הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

תשואות האג"ח בדרך למעלה - מה המשמעות לגבי המניות?

הכלכלן של מיטב דש מספק 6 סיבות לכך שתשואות האג"ח בעולם יטפסו בשנה הקרובה, ובעניין זה מתייחס לשוק המניות
יוסי פינק | (4)
נושאים בכתבה אג"ח אלכס זבז'ינסקי מיטב דש מניות חו"ל

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, מעריך בסקירתו השבועית כי שוק המניות נראה אטרקטיבי כעת ביחס לשוק האג"ח. וכך כותב זבז'ינסקי: "מבחינת השוואת התשואה הצפויה, המניות נראות עדיפות. התשואה הצפויה של המניות במדד S&P500 (מכפיל עתידי הפוך) ממשיכה להיות גבוהה משמעותית לעומת התשואה הממוצעת של האג"ח בדירוג BBB. הפער בין התשואות הצטמצם אומנם לעומת המצב בשנים 2010-2014, אך הוא עדיין רחב הרבה יותר מאשר לפני המשבר".

זבזינסקי כותב כי להערכתו "עליית התשואות לא בהכרח תפגע בשוק המניות. זה תלוי כמובן בעוצמה, אך אנו לא מצפים לעלייה חדה ומהירה בתשואות אלא לתהליך הדרגתי".

לגבי שוק האג"ח טוען הכלכלן של מיטב כי "הסביבה שתמכה בתשואות הנמוכות של האג"ח הממשלתיות בעולם עומדת לעבור שינוי. ברמת התשואות הנוכחיות נדרשת זהירות באפיק. אנו ממליצים בשלב זה על מח"מ דפנסיבי של כ-3-4 שנים". ובעניין זה מפרט 5 גורמים לעליית תשואות אפשרית בעולם השנה הקרובה: 

1. כעבור עשור מהמשבר נראה שהכלכלה העולמית סוף סוף מאיצה את קצב הצמיחה ומתרחבת כמעט לכל האזורים. 

2. האבטלה בכלכלות המפותחות המובילות נמצאת ברמות הנמוכות היסטוריות. העובדה שעד היום זה גרם לעלייה באינפלציה עדיין לא אומר שזה לא יקרה.

3. המדיניות התקציבית הממשלתית עוברת שינוי בעקבות השינויים הפוליטיים. הרפורמה במס בארה"ב (אם תתממש) צפויה להיות גירעונית. בבריטניה נגמרו הקיצוצים שנמשכו בשבע השנים האחרונות. גם באירופה הסיכון לעליית הכוחות הפופוליסטיים מוביל למדיניות פיסקאלית מרחיבה יותר ברמת המדינות. לפי התחזית של קרן המטבע, צורכי הגיוס של הממשלות במדינות המתפתחות והמפותחות יתחילו שוב לגדול החל משנת 2018. וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון את ההשפעה של הרפורמה במס בארה"ב.

4. העודפים הגדולים בחשבון השוטף של המדינות המתפתחות (Saving glut) הפכו לגירעון, שלפי התחזית של קרן המטבע, צפוי לגדול. שינוי זה קשור לירידה במחירי הסחורות והמעבר של הכלכלות כמו סין מלהיות יצרן גלובלי לצרכן גלובלי.

5. לבסוף, הבנקים המרכזיים משנים כיוון. ה-FED מתחיל צמצום המאזן. ה-ECB צפוי להפסיק את ה-QE שלו בשנה הקרובה בעקבות ההתקדמות המהירה של הכלכלה האירופאית. לפי התחזית שבנינו, בהתאם לצמצום מאזנו של ה-FED, בהנחה שה-ECB יתחיל בהדרגה לצמצם את הרכישות מתחילת 2018 וה-BOJ ימשיך ללא שינוי, קצב הרכישות השנתי נטו של שלושת הבנקים הגדולים יחד ירד מכ-1500 מיליארד דולר בשנה האחרונה  לכ-700 מיליארד ב-12 החודשים הקרובים. הירידה תימשך מעבר לטווח זה. כפי שכתבנו לעיל, צמצום המאזן או ביטול הרכישות לבדם לא בהכרח יובילו לעליית התשואות, אך בשילוב עם הגורמים האחרים יתמכו בכך.

6. יותר בנקים מרכזיים צפויים להצטרף לתהליך עליית הריבית שמוביל ה-FED. לאחרונה ראינו סימנים לכך. 

 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המפולת תבוא בענק (ל"ת)
    מני 25/09/2017 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דניאל 25/09/2017 09:57
    הגב לתגובה זו
    במקומו הייתי מתבייש.מיטב דש עם התשואות הכי נמוכות בשלוש השנים האחרונות מרוב הקרנות...אז איך הבחור מתהדר בתואר הכלכלן הראשי? אולי הקלקלן יותר מתאים.
  • משה 25/09/2017 10:42
    הגב לתגובה זו
    תשואות בסדר מיטב 20-80 מיטב אגח+20
  • 1.
    הנבואה ניתנה ל.... (ל"ת)
    אבי 25/09/2017 08:43
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן