דן קריסטל
צילום: יח"צ
דעה

מנהלים - רוצים להגדיל את הרווח? תשקיעו בעובדים

ייעול תהליכי העבודה, יצירת שפה ארגונית אחידה, חיזוק ממשקי העבודה הפנים-ארגוניים ו"גאוות יחידה" הם חלק מהתהליכים הדרושים לצורך הצעדת החברה קדימה  

דן קריסטל | (5)

בדוחות הכספיים של החברה, המשמשים כבסיס ל"הערכת השווי" שלה, בין אם זו חברה ציבורית או פרטית, אחד המרכיבים הבונים את "שווי החברה" מתייחס להיקף ה"משאבים החומריים" שניתן לחוש אותם באופן מוחשי, דוגמת: מכונות, מבנים, ציוד, כמו גם התחייבויות כספיות שונות שיש לחברה (הלוואות, השקעות וכו'). מרכיב נוסף הוא כוח האדם בחברה, כאשר ההתייחסות היא בהיבט הכלכלי-פיננסי של "עלויות מעביד" והתחייבויות פיננסיות שונות.

אולם, בעייני בהערכת שווי, הסתכלות שכזו על משאבי החברה, גם אם היא קלה ונוחה לעבודה ולכימות פיננסי, אינה נכונה ואינה מלאה ולעיתים גם חוטאת לאמת. מדוע?

מכיוון שאופן הסתכלות זה מפספס שניים ממשאבי הארגון המשמעותיים ביותר, המהווים את הבסיס להצלחתו: הידע והניסיון המקצועי של האנשים העובדים בארגון. מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים. בכל ארגון, באשר הוא, בלי קשר לגודלו, אופיו או מגזר הפעילות שלו - "האנשים הם הארגון". חשבו כמה פעמים בחודשים האחרונים עלתה לכותרות חברה כזו או אחרת בגלל תגובה או התייחסות של נציג חברה, לטוב או לרע.

נכון – תפיסה זו מקורה (אולי) בעולמות היי-טק הממוקדים בפיתוח עובדיהם ומבינים את חשיבות ההשקעה בהם, בייחוד באלה המוגדרים כ"טאלנטים". אולם בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תפיסה זו גם בקרב חברות וארגונים ממגזרים נוספים.  

מכיוון שכך, ומכיוון שאחד הרצונות הבסיסיים של האנשים הוא לחוות הצלחה, הרי שארגון שיימצא כל הזמן בתהליך מתמיד של למידה ושיפור, יבטיח את התקדמותו האישית והמקצועית של אנשיו ובעקבות זאת את השבחת תפקודם המקצועי, תוך פיתוח הידע והניסיון האישי והמקצועי שלהם.

הרווח במקרה זה הוא הדדי - לא רק לחברה שתקבל עובדים טובים ואיכותיים יותר, אלא גם לעובדים עצמם שירגישו שמטפחים אותם, משקיעים בהם ולכן יעדיפו, במקרים רבים, גם להישאר בארגון שצועד קדימה ולא שוקט על השמרים.

אולם, בחברה עסקית, הטמעת תהליך של למידה ארגונית כחלק שוטף מתהליכי העבודה שלה, הוא אתגר לא פשוט שגם צריך להתמודד עם כמה "אילוצי מערכת" בו זמנית.

ראשית, הצורך לעמוד ביעד העסקי מספר אחד: העמדת השירות/מוצר ללקוחות בזמן, ובאיכות המיטבית; לשם כך חשוב וכדאי מאד שהארגון יידע להתמודד עם "באגים" ו"בלתמ"ים" הקשורים להתנהלות העסקית.

בנוסף ל"אילוצי מערכת" אלה, מתקיים במגזר העסקי אילוץ נוסף, מהותי וקריטי להמשך קיומה של החברה והוא הצורך להתקדם ולהתפתח ולשקוד כל העת על פיתוח של מוצרים / שווקים / טכנולוגיות / שיטות עבודה חדשות; שהרי אם נעמוד במקום ולא נתקדם, נכחד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מחקרים שנעשו בתחום מגלים כי לוקח פרק זמן של מינימום 90 יום מרגע התנעת תהליך הלמידה ועד שמתחילים להנץ הניצנים הראשונים של אימוץ המיומנות החדשה/דרך ההתנהלות החדשה; וגם ההצלחה בתקופה זו, היא בתנאי שכל המשתתפים בתהליך מגויסים להצלחתו ב-100%. עם זאת ועל אף אילוצים אלה, השקעה בהטמעת תהליך למידה ארגוני תשיא עבור החברה את הערכים המוספים הבאים, אשר ניתנים גם למדידה וכימות:

הגדלת ההנעה הפנימית של העובד 

הכנסת העובד לתהליך למידה ביוזמת החברה, מעבירה לעובד את המסר שמשקיעים בו ובהתפתחותו. עובדה זאת טומנת בחובה פוטנציאל להגברת תחושת הערך של העובד ורצון להשיב-בחזרה על ההשקעה בו. רצון אשר יעלה את ההנעה הפנימית של העובד ואת מידת המחוברות הארגונית שלו, ויתורגם גם לעלייה בתפוקת העבודה שלו.

ייעול תהליכי העבודה 

תהליך הלמידה הארגוני מעניק לעובדים המשתלמים כלים ומיומנויות הרלוונטיים לביצוע משימתם הארגונית.

יצירת שפה ארגונית אחידה

שפה ארגונית אחידה חיונית לצורך הטמעת אחידות שמאפשרת עבודה משותפת.

חיזוק ממשקי העבודה הפנים-ארגוניים 

חיזוק הקשר בין המחלקות השונות, מביא אתו ייעול של תהליכי העבודה ויכול אף לקצרם באופן ניכר.

"גאוות יחידה" 

חיבור העובדים להיסטוריה הארגונית אשר תיצור "גאוות יחידה", במידה והדבר נעשה במסגרת תהליך הלמידה. קיום אותה "גאוות היחידה" עתיד לחזק את המחוברות הארגונית של העובדים ואת רצונם לתרום להצלחת החברה.

יצירת מוניטין לחברה 

חברה אשר משקיעה בעובדיה, משקיעה גם בעצמה. השקעה זאת תתרום למוניטין החברה באופן בו היא נתפסת כלפי חוץ.

כך לדוגמה – חברה מתחום הלוגיסטיקה והשינוע, אשר זכיתי להוביל שם תהליך של פיתוח מנהלים בעקבות הטמעת תקני ISO, השקיעה בתוכנית מנהלים ממוקדת העונה על צרכי החברה. בעקבות תהליכי הלמידה שהתקיימו בתוכנית פיתוח המנהלים הזו נוצרה שפה ארגונית אחידה ומשותפת, התחזקו ממשקי העבודה בין המחלקות השונות, התייעלו תהליכי העבודה בכ-25% מה שאפשר לחברה לגוון את לקוחותיה ולהגדיל הכנסותיה ואת שורת הרווח.

דוגמה נוספת, בחברה אחרת, מתחום הפלסטיקה - תהליך למידה ופתוח ממוקד במחלקת הבטחת האיכות הביא לחיזוק "גאוות היחידה" של המחלקה, שיפור התפקוד הפנימי של המחלקה, חיזוק ממשקי העבודה שלה עם מחלקות הייצור ובסופו של דבר – להפחתת "רעשים" ארגוניים ולגידול בשורת הרווח.

כמובן, ישנם גם קשיים לא מעטים בהתנעת תהליך זה ובהמשכו; יחד עם זאת, ניסיון העבר האישי שלי מעיד כי זוהי החלטה המשתלמת לארגון, בסופו של יום, גם מבחינה כלכלית ולכן זוהי השקעה נטו המחזירה את עצמה, ולא הוצאת כספים לשווא.

בסיכומו של דבר, ההחלטה על כניסה לתהליך של למידה ארגונית היא החלטה מנהיגותית של מנהל המוביל את ארגונו להצלחה ומצליח לראות כמה צעדים קדימה. זוהי החלטה המצביעה, לא פעם, על אומץ-לב מנהיגותי. 

הכותב הוא דן קריסטל, מנהל תחום למידה ארגונית והון אנושי בפירמת AUREN ישראל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אור שדה 01/09/2019 22:13
    הגב לתגובה זו
    רק ארגון המחויב לקדם את העובדים, הן מקצועית והן כבני אדם, יזכה לראות ברכה בעמלו (ובסופו של דבר גם בשורת הרווח). מאמר מצוין ומאיר עיניים!
  • 4.
    יוסי 01/09/2019 21:01
    הגב לתגובה זו
    רוצים לבחון חוסן של ארגון? תבחנו בין השאר שביעות רצון עובדים, מערך השתלמויות, השקעה במשאב האנושי בחיזוק הקשר עם הארגון. כתבה איכותית ראויה לביזפורטל
  • 3.
    רן בר-עם 01/09/2019 20:55
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק ההון האנושי הוא משאב קריטי בכל ארגון וחובה לשקללו במסגרת הערכת שווי
  • 2.
    מארק רפפורט 29/08/2019 15:49
    הגב לתגובה זו
    והשקעה בעובד מעלה את ערך העובד והיברה כאחד. בנוסף לדעתי יש לשפר את התקשורת הפנים האירגונית מכזאת המבוססת על הישרדות , בה כל תקשורת נעשית בכדי ש.. לכזאת המבוססת על הקשבה, נתינה, תרומה ורתימה.
  • 1.
    לפנק לפנק לפנק (ל"ת)
    האשם תמיד 29/08/2019 10:08
    הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.