אילון מאסק ספייסX
אילון מאסק ספייסX

מסלול מהיר לחלל: הרפורמה שתשנה את האינטרנט האמריקאי ומי יהיה המרוויח העיקרי?

משרד המסחר האמריקאי שוקל להעביר מיליארדים לטכנולוגיות לווייניות; המרוויח הגדול: אילון מאסק

אדיר בן עמי | (4)

משרד המסחר האמריקאי בוחן מחדש את התוכנית הלאומית לפריסת אינטרנט מהיר שנוסדה בתקופת הנשיא ביידן. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", השינויים המתוכננים עשויים להטות את הכף לטובת טכנולוגיות חלליות - מהלך שיטיב במיוחד עם חברת SpaceX של אילון מאסק. נוכח תפקידו המשמעותי של מאסק בממשל טראמפ, עולות שאלות מטרידות בנוגע לניגוד עניינים אפשרי. עם זאת, יש הטוענים כי התאמת מדיניות לטכנולוגיות מתקדמות היא צעד הגיוני, במיוחד כאשר הבירוקרטיה הממשלתית ידועה באיטיותה ולא תמיד בוחרת בפתרונות הטכנולוגיים המיטביים.


תוכנית BEAD (Broadband Equity, Access, and Deployment) הושקה במסגרת חוק התשתיות משנת 2021, עם תקציב עתק של יותר מ-40 מיליארד דולר. מטרתה המוצהרת: לסגור את הפער הדיגיטלי ולחבר מיליוני אמריקאים שעדיין חיים ללא גישה לאינטרנט מהיר. למרות השאיפות, התוכנית ספגה ביקורת נוקבת על קצב התקדמותה האיטי. מבקרים טוענים כי הסכום המתוכנן מופרז בהשוואה להישגיה של SpaceX, שגייסה לאורך כל שנות קיומה כ-12 מיליארד דולר בלבד.


עבור סכום זה, הצליחה SpaceX לא רק להפחית דרמטית את עלויות השיגור לחלל באמצעות רקטות רב-פעמיות, אלא גם להקים את רשת הלוויינים Starlink, המספקת כיום שירותי אינטרנט לכ-5 מיליון מנויים ב-114 מדינות ברחבי העולם. הנתונים מעוררים תהיות: מחצית מהתקציב המיועד לתוכנית BEAD היה מספיק תיאורטית לספק לכ-10 מיליון משקי בית אמריקאיים מסופי Starlink חינם ושירות אינטרנט ללא תשלום למשך כמעט שנתיים.


אמנם פתרון לווייני אינו מתאים לכל מצב וסובל ממגבלות דומות לאלו של טלוויזיה לוויינית, אך הרעיון של סבסוד שירותים מסחריים קיימים אינו חסר תקדים במדיניות הממשלתית האמריקאית, בעיקר בתחום החלל. נאס"א, לדוגמה, שינתה את גישתה בשנים האחרונות, ובמקום לפתח טכנולוגיות באופן עצמאי, היא מתקשרת כיום עם חברות פרטיות לאספקת פתרונות מוכנים במחיר קבוע. גישה זו חסכה לסוכנות החלל האמריקאית משאבים ניכרים והאיצה את קצב החדשנות הטכנולוגית. ההצלחה של מודל זה ניכרת: עד סוף השבוע הנוכחי, צפויות להיות על פני הירח שלוש נחתות שפותחו ומומנו באופן פרטי - הישג חסר תקדים בתולדות חקר החלל.



עידן טראמפ


SpaceX משתפת פעולה עם נאס"א זה שנים רבות, אך כעת, בעידן טראמפ, כל עסקה חדשה בין הסוכנות הממשלתית לחברה של מאסק תיבחן בזכוכית מגדלת - ובצדק. האתגר: להבטיח כי בסופו של תהליך, הטכנולוגיות היעילות והחסכוניות ביותר יזכו בחוזים במסגרת הליך שקוף והוגן.


השינויים המתוכננים בתוכנית BEAD מציפים את המתח המובנה בין שתי שאיפות ממשלתיות מתחרות: מצד אחד, הרצון לספק שירותים חיוניים לאזרחים במהירות וביעילות, ומצד שני, החובה למנוע מצבים של העדפת מקורבים והטיית משאבים ציבוריים לטובת בעלי עניין פוליטיים.


הדילמה מחריפה כאשר בוחנים את מודל שיתוף הפעולה בין הממשל לסקטור הפרטי. בעוד ששיתוף פעולה שכזה יכול להניב תוצאות מרשימות, כפי שהדגימה נאס"א, הקרבה בין מאסק לממשל טראמפ מחייבת רמה גבוהה במיוחד של שקיפות ופיקוח.

קיראו עוד ב"גלובל"


היתרונות והחסרונות של תקשורת לוויינית

מומחי תקשורת מצביעים על היתרונות הברורים של פתרונות לוויינים באזורים כפריים ומרוחקים, שם עלות פריסת תשתיות קרקעיות מסורתיות היא גבוהה במיוחד. עם זאת, טכנולוגיית Starlink אינה חפה מחסרונות: הקיבולת מוגבלת, השירות עלול להיפגע בתנאי מזג אוויר קיצוניים, והעלות הכוללת לצרכן לאורך זמן עשויה להיות גבוהה.


סוגיה נוספת שמעורר השינוי המתוכנן היא הפיקוח הרגולטורי על תשתיות תקשורת חלליות. בניגוד לרשתות קרקעיות, הכפופות למערכת רגולציה מפותחת ומבוססת, הפיקוח על שירותי אינטרנט מבוססי לוויין נמצא עדיין בחיתוליו, מה שמעלה חששות בתחומי אבטחת מידע, פרטיות ושליטה בתשתיות קריטיות.


השאלה המרכזית שמרחפת מעל לכל הדיון היא כיצד להבטיח שחדשנות טכנולוגית ויעילות כלכלית לא יבואו על חשבון ערכים דמוקרטיים בסיסיים כמו שוויון הזדמנויות, תחרות הוגנת ושקיפות. בעולם שבו הגבולות בין הון לשלטון הופכים מטושטשים יותר, שאלה זו הופכת קריטית במיוחד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    החיים 05/03/2025 20:07
    הגב לתגובה זו
    אותו מאסקשהיה הנהנה הגדול ביותר מסבסוד ממשלתיטוען שצריך לקצץ בכל תקציבי הממשלחוץ מתקציב הסבסוד לחברות שלוכזהו מאסקמפיץ שקרים ורוכב על סבסוד ממשלתי
  • כן כן ןגם המכוניות וחלליות שהוא בנה לא שוות כלום רק מסבסוד ממשלתי הוא עושה את הכסף (ל"ת)
    חרבונה 05/03/2025 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ירקן 05/03/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    הכל קומבינות משמאל ומימין אנשים גנבים שקרים מזהמים רעילים גונבים את כולם איזה גועל נפש הלכתי להקיא
  • 1.
    לרון 05/03/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
    ארהב ישראל לכיוון דיקטטורירוסיה לכיוון פסאודו דמוקרטי!
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.