התפוצצה פרשת ריגול תעשייתי: בכירים בטלקום נעצרו

לפי החשדות עשרות חברות עסקיות במשק קבלו ממשרדי חקירות מידע על החברות המתחרות בהן. בין הקורבנות: HOT, אורנג', שטראוס-עלית, ואחרות
חזי שטרנליכט |

בית משפט השלום בתל אביב התיר בשעה האחרונה לפרסם פרטים על פרשת ריגול עסקי מהחמורות בתולדות המדינה. שמותיהן של חברות עסקיות רבות קשורים בפרשה, חלקן נפגעו לכאורה, ובכירים של אחרות נלקחו לחקירה. בוצעו מעצרים מרובים, כאשר החשד הוא כי בוצע ריגול עסקי מקיף בחברות ועסקים על ידי תוכנת ריגול מסוג "סוס טרויאני".

לפי החשדות העולים מהחקירה, הוצע לכאורה לחברות עסקיות רבות במשק, על ידי משרדי החקירות מידע על החברות המתחרות בהן. חלק מהחברות ששמן משורבב לפרשה נסחרות גם בבורסה בתל אביב. המידע הושג לכאורה באמצעים לא חוקיים בין היתר על ידי השתלת תוכנות ריגול (רוגלה) הידועות בכינוי "סוסים טרויאנים". אותן תוכנות אוספות מידע מהמחשב בהליך סמוי ומשגרות אותו.

עשרות בכירים נעצרו בחברות מובילות במשק. ביניהן חברות כגון וולוו, פלאפון ו-YES. המשטרה נמצאת בתחילת התהליך והיא מבצעת מעצרים מרובים של בכירים בחברות עסקיות מובילות. בין הקורבנות לכאורה התפרסמו שמותיהן של החברות הוט (מניית מת"ב יורדת ב-2.09%), אורנג' (מניית פרטנר מאבדת 0.5%), שטראוס-עלית (מנייתה עברה להסחר בעליה של 0.2%), משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, ראובני פרידן, משרדי יחסי הציבור רן רהב, מי עדן, שקם אלקטריק, אייס קנה ובנה, יש גם חשד לריגול בעיתון "גלובס", ועוד.

הזוג אפרתי המתגורר בלונדון שנעצר בסוף השבוע, ונדרש להסגרה על ידי מדינת ישראל בסוף השבוע, חשוד לכאורה כי סיפק את אותה תוכנת הסוס הטרויאני. את החשד הראשוני חשף לא אחר מאשר הסופר אמנון ז'קונט, מומחה ספרי המתח, שמצא כי חלקים מהרומן החדש שלו פורסמו במקומות שונים באינטרנט טרם הפיכתו לציבורי. לפי החשדות הסופר המפורסם הוביל את החוקרים לתוכנה של בני הזוג אפרתי, ואז נחשפה כל התעשייה הישראלית במערומיה. איש ההיי טק מיכאל אפרתי (41) הוא בין החשודים כמפיצי אותה תוכנת ריגול. הוא הגרוש של הבת של ורדה רזיאל ז'קונט.

רהב: מצידי, שהפושעים יובאו לגרדום

גם משרדו של היחצ"ן רני רהב, נפגעו לכאורה מריגול בפרשה החמורה. רני רהב הגיב ואמר: "משטרת ישראל הודיעה לי כי פושעים ישראליים הפעילו סוס טרויאני נגד עשרות חברות במדינת ישראל. וביניהן גם כנגד החברה שאני עומד בראשה. למזלי החומרים הסודיים של החברה נשמרו תמיד מחוץ למחשבים. אנו תקווה שהחוק ישים ידו על הפושעים. אם הדבר היה תלוי בי האשמים היו מובאים אל הגרדום."

דובר פרטנר הגיב ומסר היום: אנו המומים מהממצאים המתפרסמים. אנו בטוחים כי משטרת ישראל עושה כל מאמץ כדי לגלות את הגורמים שפעלו להשגת המידע ולרדת לחקר האמת.

דוברת חברת פלאפון מסרה כי, לחברת פלאפון ולעובדיה אין כל קשר להשגת מידע בדרכים בלתי חוקיות. החברה ועובדיה הופתעו מן הפרסומים האחרונים והם ישתפו פעולה עם המשטרה לבירור העובדות בפרשה זו.

דובר קבוצת שטראוס-עלית מסר בתגובה: ביום חמישי נודע לנו לראשונה ממשטרת ישראל על הנושא. ביום שישי בבוקר הציגה לנו משטרת ישראל במשרדינו, חומרים ועובדות מתוך החומרים שנאספו.אנחנו לומדים את המשמעויות מבחינתנו, ככל האפשר.

אנחנו מברכים את משטרת ישראל על גילוי הפרשה. כמו כן, בשלב זה הדברים מדברים בשם עצמם ואנחנו מבקשים שלא להגיב מעבר לכך.

נראה כי מערכת המאי"ה להודעות הבורסה לא עמדה בעומס, גם של הדוחות וגם של הודעות החברות היום והיא לא מגיבה בשעה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.