איפה קבורים 5 מיליארד ש'? העמקת הגבייה, טייק 201
בימים האחרונים קיבלתי לעיון את חוברת התכנית הכלכלית, שהפיץ משרד האוצר לקראת דיוני התקציב. החוברת, ספר עב כרס (כ-260 עמודים) שכולל תיקונים, שינויים וקיצוצים מהגורן ומהיקב. נדמה כאילו באגף התקציבים באוצר הפכו את המגירות והעלו על הכתב אוסף של רעיונות שנאגרו שם תקופה ארוכה.
כרואה חשבון ניגשתי ישר לפרק המיסים, שהרי זו פרנסתי. מיד צד את עיני ראש הפרק הנקרא "העמקת הגביה". ד'זה וו קל אחז בי. נזכרתי כי נושא זה היה כותרתו של חוק שלם, שגם הוא היה אוסף של תיקוני חקיקה. לא מדובר בזיכרון היסטורי עמום, אלא בחוק שעבר רק לפני מספר חודשים הליך חקיקה בכנסת.
משרד האוצר גיבש לפני מס' חודשים חוק שלם שעינינו העמקת הגביה, ועוד לא יבש הדיו, ובתוכנית הכלכלית הטריה נושא זה עולה שוב. האם משרד האוצר כבר הגיע למסקנה שהעמקת הגביה שחוקק לפני מספר חודשים לא הביאה כלל להעמקת הגביה? או שמא מדובר כאן למעשה בהעמקת החקיקה ולא בהעמקת הגביה? שהרי מתקנים ומתקנים - והגביה לא עולה. עוד כמה פעמים יתקנו את נושא העמקת הגביה ומיד לאחר מכן יביאו שינויים חדשים באותו נושא?
להזכירכם, פקודת מס הכנסה תוקנה כבר כמעט 200 פעמים, מזה כ-70 תיקונים בעשר השנים האחרונות. אז אולי שווה לעצור רגע ולחשוב על דברים פשוטים יותר?
נתחיל בכך שעל מנת להעמיק גביה צריך יותר גובים. וכאן שוב נשאלת השאלה הבסיסית - מדוע משרד האוצר לא דואג לגייס 1,000 מפקחים חדשים לרשות המיסים, ועל בסיס החקיקה הקיימת מרחיב משמעותית את דגימת התיקים והדוחות המוגשים לו מידי שנה? באופן כזה יפגשו אנשי המס ויבקרו נישומים רבים יותר מהאחוזים הבודדים של התיקים אותם הם בודקים מידי שנה. עלותם של אותם מפקחים חדשים בטלה בשישים לעומת תוספת המס שיביאו. הדבר כבר נאמר על ידי אנשי רשות המיסים בעצמם, והם צודקים. להערכתי צעד זה יכול להגדיל את הכנסות המדינה מידי שנה בכ-5 מיליארד שקלים. בכדי לסבר את האוזן - משמעות הדבר היא שהעלאת המע"מ יכולה הייתה להיחסך.
צעד נוסף שיש לשלב עם הגדלת מספר המפקחים, הוא חובת דיווח כללית וביטול גורף של כמה שיותר פטורים. ביטול הפטורים (לרבות ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות שכבר מגוחך לשמוע שמועלה לדיון ונמחק בדקה התשעים) יוסיף סכומי מס ניכרים, אך חשוב יותר, שהדיווח הכללי יביא את משרד האוצר לקבל את המידע הכל כך חשוב לגבי הכנסתה של כל משפחה ומשפחה בישראל. כך יקל על משרד האוצר לדעת באילו משפחות יש לתמוך ובאלו לא, מי זכאי לפטור זה או אחר ומי לא, מי צריך לקבל קצבאות ילדים ומי לא - הרי כל כלכלן מתחיל יודע "יש לסבסד את הנצרך ולא את המצרך".
אין לי ספק כי צעדים פשוטים אלו יבטלו חלק ניכר מהצורך בענישה הקולקטיבית הזו, שנכללת בתוכנית הכלכלית שהגיש משרד האוצר.
- 3.זליכה תותח !!! (ל"ת)מתמחה לראיית חשבון ב 08/02/2015 13:41הגב לתגובה זו
- 2.כל כך פשוט ונכון (ל"ת)sami_e 25/05/2013 17:46הגב לתגובה זו
- 1.יעקב 24/05/2013 18:08הגב לתגובה זואבל שדורשים השקעה ראשונית (של כסף וזמן) מי אצלנו רוצה להשקיע במשהו שאת הפירות יקטפו מחרתיים הרי התקשורת תשכח בעוד שעה את הרעיון המרכזי (וזה בתנאי שהבינה אותו ) שמעת על מושג "ניראות" . זה הכוון המחשבה הכללי של כל השרים

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה".
הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".
ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.
אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.
רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים
בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.
- החות'ים מאיימים: אם טראמפ יתקוף באיראן - נתקוף ספינות אמריקאיות
- טראמפ דואג לטראפ - מה עומד מאחורי הפסקת התקיפות בתימן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.