מסלול מהיר לחלל: הרפורמה שתשנה את האינטרנט האמריקאי ומי יהיה המרוויח העיקרי?
משרד המסחר האמריקאי שוקל להעביר מיליארדים לטכנולוגיות לווייניות; המרוויח הגדול: אילון מאסק
משרד המסחר האמריקאי בוחן מחדש את התוכנית הלאומית לפריסת אינטרנט מהיר שנוסדה בתקופת הנשיא ביידן. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", השינויים המתוכננים עשויים להטות את הכף לטובת טכנולוגיות חלליות - מהלך שיטיב במיוחד עם חברת SpaceX של אילון מאסק. נוכח תפקידו המשמעותי של מאסק בממשל טראמפ, עולות שאלות מטרידות בנוגע לניגוד עניינים אפשרי. עם זאת, יש הטוענים כי התאמת מדיניות לטכנולוגיות מתקדמות היא צעד הגיוני, במיוחד כאשר הבירוקרטיה הממשלתית ידועה באיטיותה ולא תמיד בוחרת בפתרונות הטכנולוגיים המיטביים.
תוכנית BEAD (Broadband Equity, Access, and Deployment) הושקה במסגרת חוק התשתיות משנת 2021, עם תקציב עתק של יותר מ-40 מיליארד דולר. מטרתה המוצהרת: לסגור את הפער הדיגיטלי ולחבר מיליוני אמריקאים שעדיין חיים ללא גישה לאינטרנט מהיר. למרות השאיפות, התוכנית ספגה ביקורת נוקבת על קצב התקדמותה האיטי. מבקרים טוענים כי הסכום המתוכנן מופרז בהשוואה להישגיה של SpaceX, שגייסה לאורך כל שנות קיומה כ-12 מיליארד דולר בלבד.
עבור סכום זה, הצליחה SpaceX לא רק להפחית דרמטית את עלויות השיגור לחלל באמצעות רקטות רב-פעמיות, אלא גם להקים את רשת הלוויינים Starlink, המספקת כיום שירותי אינטרנט לכ-5 מיליון מנויים ב-114 מדינות ברחבי העולם. הנתונים מעוררים תהיות: מחצית מהתקציב המיועד לתוכנית BEAD היה מספיק תיאורטית לספק לכ-10 מיליון משקי בית אמריקאיים מסופי Starlink חינם ושירות אינטרנט ללא תשלום למשך כמעט שנתיים.
אמנם פתרון לווייני אינו מתאים לכל מצב וסובל ממגבלות דומות לאלו של טלוויזיה לוויינית,
אך הרעיון של סבסוד שירותים מסחריים קיימים אינו חסר תקדים במדיניות הממשלתית האמריקאית, בעיקר בתחום החלל. נאס"א, לדוגמה, שינתה את גישתה בשנים האחרונות, ובמקום לפתח טכנולוגיות באופן עצמאי, היא מתקשרת כיום עם חברות פרטיות לאספקת פתרונות מוכנים במחיר קבוע. גישה
זו חסכה לסוכנות החלל האמריקאית משאבים ניכרים והאיצה את קצב החדשנות הטכנולוגית. ההצלחה של מודל זה ניכרת: עד סוף השבוע הנוכחי, צפויות להיות על פני הירח שלוש נחתות שפותחו ומומנו באופן פרטי - הישג חסר תקדים בתולדות חקר החלל.
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- אחרי שהקים את ניוראלינק, סאם הודאק עובד על מיזוג תודעתי בין בני אדם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עידן טראמפ
SpaceX משתפת פעולה עם נאס"א זה שנים רבות, אך כעת, בעידן טראמפ, כל עסקה חדשה בין הסוכנות הממשלתית לחברה של מאסק תיבחן בזכוכית מגדלת - ובצדק. האתגר: להבטיח כי בסופו של תהליך, הטכנולוגיות היעילות והחסכוניות ביותר יזכו בחוזים במסגרת הליך שקוף והוגן.
השינויים המתוכננים בתוכנית BEAD מציפים את המתח המובנה בין שתי שאיפות ממשלתיות מתחרות: מצד אחד, הרצון לספק שירותים חיוניים לאזרחים במהירות וביעילות, ומצד שני, החובה למנוע מצבים של העדפת מקורבים והטיית משאבים ציבוריים לטובת בעלי עניין פוליטיים.
הדילמה מחריפה כאשר בוחנים את מודל שיתוף הפעולה בין הממשל לסקטור הפרטי. בעוד ששיתוף פעולה שכזה יכול להניב תוצאות מרשימות, כפי שהדגימה נאס"א, הקרבה בין מאסק לממשל טראמפ מחייבת רמה גבוהה במיוחד של שקיפות ופיקוח.
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
היתרונות והחסרונות של תקשורת לוויינית
מומחי תקשורת מצביעים על היתרונות הברורים של פתרונות לוויינים באזורים כפריים ומרוחקים, שם עלות פריסת תשתיות קרקעיות מסורתיות היא גבוהה במיוחד. עם זאת, טכנולוגיית Starlink אינה חפה מחסרונות: הקיבולת מוגבלת, השירות עלול להיפגע בתנאי מזג אוויר קיצוניים, והעלות הכוללת לצרכן לאורך זמן עשויה להיות גבוהה.
סוגיה נוספת שמעורר השינוי המתוכנן היא הפיקוח הרגולטורי על תשתיות תקשורת חלליות. בניגוד לרשתות קרקעיות, הכפופות למערכת רגולציה מפותחת ומבוססת, הפיקוח על שירותי אינטרנט מבוססי לוויין נמצא עדיין בחיתוליו, מה שמעלה חששות בתחומי אבטחת מידע, פרטיות ושליטה בתשתיות קריטיות.
השאלה המרכזית שמרחפת מעל לכל הדיון היא כיצד להבטיח שחדשנות טכנולוגית ויעילות כלכלית לא יבואו על חשבון ערכים דמוקרטיים בסיסיים כמו שוויון הזדמנויות, תחרות הוגנת ושקיפות. בעולם שבו הגבולות בין הון לשלטון הופכים מטושטשים יותר, שאלה זו הופכת קריטית במיוחד.
- 3.החיים 05/03/2025 20:07הגב לתגובה זואותו מאסקשהיה הנהנה הגדול ביותר מסבסוד ממשלתיטוען שצריך לקצץ בכל תקציבי הממשלחוץ מתקציב הסבסוד לחברות שלוכזהו מאסקמפיץ שקרים ורוכב על סבסוד ממשלתי
- כן כן ןגם המכוניות וחלליות שהוא בנה לא שוות כלום רק מסבסוד ממשלתי הוא עושה את הכסף (ל"ת)חרבונה 05/03/2025 21:55הגב לתגובה זו
- 2.ירקן 05/03/2025 19:28הגב לתגובה זוהכל קומבינות משמאל ומימין אנשים גנבים שקרים מזהמים רעילים גונבים את כולם איזה גועל נפש הלכתי להקיא
- 1.לרון 05/03/2025 19:06הגב לתגובה זוארהב ישראל לכיוון דיקטטורירוסיה לכיוון פסאודו דמוקרטי!
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
סם אלטמן וסונדאר פיצאי רשתות חברתיותאלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
הביקורות על GPT-5, תלות במוצר יחיד ומבנה מימון מסובך פוגעים באמון ב־OpenAI, בעוד שאלפאבית נהנית מצמיחה במנועי הענן והחומרה וממצבת את עצמה כשחקנית היציבה בענף
בשבועות האחרונים מתגבש שינוי כיוון בהשקעות הבינה המלאכותית. חברות שהיו מזוהות עד לא מזמן עם OpenAI מאבדות גובה, בעוד שאלפאבית Alphabet 1.15% , שבעבר נתפסה כמאחרת במרוץ, מתחזקת ומושכת אליה עניין מחודש מצד משקיעים. השינוי אינו נובע מאירוע נקודתי, אלא מצבר של התפתחויות שחושפות פערים בגישת החברות לצמיחה, מימון ויכולת ביצוע.
OpenAI, שבמשך תקופה ארוכה הייתה מזוהה עם הובלת החדשנות בתחום, מתקשה לשמר את התדמית הזו, כאשר הביקורות שפורסמו לאחר השקת GPT-5 הצביעו על חוסר אחידות באיכות ועל פערים ביחס לציפיות שהחברה עצמה יצרה. המשקיעים, שכבר היו רגישים לעלות הגוברת של פיתוח מודלים בגודל דומה, החלו לבחון מחדש אם החברה מסוגלת לעמוד בהבטחותיה.
באותה עת, אלפאבית הציגה עדכון משמעותי למודל Gemini וזכתה לתגובות חיוביות הרבה יותר מבעבר. מבחינת השוק, העיתוי היה משמעותי: בשעה ש־OpenAI עסוקה בשיפור מוצר מרכזי שלא עמד בחלק מהציפיות, אלפאבית מציגה שדרוג שנראה בשל, הנשען על מערך תשתיות ונתונים גדול בהרבה. התוצאה היא חיזוק ההכרה ביכולת שלה להתקדם בקצב יציב יותר. מספיק להסתכל ברשתות החברתיות ולראות את כל הפרסומים של אנשים על ביטול המנוי ל-ChatGPT לטובת Gemini כדי להבין את המצב.
שותפיה העסקיים של OpenAI - ספקיות ענן, יצרניות שבבים ושחקניות תשתית - חוות ירידה חדה בביצועי המניות, כאילו ההסתמכות על החברה הפכה מנכס לסיכון. אורקל, קורוויב ו־AMD מצאו עצמן בלב המגמה, לצד חברות נוספות שנהנו מהביקוש שנוצר סביב ChatGPT ופתאום נאלצות להתמודד עם הערכות מחודשות. במקביל, חברות הקשורות לאקוסיסטם של אלפאבית הציגו ביצועים חזקים במיוחד. העלייה בביקוש לרכיבים למרכזי הנתונים של החברה נתפסה כסימן לכך שהרחבת היכולות מתבצעת בקצב מהיר מהצפוי. Lumentum, Celestica ובמיוחד ברודקום נהנו מכל מהלך שביסס את אלפאבית כמי שמגדילה את נתח החישוב שלה ללא תלות בקבלן חוץ.
- המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות
- זינקה 70% תוך שנה: אלפאבית בשיא חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התלות במוצר יחיד
מבט רחב על התעשייה מדגיש את הפער המבני בין שתי החברות. OpenAI תלויה כמעט לחלוטין במוצר מרכזי אחד - ChatGPT - שגם אם הוא נפוץ מאוד, קצב הצמיחה שלו כבר אינו חד כפי שהיה בתחילת הגל. במצב שבו ההכנסות נשענות על שירות יחיד, כל האטה בביקוש הופכת למשמעותית, במיוחד עבור חברה שהתחייבויות החישוב שלה הולכות ותופחות. מנגד, אלפאבית פועלת על בסיס מנועי הכנסה רבים ומבוזרים, המאפשרים לה לספוג תנודות ולהמשיך להשקיע בהרחבת יכולות ה־AI בקצב עקבי.על רקע זאת, גבר גם הדיון בדבר מבנה המימון של OpenAI. שאלות על עסקאות מורכבות, הסדרי חוב והתחייבויות ארוכות טווח קיבלו חשיפה ציבורית שהפחיתה את רמת הביטחון של המשקיעים. ההבנה שהחברה נדרשת לגייס סכומים עצומים בשנים הקרובות כדי לתמוך ביעדים שהציבה לעצמה, העלתה ספק אם תוכל לעשות זאת בלי לשחוק ערך או לבטל יוזמות. התבטאויות של הנהלת החברה תרמו לאווירה הזו. משפטים שנאמרו בפומבי, שלכאורה זלזלו בחששות המשקיעים או רמזו על מעורבות ממשלתית בתמיכה פיננסית, עוררו ביקורת נוספת.
