איפה קבורים 5 מיליארד ש'? העמקת הגבייה, טייק 201

קובי זליכה, שותף במשרד רו"ח ליאון אורליצקי, מתייחס לגזירות והקיצוצים האחרונים של משרד האוצר לקראת תקציב 2013-2014. מהם הצעדים החלופיים שיעזרו לאזרח הפשוט?
קובי זליכה | (3)

בימים האחרונים קיבלתי לעיון את חוברת התכנית הכלכלית, שהפיץ משרד האוצר לקראת דיוני התקציב. החוברת, ספר עב כרס (כ-260 עמודים) שכולל תיקונים, שינויים וקיצוצים מהגורן ומהיקב. נדמה כאילו באגף התקציבים באוצר הפכו את המגירות והעלו על הכתב אוסף של רעיונות שנאגרו שם תקופה ארוכה.

כרואה חשבון ניגשתי ישר לפרק המיסים, שהרי זו פרנסתי. מיד צד את עיני ראש הפרק הנקרא "העמקת הגביה". ד'זה וו קל אחז בי. נזכרתי כי נושא זה היה כותרתו של חוק שלם, שגם הוא היה אוסף של תיקוני חקיקה. לא מדובר בזיכרון היסטורי עמום, אלא בחוק שעבר רק לפני מספר חודשים הליך חקיקה בכנסת.

משרד האוצר גיבש לפני מס' חודשים חוק שלם שעינינו העמקת הגביה, ועוד לא יבש הדיו, ובתוכנית הכלכלית הטריה נושא זה עולה שוב. האם משרד האוצר כבר הגיע למסקנה שהעמקת הגביה שחוקק לפני מספר חודשים לא הביאה כלל להעמקת הגביה? או שמא מדובר כאן למעשה בהעמקת החקיקה ולא בהעמקת הגביה? שהרי מתקנים ומתקנים - והגביה לא עולה. עוד כמה פעמים יתקנו את נושא העמקת הגביה ומיד לאחר מכן יביאו שינויים חדשים באותו נושא?

להזכירכם, פקודת מס הכנסה תוקנה כבר כמעט 200 פעמים, מזה כ-70 תיקונים בעשר השנים האחרונות. אז אולי שווה לעצור רגע ולחשוב על דברים פשוטים יותר?

נתחיל בכך שעל מנת להעמיק גביה צריך יותר גובים. וכאן שוב נשאלת השאלה הבסיסית - מדוע משרד האוצר לא דואג לגייס 1,000 מפקחים חדשים לרשות המיסים, ועל בסיס החקיקה הקיימת מרחיב משמעותית את דגימת התיקים והדוחות המוגשים לו מידי שנה? באופן כזה יפגשו אנשי המס ויבקרו נישומים רבים יותר מהאחוזים הבודדים של התיקים אותם הם בודקים מידי שנה. עלותם של אותם מפקחים חדשים בטלה בשישים לעומת תוספת המס שיביאו. הדבר כבר נאמר על ידי אנשי רשות המיסים בעצמם, והם צודקים. להערכתי צעד זה יכול להגדיל את הכנסות המדינה מידי שנה בכ-5 מיליארד שקלים. בכדי לסבר את האוזן - משמעות הדבר היא שהעלאת המע"מ יכולה הייתה להיחסך.

צעד נוסף שיש לשלב עם הגדלת מספר המפקחים, הוא חובת דיווח כללית וביטול גורף של כמה שיותר פטורים. ביטול הפטורים (לרבות ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות שכבר מגוחך לשמוע שמועלה לדיון ונמחק בדקה התשעים) יוסיף סכומי מס ניכרים, אך חשוב יותר, שהדיווח הכללי יביא את משרד האוצר לקבל את המידע הכל כך חשוב לגבי הכנסתה של כל משפחה ומשפחה בישראל. כך יקל על משרד האוצר לדעת באילו משפחות יש לתמוך ובאלו לא, מי זכאי לפטור זה או אחר ומי לא, מי צריך לקבל קצבאות ילדים ומי לא - הרי כל כלכלן מתחיל יודע "יש לסבסד את הנצרך ולא את המצרך".

אין לי ספק כי צעדים פשוטים אלו יבטלו חלק ניכר מהצורך בענישה הקולקטיבית הזו, שנכללת בתוכנית הכלכלית שהגיש משרד האוצר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זליכה תותח !!! (ל"ת)
    מתמחה לראיית חשבון ב 08/02/2015 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל כך פשוט ונכון (ל"ת)
    sami_e 25/05/2013 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 24/05/2013 18:08
    הגב לתגובה זו
    אבל שדורשים השקעה ראשונית (של כסף וזמן) מי אצלנו רוצה להשקיע במשהו שאת הפירות יקטפו מחרתיים הרי התקשורת תשכח בעוד שעה את הרעיון המרכזי (וזה בתנאי שהבינה אותו ) שמעת על מושג "ניראות" . זה הכוון המחשבה הכללי של כל השרים
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.