איפה קבורים 5 מיליארד ש'? העמקת הגבייה, טייק 201
בימים האחרונים קיבלתי לעיון את חוברת התכנית הכלכלית, שהפיץ משרד האוצר לקראת דיוני התקציב. החוברת, ספר עב כרס (כ-260 עמודים) שכולל תיקונים, שינויים וקיצוצים מהגורן ומהיקב. נדמה כאילו באגף התקציבים באוצר הפכו את המגירות והעלו על הכתב אוסף של רעיונות שנאגרו שם תקופה ארוכה.
כרואה חשבון ניגשתי ישר לפרק המיסים, שהרי זו פרנסתי. מיד צד את עיני ראש הפרק הנקרא "העמקת הגביה". ד'זה וו קל אחז בי. נזכרתי כי נושא זה היה כותרתו של חוק שלם, שגם הוא היה אוסף של תיקוני חקיקה. לא מדובר בזיכרון היסטורי עמום, אלא בחוק שעבר רק לפני מספר חודשים הליך חקיקה בכנסת.
משרד האוצר גיבש לפני מס' חודשים חוק שלם שעינינו העמקת הגביה, ועוד לא יבש הדיו, ובתוכנית הכלכלית הטריה נושא זה עולה שוב. האם משרד האוצר כבר הגיע למסקנה שהעמקת הגביה שחוקק לפני מספר חודשים לא הביאה כלל להעמקת הגביה? או שמא מדובר כאן למעשה בהעמקת החקיקה ולא בהעמקת הגביה? שהרי מתקנים ומתקנים - והגביה לא עולה. עוד כמה פעמים יתקנו את נושא העמקת הגביה ומיד לאחר מכן יביאו שינויים חדשים באותו נושא?
להזכירכם, פקודת מס הכנסה תוקנה כבר כמעט 200 פעמים, מזה כ-70 תיקונים בעשר השנים האחרונות. אז אולי שווה לעצור רגע ולחשוב על דברים פשוטים יותר?
נתחיל בכך שעל מנת להעמיק גביה צריך יותר גובים. וכאן שוב נשאלת השאלה הבסיסית - מדוע משרד האוצר לא דואג לגייס 1,000 מפקחים חדשים לרשות המיסים, ועל בסיס החקיקה הקיימת מרחיב משמעותית את דגימת התיקים והדוחות המוגשים לו מידי שנה? באופן כזה יפגשו אנשי המס ויבקרו נישומים רבים יותר מהאחוזים הבודדים של התיקים אותם הם בודקים מידי שנה. עלותם של אותם מפקחים חדשים בטלה בשישים לעומת תוספת המס שיביאו. הדבר כבר נאמר על ידי אנשי רשות המיסים בעצמם, והם צודקים. להערכתי צעד זה יכול להגדיל את הכנסות המדינה מידי שנה בכ-5 מיליארד שקלים. בכדי לסבר את האוזן - משמעות הדבר היא שהעלאת המע"מ יכולה הייתה להיחסך.
צעד נוסף שיש לשלב עם הגדלת מספר המפקחים, הוא חובת דיווח כללית וביטול גורף של כמה שיותר פטורים. ביטול הפטורים (לרבות ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות שכבר מגוחך לשמוע שמועלה לדיון ונמחק בדקה התשעים) יוסיף סכומי מס ניכרים, אך חשוב יותר, שהדיווח הכללי יביא את משרד האוצר לקבל את המידע הכל כך חשוב לגבי הכנסתה של כל משפחה ומשפחה בישראל. כך יקל על משרד האוצר לדעת באילו משפחות יש לתמוך ובאלו לא, מי זכאי לפטור זה או אחר ומי לא, מי צריך לקבל קצבאות ילדים ומי לא - הרי כל כלכלן מתחיל יודע "יש לסבסד את הנצרך ולא את המצרך".
אין לי ספק כי צעדים פשוטים אלו יבטלו חלק ניכר מהצורך בענישה הקולקטיבית הזו, שנכללת בתוכנית הכלכלית שהגיש משרד האוצר.
- 3.זליכה תותח !!! (ל"ת)מתמחה לראיית חשבון ב 08/02/2015 13:41הגב לתגובה זו
- 2.כל כך פשוט ונכון (ל"ת)sami_e 25/05/2013 17:46הגב לתגובה זו
- 1.יעקב 24/05/2013 18:08הגב לתגובה זואבל שדורשים השקעה ראשונית (של כסף וזמן) מי אצלנו רוצה להשקיע במשהו שאת הפירות יקטפו מחרתיים הרי התקשורת תשכח בעוד שעה את הרעיון המרכזי (וזה בתנאי שהבינה אותו ) שמעת על מושג "ניראות" . זה הכוון המחשבה הכללי של כל השרים
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
