התפוצצה פרשת ריגול תעשייתי: בכירים בטלקום נעצרו

לפי החשדות עשרות חברות עסקיות במשק קבלו ממשרדי חקירות מידע על החברות המתחרות בהן. בין הקורבנות: HOT, אורנג', שטראוס-עלית, ואחרות
חזי שטרנליכט |

בית משפט השלום בתל אביב התיר בשעה האחרונה לפרסם פרטים על פרשת ריגול עסקי מהחמורות בתולדות המדינה. שמותיהן של חברות עסקיות רבות קשורים בפרשה, חלקן נפגעו לכאורה, ובכירים של אחרות נלקחו לחקירה. בוצעו מעצרים מרובים, כאשר החשד הוא כי בוצע ריגול עסקי מקיף בחברות ועסקים על ידי תוכנת ריגול מסוג "סוס טרויאני".

לפי החשדות העולים מהחקירה, הוצע לכאורה לחברות עסקיות רבות במשק, על ידי משרדי החקירות מידע על החברות המתחרות בהן. חלק מהחברות ששמן משורבב לפרשה נסחרות גם בבורסה בתל אביב. המידע הושג לכאורה באמצעים לא חוקיים בין היתר על ידי השתלת תוכנות ריגול (רוגלה) הידועות בכינוי "סוסים טרויאנים". אותן תוכנות אוספות מידע מהמחשב בהליך סמוי ומשגרות אותו.

עשרות בכירים נעצרו בחברות מובילות במשק. ביניהן חברות כגון וולוו, פלאפון ו-YES. המשטרה נמצאת בתחילת התהליך והיא מבצעת מעצרים מרובים של בכירים בחברות עסקיות מובילות. בין הקורבנות לכאורה התפרסמו שמותיהן של החברות הוט (מניית מת"ב יורדת ב-2.09%), אורנג' (מניית פרטנר מאבדת 0.5%), שטראוס-עלית (מנייתה עברה להסחר בעליה של 0.2%), משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, ראובני פרידן, משרדי יחסי הציבור רן רהב, מי עדן, שקם אלקטריק, אייס קנה ובנה, יש גם חשד לריגול בעיתון "גלובס", ועוד.

הזוג אפרתי המתגורר בלונדון שנעצר בסוף השבוע, ונדרש להסגרה על ידי מדינת ישראל בסוף השבוע, חשוד לכאורה כי סיפק את אותה תוכנת הסוס הטרויאני. את החשד הראשוני חשף לא אחר מאשר הסופר אמנון ז'קונט, מומחה ספרי המתח, שמצא כי חלקים מהרומן החדש שלו פורסמו במקומות שונים באינטרנט טרם הפיכתו לציבורי. לפי החשדות הסופר המפורסם הוביל את החוקרים לתוכנה של בני הזוג אפרתי, ואז נחשפה כל התעשייה הישראלית במערומיה. איש ההיי טק מיכאל אפרתי (41) הוא בין החשודים כמפיצי אותה תוכנת ריגול. הוא הגרוש של הבת של ורדה רזיאל ז'קונט.

רהב: מצידי, שהפושעים יובאו לגרדום

גם משרדו של היחצ"ן רני רהב, נפגעו לכאורה מריגול בפרשה החמורה. רני רהב הגיב ואמר: "משטרת ישראל הודיעה לי כי פושעים ישראליים הפעילו סוס טרויאני נגד עשרות חברות במדינת ישראל. וביניהן גם כנגד החברה שאני עומד בראשה. למזלי החומרים הסודיים של החברה נשמרו תמיד מחוץ למחשבים. אנו תקווה שהחוק ישים ידו על הפושעים. אם הדבר היה תלוי בי האשמים היו מובאים אל הגרדום."

דובר פרטנר הגיב ומסר היום: אנו המומים מהממצאים המתפרסמים. אנו בטוחים כי משטרת ישראל עושה כל מאמץ כדי לגלות את הגורמים שפעלו להשגת המידע ולרדת לחקר האמת.

דוברת חברת פלאפון מסרה כי, לחברת פלאפון ולעובדיה אין כל קשר להשגת מידע בדרכים בלתי חוקיות. החברה ועובדיה הופתעו מן הפרסומים האחרונים והם ישתפו פעולה עם המשטרה לבירור העובדות בפרשה זו.

דובר קבוצת שטראוס-עלית מסר בתגובה: ביום חמישי נודע לנו לראשונה ממשטרת ישראל על הנושא. ביום שישי בבוקר הציגה לנו משטרת ישראל במשרדינו, חומרים ועובדות מתוך החומרים שנאספו.אנחנו לומדים את המשמעויות מבחינתנו, ככל האפשר.

אנחנו מברכים את משטרת ישראל על גילוי הפרשה. כמו כן, בשלב זה הדברים מדברים בשם עצמם ואנחנו מבקשים שלא להגיב מעבר לכך.

נראה כי מערכת המאי"ה להודעות הבורסה לא עמדה בעומס, גם של הדוחות וגם של הודעות החברות היום והיא לא מגיבה בשעה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.