התפוצצה פרשת ריגול תעשייתי: בכירים בטלקום נעצרו
בית משפט השלום בתל אביב התיר בשעה האחרונה לפרסם פרטים על פרשת ריגול עסקי מהחמורות בתולדות המדינה. שמותיהן של חברות עסקיות רבות קשורים בפרשה, חלקן נפגעו לכאורה, ובכירים של אחרות נלקחו לחקירה. בוצעו מעצרים מרובים, כאשר החשד הוא כי בוצע ריגול עסקי מקיף בחברות ועסקים על ידי תוכנת ריגול מסוג "סוס טרויאני".
לפי החשדות העולים מהחקירה, הוצע לכאורה לחברות עסקיות רבות במשק, על ידי משרדי החקירות מידע על החברות המתחרות בהן. חלק מהחברות ששמן משורבב לפרשה נסחרות גם בבורסה בתל אביב. המידע הושג לכאורה באמצעים לא חוקיים בין היתר על ידי השתלת תוכנות ריגול (רוגלה) הידועות בכינוי "סוסים טרויאנים". אותן תוכנות אוספות מידע מהמחשב בהליך סמוי ומשגרות אותו.
עשרות בכירים נעצרו בחברות מובילות במשק. ביניהן חברות כגון וולוו, פלאפון ו-YES. המשטרה נמצאת בתחילת התהליך והיא מבצעת מעצרים מרובים של בכירים בחברות עסקיות מובילות. בין הקורבנות לכאורה התפרסמו שמותיהן של החברות הוט (מניית מת"ב יורדת ב-2.09%), אורנג' (מניית פרטנר מאבדת 0.5%), שטראוס-עלית (מנייתה עברה להסחר בעליה של 0.2%), משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, ראובני פרידן, משרדי יחסי הציבור רן רהב, מי עדן, שקם אלקטריק, אייס קנה ובנה, יש גם חשד לריגול בעיתון "גלובס", ועוד.
הזוג אפרתי המתגורר בלונדון שנעצר בסוף השבוע, ונדרש להסגרה על ידי מדינת ישראל בסוף השבוע, חשוד לכאורה כי סיפק את אותה תוכנת הסוס הטרויאני. את החשד הראשוני חשף לא אחר מאשר הסופר אמנון ז'קונט, מומחה ספרי המתח, שמצא כי חלקים מהרומן החדש שלו פורסמו במקומות שונים באינטרנט טרם הפיכתו לציבורי. לפי החשדות הסופר המפורסם הוביל את החוקרים לתוכנה של בני הזוג אפרתי, ואז נחשפה כל התעשייה הישראלית במערומיה. איש ההיי טק מיכאל אפרתי (41) הוא בין החשודים כמפיצי אותה תוכנת ריגול. הוא הגרוש של הבת של ורדה רזיאל ז'קונט.
רהב: מצידי, שהפושעים יובאו לגרדום
גם משרדו של היחצ"ן רני רהב, נפגעו לכאורה מריגול בפרשה החמורה. רני רהב הגיב ואמר: "משטרת ישראל הודיעה לי כי פושעים ישראליים הפעילו סוס טרויאני נגד עשרות חברות במדינת ישראל. וביניהן גם כנגד החברה שאני עומד בראשה. למזלי החומרים הסודיים של החברה נשמרו תמיד מחוץ למחשבים. אנו תקווה שהחוק ישים ידו על הפושעים. אם הדבר היה תלוי בי האשמים היו מובאים אל הגרדום."
דובר פרטנר הגיב ומסר היום: אנו המומים מהממצאים המתפרסמים. אנו בטוחים כי משטרת ישראל עושה כל מאמץ כדי לגלות את הגורמים שפעלו להשגת המידע ולרדת לחקר האמת.
דוברת חברת פלאפון מסרה כי, לחברת פלאפון ולעובדיה אין כל קשר להשגת מידע בדרכים בלתי חוקיות. החברה ועובדיה הופתעו מן הפרסומים האחרונים והם ישתפו פעולה עם המשטרה לבירור העובדות בפרשה זו.
דובר קבוצת שטראוס-עלית מסר בתגובה: ביום חמישי נודע לנו לראשונה ממשטרת ישראל על הנושא. ביום שישי בבוקר הציגה לנו משטרת ישראל במשרדינו, חומרים ועובדות מתוך החומרים שנאספו.אנחנו לומדים את המשמעויות מבחינתנו, ככל האפשר.
אנחנו מברכים את משטרת ישראל על גילוי הפרשה. כמו כן, בשלב זה הדברים מדברים בשם עצמם ואנחנו מבקשים שלא להגיב מעבר לכך.
נראה כי מערכת המאי"ה להודעות הבורסה לא עמדה בעומס, גם של הדוחות וגם של הודעות החברות היום והיא לא מגיבה בשעה האחרונה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
