בלוגסטריט

האם מניית טבע נמצאת לפני פריצה? ומה לגבי המתכות והסחורות?

חזרנו למשחק - עם ATVI, NIO , פלטינום וכסף ועם רוח גבית מבידן נראה שהשוק לא מתכנן להישאר לפחות יציב ולא לרדת

זיו סגל | (13)

ההערכות שלנו להתעוררות מחודשת בשווקים פוגשת את ה-S&P500 בשיא חדש. לא מזיק לחוויה. אבל, כאמור במאמרים האחרונים, הציפייה להתעוררות היא יותר ברמת מניות וסקטורים ופחות ברמת מדדי המניות. מבחינתם מספיק לנו שהם לא ירדו.

לכך נוסיף את תכניתו השאפתנית של ביידן לשיקום תשתיות ותעסוקה בארצות הברית, בגיבוי של 2 טריליון דולר פחות או יותר, תוכנית שמגובה בחשיבה על מקורות למימונה ואת האופטימיות השכיחה בשווקים בחודש אפריל ונראה שכדאי להמשיך ולחפש הזדמנויות לסיבוב במניות.

לקבלת נתוני רילטיים ללא עלות באפליקציית ביזפורטל

 

> לכל הטורים של זיו סגל

הקו המנחה אותנו כאן לאחרונה הוא שילוב בין מניות של חברות סולידיות מהכלכלה הישנה, שחלקן פורצות רמות התנגדות בימים אלו, לבין חזרה לכמה מלהיטי שנת הקורונה שאחרי ירידות מרץ יכולות לחזור לעלות. היום נתמקד בהזדמנויות מקרב מניות שהוזכרו כאן בשנה האחרונה. כך נתרום להמשכיות של ״בלוגסטריט״.

 

הפלטינום מובילה בפריצה

נתחיל ב-SIL, קרן הסל למניות חברות כריית הכסף. סקטור המתכות היקרות (להבדיל מהנדירות) לא הבהיק בשנה האחרונה אבל אין סיבה שהמשך הזרמות הכספים, שימור הריבית הנמוכה והתפתחות עולמית לא יחזירו אליו את העניין. נכון שיש הרואים בביטקוין את התחליף הדיגיטלי לזהב אולם לדעתי, עדיף להחזיק זהב או מתכות יקרות, ביחוד כשניתן לקנות אותן ״פיסית״ לכאורה באמצעות קרנות סל שמחויבות למלאי. אין כאן בכדי לומר משהו כנגד הביקטוין. נהפוך הוא. עדי ברזילי ואנוכי הערכנו מבעוד מועד שיגיע ל-60,000 וסביר שיעלה עוד. אבל, הוא יעלה מהסיבות שלו. עבור מרבית העולם, חרדת שחיקת הכסף עדיין יכולה להתממש לכדי עליה במחיר הזהב, הכסף והפלטינום.

 

על הגרף של SIL תוכלו לראות קו תמיכה אופקי ממנו היא מנסה לעלות שוב ומולו התנגדות משופעת. תבנית זו מלמדת על פוטנציאל לעליה משמעותית, אחרי שתהיה פריצה למעלה, תבנית שתתגמל את הסבלניים. מי שרוצה סילבר באקסטרים יכול/ה לבחון שוב את AG שהיתה ממניות הבאזז בסיבוב הקודם. אפשר לראות על הגרף שלה את הירידה המשמעותית אל רמת תמיכה מאוד חזקה ואת העליה מרמת התמיכה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

גם PPLT, קרן הפלטינום מעניינת מאוד והיא אפילו פרצה כבר את קו המגמה היורד כך שניתן לצפות למהלך חיובי בקרוב.

 

נסגור את פרק המתכות עם מניה שמזמן לא דברנו עליה, KGC, חברת כריית הזהב. אחת מלהיטי גל הזהב הקודם. כמו SIL, תוכלו לראות שחיקה ממושכת של כ-30% במחיר, תמיכה חזקה והתחלה של עליה והתחזקות בהשוואה ל-S&P500 (אתם כבר יודעים למצוא את ההתחזקות - מדד RS / קו סגול).

 

שרשרת האנרגיה הנקיה הסינית

ועכשיו ל-NIO. אל טסלה התייחסתי לאחרונה במסגרת הדיון בקרן הסל BATT. גם טסלה וגם NIO הן השמות המוכרים ביותר בסקטור הרכבים החשמליים ולכן סוג של סמן ימני. תוכלו לראות על הגרף של NIO התחלה של פריצת קו מגמה יורד ביחד עם תמיכה מעל הממוצע ל-200 יום ומדובר בסימנים מעודדים. אליה תוכלו להוסיף את יצרנית הקטנועים NIU שבה מחזיקות גם קרנות ARK.

 

המשך ישיר ל-BATT ו-NIO ואזכור סיני נוסף להיום (שנת 2021 היא שנת השור בסין...) היא קרן הסל KGRN. הקרן משקיעה בחברות סיניות שפועלות למען הסביבה ובראשן... NIO. משקלה כ-9% מהקרן. במקום התשיעי מבחינת האחזקות בקרן נמצאת יצרנית הרכבים הסינית XPeng שגם היא, סיבול  XPEV, נראית ערוכה לסיבוב עליה נוסף ומתגמל. 

עוד אחת מלהיטי באזז הרדיט היא TLRY. מכיוון שהיא מובילה בסקטור ומכיוון שהסקטור יהנה במשך זמן ממושך מרוח דמוקרטית גבית היא עדיין רלבנטית. שוחקת מעט את הסבלנות שלנו על רמת תמיכה אבל נראה שביום שתתעורר, זה יהיה מתגמל. מחזיר לכאן את הגרף ארוך הטווח של המניה הזו שמראה את סיפור הפוטנציאל. אחרי מהלך ירידה משמעותי היא דשדשה ופרצה למעלה בדהרה, תקנה, התייצבה ומוכנה למהלך עליה בר קיימא.

 

שנות הקורונה היטיבו עם חברות המשחקים המקוונים. ATVI פורצת עכשיו למהלך עליה נוסף. רבים רואים בתחום המשחקים המקוונים יותר מאשר משחקים אלא שדרוג לרשת חברתית. תוכלו לראות על הגרף ש-ATVI מתפתחת גם על האינדיקטורים הטכניים כך שיש פה משחק מעניין.

 

מניה המוכרת לכל אחד כאן היא טבע. החברה הזו היא סוג של עוף חול. ההתאוששות שלה היא בתבנית משולש. כמו שאנחנו אוהבים. פריצה של המשולש למעלה תאפשר לעוף החול להמריא.

 

זהו להיום עם רשימת הדז׳ה-וו שלנו: להיטי שנת הקורונה עם סימני התעוררות מחודשים. מקווה שתזרום בטוב ותיקח אותנו לסיבוב נוסף. עוד רעיונות ועדכונים ביום רביעי - ניתוח טכני. כל מי שרוצה ללמוד על שוק ההון מוזמנ/ת לצפות בסדרת הכתבות המצולמות של עדי ברזילי ושלי. בהצלחה. [email protected]

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    פריצה למטה. (ל"ת)
    רמי 09/04/2021 00:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יעקב 06/04/2021 13:55
    הגב לתגובה זו
    לטבע אין מו"פ חזק כמו כן לטבע אין עדיין תרופת דגל כגון הקופקסון. לטבע אין מנועי צמיחה וכל הביצועים שלה עכשיו הם מפיטורים סגירת מפעלים וצמצום עלויות.
  • טבע חברה שמוכרת במילירדי דולרים וגם מרויחה (ל"ת)
    וגם מחזירה חובות 27/05/2021 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי 06/04/2021 09:52
    הגב לתגובה זו
    גם שטבע עברה את ה-70 דולר היה לכם ולעיתונים אחרים כתבות בסגנון הזה. מניה שלא שווה יותר מ-10 דולר וגם זה בהגזמה פרועה בשבילכם היא שווה 200 דולר, למה כי ניתוח מניות זה עסק כזה שמה לעשות חייב להתנפח עד שהוא מתפוצץ. ואז מי שכתב כתבה מאין זו, מה אומר , זה לא אני , זה כל הבורסה יש מפולת. אז שלא יעבדו ישנו את כל תקנות העיתונאית בנושא זה , נמשיך לקרוא שטויות כאלה. כל הזמן.
  • 6.
    טבע (ל"ת)
    משה 06/04/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה לגבי xl? מה קורה שם? (ל"ת)
    חי 05/04/2021 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    היחידה שמצוינת בכתבה ואין גרף (ל"ת)
    למה טבע בכותרת? 05/04/2021 11:07
    הגב לתגובה זו
  • צרפו בבקשה את גרף של טבע (ל"ת)
    יגאל 05/04/2021 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טייגר 7 05/04/2021 10:49
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל מספיק עם החירטוטים הטכניים. איפה נעם טל?
  • אתה לא חייב לקרוא / ליישם / להגיב (ל"ת)
    תומר 05/04/2021 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המשפט מחכה לטבע ולכן שום עוף חול ושום משולש לא יעזור (ל"ת)
    טבע 05/04/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
  • טבע 05/04/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    תזכור מה שרשמתי. רק הפחד מהמשפט זה מה שמונע ממנה לעוף למעלה.
  • 1.
    שגיא 05/04/2021 10:26
    הגב לתגובה זו
    דבוריהסדר האופיידים התפיידו ....
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.

מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.