טראמפ
צילום: Pixbay

בית המשפט הקפיא את תוכנית הפרישה מרצון של עובדי הממשל האמריקאי

ממשל טראמפ נכשל להשיג את היעד של 10% התפטרויות; רק 40,000 עובדים (2%) הסכימו לתוכנית שמציעה משכורת מלאה עד ספטמבר; איגודי העובדים דורשים הארכה של 60 יום ומעלים ספקות לגבי חוקיות המהלך

אדיר בן עמי |


שופט פדרלי בבוסטון הורה לממשל האמריקאי להשעות את המועד האחרון של ה-6 בפברואר להצעת ההתפטרות המדורגת לעובדי הממשל הפדרלי. השופט המחוזי ג'ורג' א' אוטול ג'וניור הנחה את משרד ניהול כוח האדם להודיע לעובדים על הקפאת המועד עד לדיון נוסף שיתקיים ביום שני. השופט הדגיש כי מדובר בהקפאה זמנית בלבד, וציין בדיון שהתקיים ביום חמישי אחר הצהריים כי בשלב זה אין בכוונתו להעריך את טענות הנתבעים לגופן.


ההחלטה מהווה מכה לממשל טראמפ, שביקש להשיג התחייבויות מכ-10% מכוח העבודה האזרחי הפדרלי להתפטר עד סוף יום חמישי. לפי דברי מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קרוליין לוויט, פחות מ-2% מהעובדים, או כ-40,000 איש, קיבלו את ההצעה.


התנגדות חריפה מצד איגודי העובדים והמחוקקים ככל הנראה הפחיתה את ההיענות למה שנראה תחילה כיציאה נוחה עבור אלה המעוניינים לעזוב. הממשל הציע לשלם לעובדים עד ה-30 בספטמבר בתמורה להתפטרותם, כאשר הם לא יידרשו לעבוד אחרי ה-28 בפברואר, אך יקבלו משכורת מלאה והטבות למשך שבעה חודשים נוספים.


ההחלטה ניתנה בתגובה לתביעה שהוגשה ביום שלישי בבית המשפט המחוזי בבוסטון על ידי קבוצת איגודי עובדים המייצגים עובדים פדרליים. הם טוענים כי הנחיית "הפיצול בדרך" שנשלחה על
ידי משרד ניהול כוח האדם בשבוע שעבר היא שרירותית, גחמנית ובלתי חוקית.


האיגודים מבקשים "הצדקה הולמת" להנחיה יחד עם הארכה של 60 ימים. לטענתם, ההנחיה מפרה את חוק ההליך המנהלי וחורגת מהסמכות החוקית תחת החוק. התביעה משקפת ספקות שהביעו עובדים וחלק מהמחוקקים הדמוקרטים לגבי יכולת הממשל לעמוד בהצעתו. השאלות כוללות כיצד ניתן להבטיח לעובדים את תשלום משכורתם כאשר הכספים טרם הוקצו. שאלה נוספת שעולה היא האם העובדים יכולים לקבל הצעות עבודה אחרות בזמן שהם עדיין מקבלים משכורת מהממשל, ומה הסעד העומד לרשותם אם הממשל לא יעמוד בחלקו בעסקה.


עם זאת, המשרד פרסם תזכיר ביום שלישי שבו נכתב כי כל הסכמי הפרישה בין סוכנויות פדרליות לעובדיהן מחייבים מבחינה משפטית ואינם דורשים אישור של הקונגרס. היוזמה של ממשל טראמפ לצמצום כוח העבודה הפדרלי באמצעות תוכנית הפרישה מרצון נתקלה בביקורת נרחבת מצד המחוקקים הדמוקרטים, שטוענים כי המהלך עלול לפגוע בתפקוד הממשל ובשירותים לאזרח.


החלטת בית המשפט מהווה ניצחון זמני לאיגודי העובדים ומאפשרת לעובדים זמן נוסף לשקול את צעדיהם, בעוד שהממשל יידרש להגן על חוקיות התוכנית בדיון שיתקיים בתחילת השבוע הבא.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.