אורזים וזזים: מינויים חדשים ב-XOR וביעל תוכנה
* חברת Xor טכנולוגיות הודיעה היום (שני) על מינויו של יהלום אמת לראש צוות פיתוח Xor Payment One (ובקיצור: XPO), במחלקה לפתרונות פיננסים של Xor. מחלקת פתרונות פיננסיים מספקת, לדברי החברה, פתרונות בתחום אמצעי התשלום וסליקת האשראי בישראל, אירופה ובמזרח הרחוק.
XPO הינו פורטל סליקה מקיף הנותן פתרון לנושא תשלום בכרטיסי אשראי והוראות קבע. יישום ותמיכה בנהלי ש.ב.א ומאפיינים ייחודים של חברות האשראי. מוצרי XPO מותקנים במאות אתרים בארץ, מציינת החברה.
בנוסף, יהלום יוביל את פיתוח הדור הבא של מוצרי הסליקה הכולל מודלים משלימים, כניסה לשווקים בין לאומים ועוד. ליהלום ידע וניסיון בתחום פיתוח פתרונות סליקה ועבודה מול ש.ב.א וחברות האשראי.
* חברת יעל תכנה ומערכות הודיעה (ב') על מינויו של איתי אבנרי למנהל מכירות לתחום ביטחון ותעשיה בחברה. איתי, בן 31, בעל תואר MBA מטעם המרכז הבינתחומי הרצליה, היה קודם לכן מנהל הפיתוח העסקי באורקל ישראל.
ביתץ התוכנה, יעל תוכנה ומערכות, פועל במגזרי הרפואה, הביטחון, הבנקאות, הממשלה, הפיננסים והתעשיה, בתחומי ביצוע פרויקטים ואינטגרציות, פיתוח ושילוב פתרונות תוכנה מתקדמים, מיקור חוץ וייעוץ בקשת רחבה של נושאי טכנולוגיה, יישומים, פתרונות, תשתיות ומערכות.
* יעל בארי מונתה למנהלת תקשורת שיווקית בחברת אומניסיס. במסגרת תפקידה תהיה אחראית על מערך המרקום של החברה כולל טיפול בכנסים ותערוכות, יחסי ציבור ופרסום, ניהול אתר האינטרנט וכתיבה שיווקית.
לבארי, שהינה בעלת 12 שנות ניסיון בעולם התקשורת, תואר ראשון במשפטים מהמכללה למנהל. קודם להצטרפותה לאומניסיס שימשה יעל ככתבת של תכנים שיווקיים בעברית ובאנגלית, וכן שימשה כמנהלת שיווק בחברת VNC.
חברת Omnisys עוסקת במתן פתרונות, ייעוץ והטמעת מתודולוגיות בתחומי הנדסת מערכות, פיתוח ובדיקות תוכנה. החברה פועלת במגזר הביטחוני והאזרחי כאחד. Omnisys הנה שותפה עסקית של מיקרוסופט וספקית פתרונות של Cisco ונציגת חברת POPKIN, יצרנית כלי CASE להנדסת מערכות. עם לקוחות החברה נמנים: מפעלי תעשייה האווירית, אלת"א, רפא"ל, תעש, חיל האוויר, חיל קשר במגזר הביטחוני, בנק לאומי, בנק הפועלים וישראכרט במגזר הבנקאי, מייקרוסופט ישראל, Cisco, בזק, תדיראן קשר, קומברס, Nova ,Nice, עלית-שטראוס, שירותי בריאות כללית, לשכת עורכי הדין ועוד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
