מסלול מהיר לחלל: הרפורמה שתשנה את האינטרנט האמריקאי ומי יהיה המרוויח העיקרי?

משרד המסחר האמריקאי שוקל להעביר מיליארדים לטכנולוגיות לווייניות; המרוויח הגדול: אילון מאסק

אדיר בן עמי | (4)

משרד המסחר האמריקאי בוחן מחדש את התוכנית הלאומית לפריסת אינטרנט מהיר שנוסדה בתקופת הנשיא ביידן. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", השינויים המתוכננים עשויים להטות את הכף לטובת טכנולוגיות חלליות - מהלך שיטיב במיוחד עם חברת SpaceX של אילון מאסק. נוכח תפקידו המשמעותי של מאסק בממשל טראמפ, עולות שאלות מטרידות בנוגע לניגוד עניינים אפשרי. עם זאת, יש הטוענים כי התאמת מדיניות לטכנולוגיות מתקדמות היא צעד הגיוני, במיוחד כאשר הבירוקרטיה הממשלתית ידועה באיטיותה ולא תמיד בוחרת בפתרונות הטכנולוגיים המיטביים.


תוכנית BEAD (Broadband Equity, Access, and Deployment) הושקה במסגרת חוק התשתיות משנת 2021, עם תקציב עתק של יותר מ-40 מיליארד דולר. מטרתה המוצהרת: לסגור את הפער הדיגיטלי ולחבר מיליוני אמריקאים שעדיין חיים ללא גישה לאינטרנט מהיר. למרות השאיפות, התוכנית ספגה ביקורת נוקבת על קצב התקדמותה האיטי. מבקרים טוענים כי הסכום המתוכנן מופרז בהשוואה להישגיה של SpaceX, שגייסה לאורך כל שנות קיומה כ-12 מיליארד דולר בלבד.


עבור סכום זה, הצליחה SpaceX לא רק להפחית דרמטית את עלויות השיגור לחלל באמצעות רקטות רב-פעמיות, אלא גם להקים את רשת הלוויינים Starlink, המספקת כיום שירותי אינטרנט לכ-5 מיליון מנויים ב-114 מדינות ברחבי העולם. הנתונים מעוררים תהיות: מחצית מהתקציב המיועד לתוכנית BEAD היה מספיק תיאורטית לספק לכ-10 מיליון משקי בית אמריקאיים מסופי Starlink חינם ושירות אינטרנט ללא תשלום למשך כמעט שנתיים.


אמנם פתרון לווייני אינו מתאים לכל מצב וסובל ממגבלות דומות לאלו של טלוויזיה לוויינית, אך הרעיון של סבסוד שירותים מסחריים קיימים אינו חסר תקדים במדיניות הממשלתית האמריקאית, בעיקר בתחום החלל. נאס"א, לדוגמה, שינתה את גישתה בשנים האחרונות, ובמקום לפתח טכנולוגיות באופן עצמאי, היא מתקשרת כיום עם חברות פרטיות לאספקת פתרונות מוכנים במחיר קבוע. גישה זו חסכה לסוכנות החלל האמריקאית משאבים ניכרים והאיצה את קצב החדשנות הטכנולוגית. ההצלחה של מודל זה ניכרת: עד סוף השבוע הנוכחי, צפויות להיות על פני הירח שלוש נחתות שפותחו ומומנו באופן פרטי - הישג חסר תקדים בתולדות חקר החלל.



עידן טראמפ


SpaceX משתפת פעולה עם נאס"א זה שנים רבות, אך כעת, בעידן טראמפ, כל עסקה חדשה בין הסוכנות הממשלתית לחברה של מאסק תיבחן בזכוכית מגדלת - ובצדק. האתגר: להבטיח כי בסופו של תהליך, הטכנולוגיות היעילות והחסכוניות ביותר יזכו בחוזים במסגרת הליך שקוף והוגן.


השינויים המתוכננים בתוכנית BEAD מציפים את המתח המובנה בין שתי שאיפות ממשלתיות מתחרות: מצד אחד, הרצון לספק שירותים חיוניים לאזרחים במהירות וביעילות, ומצד שני, החובה למנוע מצבים של העדפת מקורבים והטיית משאבים ציבוריים לטובת בעלי עניין פוליטיים.


הדילמה מחריפה כאשר בוחנים את מודל שיתוף הפעולה בין הממשל לסקטור הפרטי. בעוד ששיתוף פעולה שכזה יכול להניב תוצאות מרשימות, כפי שהדגימה נאס"א, הקרבה בין מאסק לממשל טראמפ מחייבת רמה גבוהה במיוחד של שקיפות ופיקוח.

קיראו עוד ב"גלובל"


היתרונות והחסרונות של תקשורת לוויינית

מומחי תקשורת מצביעים על היתרונות הברורים של פתרונות לוויינים באזורים כפריים ומרוחקים, שם עלות פריסת תשתיות קרקעיות מסורתיות היא גבוהה במיוחד. עם זאת, טכנולוגיית Starlink אינה חפה מחסרונות: הקיבולת מוגבלת, השירות עלול להיפגע בתנאי מזג אוויר קיצוניים, והעלות הכוללת לצרכן לאורך זמן עשויה להיות גבוהה.


סוגיה נוספת שמעורר השינוי המתוכנן היא הפיקוח הרגולטורי על תשתיות תקשורת חלליות. בניגוד לרשתות קרקעיות, הכפופות למערכת רגולציה מפותחת ומבוססת, הפיקוח על שירותי אינטרנט מבוססי לוויין נמצא עדיין בחיתוליו, מה שמעלה חששות בתחומי אבטחת מידע, פרטיות ושליטה בתשתיות קריטיות.


השאלה המרכזית שמרחפת מעל לכל הדיון היא כיצד להבטיח שחדשנות טכנולוגית ויעילות כלכלית לא יבואו על חשבון ערכים דמוקרטיים בסיסיים כמו שוויון הזדמנויות, תחרות הוגנת ושקיפות. בעולם שבו הגבולות בין הון לשלטון הופכים מטושטשים יותר, שאלה זו הופכת קריטית במיוחד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    החיים 05/03/2025 20:07
    הגב לתגובה זו
    אותו מאסקשהיה הנהנה הגדול ביותר מסבסוד ממשלתיטוען שצריך לקצץ בכל תקציבי הממשלחוץ מתקציב הסבסוד לחברות שלוכזהו מאסקמפיץ שקרים ורוכב על סבסוד ממשלתי
  • כן כן ןגם המכוניות וחלליות שהוא בנה לא שוות כלום רק מסבסוד ממשלתי הוא עושה את הכסף (ל"ת)
    חרבונה 05/03/2025 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ירקן 05/03/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    הכל קומבינות משמאל ומימין אנשים גנבים שקרים מזהמים רעילים גונבים את כולם איזה גועל נפש הלכתי להקיא
  • 1.
    לרון 05/03/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
    ארהב ישראל לכיוון דיקטטורירוסיה לכיוון פסאודו דמוקרטי!
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

הווארד מרקס (X)הווארד מרקס (X)
מעבר לים

מה עושים כשהשוק יקר? ההמלצה של מנהל קרן הגידור המוערך

עם מכפיל רווח עתידי של 23 ומכפיל מכירות של 3.3, שיא כל הזמנים השוק נראה יקר, מה ממליץ מנהל קרן הגידור הווארד מארקס לעשות במצב כזה?
גיא טל |

הורדת הריבית מתקרבת בצעדי ענק

בינתיים הכל מתקדם לפי הציפיות. אחרי נתון ה-PCE גם דו"ח התעסוקה יצא בדיוק בטווח ה"נכון" להורדת ריבית – חלש עם 22 אלף משרות חדשות בלבד, כשהאבטלה מטפסת ל-4.3%, והעליה בשכר השעתי מתמתנת. כלומר בדיוק הנתונים הנכונים המצדיקים, שוב, הורדת ריבית מצד מצד שוק העבודה. השבוע התפרסם העדכון השנתי של מספר המשרות שנוספו למשק האמריקאי והוסיף שמן למדורה. כזכור, העדכון שבוצע לפני שנה מחק יותר מ-800 אלף משרות לעומת מה שדווח קודם, ויצר את הזעזוע הראשוני שהחל את כדור השלק שבסופו של דבר גם הביא לפיטורי מנהלת הלמ"ס לאחרונה. העדכון הנוכחי הוא ל-12 החודשים עד מרץ 2025, כלומר עד שלושה חודשים לתוך ממשל טראמפ, הצביע על מחיקה חסרת תקדים של מעל 900 אלף משרות. סך הכל הנתונים המעודכנים והמדוייקים יותר מעידים על 1.7 מיליון משרות פחות ממה שהוערך בהתחלה, רובם, אגב, מתקופת ממשל ביידן. ייתכן מאד שאילו היו יודעים נתוני האמת פאוול לא היה מפסיק את הורדות הריבית מיד לאחר הבחירות. 

נתונים מתחומים נוספים תומכים אף הם בהורדת ריבית. כך לדוגמה נתוני הייצור שיורדים זה החודש השישי ברציפות. למעשה החלו כבר דיונים בשאלה האם הפד' יוריד את הריבית ב-0.5%. הסיכויים בחוזים העתידיים מטפסים כבר למעל 10% ובשוקי ההימורים (פולימארקט) זה כבר מעל 20%, אך עדיין זה נראה כמו אפשרות פחות סבירה. יחד עם זאת השוק כבר מתמחר 3 הורדות ריבית השנה, והורדה של אחוז שלם בשנה הקרובה.

נתון אחד חשוב עדיין צפוי להתפרסם לפני החלטת הריבית – מדדי המחירים (לצרכן וליצרן, באופן יוצא דופן יתפרסם מדד המחירים ליצרן לפני מדד המחירים לצרכן). נראה שגם עליה קלה מעל הציפיות באינפלציה לא תשנה את מהלך העניינים כרגע. רק הפתעה משמעותית יכולה לשנות את פני הדברים.נתון מזעזע במיוחד עלול לקדם את הדרישה להורדת ריבית של חצי אחוז.

מה עושים כשהשוק יקר? ההמלצה של מנהל קרן הגידור

בשוק האג"ח נראה שכבר החליטו שתהיה הורדת ריבית, ויותר מאחת. תשואות האג"ח יורדות בחדות כמה ימים ברציפות, והבאנצ'מארק – האג"ח ל-10 שנים – מתקרב לרף של 4%. שוק המניות אוהב את ההתפתחות הזו, למרות שהיא גם משקפת את החולשה היחסית בכלכלה, וירידת התשואות מספקת דלק נוסף לעליות. הראה ששום דבר לא עוצר את דהירת השוורים בוול סטריט.  אנחנו נמצאים בגבהים ששוב מתחילים להראות לעיתים לא רציונליים, ושוב שיא שובר שיא. מתחילת השנה ה- SP 500 שבר את שיא כל הזמנים  מעל 20 פעמים, וזאת לאחר שזה קרה מעל 40 פעמים בשנת 2024. גם שנת 2023 הייתה שורית. האם הגיע זמן למכור? אני אף פעם לא מתיימר לדעת את התשובה לשאלה מה יעשה השוק בטווח הקצר, אבל חשוב לציין שבשנים האחרונות האסטרטגיה של "קנה בירידות" עבדה כל פעם מחדש, והאסטרטגיה של "למכור כשהשוק יקר" לא עבדה כמעט אף פעם. יחד עם זאת, כל בועה מתנפחת ומתנפחת עד שהיא מתפוצצת, וזה יכול לקחת כמה שנים. דוגמה להתפוצצות אפשרית ראינו רק באפריל האחרון עם ההודעה על "יום השחרור" ששחררה הרבה משקיעים מהכסף שלהם, אך זו הייתה אפיזודה זמנית מאד כשהשוק חזר לזנק תוך זמן קצר.


הווארד מארקס הוא מנהל קרן הגידור אוקטרי קאפיטל, ואחד המשקיעים המוערכים בוול סטריט. הוא פרסם מאמר למשקיעי קרן הגידור שלו שנקרא "חישוב הערך" בו הוא שוטח את השקפתו בעניין ההבדל בין הערך הפנימי של נכס שנובע מהיכולת שלו לייצר רווחים בהווה ובעתיד, וערך השוק שנובע מהערכת השוק לגבי זה. לא רעיון חדשני במיוחד, והוא מבוסס על הגישה של השקעת ערך שפותחה על ידי בנג'מין גראהם ושוכללה על ידי וורן באפט ואחרים.