בינה מלאכותית
צילום: טוויטר
מהפכת ה-AI

המרוץ לשבב המושלם: מי תשלוט בעידן ה-AI?

מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום, אך מלבד אנבידיה שהפכה לשם נרדף לטכנולוגיה שמבקשת לשנות את העולם, ישנם לא מעט חברות שעשוית להנות ממנה; מי החברות שעומדות בצומת המרכזי ואילו תחומים עשויים להיות אטרקטיביים?

קוסטה פיגלין | (3)

בנובמבר 2022 השיקה חברה אנונימית יחסית באותה עת בשם Open AI, צ'טבוט חדש ומתקדם בשם ChatGPT. מהר מאוד התבהר שלא מדובר בעוד מוצר רנדומלי אלא בפריצת דרך אמיתית וברגע שסימן את תחילתה של מהפכת ה-AI.


בוועידת ההשקעות של ביזפורטל יתארחו מומחי השקעות שידברו בין היתר על הבינה המלאכותית, על הסקטורי והמניות שצפוים ליהנות מהבינה המלאכותית - לפרטים והרשמה.


כשלושה חודשים לאחר אותו אירוע, פרסמה חברת השבבים אנבידיה NVIDIA Corp. את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2022. התוצאות היו גבוהות משמעותית מציפיות השוק וסימנו את שריקת הפתיחה למרוץ חימוש בשבבים מתקדמים וכוח מחשוב של חברות הטכנולוגיה וספקיות תשתית הענן הגדולות. מאז אותו דו"ח לפני קצת פחות משנתיים ועד היום, עלתה מניית אנבידיה בכ-620%. מה שמדהים לא פחות הוא שבמהלך אותה תקופה המכירות צמחו כמעט פי 5 והרווח למניה צמח ללמעלה מפי 10. כאמור, אנבידיה היא ללא ספק אחת המרוויחות הבולטות ביותר מהמרוץ ל-AI אך ככל שהתחום מתפתח ומתבגר יש חברות וסקטורים נוספים שצפויים להרוויח מהמגמה.


תחום נוסף שצובר תאוצה ומושך תשומת לב רבה של משקיעים לאחרונה הוא שבבי ASIC, ראשי תיבות של Application Specific Integrated Circuit או בתרגום לעברית מעגל משולב תלוי יישום. מדובר בשבבים מותאמים אישית שמפתחות חברות הטכנולוגיה הגדולות ונועדו למלא צורך ספציפי ייעודי בתהליכי העבודה שלהן. השימוש בשבב מייצור עצמי במקום במוצר מדף מוזיל את העליות, מוריד את התלות שלהן באנבידיה  ולעיתים אף עוזר להן לשפר ביצועים מכיוון שהוא מותאם באופן ייעודיי לצרכים הספציפיים של המערכת. החיסרון בסוג זה של שבבים הוא זמן פיתוח ארוך ויקר יחסית ורמת גמישות נמוכה מבחינת היכולת להשתמש בהם לצרכים אחרים מהייעוד המקורי במקרה הצורך.


שתי חברות שנהנות מהמגמה הזאת הן מארוול Marvell Technology Group Ltd. -5.6%  וברדקום Broadcom -11.43%  שעוסקות בתכנון השבבים עבור חברות הענן. לגוגל יש שיתוף פעולה ארוך טווח עם ברדקום בשבבי ה-TPU שלה ואילו אמזון הודיעה לאחרונה על חוזה רב שנתי עם מארוול לפיתוח שבבים ייעודיים ל-AWS. כמו כן גם מיקרוסופט, אפל ומטא כמו גם חברות ענק אחרות פועלות לתכנון וייצור שבבים עצמאיים וסביר שישתפו פעולה עם אחת משתי החברות בתהליך.


קוסטה פייגלין. קרדיט - מגדל


חברה נוספת שנהנית ממהפכת ה-AI היא חברת TSMC הטאיוואנית, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שמפעילה מפעלי ייצור בהם מיוצרים השבבים המתקדמים ביותר. בין לקוחותיה נמנות אינטל, אנבידיה, קוואלקום, אפל ו-AMD. במקביל לביקוש הגבוה לשבבים מתקדמים עקב מהפכת ה-AI שמטיב עם עסקיה,  החברה נהנית גם מבעיות ניהוליות וחולשה אצל המתחרה העיקרית שלה, חברת סמסונג הקוריאנית וכמו כן משינוי אסטרטגי של אינטל שיוצאת מתחום היציקה ואף מעבירה חלק מהייצור העצמי שלה למפעלי TSMC. המגמות הללו בדינמיקה התחרותית הביאו בשנתיים האחרונות את TSMC למעמד סמי מונופוליסטי בתחום הייצור המתקדם.

קיראו עוד ב"גלובל"


חברות נוספות שצפויות להנות מה-AI ככל שהתעשייה מתפתחת הן חברות התוכנה הגדולות שמשיקות אפליקציות ושירותים שמבוססים על יכולות AI ויכולים ליעל תהליכי עבודה עבור לקוחותיהן ולחסוך בעלויות כוח אדם. דוגמא לחברה כזאת היא CRM Salesforce.com -0.05%    שהשיקה לאחרונה מוצר בשם Agentforce שמאפשר ללקוחות שלה (לדוגמא ספקי תקשורת) להגדיר באופן מותאם אישית את הסדר הפעולות הנדרש בעת פניית לקוח למרכז שירות, הסוכן הווירטואלי יודע לטפל באופן מלא במגוון רחב של תרחישים בצורה עצמאית וללא מגע אדם. הסוכן גם יכול לתמוך בזמן אמת בשירות הלקוחות האנושי, בסוכני מכירות ועוד וליעל את פעילותם.


בנוסף לאמור, חברות נוספות שיהנו בעתיד מהטעמת יכולות AI בפעילותן הן חברות שפועלות בתעשיות מסורתיות עתירות כוח אדם שה- AI יכול לחליף או לצמצם ובכך לעזור להן לשפר את הפרודוקטיביות ושולי הרווח שלהן. תהליכים אלו ככל הנראה יהיו הדרגתיים יותר וייקחו קצת יותר זמן אבל ללא ספק לשם נושבת הרוח.


הכותב הוא מנהל השקעות בדסק מניות חו"ל, מגדל ביטוח ופיננסים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מיקרוסופט בהרצליה 20/01/2025 12:01
    הגב לתגובה זו
    אבל מקצועי ומונגש טוב
  • 1.
    שחר 19/01/2025 15:30
    הגב לתגובה זו
    ASIC זה לא תחום נוסף. כי שבבי AI הם גם ASIC
  • זה אתה (ל"ת)
    כרמי 20/01/2025 12:01
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.