איפה קבורים 5 מיליארד ש'? העמקת הגבייה, טייק 201
בימים האחרונים קיבלתי לעיון את חוברת התכנית הכלכלית, שהפיץ משרד האוצר לקראת דיוני התקציב. החוברת, ספר עב כרס (כ-260 עמודים) שכולל תיקונים, שינויים וקיצוצים מהגורן ומהיקב. נדמה כאילו באגף התקציבים באוצר הפכו את המגירות והעלו על הכתב אוסף של רעיונות שנאגרו שם תקופה ארוכה.
כרואה חשבון ניגשתי ישר לפרק המיסים, שהרי זו פרנסתי. מיד צד את עיני ראש הפרק הנקרא "העמקת הגביה". ד'זה וו קל אחז בי. נזכרתי כי נושא זה היה כותרתו של חוק שלם, שגם הוא היה אוסף של תיקוני חקיקה. לא מדובר בזיכרון היסטורי עמום, אלא בחוק שעבר רק לפני מספר חודשים הליך חקיקה בכנסת.
משרד האוצר גיבש לפני מס' חודשים חוק שלם שעינינו העמקת הגביה, ועוד לא יבש הדיו, ובתוכנית הכלכלית הטריה נושא זה עולה שוב. האם משרד האוצר כבר הגיע למסקנה שהעמקת הגביה שחוקק לפני מספר חודשים לא הביאה כלל להעמקת הגביה? או שמא מדובר כאן למעשה בהעמקת החקיקה ולא בהעמקת הגביה? שהרי מתקנים ומתקנים - והגביה לא עולה. עוד כמה פעמים יתקנו את נושא העמקת הגביה ומיד לאחר מכן יביאו שינויים חדשים באותו נושא?
להזכירכם, פקודת מס הכנסה תוקנה כבר כמעט 200 פעמים, מזה כ-70 תיקונים בעשר השנים האחרונות. אז אולי שווה לעצור רגע ולחשוב על דברים פשוטים יותר?
נתחיל בכך שעל מנת להעמיק גביה צריך יותר גובים. וכאן שוב נשאלת השאלה הבסיסית - מדוע משרד האוצר לא דואג לגייס 1,000 מפקחים חדשים לרשות המיסים, ועל בסיס החקיקה הקיימת מרחיב משמעותית את דגימת התיקים והדוחות המוגשים לו מידי שנה? באופן כזה יפגשו אנשי המס ויבקרו נישומים רבים יותר מהאחוזים הבודדים של התיקים אותם הם בודקים מידי שנה. עלותם של אותם מפקחים חדשים בטלה בשישים לעומת תוספת המס שיביאו. הדבר כבר נאמר על ידי אנשי רשות המיסים בעצמם, והם צודקים. להערכתי צעד זה יכול להגדיל את הכנסות המדינה מידי שנה בכ-5 מיליארד שקלים. בכדי לסבר את האוזן - משמעות הדבר היא שהעלאת המע"מ יכולה הייתה להיחסך.
צעד נוסף שיש לשלב עם הגדלת מספר המפקחים, הוא חובת דיווח כללית וביטול גורף של כמה שיותר פטורים. ביטול הפטורים (לרבות ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות שכבר מגוחך לשמוע שמועלה לדיון ונמחק בדקה התשעים) יוסיף סכומי מס ניכרים, אך חשוב יותר, שהדיווח הכללי יביא את משרד האוצר לקבל את המידע הכל כך חשוב לגבי הכנסתה של כל משפחה ומשפחה בישראל. כך יקל על משרד האוצר לדעת באילו משפחות יש לתמוך ובאלו לא, מי זכאי לפטור זה או אחר ומי לא, מי צריך לקבל קצבאות ילדים ומי לא - הרי כל כלכלן מתחיל יודע "יש לסבסד את הנצרך ולא את המצרך".
אין לי ספק כי צעדים פשוטים אלו יבטלו חלק ניכר מהצורך בענישה הקולקטיבית הזו, שנכללת בתוכנית הכלכלית שהגיש משרד האוצר.
- 3.זליכה תותח !!! (ל"ת)מתמחה לראיית חשבון ב 08/02/2015 13:41הגב לתגובה זו
- 2.כל כך פשוט ונכון (ל"ת)sami_e 25/05/2013 17:46הגב לתגובה זו
- 1.יעקב 24/05/2013 18:08הגב לתגובה זואבל שדורשים השקעה ראשונית (של כסף וזמן) מי אצלנו רוצה להשקיע במשהו שאת הפירות יקטפו מחרתיים הרי התקשורת תשכח בעוד שעה את הרעיון המרכזי (וזה בתנאי שהבינה אותו ) שמעת על מושג "ניראות" . זה הכוון המחשבה הכללי של כל השרים
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
