הבורסה בשנחאי סין אסיה
צילום: Istock

המניות הסיניות נראות מציאה; האמנם?

הלחץ הרגולטורי מצד הממשל הסיני מקשה על המשקיעים ועל החברות; למשקיעים חשובה וודאות בהשקעותיהם ובחברות הסיניות שנתונות לשינויים רגולטוריים דרמטיים אין וודאות כזו; הבורסה הסינית מתפרקת בימים האחרונים, והמניות הסיניות יחד איתם
דור עצמון | (3)

הירידות החדות אתמול בבורסות אסיה נוצרו בעקבות דאגת המשקיעים מהיד הקשה של הממשל הסיני לאחר שהנשיא שי ג'ינפינג זכה לכהונה שלישית. מניות כמו ענקית המסחר האלקטרוני עליבאבא ALIBABA GROUP זוכות להנחה גדולה בהשוואה למקבילותיהן בארה"ב. לפני שנתיים, עליבאבא צמחה מהר יותר מאמזון AMAZON , עם רווחים טובים יותר ומחצית משווי הבורסה.

מאז, תעודות הפיקדון האמריקאיות של עליבאבא צנחו ב-80% כולל ירידה של 12% אתמול על רקע ירידה רחבה יותר של המניות הסיניות הרשומות בארה"ב. קרן שעוקבת אחר מניות כאלה, INVESCO GOLDEN DRAGON CHINA ETF , איבדה כ-14%. אתמול סין אמרה כי כלכלתה צמחה בקצב של 3.9% משנה לשנה במהלך הרבעון השלישי, מתחת ליעד שלה, אך מעל לציפיות של וול סטריט.

ההתבססות של הנשיא שי ג'ינפינג בראש המדינה לצד שותפיו הנאמנים היא סימן שסין תמשיך לקדם אג'נדות חברתיות על חשבון רפורמות בשווקים. מתיחות הסחר בין ארה"ב לסין חרגה הרבה מעבר למכסים - מוליכים למחצה החיוניים כמו נפט לכלכלות מודרניות, ואיסור הייצוא האחרון של ארה"ב לייצור שבבים עלול להכשיל את המגזר הטכנולוגי של סין.

עליבאבא ירדה ל-15% בלבד משווי הבורסה של אמזון. תחזיות הרווחים שלה לא עמדו בקצב של אמזון, בין השאר משום שאין לה את הנוכחות המסיבית של אמזון במחשוב ענן, מה גם העובדה שכלכלת סין מתנדנדת.

מניות של חברות חוץ שיש להן חוזים עם חברות בסין, אפשרו לאותן חברות לגייס מזומנים ממשקיעים אמריקאים מבלי להפר את הכללים של סין נגד בעלות זרה. המשקיעים צריכים לחשוב עליהם כעל אחזקות שיכולות להרוויח הרבה או להפסיד הכל, מסיבות שאין להן כל קשר לתזרימי המזומנים או מציאות כלכלית אחרת - אלא פוליטיקה בלבד.

גם הונג קונג בשפל של 13 שנים - הבעיות המרכזיות של עיר המחוז הן היחלשות בביקושים העולמיים,  הגבלות הקורונה בסין שמשליכות גם על הונג קונג, וכן "בריחה" של גופים, פירמות ואנשים מגבולותיה ככל שאחיזתה של בייג'ינג בעיר מתחזקת. העלאות הריבית של הפד' האמריקאי אילצו את הונג קונג להעלות גם את הריבית שלה, מה שהגדיל את עלויות ההלוואות ומשפיע כמובן לרעה על שוק המניות.

הלחץ הרגולטורי מצד הממשל הסיני מקשה על המשקיעים ועל החברות. למשקיעים חשובה וודאות בהשקעותיהם ובחברות הסיניות שנתונות לשינויים רגולטוריים דרמטיים אין וודאות כזו.  הבורסה הסינית מתפרקת בימים האחרונים, והמניות הסיניות יחד איתם.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עליבאבא מציאה,לא אבו עלי. (ל"ת)
    ARTICK19 25/10/2022 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סין נהייתה קרן הצבי (ל"ת)
    תשאלו את גלעד 25/10/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל עוד סין מאיימת על טאיוואן לא כדי להשקיע בה (ל"ת)
    גידי 25/10/2022 13:13
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.