משרד המסחר האמריקאי בוחן מחדש את התוכנית הלאומית לפריסת אינטרנט מהיר שנוסדה בתקופת הנשיא ביידן. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", השינויים המתוכננים עשויים להטות את הכף לטובת טכנולוגיות חלליות - מהלך שיטיב במיוחד עם חברת SpaceX של אילון מאסק. נוכח תפקידו המשמעותי של מאסק בממשל טראמפ, עולות שאלות מטרידות בנוגע לניגוד עניינים אפשרי. עם זאת, יש הטוענים כי התאמת מדיניות לטכנולוגיות מתקדמות היא צעד הגיוני, במיוחד כאשר הבירוקרטיה הממשלתית ידועה באיטיותה ולא תמיד בוחרת בפתרונות הטכנולוגיים המיטביים.

תוכנית BEAD (Broadband Equity, Access, and Deployment) הושקה במסגרת חוק התשתיות משנת 2021, עם תקציב עתק של יותר מ-40 מיליארד דולר. מטרתה המוצהרת: לסגור את הפער הדיגיטלי ולחבר מיליוני אמריקאים שעדיין חיים ללא גישה לאינטרנט מהיר. למרות השאיפות, התוכנית ספגה ביקורת נוקבת על קצב התקדמותה האיטי. מבקרים טוענים כי הסכום המתוכנן מופרז בהשוואה להישגיה של SpaceX, שגייסה לאורך כל שנות קיומה כ-12 מיליארד דולר בלבד.

עבור סכום זה, הצליחה SpaceX לא רק להפחית דרמטית את עלויות השיגור לחלל באמצעות רקטות רב-פעמיות, אלא גם להקים את רשת הלוויינים Starlink, המספקת כיום שירותי אינטרנט לכ-5 מיליון מנויים ב-114 מדינות ברחבי העולם. הנתונים מעוררים תהיות: מחצית מהתקציב המיועד לתוכנית BEAD היה מספיק תיאורטית לספק לכ-10 מיליון משקי בית אמריקאיים מסופי Starlink חינם ושירות אינטרנט ללא תשלום למשך כמעט שנתיים.

אמנם פתרון לווייני אינו מתאים לכל מצב וסובל ממגבלות דומות לאלו של טלוויזיה לוויינית, אך הרעיון של סבסוד שירותים מסחריים קיימים אינו חסר תקדים במדיניות הממשלתית האמריקאית, בעיקר בתחום החלל. נאס"א, לדוגמה, שינתה את גישתה בשנים האחרונות, ובמקום לפתח טכנולוגיות באופן עצמאי, היא מתקשרת כיום עם חברות פרטיות לאספקת פתרונות מוכנים במחיר קבוע. גישה זו חסכה לסוכנות החלל האמריקאית משאבים ניכרים והאיצה את קצב החדשנות הטכנולוגית. ההצלחה של מודל זה ניכרת: עד סוף השבוע הנוכחי, צפויות להיות על פני הירח שלוש נחתות שפותחו ומומנו באופן פרטי - הישג חסר תקדים בתולדות חקר החלל.

• מאסק קונה מניות טסלה - והמשקיעים נופלים בפח
• זינוק של 71 מיליארד דולר ביום: לארי אליסון סוגר פערים עם אילון מאסק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עידן טראמפ

SpaceX משתפת פעולה עם נאס"א זה שנים רבות, אך כעת, בעידן טראמפ, כל עסקה חדשה בין הסוכנות הממשלתית לחברה של מאסק תיבחן בזכוכית מגדלת - ובצדק. האתגר: להבטיח כי בסופו של תהליך, הטכנולוגיות היעילות והחסכוניות ביותר יזכו בחוזים במסגרת הליך שקוף והוגן.

השינויים המתוכננים בתוכנית BEAD מציפים את המתח המובנה בין שתי שאיפות ממשלתיות מתחרות: מצד אחד, הרצון לספק שירותים חיוניים לאזרחים במהירות וביעילות, ומצד שני, החובה למנוע מצבים של העדפת מקורבים והטיית משאבים ציבוריים לטובת בעלי עניין פוליטיים.

הדילמה מחריפה כאשר בוחנים את מודל שיתוף הפעולה בין הממשל לסקטור הפרטי. בעוד ששיתוף פעולה שכזה יכול להניב תוצאות מרשימות, כפי שהדגימה נאס"א, הקרבה בין מאסק לממשל טראמפ מחייבת רמה גבוהה במיוחד של שקיפות ופיקוח.

• "הכלכלה האמריקאית - עד כה טובה, הפד חייב להישאר עצמאי"
• נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

היתרונות והחסרונות של תקשורת לוויינית

מומחי תקשורת מצביעים על היתרונות הברורים של פתרונות לוויינים באזורים כפריים ומרוחקים, שם עלות פריסת תשתיות קרקעיות מסורתיות היא גבוהה במיוחד. עם זאת, טכנולוגיית Starlink אינה חפה מחסרונות: הקיבולת מוגבלת, השירות עלול להיפגע בתנאי מזג אוויר קיצוניים, והעלות הכוללת לצרכן לאורך זמן עשויה להיות גבוהה.

סוגיה נוספת שמעורר השינוי המתוכנן היא הפיקוח הרגולטורי על תשתיות תקשורת חלליות. בניגוד לרשתות קרקעיות, הכפופות למערכת רגולציה מפותחת ומבוססת, הפיקוח על שירותי אינטרנט מבוססי לוויין נמצא עדיין בחיתוליו, מה שמעלה חששות בתחומי אבטחת מידע, פרטיות ושליטה בתשתיות קריטיות.

השאלה המרכזית שמרחפת מעל לכל הדיון היא כיצד להבטיח שחדשנות טכנולוגית ויעילות כלכלית לא יבואו על חשבון ערכים דמוקרטיים בסיסיים כמו שוויון הזדמנויות, תחרות הוגנת ושקיפות. בעולם שבו הגבולות בין הון לשלטון הופכים מטושטשים יותר, שאלה זו הופכת קריטית במיוחד.