התפוצצה פרשת ריגול תעשייתי: בכירים בטלקום נעצרו
בית משפט השלום בתל אביב התיר בשעה האחרונה לפרסם פרטים על פרשת ריגול עסקי מהחמורות בתולדות המדינה. שמותיהן של חברות עסקיות רבות קשורים בפרשה, חלקן נפגעו לכאורה, ובכירים של אחרות נלקחו לחקירה. בוצעו מעצרים מרובים, כאשר החשד הוא כי בוצע ריגול עסקי מקיף בחברות ועסקים על ידי תוכנת ריגול מסוג "סוס טרויאני".
לפי החשדות העולים מהחקירה, הוצע לכאורה לחברות עסקיות רבות במשק, על ידי משרדי החקירות מידע על החברות המתחרות בהן. חלק מהחברות ששמן משורבב לפרשה נסחרות גם בבורסה בתל אביב. המידע הושג לכאורה באמצעים לא חוקיים בין היתר על ידי השתלת תוכנות ריגול (רוגלה) הידועות בכינוי "סוסים טרויאנים". אותן תוכנות אוספות מידע מהמחשב בהליך סמוי ומשגרות אותו.
עשרות בכירים נעצרו בחברות מובילות במשק. ביניהן חברות כגון וולוו, פלאפון ו-YES. המשטרה נמצאת בתחילת התהליך והיא מבצעת מעצרים מרובים של בכירים בחברות עסקיות מובילות. בין הקורבנות לכאורה התפרסמו שמותיהן של החברות הוט (מניית מת"ב יורדת ב-2.09%), אורנג' (מניית פרטנר מאבדת 0.5%), שטראוס-עלית (מנייתה עברה להסחר בעליה של 0.2%), משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, ראובני פרידן, משרדי יחסי הציבור רן רהב, מי עדן, שקם אלקטריק, אייס קנה ובנה, יש גם חשד לריגול בעיתון "גלובס", ועוד.
הזוג אפרתי המתגורר בלונדון שנעצר בסוף השבוע, ונדרש להסגרה על ידי מדינת ישראל בסוף השבוע, חשוד לכאורה כי סיפק את אותה תוכנת הסוס הטרויאני. את החשד הראשוני חשף לא אחר מאשר הסופר אמנון ז'קונט, מומחה ספרי המתח, שמצא כי חלקים מהרומן החדש שלו פורסמו במקומות שונים באינטרנט טרם הפיכתו לציבורי. לפי החשדות הסופר המפורסם הוביל את החוקרים לתוכנה של בני הזוג אפרתי, ואז נחשפה כל התעשייה הישראלית במערומיה. איש ההיי טק מיכאל אפרתי (41) הוא בין החשודים כמפיצי אותה תוכנת ריגול. הוא הגרוש של הבת של ורדה רזיאל ז'קונט.
רהב: מצידי, שהפושעים יובאו לגרדום
גם משרדו של היחצ"ן רני רהב, נפגעו לכאורה מריגול בפרשה החמורה. רני רהב הגיב ואמר: "משטרת ישראל הודיעה לי כי פושעים ישראליים הפעילו סוס טרויאני נגד עשרות חברות במדינת ישראל. וביניהן גם כנגד החברה שאני עומד בראשה. למזלי החומרים הסודיים של החברה נשמרו תמיד מחוץ למחשבים. אנו תקווה שהחוק ישים ידו על הפושעים. אם הדבר היה תלוי בי האשמים היו מובאים אל הגרדום."
דובר פרטנר הגיב ומסר היום: אנו המומים מהממצאים המתפרסמים. אנו בטוחים כי משטרת ישראל עושה כל מאמץ כדי לגלות את הגורמים שפעלו להשגת המידע ולרדת לחקר האמת.
דוברת חברת פלאפון מסרה כי, לחברת פלאפון ולעובדיה אין כל קשר להשגת מידע בדרכים בלתי חוקיות. החברה ועובדיה הופתעו מן הפרסומים האחרונים והם ישתפו פעולה עם המשטרה לבירור העובדות בפרשה זו.
דובר קבוצת שטראוס-עלית מסר בתגובה: ביום חמישי נודע לנו לראשונה ממשטרת ישראל על הנושא. ביום שישי בבוקר הציגה לנו משטרת ישראל במשרדינו, חומרים ועובדות מתוך החומרים שנאספו.אנחנו לומדים את המשמעויות מבחינתנו, ככל האפשר.
אנחנו מברכים את משטרת ישראל על גילוי הפרשה. כמו כן, בשלב זה הדברים מדברים בשם עצמם ואנחנו מבקשים שלא להגיב מעבר לכך.
נראה כי מערכת המאי"ה להודעות הבורסה לא עמדה בעומס, גם של הדוחות וגם של הודעות החברות היום והיא לא מגיבה בשעה האחרונה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
