אמריקן אקספרס שילשה את ההפרשות להפסדי אשראי
חברת האשראי הודיעה כי היא סובלת מירידה משמעותית בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי בשל הסגר והן בשל עלייה בסיכון של תיק האשראי הקיים שלה. המניה מגיבה בירידות מתונות
וירוס הקורונה עושה רע לעסקים, זה ברור וחברות כרטיסי האשראי הן מהנפגעות המרכזיות ממנו. לחברות כרטיסי אשראי יש שני מרכזי רווח מרכזיים: עמלות מבתי עסק שנגבות כאחוז מהשימוש בהם והמרכז השני הוא אשראי צרכני.
התפשטות וירוס הקורונה גרמה לשתי מגמות בתחום: המגמה הראשונה היא עלייה בביקושים להלוואות ובמקביל ירידה ביכולת של הצרכנים להחזיר את ההלוואות שכבר נטלו בשל הוצאה כפויה לחופשה ללא תשלום והערכות כי חלק מהעובדים כבר לא יחזרו למקום עבודתם.
אמריקן אקספרס (סימול:AXP) נפגעה ברבעון הראשון של השנה בשני הסיגמנטים האלה היא נאלצה להפריש סכומים גבוהים מאוד לחובות מסופקים כך שהם משקפים את הסיכון הגובר ליכולת של החברה לגבות הלוואות שנתנה בעבר כשבמקביל נרשמה ירידה חדה בהיקף העסקאות בכרטיסי אשראי בתקופה האחרונה וכדי להתמודד עם הירידה הזו, היא נאלצה לחתוך את העמלות שהיא גובה מבתי עסק. נראה לפחות בשלב זה, כי המשקיעים אינם מפנימים את הסיכון ההולך ועולה בהשקעה בחברות כרטיסי האשראי ומניית אמריקןם אקספרס יורדה בשיעור נמוך מ-1% לאחפר פרסום הדוחות הכספיים.
כאמור, אמריקן אקפרס דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה שהושפעו מהידרדרות המצב הכלכלי בשל התפשטות וירוס הקורונה. החברה דיווחה על הכנסות של 10.3 מיליארד דולר לעומת תחזיות האנליסטים שצפו הכנסות של 10.71 מיליארד דולר.
- מניית היום: אמריקן אקספרס מכה את התחזית: המניה מזנקת 4.8%
- מנכ"ל אמריקן אקספרס: "הלקוחות ממשיכים לצרוך"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתון חשוב שפרסמה החברה הוא היקף ההפרשה שלה לחובות מסופקים ששולש ברבעון החולף ל-2.62 מיליארד דולר 809 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. רווחי החברה נחתכו בלא פחות מ-76% בהשוואה לרווחים ברבעון המקביל אשתקד. הרווחים ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו ב-367 מיליון דולר שהם 41 סנט למניה לעומת רווחים של 1.8 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד ותחזיות האנליסטים שצפו רווחים של 1.46 דולר למניה.
הרווח המתואם של החברה הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב-1.98 דולר למניה, גבוה מתחזיות האנליסטים שצפו רווח מתואם של 1.75 דולר למניה.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
