טראמפ
צילום: Pixbay

בית המשפט הקפיא את תוכנית הפרישה מרצון של עובדי הממשל האמריקאי

ממשל טראמפ נכשל להשיג את היעד של 10% התפטרויות; רק 40,000 עובדים (2%) הסכימו לתוכנית שמציעה משכורת מלאה עד ספטמבר; איגודי העובדים דורשים הארכה של 60 יום ומעלים ספקות לגבי חוקיות המהלך

אדיר בן עמי |


שופט פדרלי בבוסטון הורה לממשל האמריקאי להשעות את המועד האחרון של ה-6 בפברואר להצעת ההתפטרות המדורגת לעובדי הממשל הפדרלי. השופט המחוזי ג'ורג' א' אוטול ג'וניור הנחה את משרד ניהול כוח האדם להודיע לעובדים על הקפאת המועד עד לדיון נוסף שיתקיים ביום שני. השופט הדגיש כי מדובר בהקפאה זמנית בלבד, וציין בדיון שהתקיים ביום חמישי אחר הצהריים כי בשלב זה אין בכוונתו להעריך את טענות הנתבעים לגופן.


ההחלטה מהווה מכה לממשל טראמפ, שביקש להשיג התחייבויות מכ-10% מכוח העבודה האזרחי הפדרלי להתפטר עד סוף יום חמישי. לפי דברי מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קרוליין לוויט, פחות מ-2% מהעובדים, או כ-40,000 איש, קיבלו את ההצעה.


התנגדות חריפה מצד איגודי העובדים והמחוקקים ככל הנראה הפחיתה את ההיענות למה שנראה תחילה כיציאה נוחה עבור אלה המעוניינים לעזוב. הממשל הציע לשלם לעובדים עד ה-30 בספטמבר בתמורה להתפטרותם, כאשר הם לא יידרשו לעבוד אחרי ה-28 בפברואר, אך יקבלו משכורת מלאה והטבות למשך שבעה חודשים נוספים.


ההחלטה ניתנה בתגובה לתביעה שהוגשה ביום שלישי בבית המשפט המחוזי בבוסטון על ידי קבוצת איגודי עובדים המייצגים עובדים פדרליים. הם טוענים כי הנחיית "הפיצול בדרך" שנשלחה על
ידי משרד ניהול כוח האדם בשבוע שעבר היא שרירותית, גחמנית ובלתי חוקית.


האיגודים מבקשים "הצדקה הולמת" להנחיה יחד עם הארכה של 60 ימים. לטענתם, ההנחיה מפרה את חוק ההליך המנהלי וחורגת מהסמכות החוקית תחת החוק. התביעה משקפת ספקות שהביעו עובדים וחלק מהמחוקקים הדמוקרטים לגבי יכולת הממשל לעמוד בהצעתו. השאלות כוללות כיצד ניתן להבטיח לעובדים את תשלום משכורתם כאשר הכספים טרם הוקצו. שאלה נוספת שעולה היא האם העובדים יכולים לקבל הצעות עבודה אחרות בזמן שהם עדיין מקבלים משכורת מהממשל, ומה הסעד העומד לרשותם אם הממשל לא יעמוד בחלקו בעסקה.


עם זאת, המשרד פרסם תזכיר ביום שלישי שבו נכתב כי כל הסכמי הפרישה בין סוכנויות פדרליות לעובדיהן מחייבים מבחינה משפטית ואינם דורשים אישור של הקונגרס. היוזמה של ממשל טראמפ לצמצום כוח העבודה הפדרלי באמצעות תוכנית הפרישה מרצון נתקלה בביקורת נרחבת מצד המחוקקים הדמוקרטים, שטוענים כי המהלך עלול לפגוע בתפקוד הממשל ובשירותים לאזרח.


החלטת בית המשפט מהווה ניצחון זמני לאיגודי העובדים ומאפשרת לעובדים זמן נוסף לשקול את צעדיהם, בעוד שהממשל יידרש להגן על חוקיות התוכנית בדיון שיתקיים בתחילת השבוע הבא.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.