה
  • 2.
    כלכלה לשם שינוי 24/02/2016 18:44
    הגב לתגובה זו
    בטווח המיידי זה בכלל לא אפשרי. בגלל שהיום יש שוק חופשי לגמרי, המחיר של היום הוא המקסימום האפשרי: נניח יש 300,000 צעירים שהיו בוחרים לגור בתל אביב (אם זה היה חינם), אבל רק 100,000 דירות, מה שקרה זה ששכר הדירה טיפס באופן טבעי, עד לרמה שבה מספר האנשים היכולים לשלם כאלה מחירים הוא 100,000 בלבד ובעצם מתואם עם מספר הדירות להשכרה. אם מחר בבוקר המשכירים דורשים פתאום עוד 10% למחיר, באופן טבעי יהיו פחות שוכרים שמסוגלים לשלם את זה. כעת יצרתם מצב של עודף דירות ביחס לכמות השוכרים. כתוצאה מכך יהיו דירות ריקות שבעלי הבתים שלהם לא מצליחים למצוא דייר, והמחירים ירדו בחזרה. המחיר של היום הוא גבוה, אבל הוא נקודת שיווי המשקל. לכן המשכירים לא יוכלו להקפיץ שכר דירה. רק בטווח הארוך, מיסוי על משקיעי נדלן יגרום לירידה בכמות הדירות שהקבלנים בונים כי הם מבחינים בביקוש שירד. ורק אז יתחיל להיות מחסור בדירות (כי האוכלוסיה ממשיכה לגדול) ורק אז המחירים יתחילו לעלות. ירידה בבנייה ב 2016 תשפיע על השוק רק ב 2018.
  • 1.
    משה 24/02/2016 16:48
    הגב לתגובה זו
    אז מה? הגיע הזמן שמישהו יסביר לילדה שפיר שזה שוק חופשי של משכיר ושוכר, וחוץ ממדינת ת"א יש שוק שכירות מעולה של דירות מושקעות ומפנקות. כמו בכול מקום בעולם, עיר מרכזית היא עיר של ביקוש שכירויות והמחירים בהתאם. מחוץ למדינת ת"א ניתן בקלות מצוא דירות מושקעות ב4000 ש"ח ולכמה זמן שרוצים. אז שתפסיק לבלב במוח ולא תקתק גם שוק טוב שלשם שינוי מתנהל ללא הפרעה.
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.