מסלול מהיר לחלל: הרפורמה שתשנה את האינטרנט האמריקאי ומי יהיה המרוויח העיקרי?
משרד המסחר האמריקאי שוקל להעביר מיליארדים לטכנולוגיות לווייניות; המרוויח הגדול: אילון מאסק
משרד המסחר האמריקאי בוחן מחדש את התוכנית הלאומית לפריסת אינטרנט מהיר שנוסדה בתקופת הנשיא ביידן. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", השינויים המתוכננים עשויים להטות את הכף לטובת טכנולוגיות חלליות - מהלך שיטיב במיוחד עם חברת SpaceX של אילון מאסק. נוכח תפקידו המשמעותי של מאסק בממשל טראמפ, עולות שאלות מטרידות בנוגע לניגוד עניינים אפשרי. עם זאת, יש הטוענים כי התאמת מדיניות לטכנולוגיות מתקדמות היא צעד הגיוני, במיוחד כאשר הבירוקרטיה הממשלתית ידועה באיטיותה ולא תמיד בוחרת בפתרונות הטכנולוגיים המיטביים.
תוכנית BEAD (Broadband Equity, Access, and Deployment) הושקה במסגרת חוק התשתיות משנת 2021, עם תקציב עתק של יותר מ-40 מיליארד דולר. מטרתה המוצהרת: לסגור את הפער הדיגיטלי ולחבר מיליוני אמריקאים שעדיין חיים ללא גישה לאינטרנט מהיר. למרות השאיפות, התוכנית ספגה ביקורת נוקבת על קצב התקדמותה האיטי. מבקרים טוענים כי הסכום המתוכנן מופרז בהשוואה להישגיה של SpaceX, שגייסה לאורך כל שנות קיומה כ-12 מיליארד דולר בלבד.
עבור סכום זה, הצליחה SpaceX לא רק להפחית דרמטית את עלויות השיגור לחלל באמצעות רקטות רב-פעמיות, אלא גם להקים את רשת הלוויינים Starlink, המספקת כיום שירותי אינטרנט לכ-5 מיליון מנויים ב-114 מדינות ברחבי העולם. הנתונים מעוררים תהיות: מחצית מהתקציב המיועד לתוכנית BEAD היה מספיק תיאורטית לספק לכ-10 מיליון משקי בית אמריקאיים מסופי Starlink חינם ושירות אינטרנט ללא תשלום למשך כמעט שנתיים.
אמנם פתרון לווייני אינו מתאים לכל מצב וסובל ממגבלות דומות לאלו של טלוויזיה לוויינית,
אך הרעיון של סבסוד שירותים מסחריים קיימים אינו חסר תקדים במדיניות הממשלתית האמריקאית, בעיקר בתחום החלל. נאס"א, לדוגמה, שינתה את גישתה בשנים האחרונות, ובמקום לפתח טכנולוגיות באופן עצמאי, היא מתקשרת כיום עם חברות פרטיות לאספקת פתרונות מוכנים במחיר קבוע. גישה
זו חסכה לסוכנות החלל האמריקאית משאבים ניכרים והאיצה את קצב החדשנות הטכנולוגית. ההצלחה של מודל זה ניכרת: עד סוף השבוע הנוכחי, צפויות להיות על פני הירח שלוש נחתות שפותחו ומומנו באופן פרטי - הישג חסר תקדים בתולדות חקר החלל.
- כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עידן טראמפ
SpaceX משתפת פעולה עם נאס"א זה שנים רבות, אך כעת, בעידן טראמפ, כל עסקה חדשה בין הסוכנות הממשלתית לחברה של מאסק תיבחן בזכוכית מגדלת - ובצדק. האתגר: להבטיח כי בסופו של תהליך, הטכנולוגיות היעילות והחסכוניות ביותר יזכו בחוזים במסגרת הליך שקוף והוגן.
השינויים המתוכננים בתוכנית BEAD מציפים את המתח המובנה בין שתי שאיפות ממשלתיות מתחרות: מצד אחד, הרצון לספק שירותים חיוניים לאזרחים במהירות וביעילות, ומצד שני, החובה למנוע מצבים של העדפת מקורבים והטיית משאבים ציבוריים לטובת בעלי עניין פוליטיים.
הדילמה מחריפה כאשר בוחנים את מודל שיתוף הפעולה בין הממשל לסקטור הפרטי. בעוד ששיתוף פעולה שכזה יכול להניב תוצאות מרשימות, כפי שהדגימה נאס"א, הקרבה בין מאסק לממשל טראמפ מחייבת רמה גבוהה במיוחד של שקיפות ופיקוח.
- שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
- מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
היתרונות והחסרונות של תקשורת לוויינית
מומחי תקשורת מצביעים על היתרונות הברורים של פתרונות לוויינים באזורים כפריים ומרוחקים, שם עלות פריסת תשתיות קרקעיות מסורתיות היא גבוהה במיוחד. עם זאת, טכנולוגיית Starlink אינה חפה מחסרונות: הקיבולת מוגבלת, השירות עלול להיפגע בתנאי מזג אוויר קיצוניים, והעלות הכוללת לצרכן לאורך זמן עשויה להיות גבוהה.
סוגיה נוספת שמעורר השינוי המתוכנן היא הפיקוח הרגולטורי על תשתיות תקשורת חלליות. בניגוד לרשתות קרקעיות, הכפופות למערכת רגולציה מפותחת ומבוססת, הפיקוח על שירותי אינטרנט מבוססי לוויין נמצא עדיין בחיתוליו, מה שמעלה חששות בתחומי אבטחת מידע, פרטיות ושליטה בתשתיות קריטיות.
השאלה המרכזית שמרחפת מעל לכל הדיון היא כיצד להבטיח שחדשנות טכנולוגית ויעילות כלכלית לא יבואו על חשבון ערכים דמוקרטיים בסיסיים כמו שוויון הזדמנויות, תחרות הוגנת ושקיפות. בעולם שבו הגבולות בין הון לשלטון הופכים מטושטשים יותר, שאלה זו הופכת קריטית במיוחד.
- 3.החיים 05/03/2025 20:07הגב לתגובה זואותו מאסקשהיה הנהנה הגדול ביותר מסבסוד ממשלתיטוען שצריך לקצץ בכל תקציבי הממשלחוץ מתקציב הסבסוד לחברות שלוכזהו מאסקמפיץ שקרים ורוכב על סבסוד ממשלתי
- כן כן ןגם המכוניות וחלליות שהוא בנה לא שוות כלום רק מסבסוד ממשלתי הוא עושה את הכסף (ל"ת)חרבונה 05/03/2025 21:55הגב לתגובה זו
- 2.ירקן 05/03/2025 19:28הגב לתגובה זוהכל קומבינות משמאל ומימין אנשים גנבים שקרים מזהמים רעילים גונבים את כולם איזה גועל נפש הלכתי להקיא
- 1.לרון 05/03/2025 19:06הגב לתגובה זוארהב ישראל לכיוון דיקטטורירוסיה לכיוון פסאודו דמוקרטי!
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
רכב חשמלי. צילום: Pexelsשוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית
רכב חשמלי שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.
לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.
ארה״ב ואירופה לעומת סין
בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.
גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.
- נורבגיה: 96% מהרכבים החדשים חשמליים
- יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.
