התפוצצה פרשת ריגול תעשייתי: בכירים בטלקום נעצרו

לפי החשדות עשרות חברות עסקיות במשק קבלו ממשרדי חקירות מידע על החברות המתחרות בהן. בין הקורבנות: HOT, אורנג', שטראוס-עלית, ואחרות
חזי שטרנליכט |

בית משפט השלום בתל אביב התיר בשעה האחרונה לפרסם פרטים על פרשת ריגול עסקי מהחמורות בתולדות המדינה. שמותיהן של חברות עסקיות רבות קשורים בפרשה, חלקן נפגעו לכאורה, ובכירים של אחרות נלקחו לחקירה. בוצעו מעצרים מרובים, כאשר החשד הוא כי בוצע ריגול עסקי מקיף בחברות ועסקים על ידי תוכנת ריגול מסוג "סוס טרויאני".

לפי החשדות העולים מהחקירה, הוצע לכאורה לחברות עסקיות רבות במשק, על ידי משרדי החקירות מידע על החברות המתחרות בהן. חלק מהחברות ששמן משורבב לפרשה נסחרות גם בבורסה בתל אביב. המידע הושג לכאורה באמצעים לא חוקיים בין היתר על ידי השתלת תוכנות ריגול (רוגלה) הידועות בכינוי "סוסים טרויאנים". אותן תוכנות אוספות מידע מהמחשב בהליך סמוי ומשגרות אותו.

עשרות בכירים נעצרו בחברות מובילות במשק. ביניהן חברות כגון וולוו, פלאפון ו-YES. המשטרה נמצאת בתחילת התהליך והיא מבצעת מעצרים מרובים של בכירים בחברות עסקיות מובילות. בין הקורבנות לכאורה התפרסמו שמותיהן של החברות הוט (מניית מת"ב יורדת ב-2.09%), אורנג' (מניית פרטנר מאבדת 0.5%), שטראוס-עלית (מנייתה עברה להסחר בעליה של 0.2%), משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, ראובני פרידן, משרדי יחסי הציבור רן רהב, מי עדן, שקם אלקטריק, אייס קנה ובנה, יש גם חשד לריגול בעיתון "גלובס", ועוד.

הזוג אפרתי המתגורר בלונדון שנעצר בסוף השבוע, ונדרש להסגרה על ידי מדינת ישראל בסוף השבוע, חשוד לכאורה כי סיפק את אותה תוכנת הסוס הטרויאני. את החשד הראשוני חשף לא אחר מאשר הסופר אמנון ז'קונט, מומחה ספרי המתח, שמצא כי חלקים מהרומן החדש שלו פורסמו במקומות שונים באינטרנט טרם הפיכתו לציבורי. לפי החשדות הסופר המפורסם הוביל את החוקרים לתוכנה של בני הזוג אפרתי, ואז נחשפה כל התעשייה הישראלית במערומיה. איש ההיי טק מיכאל אפרתי (41) הוא בין החשודים כמפיצי אותה תוכנת ריגול. הוא הגרוש של הבת של ורדה רזיאל ז'קונט.

רהב: מצידי, שהפושעים יובאו לגרדום

גם משרדו של היחצ"ן רני רהב, נפגעו לכאורה מריגול בפרשה החמורה. רני רהב הגיב ואמר: "משטרת ישראל הודיעה לי כי פושעים ישראליים הפעילו סוס טרויאני נגד עשרות חברות במדינת ישראל. וביניהן גם כנגד החברה שאני עומד בראשה. למזלי החומרים הסודיים של החברה נשמרו תמיד מחוץ למחשבים. אנו תקווה שהחוק ישים ידו על הפושעים. אם הדבר היה תלוי בי האשמים היו מובאים אל הגרדום."

דובר פרטנר הגיב ומסר היום: אנו המומים מהממצאים המתפרסמים. אנו בטוחים כי משטרת ישראל עושה כל מאמץ כדי לגלות את הגורמים שפעלו להשגת המידע ולרדת לחקר האמת.

דוברת חברת פלאפון מסרה כי, לחברת פלאפון ולעובדיה אין כל קשר להשגת מידע בדרכים בלתי חוקיות. החברה ועובדיה הופתעו מן הפרסומים האחרונים והם ישתפו פעולה עם המשטרה לבירור העובדות בפרשה זו.

דובר קבוצת שטראוס-עלית מסר בתגובה: ביום חמישי נודע לנו לראשונה ממשטרת ישראל על הנושא. ביום שישי בבוקר הציגה לנו משטרת ישראל במשרדינו, חומרים ועובדות מתוך החומרים שנאספו.אנחנו לומדים את המשמעויות מבחינתנו, ככל האפשר.

אנחנו מברכים את משטרת ישראל על גילוי הפרשה. כמו כן, בשלב זה הדברים מדברים בשם עצמם ואנחנו מבקשים שלא להגיב מעבר לכך.

נראה כי מערכת המאי"ה להודעות הבורסה לא עמדה בעומס, גם של הדוחות וגם של הודעות החברות היום והיא לא מגיבה בשעה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.