מסלול מהיר לחלל: הרפורמה שתשנה את האינטרנט האמריקאי ומי יהיה המרוויח העיקרי?
משרד המסחר האמריקאי שוקל להעביר מיליארדים לטכנולוגיות לווייניות; המרוויח הגדול: אילון מאסק
משרד המסחר האמריקאי בוחן מחדש את התוכנית הלאומית לפריסת אינטרנט מהיר שנוסדה בתקופת הנשיא ביידן. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", השינויים המתוכננים עשויים להטות את הכף לטובת טכנולוגיות חלליות - מהלך שיטיב במיוחד עם חברת SpaceX של אילון מאסק. נוכח תפקידו המשמעותי של מאסק בממשל טראמפ, עולות שאלות מטרידות בנוגע לניגוד עניינים אפשרי. עם זאת, יש הטוענים כי התאמת מדיניות לטכנולוגיות מתקדמות היא צעד הגיוני, במיוחד כאשר הבירוקרטיה הממשלתית ידועה באיטיותה ולא תמיד בוחרת בפתרונות הטכנולוגיים המיטביים.
תוכנית BEAD (Broadband Equity, Access, and Deployment) הושקה במסגרת חוק התשתיות משנת 2021, עם תקציב עתק של יותר מ-40 מיליארד דולר. מטרתה המוצהרת: לסגור את הפער הדיגיטלי ולחבר מיליוני אמריקאים שעדיין חיים ללא גישה לאינטרנט מהיר. למרות השאיפות, התוכנית ספגה ביקורת נוקבת על קצב התקדמותה האיטי. מבקרים טוענים כי הסכום המתוכנן מופרז בהשוואה להישגיה של SpaceX, שגייסה לאורך כל שנות קיומה כ-12 מיליארד דולר בלבד.
עבור סכום זה, הצליחה SpaceX לא רק להפחית דרמטית את עלויות השיגור לחלל באמצעות רקטות רב-פעמיות, אלא גם להקים את רשת הלוויינים Starlink, המספקת כיום שירותי אינטרנט לכ-5 מיליון מנויים ב-114 מדינות ברחבי העולם. הנתונים מעוררים תהיות: מחצית מהתקציב המיועד לתוכנית BEAD היה מספיק תיאורטית לספק לכ-10 מיליון משקי בית אמריקאיים מסופי Starlink חינם ושירות אינטרנט ללא תשלום למשך כמעט שנתיים.
אמנם פתרון לווייני אינו מתאים לכל מצב וסובל ממגבלות דומות לאלו של טלוויזיה לוויינית,
אך הרעיון של סבסוד שירותים מסחריים קיימים אינו חסר תקדים במדיניות הממשלתית האמריקאית, בעיקר בתחום החלל. נאס"א, לדוגמה, שינתה את גישתה בשנים האחרונות, ובמקום לפתח טכנולוגיות באופן עצמאי, היא מתקשרת כיום עם חברות פרטיות לאספקת פתרונות מוכנים במחיר קבוע. גישה
זו חסכה לסוכנות החלל האמריקאית משאבים ניכרים והאיצה את קצב החדשנות הטכנולוגית. ההצלחה של מודל זה ניכרת: עד סוף השבוע הנוכחי, צפויות להיות על פני הירח שלוש נחתות שפותחו ומומנו באופן פרטי - הישג חסר תקדים בתולדות חקר החלל.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עידן טראמפ
SpaceX משתפת פעולה עם נאס"א זה שנים רבות, אך כעת, בעידן טראמפ, כל עסקה חדשה בין הסוכנות הממשלתית לחברה של מאסק תיבחן בזכוכית מגדלת - ובצדק. האתגר: להבטיח כי בסופו של תהליך, הטכנולוגיות היעילות והחסכוניות ביותר יזכו בחוזים במסגרת הליך שקוף והוגן.
השינויים המתוכננים בתוכנית BEAD מציפים את המתח המובנה בין שתי שאיפות ממשלתיות מתחרות: מצד אחד, הרצון לספק שירותים חיוניים לאזרחים במהירות וביעילות, ומצד שני, החובה למנוע מצבים של העדפת מקורבים והטיית משאבים ציבוריים לטובת בעלי עניין פוליטיים.
הדילמה מחריפה כאשר בוחנים את מודל שיתוף הפעולה בין הממשל לסקטור הפרטי. בעוד ששיתוף פעולה שכזה יכול להניב תוצאות מרשימות, כפי שהדגימה נאס"א, הקרבה בין מאסק לממשל טראמפ מחייבת רמה גבוהה במיוחד של שקיפות ופיקוח.
- יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה
- שוקי ההון פותחים את 2026 בעלייה; ומה קורה בחוזים על וול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
היתרונות והחסרונות של תקשורת לוויינית
מומחי תקשורת מצביעים על היתרונות הברורים של פתרונות לוויינים באזורים כפריים ומרוחקים, שם עלות פריסת תשתיות קרקעיות מסורתיות היא גבוהה במיוחד. עם זאת, טכנולוגיית Starlink אינה חפה מחסרונות: הקיבולת מוגבלת, השירות עלול להיפגע בתנאי מזג אוויר קיצוניים, והעלות הכוללת לצרכן לאורך זמן עשויה להיות גבוהה.
סוגיה נוספת שמעורר השינוי המתוכנן היא הפיקוח הרגולטורי על תשתיות תקשורת חלליות. בניגוד לרשתות קרקעיות, הכפופות למערכת רגולציה מפותחת ומבוססת, הפיקוח על שירותי אינטרנט מבוססי לוויין נמצא עדיין בחיתוליו, מה שמעלה חששות בתחומי אבטחת מידע, פרטיות ושליטה בתשתיות קריטיות.
השאלה המרכזית שמרחפת מעל לכל הדיון היא כיצד להבטיח שחדשנות טכנולוגית ויעילות כלכלית לא יבואו על חשבון ערכים דמוקרטיים בסיסיים כמו שוויון הזדמנויות, תחרות הוגנת ושקיפות. בעולם שבו הגבולות בין הון לשלטון הופכים מטושטשים יותר, שאלה זו הופכת קריטית במיוחד.
- 3.החיים 05/03/2025 20:07הגב לתגובה זואותו מאסקשהיה הנהנה הגדול ביותר מסבסוד ממשלתיטוען שצריך לקצץ בכל תקציבי הממשלחוץ מתקציב הסבסוד לחברות שלוכזהו מאסקמפיץ שקרים ורוכב על סבסוד ממשלתי
- כן כן ןגם המכוניות וחלליות שהוא בנה לא שוות כלום רק מסבסוד ממשלתי הוא עושה את הכסף (ל"ת)חרבונה 05/03/2025 21:55הגב לתגובה זו
- 2.ירקן 05/03/2025 19:28הגב לתגובה זוהכל קומבינות משמאל ומימין אנשים גנבים שקרים מזהמים רעילים גונבים את כולם איזה גועל נפש הלכתי להקיא
- 1.לרון 05/03/2025 19:06הגב לתגובה זוארהב ישראל לכיוון דיקטטורירוסיה לכיוון פסאודו דמוקרטי!
שנת 2026אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026
לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית
בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.
המשך עליות מתון ומדורג
מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד,
אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- מה למדנו השבוע: בתי השקעות הן אופציה על שוק המניות; תשואה של מאות אחוזים בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.
ביל אקמן (רשתות)יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה
יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.
המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.
יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה.
- אקסלנס טרייד משיקה סימולטור מס: לפני הפעולה רואים ניכוי צפוי ומגן מס
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.
.jpg)