נמשך החשש מאינפלציה בארה"ב: מחירי היבוא עלו ב-0.8%
עליה מפתיעה של 0.8% נרשמה בחודש אפריל במדד מחירי היבוא של ארה"ב, כך עולה מנתונים שפרסמה היום מחלקת העבודה של הממשל האמריקני. מדובר בנתון שלילי המעיד על אפשרות להתגברותה של רמת האינפלציה בארה"ב, שכן מחירי היבוא נחשבים למרכיב ראשוני בשרשרת הייצור של ארה"ב, מה שאומר שבשלבים מאוחרים יותר יתכן ועליה במחירים הללו תבוא לידי ביטוי בעליה של מחירי הסחורות והשירותים המוגמרים בארה"ב.
תחזיות האנלסטים היו לעליה מתונה יותר של 0.4% בלבד, זאת לאחר שגם בחודש מארס נרשמה עליה משמעותית של 2% במחירי היבוא. נתוני מארס עודכנו היום גם כן מקריאה קודמת של 1.8%.
את עיקר העליות במחירים מייחסים היום לעליה החדה שנרשמה באפריל במחירי הנפט. בהפחתת עלויות יבוא הנפט עלו מחירי היבוא ב-0.4% בלבד. לעומת רמת המחירים ששררה במהלך חודש אפריל הקודם מדובר בעליה של 3%.
סך הכל עלו מחירי היבוא ב-12 החודשים החאורנים ב-8.1%, כאשר מדובר בגידול השנתי הגבוה ביותר שנרשם מאז חודש נובמבר 200. כאמור, העליה הזו ברמת מחירי היבוא משקפת עליה חדה של 43.1% שנרשמה ב-12 החודשים האחרונים במחירי הנפט ומצרי הפטרולום בכלל.
עליה נרשמה גם במחירי היצאואשר הוסיפו במהלך אפריל 0.6% למרות שבשוק ציפו לעליה מתונהמ יותר של 0.2%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
