חטיבת קופות הגמל עתור לבג"צ כנגד תקנות מס הכנסה

התקנות חלות על "עמית עצמאי" שהוא בעל עסק או שכיר המפריש באופן עצמאי, ובמסגרתן יש שינויים מהפכניים הנוגעים לציבור העצמאים ולחלק מהשכירים
דרור איטח |

חטיבת קופות הגמל החברה באיגוד לשכות המסחר, קיבלה החלטה לעתור לבג"צ כנגד ההוראות בתיקון האחרון (תיקון מספר 3) לתקנות מס הכנסה שנחתמו על-ידי שר האוצר. התקנות חלות על "עמית עצמאי" שהוא בעל עסק או שכיר המפריש באופן עצמאי, ובמסגרתן יש שינויים מהפכניים הנוגעים לציבור העצמאים ולחלק מהשכירים.

ההחלטה התקבלה נוכח העובדה שפניות שנעשו על ידי נשיא האיגוד, אוריאל לין, ונשיא לשכות התאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, המבקשות משר האוצר שלא לחתום על התקנות לא נענו. שר האוצר התבקש לחכות עד אשר תיקבע עמדה סופית של כלל המגזר העסקי על המהות והתוכן של התקנות ועד שימוצה דיון בנושא.

האיגוד מחייב את הגישה לפיה ניתנת לעצמאי האפשרות לחסוך גם בקופת גמל וגם בתוכנית פנסיה, אך סבור שההתניה הכפייתית לפיה אי אפשר יהיה להפריש לקופת גמל מבלי להשתתף בתכנית פנסיה הינה שגויה. "תקנות אלה גם יפגעו בחופש הבחירה של העצמאי באשר למבנה החיסכון המועדף עליו. זוהי התערבות באוטונומיה של הפרט בניגוד גמור לעקרונות ליברליים".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר הסביר כי בשלב זה אין מנוס אלא לפנות לבג"צ. "מדובר בשינוי מהפכני ומהותי במבנה החיסכון של העצמאים בישראל, שמקיף ציבור גדול של עצמאים. ראוי ונכון כי נושא בעל חשיבות קרדינאלית שכזו לא יעשה באמצעות חקיקת משנה, ללא הליך של חקיקה או דיון בוועדות הכנסת", הדגיש.

לדבריו, ההפרשה לקופות הגמל היוותה מאז קום המדינה חלק ממבנה החיסכון של העצמאים בישראל. גם השינוי הקובע כי עמית עצמאי יוכל לפדות קופת גמל רק בהגיעו לגיל 60 מהווה איום על המשך קיומן של קופות הגמל.

לין מתריע כי התקנות ישללו מציבור רחב של עצמאים הנמצאים ברמות הכנסה נמוכות את אפיק החיסכון של קופות הגמל. מאחר ולא תהיה להם האפשרות להפריש 960 שקל בתכנית הפנסיה כתנאי להפרשה לחיסכון בקופת גמל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.