משרד האוצר מציג: מכשיר עוקף בורסה

צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים, חושב שקרנות ההיי-טק המתוכננות לא יתרמו מאומה לשיפור הסחירות בבורסה
צחי קלמין | (1)

לפני מס' ימים פרסם משרד האוצר את תוכניתו החדשה בדבר הקמתן של קרנות טכנולוגיה עילית. קרן טכנולוגיה עילית הינה מכשיר ייחודי המתמחה בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות, לרבות כאלו שאינן נסחרות בבורסה. ע"פ יוזמי המהלך, מרבית ההון המושקע בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח טכנולוגיה עילית מקורו בהון זר, ומרביתן נרכשות בידי תאגידים זרים בשלבים מוקדמים יחסית של התפתחותן. בכך למעשה, נמנעת משוק ההון הישראלי האפשרות ליהנות מפירות הבשלת אותן חברות.

ברשות לניירות ערך מקווים שהשקת הקרנות תעודד השקעה של הון ישראלי בחברות ההיי-טק, ואף תהווה כלי חשוב להגדלת המסחר בבורסה בחברות הנסחרות. קרנות הטכנולוגיה העילית המוצעות יוקמו כקרנות סגורות, על מנהל קרן טכנולוגיה עילית תחול חובה לרכוש עבור הקרן מניות של חברות ישראליות למחקר ופיתוח שאינן נסחרות בבורסה. בנוסף, על מנהל הקרן, יחולו הוראות מיוחדות הנוגעות לשיערוך הנכסים הלא סחירים, פרסום דוחות מיידיים אודות אירועים שונים הקשורים בקרן ועוד. במסמך זה, ננסה לבחון את הסיכונים והחסרונות הגלומים במהלך, ונבדוק את השפעתם על התעשייה הפיננסית באחוזת-בית.

החיסרון המסחרי – קרן סגורה

קרנות הטכנולוגיה אותן מציע משרד האוצר מתוכננות לצאת לציבור המשקיעים כקרנות סגורות, בעלות מספר מוגבל של יחידות השתתפות. בשל מגבלותיה, קרן סגורה מתאימה להשקעה משותפת בנכסים בעלי נזילות נמוכה יחסית, כמו נדל"ן או מחקר ופיתוח. קרן כזו תתקשה לפעול ביעילות אם תצטרך לממש נכסים באופן מיידי לפי דרישת ציבור המשקיעים או כאשר היא תוצף באמצעים נזילים, ולכן קרן נאמנות סגורה אינה ניתנת לפדיון שוטף, אלא רק במועד קבוע מראש. להבדיל מקרן נאמנות רגילה אשר מציעה למשקיע נזילות כספית על בסיס יומיומי, הקרנות המתוכננות מציעות השקעה ארוכת טווח ולא נזילה.

החיסרון המבני - שיערוך נכסים לא סחירים

קושי נוסף טמון ביכולת של ציבור המשקיעים, לשערך נכונה את השווי הכלכלי של יחידות הקרן. ביצוע הערכות שווי לחברות טכנולוגיה היא משימה מאתגרת ומורכבת שכן, לחברות העוסקות בתחום ההיי-טק, הביומד והסייבר, אשר נמצאות בשלבי הפיתוח, לא ניתן לבצע הערכת שווי איכותית, מאחר שממד חוסר הוודאות באפיון המוצר וסיכויי ההצלחה לחדור לשווקי היעד לא ידועים.

קשה להאמין שהמהלך המוצע, אכן יגביר את היקפי הסחירות בבורסה. קרנות הטכנולוגיה במתכונתן הנוכחית אינן אטרקטיביות, ופונות למשקיעים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך טווח.

כמו-כן, השקת קרנות הטכנולוגיה תייצר לחברות הפרטיות מסלול עוקף בורסה, לגיוס משאבים כספיים, שכן להבדיל מהחברות הציבוריות המחויבות בפרסום תשקיפים, דוחות כספיים ומינוי דירקטורים חיצוניים, בוחר משרד האוצר להשיק מוצר אלטרנטיבי בעל שקיפות מוגבלת, אשר חושף את המשקיעים בו, לחברות פרטיות בעלות פרופיל עסקי מסוכן אשר מתומחרות בצורה "אלסטית".

לסיכום: אין זו הפעם הראשונה, בה מנסה משרד האוצר לקדם תוכנית אשר תהפוך את הגופים המוסדיים ל-"אנג'לים" בעל כורכם. אנו סבורים כי על משרד האוצר להימנע מהתערבות בתמהיל ההשקעה של קרנות הפנסיה וקופות הגמל, ולתת להם למקד את היכולות שלהם בהשאת תשואות לציבור החוסכים והעמיתים. כך לדוגמא, דווחה חברת פריורטק על קבלת הלוואה בהיקף של 80 מיליון ₪ מקופת הגמל של מיטב -דש. (ההלוואה ל- 5 שנים, הנושאת ריבית שנתית של 7.5% צמודה למדד) ניתן להעריך כי העסקה הנ"ל הינה סנונית ראשונה, ובקרוב נתבשר על עסקאות נוספות אשר יעידו על חיזוק הקשר עם תעשיית שוק ההון המקומית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אביחי 10/08/2016 15:13
    הגב לתגובה זו
    בתחום המלונאות
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.