אפיק ההשקעה שהציג תשואות דו-ספרתיות גם בתקופת הסאב-פריים

בשנת 1913 החל הבנק המרכזי בארה"ב, הפד', לעקוב אחר היקפי החוב בתחום האשראי הצרכני של לקוחות פרטיים. 106 שנים עברו והיקף החוב גדל מאז פי 100. ישנם מספר כלים  שמוגדרים כאשראי צרכני, כשכרטיס אשראי למשל, הוא סוג אחד של אשראי צרכני.  ב-2017 היקף החוב בכרטיסי אשראי בארה"ב צמח ביותר מ-92 מיליארד דולר, כשכיום, סך חוב האשראי הצרכני מסתכם ב-4.08 טריליון דולר ונמצא בשיא כל הזמנים. מאידך, גם התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) נמצא בשיא. אז אם מסתכלים על החוב של משקי הבית כשיעור מההכנסה הפנויה, שיעור זה נמצא היום בשפל של 20 שנה.     גם שיעור הפיגורים והחובות המסופקים נמצאים ברמות נמוכות היסטורית. ברבעון האחרון רק 2.48% מחשבונות כרטיסי האשראי איחרו בתשלום במשך למעלה מ-30 יום. נתון חשוב נוסף בכל המשוואה הזו הוא שיעור האבטלה, שנמצא כיום בשפל. על פניו, אפשר לומר שארה"ב נהנית כיום מכלכלה בריאה בסך הכול, וזו הסיבה שהמלווים אינם מודאגים ושמחים להגדיל את מסגרת האשראי של מחזיקי הכרטיסים.     ומה קורה כאשר הביקוש עולה? גם המחירים עולים. אפשר לראות ששיעור הריבית על אשראי הגיע לשיא של כמעט 17% ברבעון הראשון של 2019.     הלוואות "עמית לעמית" – אחד התחומים הצומחים בעולם הפיננסי עד לפני עשור, כשאמריקאי או אמריקאית רצו לקחת הלוואה, הם היו חייבים לפנות לבנק או לחברות כרטיסי האשראי. בעשור האחרון, לצד התפתחויות טכנולוגיות, קמו פלטפורמות להלוואות באינטרנט. מהצד האחד, נמצא הלווה, ומהצד שני, נמצא הצד המלווה - אדם פרטי או משקיע מוסדי, בנק ועוד. נוצר כאן מצב של Win-Win בו המלווה נהנה מריבית על הכסף שהוא מלווה, ומהצד השני, הלווה יכול ליהנות ממימון זמין ומהיר, לפעמים בתנאים טובים יותר. אלו "הלוואות עמית לעמית" (P2P או MPL – Market Place Lending) והן חלק מתחום הפינטק בעולם. למעשה, זה אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם הפיננסי בשנים האחרונות. צמיחה של 1,000% תוך ארבע שנים רק כדי לסבר את עיניכם, הנה כמה נתונים מעניינים: בארבע השנים האחרונות צמח שוק ה-P2P ביותר מ-1,000% והגיע ב-2018 ל-119 מיליארד דולר. כיום, אחד מתוך שלושה לווים בארה"ב נוטל הלוואות באמצעות MPL. לפי הערכות מורגן סטנלי, השוק צפוי להגיע לכמעט 300 מיליארד דולר כבר בשנה הבאה ולטריליון דולר עד שנת 2025. החברה הגדולה בעולם בתחום היא Lending Club האמריקאית, שנסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר. עד היום מימנה החברה הלוואות בשווי של מעל 50 מיליארד דולר. החברה השנייה בגודלה בארה"ב היא Prosper הפרטית, שמימנה הלוואות בשווי של יותר מ-15 מיליארד דולר. שתי החברות פיתחו פלטפורמה אינטרנטית, המאפשרת זירת מפגש בין אנשים המחפשים הלוואה לבין משקיעים פרטיים, בנקים, בנקי השקעות וקרנות גידור, המלווים להם כסף.   אשראי צרכני - למה בארה"ב ולא בארץ? בשנים האחרונות קמו גם בישראל מספר פלטפורמות להלוואות "עמית לעמית". אז למה בעצם להשקיע בצרכנים אמריקאים ולא בישראלים? עולות כאן מספר שאלות: האם אנחנו מכירים את התנהגותו של הצרכן הישראלי? האם אנו יודעים כיצד הוא מגיב בזמני משבר? על איזה מידע פיננסי מבססות הפלטפורמות הישראליות את ההלוואות? אומנם, דירוג האשראי "הישראלי" יצא לדרך בתחילת 2019, אבל את הפירות שלו נוכל לראות רק עוד מספר שנים. בארה"ב, לעומת זאת, דירוג אשראי קיים כבר עשרות שנים (Credit Score). הצרכנים האמריקאים קנאים לדירוג האשראי שלהם מכיוון שלפגיעה בו יש השלכות קשות בארה"ב. דירוג אשראי נמוך עלול לפגוע ביכולת לשכור דירה, לשכור רכב, להתקבל לעבודה, להתקבל ללימודים ודברים נוספים. נתונים על התנהגות הצרכנים האמריקאים נאספים על ידי שלוש חברות דירוג פרטיות – Experian, Equifax ו-TransUnion. הם נשלחים לחברת מידע ששמה FICO. אלגוריתם שמשלב בין הנתונים שנאספו מחברות הדירוג מנפיק לבסוף את הציון הגורלי, המכונה "ציון FICO". הציון נע בין 300 ל-850. לווים עם ציון 640 ומעלה נחשבים כלווים טובים - לווי Prime. לווים עם ציון בין 600 ל-640 הם Near Prime. לווים מתחת לציון 600 כבר נחשבים כ-Sub Prime.  

   *חשוב לציין כאן שפרופיל זה מייצג לווה בעל מאפייני אשראי (היסטוריית תשלומים, ניצול אשראי וכו') ספציפיים, ולא ניתן להסיק מכך על לווים אחרים בעלי מאפיינים לא הכל ורוד יש מספר דוגמאות מובהקות לכשלי שוק באשראי הצרכני, כשהמפורסם שבהם הוא משבר ה-Sub Prime של סוף העשור הקודם. המשבר הביא את שיעור הפיגורים והחובות האבודים ל-10.54% בסוף 2009 - שיא כל הזמנים. אבל, למרות הנתון הגבוה הזה, התשואה נטו על כרטיסי אשראי בארה"ב נותרה חיובית לאורך כל תקופת המשבר. זה מראה שאשראי צרכני בארה"ב הוא אפיק השקעה עם יחס תשואה/סיכון מיטבי. לאורך זמן, אשראי צרכני בארה"ב הוכח כמכשיר פיננסי סולידי, עם תנודתיות נמוכה גם בזמני משבר.      גם שוק ה-P2P חווה משברים בשנת 2016 צמח שיעור הפיגורים בתשלומים ומלווים רבים נאלצו לצאת מהתחום בעקבות ביצועים מאכזבים. זה קרה בגלל שהיה עודף ביקוש מצד משקיעים המוסדיים וקרנות השקעה, שדרשו לקנות עוד ועוד הלוואות.   פלטפורמות ה-MPL הגדילו את היצע הלווים על ידי הקלה בתהליך החיתום והורדת הריבית הפנימית ללווים. מאז הפלטפורמות בוררות את הלווים באופן מוקפד יותר ובריביות גבוהות יותר, וראייה לכך הן התשואות של השוק ברבעונים האחרונים של השנים 2017 ו-2018.   כיצד משקיעים מוסדיים יכולים למקסם את ביצועיהם? לצד כל היתרונות של שוק ה-P2P, חשוב להבין שיש גם סיכונים. למשל, חיתום שגוי מצד הפלטפורמה (כפי שראינו) או המשקיע, או נפילה של פלטפורמה. גם משבר מאקרו-כלכלי שיעלה את שיעור האבטלה בארה"ב הוא גורם סיכון. כדי להתגבר על הסיכונים ולהשיא תשואה גבוהה, כדאי לנקוט בצעדים שונים. כדי להימנע מחשיפה לתעשייה או אזור ספציפי, ניתן לפזר את ההלוואות מבחינה גאוגרפית ומקצועית.  כדי להקטין את הסיכון של המלווה, עדיף להיחשף ללווים המועסקים בסקטורים הנחשבים ליציבים, עם ביטחון תעסוקתי גבוה ושיעור אבטלה נמוך. הדרך הטובה ביותר להצליח היא לאזן בין סיכון לסיכוי, באמצעות ידע וניסיון בבחירת ההלוואות הנכונות, והגדרת מדדי איכות שמשפיעים על הביצועים. למשל, ציון אשראי, וותק בעבודה, משך זמן ההלוואה ועוד.   דברים שכדאי לדעת על השקעה בתחום ה-P2P דרך קרנות ישראליות ככל שתחום האשראי המקוון צומח, כך נכנסים יותר משקיעים מוסדיים וקרנות השקעה שמזהות את פוטנציאל השוק. למשקיעים גדולים יש יתרונות רבים על פני משקיע פרטי אחד, למשל, מומחיות פיננסית המאפשרת להגיע לאיכות חיתום גבוהה, קשרים ישירים עם אנשי מפתח בתחום, טכנלוגיה מתקדמת ועוד. בישראל פועלות בתחום ה-P2P שלוש קרנות אשראי עיקריות: הגדולה והוותיקה ביותר היא קרן IBI CCF, הפועלת בתחום מזה למעלה מחמש שנים. יש את קרן פאגאיה מבית מיטב דש, אשר התחילה את פעילותה לפני כשלוש שנים והשלישית קרן הלמן אלדובי P2P הפועלת מזה כשנה. כדאי לשים לב לכך שקרנות בתחילת דרכן מציגות תשואות עודפות על השוק, אך מהר מאוד הפער מצטצמם. למה? כל תיק הלוואות מתחיל לצבור איחורים בתשלומים לאחר מספר חודשים. בסופו של דבר זה מוביל ל"בטן" של איחורים, שהתוצאה שלה היא ירידה בתשואה של תיק ההלוואות.